לבנון

ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה "מכתב פתוח" להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על "הזכות להתנגדות" ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות; פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה"ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ'ואן, וזאת על רקע הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה"ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב; בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה"ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר; "המכתב הפתוח" של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה"ל. להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש עלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה. להמשך קריאה...

חמאס ניסתה להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור כחלק מהמערכה נגד ישראל שהחלה עם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, פעילות סיכול ומניעה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, שכללה מעצר וסיכול של אלפי מבוקשים ופעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה ובהם רקטות, הצליחה למנוע התפרצות גל טרור מכיוון יהודה ושומרון; בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, החלו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין במאמצים להסיט את מרכז "ההתנגדות" נגד ישראל ליהודה ושומרון, תוך עידוד לפגיעה בכוחות הביטחון הישראליים ובמתיישבים; איראן ממשיכה גם היא למלא תפקיד מרכזי במאמצים להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור פעילה נגד ישראל. בתוך כך, נתפס משלוח של אמצעי לחימה מאיראן, ובהם מטענים רבי עוצמה ורחפני נפץ, וסוכלו פעילי כוח קדס של משמרות המהפכה בלבנון שהיו מעורבים בצירי ההברחות של אמצעי לחימה; להערכתנו, לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה צפויים ארגוני הטרור הפלסטיניים, בסיוע איראן, להפנות חלק ניכר מפעילותם ליהודה ושומרון במטרה להדגיש את המשך "ההתנגדות" כהצדקה לקיומם. כמו כן, ארגוני הטרור ינסו לנצל את חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי ואת המעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים ברצועת עזה כחלק מהפסקת האש כדי לעורר לחץ בינלאומי על ישראל, וזאת באמצעות פיגועים שעלולים להביא להסלמה בצעדי התגובה הישראליים ביהודה ושומרון. בנוסף, חזרתם של מאות פעילי טרור ליהודה ושומרון אחרי שחרורם מבתי הכלא הישראליים במסגרת העסקה לשחרור החטופים ברצועת עזה עלולה לסייע להתארגנויות הטרור להגביר את פעילותם בהתבסס על הידע והניסיון של האסירים המשוחררים ושיתופי הפעולה שיצרו בבתי הכלא. להמשך קריאה...

במהלך אוקטובר 2025, נמשכה הלחימה ברצועת עזה וביהודה ושומרון ונמשכו התקיפות של החות’ים בתימן נגד ישראל. ב-10 באוקטובר 2025, נכנסה לתוקף הפסקת אש ברצועת עזה שהביאה גם לעצירת תקיפות החות'ים. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף התגברות בתקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה; רצועת עזה: עד הפסקת האש ב-10 באוקטובר, המשיך צה"ל בתקיפות אוויריות וקרקעיות נגד יעדי טרור ברחבי הרצועה, תוך התמקדות בתמרון בתוך העיר עזה. שני לוחמי צה"ל נהרגו. כמו כן, שוגרו שמונה רקטות לשטח ישראל. לאחר תחילת הפסקת האש ונסיגת כוחות צה"ל מחלקים מהרצועה, המשיך צה"ל באכיפת ההסכם נגד איומים על הכוחות ובתגובה להפרות מצד חמאס. שלושה לוחמי צה"ל נהרגו. במסגרת ההסכם, שוחררו עשרים החטופים החיים הנותרים שהוחזקו ברצועת עזה, ו-17 גופות חטופים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ברצועת עזה נותרו 11 גופות חללים חטופים; יהודה, שומרון וישראל: בוצעו פיגוע אחד לעומת ארבעה פיגועים בחודש הקודם. לא היו נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במהלכה אותרו רקטות, סוכלו פעילי טרור שתכננו פיגועים ונתפס משלוח גדול של אמצעי לחימה מאיראן; לבנון: צה”ל הגביר את פעילותו נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. סוכלו יותר מעשרים פעילי חזבאללה, בהם מפקד הלוגיסטיקה של מפקדת "חזית הדרום" ומפקדים ופעילים בכוח רצ'ואן, והושמדו מאות כלים הנדסיים ותשתיות צבאיות; סוריה: כוחות צה"ל סיכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה מדרום סוריה לשטח ישראל ולשטח לבנון; החות'ים: עד הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר, קיבלו החות'ים אחריות על תקיפה אחת באמצעות טיל בליסטי נגד מטרות בישראל. דובר צה”ל מסר על יירוט של טיל בליסטי אחד ושבעה כלי טיס בלתי מאוישים. כמו כן, הם קיבלו אחריות על תקיפה נגד אוניית מטען במפרץ עדן,  במהלכה נהרג אחד מאנשי הצוות. החות'ים גם הודיעו על מותו של הרמטכ"ל בתקיפה ישראלית בסוף אוגוסט 2025. להמשך קריאה...

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...

בתחילת אוקטובר 2025, הציג מפקד צבא לבנון בפני הממשלה בבירות את הדו"ח הראשון על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה בהתאם להחלטות הממשלה על מונופול המדינה על הנשק מאוגוסט 2025. דווח כי הדו"ח גובש באופן זהיר ומאוזן כדי למנוע מחלוקת פנימית בממשלה, אך נטען בו כי הצבא יוכל להשלים את פירוז הנשק באזור שמדרום לליטאני עד סוף שנת 2025, ובתנאי שכוחות צה"ל ייצאו מדרום לבנון; לפי צבא ארה"ב, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות ו-400 טילים מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. עם זאת, "מקורות" טענו כי הצבא פועל רק נגד אתרים שדווחו ליוניפי"ל ולוועדת הפיקוח על הפסקת האש מחשש להתנגשות עם חזבאללה שתוביל למלחמת אזרחים; בהנהגה הלבנונית הביעו את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק והטילו על ישראל את האחריות לעיכובים ביישום התוכנית בשל המשך התקיפות ונוכחות כוחות צה"ל בחמש נקודות בדרום לבנון. נשיא לבנון עון טען כי 85-80 אחוז מהשטח שמדרום לליטאני נקי מנשק חזבאללה וראש הממשלה סלאם הדגיש כי חזבאללה יצטרף להפוך למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית; בכירי חזבאללה הבהירו כי הם מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו והבהירו כי הוא חיוני להתמודדות מול ישראל.  למרות זאת, דווח כי בחזבאללה ביקשו ערבויות בתמורה לוויתור על הנשק, כולל הגנה מפני סיכולים ישראליים ושילוב פעילי הארגון במנגנוני הביטחון. כמו כן, דווח כי נעשה ניסיון כושל לפתוח במשא ומתן ישיר מול ארה"ב, בדומה לחמאס; על רקע העיכוב ביישום התוכנית, דווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, יגיע ללבנון ויזהיר את ראשי המדינה כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל על לוח זמנים לפירוק חזבאללה מנשקו או שלבנון תישאר ללא תמיכה חיצונית. סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, נועדה עם בכירי ההנהגה הלבנונית וביקשה מהם לפעול למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה; להערכתנו, צבא לבנון ימשיך בפעולות איסוף הנשק מארגוני הטרור, בדגש על חזבאללה, ופריסת כוחותיו בעיקר באזורים שמדרום לליטאני, במטרה לסיים זאת עד סוף שנת 2025. מנגד, במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות יתקשה צבא לבנון לפרק את הנשק מחשש לעימות עם חזבאללה שעלול להידרדר למלחמת אזרחים; להערכתנו, חזבאללה גם ימשיך להתנגד באופן פומבי לפירוק נשקו, אך עשוי להסכים לפירוק חלקי, בדגש על האזור שמדרום לליטאני, בתמורה לקבלת ערבויות מתאימות. לצד זאת, ממשלת לבנון תמשיך במאמצים לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את הממשל האמריקאי, להגביר את הלחץ על ישראל כדי שתפחית את התקיפות ותסיג את הכוחות מהעמדות בדרום לבנון, באופן מלא או חלקי, כדי לסייע במאמצים לשכנע את חזבאללה להגמיש את עמדותיו ביחס לפירוק הנשק. עם זאת, אם הממשל האמריקאי יגביר את השימוש במנופי הלחץ, כדוגמת חסימת כספי סיוע לשיקום או מתן יד חופשית לפעולה ישראלית בלבנון, עשויה הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה הזהירה ביחס להתמודדות מול חזבאללה. להמשך קריאה...

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...