לבנון

מבט לאיראן ולציר השיעי (30 במרץ – 15 באפריל 2026)

מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא'ני, שיבח את מעורבות "ציר ההתנגדות" במערכה לצד איראן וציין כי הם ניהלו "מלחמה הרואית"; עד הפסקת האש באיראן ב-8 באפריל 2026, קיבלו החות'ים אחריות על ארבע תקיפות נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. דווח כי שלושה טילים בליסטיים יורטו או נפלו בשטחים פתוחים ועל יירוט כלי טיס בלתי מאויש; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, במדינות המפרץ ובירדן עד הפסקת האש. המיליציות הודיעו כי לפחות שמונים מפקדים ופעילים נהרגו בתקיפות המיוחסות לארה”ב נגד בסיסי “הגיוס העממי” בעיראק במהלך המערכה; בכירים איראניים גינו בחריפות את תקיפות צה"ל בלבנון לאחר הפסקת האש בין איראן לארה"ב וטענו כי מדובר בהפרת ההבנות שהושגו עם ארה"ב. משמרות המהפכה והמיליציות של "ציר ההתנגדות" הזהירו כי המשך התקיפות יוביל לתגובה חריפה מצדם; מנהיג איראן, מג'תבא ח'אמנהאי, שלח מסר למזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, והדגיש את תמיכת איראן ב"התנגדות נגד האויב הציוני והאמריקאי". יועצו של מנהיג איראן הזהיר את ראש ממשלת לבנון כי התעלמות מתפקיד "ההתנגדות" תעמיד את לבנון בפני "סיכונים ביטחוניים בלתי הפיכים"; שר החוץ האיראני שוחח עם מחמד ראוף שיבאני, שגריר איראן שגורש מלבנון אך סירב להתפנות ממנה, ודן עמו בתקיפות הישראליות בלבנון ובהתפתחויות האחרונות במדינה; ארה"ב הציבה פרס של עשרה מיליון דולר עבור מידע על מקום הימצאו של מזכ"ל גדודי חזבאללה בעיראק.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30 במרץ – 14 באפריל 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה. סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור, בהם כתב אלג'זירה שהשתייך לזרוע הצבאית של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; משלחת חמאס קיימה פגישות בקהיר עם המתווכות, הפלגים הפלסטיניים והנציב העליון מטעם “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, והבהירה כי היא מתנגדת לתחילת תהליך פירוק הנשק לפני שישראל תיישם את כל ההתחייבויות שלה במסגרת השלב הראשון של הסכם הפסקת האש. לקראת השיחות במצרים, קיימו בכירי חמאס פגישות בתורכיה עם הנשיא ארדואן ובכירים נוספים; מחלוקת בין חמאס לבין הנציב העליון מלדנוב על מספר משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. בממשל חמאס ברצועה המשיכו לקדם נרטיבים של מצוקה הומניטרית; עימותים אלימים בין מנגנוני הביטחון של חמאס לבין מיליציות חמושות הזוכות לתמיכת ישראל, לצד דיווחים על התנגשויות בין פעילי המיליציות המתנגדות לחמאס; מארגני "משט החוסן העולמי" הודיעו על יציאתו לדרך של משט בינלאומי חדש מנמל ברצלונה לרצועת עזה; הנהגת הרשות הפלסטינית בירכה על הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן, אך הדגישה כי כל הסדר אזורי חייב לכלול גם את הסוגיה הפלסטינית; האישור בכנסת ישראל של חוק הוצאה להורג של מחבלים פלסטינים עורר גינויים מצד הפלסטינים שהציגו אותו כאיום ישיר על חיי האסירים וכהסלמה במדיניות הישראלית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29 במרץ – 13 באפריל 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות התקפית ברחבי לבנון ומהאוויר ומהיבשה. בתקיפות אוויריות סוכלו מפקדים ופעילים בארגון ובארגונים נוספים הנלחמים לצד חזבאללה, בהם מפקד חזית הדרום של חזבאללה. בפעילות קרקעית בדרום לבנון אותרו והושמדו אמצעי לחימה ותשתיות טרור שהוסתרו במבנים אזרחיים. שישה לוחמי צה”ל נהרגו; בתקופה הנסקרת, פרסם חזבאללה יותר מ-660 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. הארגון גם טען כי שיגר טיל שיוט לעבר ספינת חיל הים הישראלי, אולם דווח כי פגע במשחתת בריטית; מזכ"ל חזבאללה טען כי ישראל "הופתעה מיכולות ההתנגדות" והבהיר כי הם ימשיכו בלחימה ואינם מוכנים לחזור למצב שקדם למערכה הנוכחית; ישראל ולבנון סיכמו על פתיחת שיחות ישירות שיתחילו בפגישת שגרירי שתי המדינות בארה"ב בתיווך אמריקאי. בממשל הלבנוני הבהירו כי הם דורשים הפסקת אש לפני תחילת המשא ומתן הרשמי; החלטת ממשלת לבנון על יישום מונופול המדינה על הנשק ברחבי בירות וההודעה על המשא ומתן הישיר עם ישראל החריפו את המתיחות מול חזבאללה. בארגון הבהירו כי הם מתנגדים לשיחות עם ישראל והאשימו כי הממשלה פועלת נגד “ההתנגדות” במקום להילחם לצדה; מפקד צבא לבנון האשים כי התקיפות הישראליות נועדו לעורר מלחמת אחים במדינה. הצבא מסר על שישה חיילים שנהרגו בתקיפות; יוניפי"ל האשים את ישראל וחזבאללה באחריות למותם של שלושה מאנשיו. דובר צה"ל מסר כי זוהו יותר מ-160 שיגורים של חזבאללה שפגעו סמוך למוצבי יוניפי"ל; שגריר איראן המיועד ללבנון המשיך להתבצר בשגרירות על אף שנדרש לעזוב את המדינה. מנהיג איראן, מג'תבא ח'אמנהאי, הבהיר כי הרפובליקה האסלאמית תמשיך לתמוך ב"התנגדות", ויועצו הבכיר הזהיר את ממשלת לבנון כי היא תעמוד בפני "סכנות בלתי הפיכות" אם לא תכיר בתפקידו של חזבאללה; משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי יותר מאלפיים בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. יותר ממיליון בני אדם נעקרו מבתיהם; הרשויות בסוריה הודיעו כי סיכלו חוליה המזוהה עם חזבאללה שתכננה לפגוע ברב יהודי בדמשק.
להמשך קריאה...

הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל

החלטת חזבאללה לחדש את הלחימה נגד ישראל ב-2 במרץ 2026 הקשיחה את עמדת ההנהגה הלבנונית מול חזבאללה והאשמת הארגון בגרירת המדינה לעימותים לא רצויים. הממשלה גם נקטה צעדים נגד חזבאללה ואיראן, ובראשם הוצאת הזרוע הצבאית של חזבאללה מחוץ לחוק, גירוש שגריר איראן המיועד וכל נציגי משמרות המהפכה ששוהים בלבנון ויישום מונופול המדינה על הנשק ברחבי בירות; בניסיון להביא לסיום המערכה, הציג נשיא לבנון עון יוזמה לשיחות ישירות עם ישראל. ראש הממשלה נתניהו אישר את פתיחת המשא ומתן שצפוי להתנהל על ידי שגרירי שתי המדינות בתיווך אמריקאי; בחזבאללה האשימו כי הממשלה פועלת נגד "ההתנגדות" במקום להילחם לצדה נגד ישראל והביעו התנגדות נחרצת לשיחות עם ישראל, אותן כינו "כניעה". בכיר בארגון אף הזהיר מפני "צונאמי עממי" נגד הממשלה ודרש ממנה להתנצל בפני "ההתנגדות" ולבטל את ההחלטות "השליליות". כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה פרסמו מאמרים שהאשימו את הנשיא וראש הממשלה בבגידה ובקנוניה נגד העם הלבנוני ו"ההתנגדות"; חזבאללה ואמל קראו יחד לתומכיהם להימנע מהפגנות המוניות כדי לשמור על השלום האזרחי, ודווח כי מדינות ערביות ואירופיות הזהירו את יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, כי כל ניסיון להסתער על הממשלה או לבצע הפיכה ייענה בתגובה חריפה; מתנגדי חזבאללה הביעו תמיכה במשא ומתן עם ישראל וקראו ליישם במהירות את החלטות הממשלה על פירוק הנשק הבלתי חוקי בבירות ולהרחיב זאת גם לאזורים נוספים במדינה; להערכתנו, חזבאללה  ניצב מול אתגר המאיים על מעמדו בלבנון על רקע הלחץ הצבאי מצד ישראל שנמשך על אף הפסקת האש במערכה באיראן ובשל הצעדים שבהם נוקט השלטון הלבנוני כדי לבסס את המשילות שלו בכל חלקי המדינה, כולל פירוק הארגון מנשקו. פתיחת משא ומתן ישיר בין ישראל לבין לבנון מהווה מכה קשה עבור מעמד חזבאללה, ועל כן הארגון עלול לנסות לערער את יציבות הממשלה באמצעות התפטרות השרים שלו ומעבר למחאה ברחובות. עם זאת, פגיעה באישים פוליטיים או ניסיון להשתלט על מוסדות המדינה עלול לבודד יותר את חזבאללה בתוך לבנון ולדרדר את המדינה לעימות פנימי.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – מרץ 2026

במהלך מרץ 2026, התחדשה הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה על רקע המערכה הצבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026, כאשר גם החות'ים חידשו את תקיפותיהם נגד ישראל בשלהי החודש; נמשכה הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד צה"ל פעל בתחומי "הקו הצהוב" וביצע סיכולי מחבלים שהיוו איום, חמאס המשיכה להדק את המשילות בשטחים שבשליטתה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, התרחש שלושה פיגועים בהם נהרג אזרח ישראלי.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (30-25 במרץ 2026)

יו"ר המג'לס שיבח את הצטרפות מרכיבי "חזית ההתנגדות", ובראשם חזבאללה, למערכה בין איראן לבין ארה"ב וישראל; החות'ים הצטרפו למערכה לצד איראן עם קבלת אחריות על שתי תקיפות נגד מטרות בדרום ישראל באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, לראשונה מאז שעצרו את פעילותם עם הפסקת האש ברצועת עזה באוקטובר 2025. דווח על שיגור טיל בליסטי, טיל שיוט וכלי טיס בלתי מאויש. דובר צה"ל הודיע על יירוט שני כלי טיס בלתי מאוישים; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, במדינות המפרץ ובירדן, במקביל להמשך התקיפות המיוחסות לארה”ב נגד בסיסי “הגיוס העממי” בעיראק; דובר משרד החוץ האיראני הבהיר כי השגריר בלבנון יישאר בבירות וימשיך בפעילותו גם לאחר שעבר המועד  בו הוא נדרש לעזוב את המדינה בהתאם להוראת משרד החוץ הלבנוני; שר החוץ האיראני שוחח עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, ודן עימו בהתפתחויות במלחמה באיראן ובלבנון; על רקע פעילות המיליציות בעיראק לצד איראן, שוחח נשיא איראן עם מקבילו העיראקי וגינה את התקיפות האמריקאיות והישראליות על יעדים בעיראק.
להמשך קריאה...

לבנון

לבנון היא מדינה קטנה, שאוכלוסייתה מונה כ-4.1 מיליון נפש. לבנון, שוכנת לחוף הים התיכון גובלת בדרום עם ישראל במזרח עם סוריה. לבנון קיבלה עצמאות ב-22 בנובמבר שנת 1943. בגלל ריבוי העדות היריבות המרכיבות את החברה בלבנון, ההיסטוריה של המדינה רוויה פיצולים, סכסוכים ומלחמות אזרחים בין עדות ודתות. מאז קבלת העצמאות הונהגה בלבנון שיטה פוליטית ייחודית, המבוססת על מערכת איזון בין העדות השונות במסגרתה מתקיימת דמוקרטיה פרלמנטארית על בסיס עדתי/דתי. המשרות הבכירות בלבנון מתחלקות על פי מפתח עדתי עליו הוסכם באמנה הלאומית ב-1943.

מורכבותה החברתית של לבנון, חולשת השלטון המרכזי והפערים הכלכליים והחברתיים שבין העדות, הביאו להקמתן של קבוצות חמושות מפלגתיות/עדתיות רבות בלבנון שחלקן פנו לדרך הטרור. הבולט שבהם הינו ארגון הטרור השיעי חזבאללה, שהוקם בקיץ 1982 בעת מלחמת לבנון הראשונה. מלבד היותו ארגון טרור הנתמך ומופעל על ידי ההנהגה האיראנית, משולב חזבאללה גם במערכת הפוליטית של לבנון.

לבנון שימשה באופן מסורתי זירת התערבות של מוקדי כוח חיצוניים, מזרח-תיכוניים ובינלאומיים. בעבר בלטה מעורבותה של סוריה בלבנון. כיום בולטת מעורבותה של איראן המסייעת לחזבאללה בנשק, תחמושת, מימון ואימונים. גבול הלבנון ידע כמה תקופת מתוחות וכמה עימותים בהן נכנסו כוחות צה”ל לשטח לבנון. מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), שורר שקט יחסי בגבול הלבנוני-ישראל המנוצל לקידום תהליך ההתעצמות הצבאית של חזבאללה ולמעורבות אינטנסיבית במלחמת האזרחים הסורית בהכוונה איראנית.