לבנון

כוחות צה”ל המשיכו לפעול נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. שישה פעילי חזבאללה סוכלו והותקפו מחסני אמצעי לחימה בדרום לבנון ובבקעא; בכירים בחזבאללה המשיכו לבקר את ההתנהלות הדיפלומטית של ממשלת לבנון מול "ההפרות" הישראליות והדגישו את תפקיד "ההתנגדות"; בכירי הממשל הלבנוני שבו והאשימו כי הנוכחות הישראלית בדרום לבנון מונעת מהצבא להתפרס עד הגבול וטענו כי חזבאללה ממלא אחרי תנאי הפסקת האש; נשיא לבנון וראש הממשלה שבו על מחויבותם להבטיח את מונופול המדינה על הנשק. בחזבאללה זעמו על שר החוץ הלבנוני על דבריו נגד הארגון אך בירכו על התנהלות הנשיא עון אחרי פגישה ראשונה בין הצדדים; דווח כי חזבאללה שינה את המבנה הארגוני והצבאי בעקבות חדירת המודיעין הישראלי והפגיעה במנגנון הביטחון של הארגון. דווח שפעיל חזבאללה בדרום לבנון נעצר בחשד שהעביר לישראל פרטים על פצועי חזבאללה; שר החוץ האיראני ביקר בלבנון ונועד עם בכירי הממשל ועם מזכ"ל חזבאללה. הוא טען כי ארצו מעוניינת ביחסים טובים עם לבנון ואינה מתערבת בענייניה הפנימיים; בכיר בצבא לבנון הודיע לנציגי הפלגים הפלסטיניים על הכוונה להתחיל בפירוק הנשק במחנות הפליטים באמצע החודש הנוכחי. בכיר חמאס הדגיש כי יש לפתור את סוגיית הנשק הפלסטיני באמצעות הידברות. להמשך קריאה...

הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשל מעורבות הפלסטינים במלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ולנוכח חוסר נכונות לפגוע ב"מאבק" הפלסטיני, נמנעו הרשויות הלבנוניות מלפעול נגד הנשק הפלסטיני במדינה; סיום הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בנובמבר 2024, בה נטלו חלק גם פלגים פלסטיניים חמושים, לצד היחלשות חזבאללה ונפילת משטר אלאסד בסוריה יצרו תנאים שעוררו מחדש את הדיון על מונופול המדינה על הנשק, ובכלל זה הנשק הפלסטיני ופירוז מחנות הפליטים; במהלך ביקור יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בלבנון במאי 2025 סוכם על הקמת ועדה משותפת לבחינת המצב במחנות הפליטים הפלסטיניים ולפירוק הנשק. בעקבות זאת, הודיעו הרשויות הלבנוניות כי תהליך פירוק הנשק צפוי להתחיל ביוני 2025; מטרת מחקר זה למפות את הפלגים הפלסטיניים החמושים המרכזיים הפועלים בלבנון. המחקר בוחן את אופי פעילותם ויכולותיהם הצבאיות, לנוכח האפשרות שכוחות הביטחון הלבנוניים יידרשו לפעול גם בכוח כדי ליישם את מונופול המדינה על הנשק בהתאם להנחיות השלטון; להערכתנו, יכולתה המוגבלת של ההנהגה הפלסטינית, קרי פתח והרשות הפלסטינית, לכפות את מרותה על הפלגים השונים במחנות הפליטים, בדגש על חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והגורמים האסלאמיסטיים הקיצוניים, לצד רתיעת ממשלת לבנון מלהיקלע לעימות אלים מולם, מעמידים בספק את מימוש ההכרזות בדבר פירוק מוחלט של הפלגים מנשקם; בראייתנו, חזבאללה מסתייג מהמהלך העלול להוות תקדים שיסלול את הדרך גם לפירוק עתידי של נשקו שלו. לפיכך, סביר כי הארגון יחתור לסכל כל ניסיון לפירוק הפלגים, כולל שימוש בכוח ויבקש לצמצם את המהלך לכדי הסכמות ומגבלות בדבר אופן השימוש בנשק הפלסטיני, אך תוך מתן לגיטימציה חדשה לעצם הימצאותו במחנות הפליטים; גם איראן עלולה להקשות על יישום התהליך מחשש לפגיעה בפלגים פלסטיניים שבהם השקיעה תמיכה פיננסית, אמצעים והכשרות לאורך שנים כחלק מ"ציר ההתנגדות", בראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין. זאת בנוסף להשפעה האפשרית של תהליך הפירוז על חזבאללה, הזרוע החשובה ביותר של טהראן בלבנון ובאזור.  להמשך קריאה...

כוחות צה"ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון", והורו על פינוי התושבים מצפון הרצועה ומאזור ח'אן יונס. לוחם צה"ל נהרג בדרום הרצועה; דווח על מגעים דיפלומטיים אינטנסיביים במצרים ובקטר בניסיון להגיע להסכם הפסקת אש ושחרור חטופים. בכיר בחמאס ציין כי הם פועלים עם "ראש פתוח" ומוכנים לשקול כל הצעה שתביא לסיום המלחמה ולנסיגת צה"ל מהרצועה; נמסר כי החברה האמריקאית שהוקמה לחלוקת סיוע הומניטרי ברצועת עזה החלה לפעול ברפיח. דיווחים על ביזת משאיות סיוע, מחסנים ומאפיות בשל מחסור בקמח; מחבל נהרג במהלך פיגוע דקירה במחסום בחברון, לא היו נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון ובין השאר עצרו חוליות טרור שביצעו פיגועי ירי. דווח לפחות 19 פלסטינים ששוחררו מבתי הכלא בישראל במסגרת עסקת החטופים נעצרו מחדש. כוחות הביטחון פעלו נגד סניפים של חברת חלפנות שחשודה בקשרים לארגוני טרור; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ביקר בלבנון ודן בפירוק הנשק במחנות הפליטים הפלסטיניים. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו לפעול נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. במסגרת הפעילות, סוכלו מומחה בהקמת תשתיות לייצור טילי קרקע-קרקע מדויקים ופעילים בכוח רצ'ואן; בחזבאללה ניצלו את אירועי יום השנה ה-25 ליציאת צה"ל מלבנון כדי להדגיש את תפקיד "ההתנגדות" וללחוץ על מוסדות מדינת לבנון לפעול לסיום "ההפרות" הישראליות. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הזהיר כי אם המדינה לא תפעל, יש "אפשרויות אחרות", אך הוסיף כי השימוש בנשק נעשה רק לפי האינטרסים של העם; בכירי הממשל הלבנוני הדגישו כי הם ממשיכים במאמצים מול הקהילה הבינלאומית במאמץ ללחוץ על ישראל ליישם את ההסכמים ולסגת מחמש הנקודות בדרום לבנון; חזבאללה ממשיך להתמודד עם אתגרים בתהליך השיקום לאחר הלחימה נגד ישראל: דווח כי בכירי הארגון עדיין לא חידשו את הפגישות הרגילות מחשש לסיכולים, כוחות הביטחון הסוריים חשפו רקטות ואמצעי לחימה נוספים שהיו מיועדים להברחה ללבנון; הרשימה המשותפת של חזבאללה ואמל ניצחה ברוב המוחלט של הרשויות בדרום לבנון במסגרת הבחירות המוניציפליות. מזכ"ל חזבאללה, קאסם, בירך על תוצאות הבחירות ברחבי המדינה ואמר כי חזבאללה הוכיח כי הוא מהווה "שסתום בטיחות לאומי"; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ביקר בלבנון ונועד עם בכירי ההנהגה ונציגי פלגים פלסטיניים. בפגישות סוכם על פירוק הנשק הפלסטיני במחנות הפליטים הפלסטיניים ודווח כי התהליך צפוי להתחיל ביוני 2025. להמשך קריאה...

ח'אלד משעל, שעומד בראש הנהגת "החוץ" של חמאס מאז אפריל 2021, הוא ממייסדי התנועה ושימש בעבר ראש הלשכה המדינית במשך 21 שנה. למרות זאת, הוא נחשב לדמות שנויה במחלוקת שמגלם את המתח בין הנהגת "החוץ", ששוהה בבתי מלון יוקרתיים ומסתובבת בין מדינות ערב, לבין הנהגת "הפנים" ברצועת עזה שמתמודדת עם אתגרי השלטון היומיומיים ועם השלכות העימותים הצבאיים מול ישראל; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל" סיפקו עדות למאבקי הכוח בצמרת התנועה. המסמכים תיארו כיצד הנהגת "הפנים" בהובלת יחיא אלסנואר ניסתה להחליש את כוחו של משעל במרכזי קבלת ההחלטות של חמאס, במיוחד במהלך קידום התוכניות הצבאיות ליישום חזון “השמדת ישראל” אחרי מבצע "שומר החומות" במאי 2021; מסמכי השלל גם הציגו את דמותו של משעל כמי שנתפש כגורם מפריע ליחסים האסטרטגיים עם איראן, הן בעיני אלסנואר ואסמאעיל הניה, והן בעיני מחמד סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קדס האיראני, שאף התעמת ישירות עם משעל; משעל גם נתפש כאחראי לסילוק חמאס מסוריה בשל תמיכתו במורדים נגד משטר אלאסד בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011. מסמכי השלל הראו כיצד בהנהגת "הפנים" ובאיראן פעלו לבודד את משעל בזמן תהליך הפיוס מול סוריה כחלק מחיזוק "ציר ההתנגדות; בעקבות סיכול הניה ואלסנואר, מונהגת כיום חמאס על ידי ועדה זמנית של חמישה בכירים, בהם משעל. הבחירות לנושאי התפקידים הבכירים בהנהגת התנועה צפויות להתקיים רק לאחר סיום המלחמה ברצועת עזה, אולם לנוכח הסיכולים של רבים מחברי הנהגת "הפנים" האזרחית והצבאית צפוי לעלות משקלה של הנהגת "החוץ", ובמיוחד של משעל שאיבד את יריביו המרכזיים בצמרת התנועה. כמו כן, היחלשותה האזורית של איראן לצד הפלת משטר אלאסד בסוריה מהווים גורמים שעשויים לצמצם את מוקדי ההתנגדות לכוחו של משעל בהנהגת חמאס. להמשך קריאה...

הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון מ-27 בנובמבר 2024, אשר סיים את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, הציב את חזבאללה בפני צומת הדרכים המשמעותי ביותר מאז הקמת הארגון בשנת 1982 בשל אובדן ההנהגה הבכירה, ובראשה המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד האשם צפי אלדין, לצד מפקדים בכירים ואלפי פעילים, בנוסף לאובדן של יכולות ותשתיות צבאיות ופגיעה במעמד הארגון בתוך לבנון; על אף מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה והצהרות בכירי חזבאללה כי הארגון התאושש מהמכות הקשות, דווח כי יש מחלוקות פנימיות בצמרת  הארגון לצד דרישות למצות את הדין עם האחראים בכל הדרגים על תוצאות המלחמה; האיסור בהסכם הפסקת האש על פעילות חזבאללה בדרום לבנון לצד המשך תקיפות צה"ל לאכיפת ההסכם ופריסת כוחות צבא לבנון מדרום לנהר הליטאני מקשים על חזבאללה לשקם את יכולותיו. בנוסף, הפלת משטר אלאסד בסוריה סגרה את נתיבי הברחת אמצעי הלחימה מאיראן לשדה התעופה בדמשק ובנתיבים היבשתיים ללבנון, בעוד שהאיסור שהטילה ממשלת לבנון על טיסות מאיראן והידוק הפיקוח בשדה התעופה של בירות אילצו את חזבאללה לחפש דרכים חלופיות להברחת אמצעי לחימה וכסף לארגון; המשך השהות של כוחות צה"ל בדרום לבנון לצד התקיפות האוויריות הציבו אתגר בפני הנרטיב של חזבאללה כ"מגן לבנון". בכירי הארגון הטילו על מוסדות המדינה את האחריות לסיום "ההפרות" הישראליות, תוך איומים כי "ההתנגדות" עלולה לאבד את הסבלנות. עם זאת, חזבאללה בעת הזו מרוסן ונמנע מהפרה גלויה של הפסקת האש; היחלשות מעמד חזבאללה בזירה הפנים-לבנונית אפשרה את סיום המבוי הסתום הפוליטי במדינה עם בחירת והקמת ממשלה חדשה, והתחייבותם לקדם את מונופול המדינה על הנשק הציבה איום אפשרי על עתיד חזבאללה כארגון חמוש; להערכתנו, האתגרים הניצבים בפני חזבאללה יאלצו  אותו  לרכז מאמצים במשך זמן רב כדי לנסות ולהשתקם כארגון צבאי וחברתי ולייצב את מעמדו בזירה הפנימית,  תוך ניסיון להתמודד עם החסמים שמקשים עליו לקבל את המימון ואמצעי הלחימה מאיראן. במקביל, בכירי חזבאללה צפויים להמשיך ולהבליט את תפקיד "ההתנגדות" ולהדגיש את הסיוע שהם מעניקים בתחום השיקום האזרחי במטרה לשמר את בסיס התמיכה בקהילה השיעית. בשל כך, הארגון צפוי להימנע מעימות ישיר מול ישראל כל עוד יישארו כוחות צה"ל בחמשת המוצבים בדרום לבנון ותימשכנה התקיפות האוויריות, אך עלול להתיר לארגונים אחרים או לפעילים בודדים לבצע פעולות "עצמאיות". חזבאללה גם ישאף להימנע מחיכוך מול מוסדות המדינה, במיוחד בסוגיית פירוק הנשק, מתוך רצון להבטיח כי הבחירות הפרלמנטריות שצפויות להתקיים במאי 2026 יאפשרו לו לחדש את מעמדו בזירה הפנים-לבנונית. לצד זאת, תהליך פירוק חזבאללה מנשקו, בדגש על אזור דרום לבנון, צובר תאוצה במהלך החודשים האחרונים, אולם הלחץ המשמעותי שמפעילה ארה"ב על הממשל הלבנוני לפרק את הארגון מנשקו גם מצפון לנהר הליטאני עלולה להקשות על שאיפת הנשיא עון לפתור את הסוגיה בשיח וללא עימות. להמשך קריאה...