חמאס

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30 ביוני – 7 ביולי 2026)

חמאס הכריזה על פירוק ועדת החירום הממשלתית כהכנה להעברת המשימות המנהליות לוועדה הלאומית לניהול הרצועה, אולם המשיכה להפגין משילות ביטחונית עם הוצאות להורג של "משתפי פעולה" והנפת דגלים בלוויות הפעילים הצבאיים שסוכלו. ב"מועצת השלום" הדגישו כי יבחנו מעשים ולא הצהרות; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועת עזה, השמידו תשתיות טרור וסיכלו מחבלי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין שהיוו איום, רבים מהם היו מעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים; חמאס טענה כי ההצהרות הישראליות בנוגע להתעצמות חמאס נועדו להצדיק את המשך התקיפות; חמאס והפלגים העבירו את תגובתם לתיקונים ב"מפת הדרכים" ליישום הסכם הפסקת האש, אשר כוללת הסכמה ל"ריכוז, איסוף ואחסון" של הנשק במקום "פירוק הנשק", הסרת ההתייחסות ל"פירוק תשתיות" ובהן מנהרות, ודחיית הדיון על סוגיית הנשק הקל; חמאס מחתה על עמדת "מועצת השלום" וארה"ב כי לסוכנות אונר"א לא יהיה מקום במסגרת "עזה החדשה"; משלחות רשמיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין השתתפו בטקסי האשכבה למנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במקביל לעימותים אלימים בין מתיישבים יהודים לבין פלסטינים. 
להמשך קריאה...

ראיית חמאס את תפקיד חזבאללה במערכה רב-זירתית, על פי מסמכי שלל

חזבאללה וחמאס הם שניים מהארגונים המרכזיים של "ציר ההתנגדות" שאיראן טיפחה במשך שנים ברחבי המזרח התיכון באמצעות העברות כספים, אמצעי לחימה וידע לצורך קידום האידאולוגיה והאינטרסים הלאומיים שלה; בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה בשנת 2017 הובילה להידוק שיתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה. אלסנואר ראה את חזבאללה לא רק כמודל לחיקוי במאבק נגד ישראל, אלא גם גורם מתווך בקשר עם איראן ואמצעי להפיכת חמאס לחלק בלתי נפרד מברית אזורית ועל כן פעל להקים עמו שותפות אסטרטגית, תוך שימוש במוטיב הדתי של הגנה על אלאקצא; מערכת "סיף אלקדס" סיפקה את ההזדמנות הראשונה ליישום שיתוף הפעולה האסטרטגי בין חמאס לבין חזבאללה במסגרת מערכה רב-זירתית. מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה כללו פרטים על התיאום בין הצדדים במסגרת חדר מבצעים משותף שפעל לאורך כל המערכה עם העברת מידע מודיעיני בזמן אמת לצד אישור של חזבאללה לחמאס לשגר רקטות משטח לבנון; מסמכי השלל גם הראו כיצד ניסו בכירי החמאס לשכנע את מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, להשתתף במערכה המכרעת נגד ישקראל, גם אם באופן חלקי, בעוד שנצראללה הפגין עמדה זהירה עד שהביע נכונות לשתף פעולה במערכה; החלטת חמאס לפתוח במתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הפתיעה את נצראללה, שנדרש להחליט במהירות כיצד להיענות לקריאת הנהגת חזבאללה לסייע במלחמה החדשה; מסמכי השלל של חמאס מאירים את ההבנה בקרב הנהגת חמאס כי מעורבות חזבאללה תהווה מכפיל כוח בכל מערכה מול ישראל, בין אם בשיתוף פעולה מודיעיני או בפעילות מוגבלת שתרתק את כוחות צה"ל בגבול הצפון ובכך תקל על הלחימה ברצועת עזה ובזירות נוספת ובין אם במעורבות מלאה שתוכל לסייע ביישום החזון של "השמדת ישראל". עם זאת, ההחלטה של אלסנואר ואלצ'יף לפתוח במערכה מבלי שעדכנו מראש את חזבאללה העידה על הבנתם כי לארגון יש אינטרסים משלו הקשורים לזירה הלבנונית ולמחויבות לאיראן, כפי שבאו לידי ביטוי בתפיסת הפעלת הכוח של חזבאללה במלחמה ובהצהרות בכירי הארגון.
להמשך קריאה...

חשיפת שמות פעילים צבאיים הרוגים על ידי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין מאשרת את ממצאי מחקרי מרכז המידע על “הכובע הכפול” של עיתונאים ברצועת עזה

מאז תחילת שנת 2026, חושפות הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין באופן תדיר את שמותיהם של מאות מפקדים ופעילים שנהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023, וגם לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף באוקטובר 2025; פרסום השמות סיפק הוכחה רשמית מטעם שני הארגונים כי הרוגים שנטען במהלך המלחמה כי הם עיתונאים ואנשי תקשורת השתייכו בפועל ליחידות ההסברה הקרבית של הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין או ליחידות צבאיות אחרות במסגרתן; מרכז המידע למודיעין ולטרור (כיום מכון עמית למחקר טרור ומודיעין), פרסם שני מחקרים מקיפים בפברואר 2024 ובדצמבר 2025, במסגרתם נבדקה זהותם של 266 הרוגים פלסטינים ברצועת עזה שנטען כי היו עיתונאים ואנשי תקשורת. הממצאים שהתבססו על מקורות גלויים הראו כי כשישים אחוז מההרוגים השתייכו לזרועות הצבאיות או היו מזוהים עם ארגוני הטרור, בראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין; המחקר הנוכחי מראה כי מפקדים ופעילים ששמותיהם נחשפו על ידי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בחודשים האחרונים כבר הופיעו במחקרים המיוחדים של מרכז המידע כמי שנטען כי היו אנשי תקשורת אך בפועל השתייכו בוודאות לזרועות הצבאיות של שני הארגונים; זוהי הוכחה נוספת וחד משמעית כי ארגוני הטרור ברצועת עזה מנסים לעשות שימוש מניפולטיבי בפרסום שמות ההרוגים ברצועה ולהציג את חלקם כ"חפים מפשע",  למרות מעורבותם הברורה והחד משמעית בפעילות צבאית ובטרור נגד ישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (23-30 ביוני 2026)

כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועת עזה וסיכלו מחבלי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בהם מעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023. כמו כן, הושמדו תשתיות צבאיות של חמאס ששוקמו לאחר הפסקת האש; דובר חמאס האשים את ישראל בפגיעה שיטתית ומכוונת בילדים; הוועדה הבינלאומית להגנה על עיתונאים בודקת את מאגר השמות של אנשי תקשורת שנהרגו במלחמה ברצועת עזה אחרי שהתברר כי חלקם השתייכו לחמאס ולג'האד האסלאמי בפלסטין; חמאס המשיכה להאשים את הנציג העליון של "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, בקידום עמדות ישראליות ובפגיעה בהתקדמות המשא ומתן על יישום הפסקת האש. התנועה שבה על עמדתה כי היא מוכנה להעביר את השליטה ברצועה לוועדת הניהול הלאומית; מארגני "מחאת 26 ביוני" נגד שלטון חמאס הודו כי נכשל הניסיון לקיים הפגנות המוניות בשל ההפחדות מצד חמאס, אולם הבהירו כי ימשיכו במאבקם; בכיר חמאס שוחח עם שר החוץ האיראני; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור נרחבת ביהודה ושומרון; הרשות הפלסטינית  מנסה לגייס את הוותיקן, האו"ם ומדינות ערביות ומערביות נגד "הפגיעה המכוונת במוסדות נוצריים" בירושלים.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (24-17 ביוני 2026)

בכירים איראנים שבו והזהירו כי המשך תקיפות צה"ל בלבנון יסכן את מזכר ההבנות עם ארה"ב ויפגע במשא ומתן ובהגעה להסכם סופי; שר החוץ האיראני שוחח עם בכיר בחמאס וציין כי ארצו מעלה את סוגיית "ההפרות הישראליות" ברצועת עזה במסגרת המשא ומתן מול ארה"ב; מפקד כוח קדס הזהיר את ישראל מפני התלקחות מחודשת ברצועת עזה; דווח כי משמרות המהפכה הקימו מספר תאים קטנים בעיראק, שביצעו תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מדינות המפרץ במהלך המלחמה; החות'ים הדגישו את המשך עמידתם לצד הפלסטינים והזהירו כי "ציר ההתנגדות" לא ישתוק מול הסלמה ישראלית בלבנון. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (23-16 ביוני 2026)

כוחות צה"ל סיכלו מחבלים מחמאס ומהג'האד האסלאמי בפלסטין שהיוו איום מיידי, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופעיל חמאס צבאי שפעל במקביל גם כצלם ברשת אלג'זירה; בחמאס המשיכו להאשים כי הנציג העליון של "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, מקדם עמדות שקרובות לגישה הישראלית, אולם ציינו כי בשיחות עם המתווכות בקהיר הושגו הסכמות שיאפשרו לוועדת הטכנוקרטים הפלסטינית להיכנס לרצועת עזה ולפקח על איסוף הנשק במקביל לנסיגה ישראלית; בממשל חמאס ברצועת עזה ובכירים באו"ם ובארגוני סיוע שבו והזהירו מפני משבר הומניטרי ברצועה; הקריאות למחאה נגד שלטון חמאס ב-26 ביוני 2026 מעוררות שיח ער ברצועה לצד האשמות כי ישראל והמיליציות המתנגדות לחמאס עומדות מאחורי היוזמה; חמאס חידשה את הבחירות לראשות הלשכה המדינית של התנועה תוך הגברת האבטחה ושימוש בשיטות הצבעה "סודיות"; המעורבות התורכית בזירה הפלסטינית: ארגון IHH ממשיך להעמיק את פעילותו ברצועת עזה, נחשפה תשתית חמאס שפועלת מתורכיה להכוונת פיגועים ביהודה ושומרון; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון; הרשות הפלסטינית מקיימת מגעים עם הממשל האמריקאי בתיווך סעודי.
להמשך קריאה...