לבנון

אירועי ההסלמה – “שומר החומות” (תמונת מצב נכון ל-20 במאי 1200)

מבצע "שומר החומות" הגיע ליומו ה-11. על רקע הדיווחים אודות הפסקת אש קרבה, נמשך ירי הרקטות ופצצות המרגמה, אם כי בהיקף מעט נמוך יותר. במהלך היממה האחרונה שוגרו לישראל 270 רקטות (נכון ל-20 במאי 0700). סה"כ נפלו בשטח ישראל מתחילת המבצע 3,153 רקטות. מערכת "כיפת ברזל" יירטה כ-90% מהשיגורים שכוונו לאזורים מאוכלסים. רוב הרקטות ששוגרו ביממה האחרונה היו לטווח של כארבעים ק"מ (אשדוד, אשקלון ועוטף עזה), כמה סבבים של מטחי ירי לעבר באר שבע. מאז 15 במאי 2021 לא שוגרו רקטות לעבר תל אביב וגוש דן. עד כה נהרגו מירי הרקטות 11 בני אדם. חייל נהרג מירי נ"ט.
להמשך קריאה...

אירועי יום השנה להריגת קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס, נוצלו ע”י חזבאללה לקמפיין תודעתי בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון, שהבליט מסרי הזדהות עם איראן ומדיניותה

בתחילת חודש ינואר 2021 קיים חזבאללה שורה של אירועים וטקסים בקרב ריכוזי האוכלוסייה השיעית בלבנון, לרגל יום השנה להריגתם של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס, ואבו מהדי אלמהנדס, סגן מפקד "הגיוס העממי" בעיראק (3 בינואר 2020). מרבית הטקסים התקיימו בדרום לבנון (בעיירות שיעיות הסמוכות לגבול ישראל). חלקם התקיים בפרבר הדרומי של ביירות (הצ'אחיה) ובבקעת הלבנון. בטקסים השתתפו חברי פרלמנט מטעם חזבאללה, פעילים צבאיים ואזרחיים של חזבאללה, אנשי דת ונציגי גופים שונים הפועלים בחסות חזבאללה ובשיתוף פעולה עימו.
להמשך קריאה...

המענה של חזבאללה למשבר הכלכלי בלבנון: תמונת מצב

זה יותר משנה שורר בלבנון משבר כלכלי ופוליטי קשה, שסופו אינו נראה באופק. ביסוד המשבר עומדות בעיות יסוד, שעיקרן שחיתות עמוקה ומצב כרוני של חוסר יציבות פוליטית. לבעיות היסוד התווספו קשיים נוספים: משבר הקורונה; השפעות שליליות של הסנקציות האמריקאיות על הכלכלה ועל מערכת הבנקאות הלבנונית; הפיצוץ בנמל ביירות; קשיים הנובעים ממלחמת האזרחים בסוריה (בעיית פליטים סוריים שנמלטו ללבנון) והעדר סיוע חיצוני בשל הימנעות לבנון מביצוע הרפורמות הנדרשות ע"י הקהילה הבינלאומית.
להמשך קריאה...

לבנון

לבנון היא מדינה קטנה, שאוכלוסייתה מונה כ-4.1 מיליון נפש. לבנון, שוכנת לחוף הים התיכון גובלת בדרום עם ישראל במזרח עם סוריה. לבנון קיבלה עצמאות ב-22 בנובמבר שנת 1943. בגלל ריבוי העדות היריבות המרכיבות את החברה בלבנון, ההיסטוריה של המדינה רוויה פיצולים, סכסוכים ומלחמות אזרחים בין עדות ודתות. מאז קבלת העצמאות הונהגה בלבנון שיטה פוליטית ייחודית, המבוססת על מערכת איזון בין העדות השונות במסגרתה מתקיימת דמוקרטיה פרלמנטארית על בסיס עדתי/דתי. המשרות הבכירות בלבנון מתחלקות על פי מפתח עדתי עליו הוסכם באמנה הלאומית ב-1943.

מורכבותה החברתית של לבנון, חולשת השלטון המרכזי והפערים הכלכליים והחברתיים שבין העדות, הביאו להקמתן של קבוצות חמושות מפלגתיות/עדתיות רבות בלבנון שחלקן פנו לדרך הטרור. הבולט שבהם הינו ארגון הטרור השיעי חזבאללה, שהוקם בקיץ 1982 בעת מלחמת לבנון הראשונה. מלבד היותו ארגון טרור הנתמך ומופעל על ידי ההנהגה האיראנית, משולב חזבאללה גם במערכת הפוליטית של לבנון.

לבנון שימשה באופן מסורתי זירת התערבות של מוקדי כוח חיצוניים, מזרח-תיכוניים ובינלאומיים. בעבר בלטה מעורבותה של סוריה בלבנון. כיום בולטת מעורבותה של איראן המסייעת לחזבאללה בנשק, תחמושת, מימון ואימונים. גבול הלבנון ידע כמה תקופת מתוחות וכמה עימותים בהן נכנסו כוחות צה”ל לשטח לבנון. מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), שורר שקט יחסי בגבול הלבנוני-ישראל המנוצל לקידום תהליך ההתעצמות הצבאית של חזבאללה ולמעורבות אינטנסיבית במלחמת האזרחים הסורית בהכוונה איראנית.