חמאס

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...

ב-24-23 באוקטובר 2025, התקיים בקהיר כינוס הפלגים הפלסטיניים, בחסות מצרים ובתמיכת קטר ותורכיה, במטרה לגבש עמדה פלסטינית מאוחדת לקראת השלב הבא של יישום הסכם הפסקת האש, ובכלל זה סוגיות ניהול רצועת עזה ופירוק חמאס והפלגים החמושים מנשקם. במפגש השתתפו נציגי מרבית הפלגים, בהם חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין, אולם ללא נציגי פתח; בהודעת הסיכום של המפגש נמסר כי הפלגים הסכימו לתמוך בהמשך הפסקת האש, ביציאת צה״ל מהרצועה, בהסרת "המצור", פתיחת המעברים ותחילת שיקום כולל של הרצועה. עוד סוכם כי ניהול הרצועה יועבר לוועדה זמנית של אנשי מקצוע עצמאיים בשיתוף גורמים ערביים ובינלאומיים, לצד ועדה בינלאומית למימון ופיקוח, וכוח בינלאומי זמני בגבולות; במקביל לכינוס הפלגים, התקיים מפגש ישיר בין משלחת חמאס בהובלת ראש התנועה ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, לבין משלחת של הרשות הפלסטינית בראשות סגן היו"ר, חסין אלשיח'. כמו כן, נועד ראש המודיעין המצרי עם נציגי הפלגים לפגישות נפרדות; בכירי חמאס הדגישו כי הם התנועה מחויבת לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהגיע להבנות עם הפלגים הפלסטיניים האחרים בדבר החזון המשותף ליישום הסכם הפסקת האש, אולם נמנעו מלהכריז על נכונות חמאס לוותר על נשקה או לקבל את אחריות הרשות הפלסטינית על הרצועה. מנגד, בפתח הבהירו כי הרשות הפלסטינית היא שצריכה לקבל את האחריות על רצועת עזה, כולל על הוועדה המנהלתית שתקום כדי לנהל את הרצועה ועל שמירת הביטחון, וקראו לחמאס לפעול במסגרת אש"ף;  להערכתנו, הארגונים הפלסטיניים מבינים כי קיים חלון הזדמנויות צר ליצירת קונצנזוס לאומי ומתווה ביניים שירצה את כל הצדדים, ובראשם חמאס ופתח. תוצאות המלחמה והלחץ של ארה"ב והמתווכות יצרו תזוזה זהירה אצל חמאס לכיוון ויתור על השלטון לטובת ניהול אזרחי טכנוקרטי ובחירות, מתוך הבנה שמודל הממשל המוצע, ניהול טכנוקרטי מפוקח בשותפות ערבית ובינלאומית, משאיר לתנועה השפעה ברצועה. כמו כן, בחמאס גם מבינים שוויתור על הנשק יחרוץ את גורל התנועה, ולהערכתנו התנועה תנסה לעמעם ולדחות את סוגיית פירוק הנשק במסגרת הסכם אפשרי. עם זאת,  להערכתנו, גם אם למראית עין יושלמו ההבנות, והצדדים יגיעו להחלטה משותפת ומוסכמת ללא התחייבות ותוכנית מעשית לפירוק הנשק של הפלגים החמושים,  תעמוד ישראל בפני דילמה אם לממש נסיגה מלאה, פתיחת המעברים והסכמה לשיקום הרצועה.   להמשך קריאה...

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...

״תוכנית עשרים הנקודות״ של נשיא ארה"ב טראמפ, שהיוותה בסיס להסכם הפסקת האש במלחמה בין ישראל לבין לחמאס, קובעת במפורש כי במסגרת השלב השני יידרשו חמאס ושאר הארגונים החמושים ברצועת עזה להתפרק מנשקם והרצועה תהפוך לשטח מפורז; בכירי חמאס הבהירו כי על אף מחויבותם לשמירה על הסכם הפסקת האש, הם אינם מוכנים לקבל את האפשרות של פירוק נשק "ההתנגדות" עד להקמתה של מדינה פלסטינית. כמו כן, הם טענו כי מדובר בסוגיה מורכבת שיש לדון עליה במסגרת רחבה יותר של הסכמות כלל-פלסטיניות על עתיד הרצועה; בדומה להתנהלותה לאחר סבבי לחימה קודמים עם ישראל, ועל אף הדרישה לפירוקה מנשקה, מיהרה חמאס לנצל את הפסקת האש לטובת מאמצי שיקום של הזרוע הצבאית באמצעות איסוף של נפלים ותחמושת שנותרו ברצועת עזה אחרי שנתיים של מלחמה. גם הברחות של אמצעי לחימה דרך גבול מצרים באמצעות רחפנים אזרחיים והכנסת חומרי גלם וציוד דו-שימושי לטובת שיקום הרצועה עלולות להוות מרכיב בפעילות חמאס לייצור עצמי של אמצעי לחימה במסגרת בנייה מחודשת של כוחה הצבאי; להערכתנו, עמדותיהם של בכירי חמאס בדבר חוסר נכונות לוותר על נשק "ההתנגדות" משקפות נחישות מצד התנועה להמשיך במאבק המזוין נגד ישראל באצטלה של "זכות חוקית ודתית להילחם בכיבוש". בשל כך, חמאס צפויה לנצל את תקופת הביניים עד להקמת ממשל זמני חדש ברצועת עזה לטובת בניין הכוח של הזרוע הצבאית אחרי הפגיעות שספגה במהלך המלחמה, כאשר גם איראן צפויה להמשיך ולמלא את תפקידה כמשענת אסטרטגית של חמאס באמצעות סיוע כספי, אספקת אמצעי לחימה והעברת ידע והכשרות. המעורבות של קטר ותורכיה, בעלות בריתה של חמאס, בגיבוש "היום שאחרי" ברצועה עלולה לסכל הקמתו של ממשל זמני שיוביל מאמצים כנים להגבלת פעילות חמאס ופירוקה מנשקה. עם זאת, גם אם הממשל הזמני יפגין נחישות מול חמאס, התנועה תמשיך להשתמש בניסיונה המוכח כדי להתאים את תהליכי בניין הכוח הצבאי שלה לתנאי המציאות המשתנה בשטח. להמשך קריאה...

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 סיפקה לחמאס הזדמנות לפרוס את כוחות הביטחון של התנועה באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל במטרה להפגין משילות, על אף הפגיעה הקשה שספגו במהלך המלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023; הפעילות של מנגנוני הביטחון של חמאס התמקדה במאבק נגד חמולות מקומיות שהואשמו בשיתוף פעולה נגד ישראל או זוהו כמוקדי כוח שעלולים לאיים על מעמד התנועה ברצועה. במסגרת זאת, כוחות הביטחון ניהלו פשיטות ומעצרים, החרמות ציוד והוצאות להורג של "משתפי פעולה" מול עיני התושבים; הפעילות האלימה של חמאס זכתה לתמיכה מצד ארגוני "ההתנגדות" ברצועת עזה וארגוני גג של חמולות שהתנערו מ"משתפי הפעולה" בקרבן, אולם עוררו תגובות נזעמות מצד הרשות הפלסטינית וארה"ב. עם זאת, בחמאס טענו כי הפעילות נועדה למנוע "אנרכיה וכאוס", אך דווח שבתנועה הסכימו להפסיק עם הוצאות להורג פומביות; להערכתנו, כל עוד לא יהיה שינוי בפועל בתמונת השליטה ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת אש, שבמסגרתו חמאס אמורה לוותר על השלטון ולהתפרק מנשקה, התנועה צפויה להמשיך ולהשתמש במנגנוני הביטחון שלה כדי לדכא גורמי כוח שעלולים לאיים עליה. הפעלת הכוח, ובמיוחד ההוצאות להורג, נועדו בין השאר להטיל אימה על האוכלוסייה המקומית ולהבטיח כי לחמאס תהיה השפעה גם אם התנועה תוותר על מוקדי הכוח השלטוניים. עם זאת, אם הלחימה מול ישראל תתחדש, צפויות המיליציות והחמולות מתנגדות  חמאס לפעול כדי להרחיב את תחומי השפעתן ברחבי הרצועה.  להמשך קריאה...

ארגון IHH התורכי הודיע על פתיחת פרויקט לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות ברצועת עזה כחלק ממאמצי השיקום בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. הארגון היה מעורב בהוצאה לפועל של משטים לרצועת עזה, בראשם משט ה"מרמרה" שהסתיים בעימות אלים עם כוחות צה"ל במאי 2010 וכן במשט  "החוסן העולמי" שסוכל ע"י צה"ל באוקטובר 2025; הארגון הבלתי ממשלתי, שהוקם בשנת 1992 ומקורב לשלטון התורכי, מקדם פעילות אסלאמית-רדיקלית, אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. ראש הארגון, בולנט ילדרים, התבטא פעמים רבות עם אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות; לארגון ה-IHH גם קשרים עם חמאס, והוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ב-2008 בשל מעורבותו ברשת אגודות צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחו"ל; המחקר הנוכחי, המבוסס על עשרות מחקרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור על ארגון ה-IHH מאז שנת 2010, מסכם את ההיבטים המרכזיים בקשרים שבין הארגון התורכי לבין חמאס ואת התפקיד המרכזי של בולנט ילדרים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל בשיתוף פעולה עם חמאס; להערכתנו, מעורבות ה-IHH בפעילות השיקום ברצועת עזה עלולה להוות זרוע נוספת בחיזוק ההשפעה של חמאס על הנעשה ברצועה גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הנוכחות של מפקדת חמאס בתורכיה, שהיא אחת משושבינות הסכם הפסקת האש, והקשרים בין התנועה לבין ה-IHH גם עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי. כמו כן, הקשר הישיר בין ה-IHH לבין ממשלת תורכיה, אחת החותמות על הסכם הפסקת האש ותומכת בלתי מסויגת בחמאס, מעניק לשלטון התורכי דריסת רגל ברצועת עזה ומגביר את השפעתו האזורית, על הגבול עם ישראל. להמשך קריאה...