חמאס

התשתית הצבאית של חמאס בלבנון, בהתבסס על מסמכי שלל

מסמכי שלל של חמאס שהתגלו ברצועת עזה חשפו כיצד התנועה פעלה להקים תשתית צבאית בלבנון החל משנת 2012. את חשיבות הכוח הצבאי במסגרת ההכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023; המסמכים גם תיארו כיצד בכירי חמאס בהובלת יחיא אלסנואר, מעודדים מתחושת "הניצחון" במבצע "שומר החומות" במאי 2021, פעלו מול חזבאללה ואיראן כדי להקים תשתית צבאית גדולה של התנועה בלבנון שתהווה חלק יסודי במערכה המכרעת נגד ישראל שיצאה לפועל ב-7 באוקטובר 2023; לפי מסמכי השלל, התנהלו מאבקי כוח פנימיים בתוך חמאס ומול איראן וחזבאללה על השליטה בתשתית הצבאית בלבנון; הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון השתתפה במערכה שחזבאללה החל נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 כ"תמיכה" ברצועת עזה וקיבלה אחריות על 13 תקיפות לצפון הארץ עד הפסקת האש בנובמבר 2024. יותר מעשרים מפקדים ופעילים סוכלו בתקיפות ישראליות במהלך המערכה ולאחר הפסקת האש. 
להמשך קריאה...

מימון טרור: שיטות להעברת כספים – סקירה היסטורית ומגמות עתידיות

מאז מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, הפכה הזירה הפיננסית לנדבך מרכזי במערכה הגלובלית נגד ארגוני טרור. מערכה זו נשענת על ההנחה שמרכיב המימון הוא רכיב מרכזי בבניית האיום, ופגיעה בו עשויה לשבש באופן משמעותי את יכולותיהם של גורמי הטרור; מחקר זה מנתח את השיטות למימון טרור מבחינה היסטורית והתפתחותית, תוך התמקדות במעבר מתשתיות בנקאיות מסורתיות למערכות היברידיות ומבוזרות. המחקר סוקר את מנגנוני הפעולה המרכזיים - החל מחדירה למערכות הבנקאות הממוסדות, דרך רשתות חלפנות בלתי פורמליות, שימוש בארגוני צדקה, סינרגיה עם פשע מאורגן, ועד שימוש בבורסות נכסים דיגיטליים ובטכנולוגיות בינה מלאכותית.  
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-3 באוגוסט 2026)

בחמאס גינו את הודעת "מועצת השלום" שקיבלה את עמדת ישראל לגבי פירוק נשק "ההתנגדות" וקראו לאלץ את ישראל להפסיק את "התוקפנות" וליישם את ההתחייבויות שלה. דווח כי יישום "מפת הדרכים" צפוי להימשך 210 ימים ולהתבצע בחמישה שלבים; כוחות הביטחון של חמאס טענו שסיכלו ניסיונות של המיליציות "משתפות הפעולה עם ישראל" לחטוף תושבים פלסטינים; מנהיג חמאס, ח'ליל אלחיה, קיבל שיחת ברכה מנשיא איראן על בחירתו לתפקיד ונועד עם ראש המודיעין התורכי; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור נרחבת ביהודה ושומרון והרסו את ביתו של מבצע פיגוע הירי בכפר תל; "שיירת סיוע" מטעם ארגון תורכי עם יותר מ-500 משתתפים מנסה להתקדם דרך היבשה מכיוון מזרח לעבר שטחי הרשות הפלסטינית.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (29 ביולי – 5 באוגוסט 2026)

מאמרים בתקשורת האיראנית הדגישו את חשיבותם הגוברת של שלוחיה האזוריים של הרפובליקה האסלאמית במסגרת תפיסת "התלכדות הזירות" לנוכח המשך ההסלמה מול ארה"ב ובעלות בריתה; איראן הביעה התנגדות פומבית לפירוק חמאס מנשקו על רקע הכרזת "מועצת השלום" על ההסכם שגובש ברצועת עזה. דווח כי טהראן גם ניסתה לשכנע את חמאס לדחות את ההסכם; שר החוץ האיראני ביקר בעיראק במסגרת טקסי העלייה לרגל למקומות הקדושים לשיעה והצהיר כי היחסים בין שתי המדינות נמצאים במצבם הטוב ביותר; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק דרשו מהממשלה להגיב על התקיפות האמריקאיות-סעודיות בשטח המדינה והבהירו כי הן מתכוונות להגדיל את מאגרי הנשק שלהן לנוכח המתיחות; מנהיג החות'ים טען כי ישראל "מתכננת להרוס" חלק ממסגד אלאקצא; החות'ים קיבלו אחריות על פגיעה במכלית נפט סעודית במסגרת יישום "המצור הימי".
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – יולי 2026

במהלך יולי 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נותרה על כנה במקביל להמשך הסיכולים של פעילי טרור; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון על רקע עלייה בפיגועים; בלבנון נשמרה הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה במקביל לפעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה תוך חיכוך גובר עם התושבים; חשד שהמיליציות הפרו-איראניות בעיראק ביצעו תקיפות לשטח ישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 ביולי – 3 באוגוסט 2026)

נשיא ארה"ב טראמפ ו"מועצת השלום" הודיעו על הסכם ליישום "מפת הדרכים" על השלב השני של הפסקת האש, ובמרכזו אחסון הנשק הכבד של חמאס והפלגים החמושים ללא ויתור על נשק אישי לצד נסיגת צה"ל מהרצועה וכניסת הוועדה הפלסטינית לניהול הרצועה וכוח הייצוב הבינלאומי; בחמאס הדגישו כי הם "ויתרו" כדי להפסיק את "התוקפנות", אך התנועה תמשיך בפעילות פוליטית ולאומית למען "שחרור כל האדמות שלנו מהכיבוש בכל המישורים". בג'האד האסלאמי בפלסטין הסתייגו מנוסח ההסכם; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ובאזורים נוספים ברצועת עזה, השמידו מחסני אמצעי לחימה, חלקם ליד מסגד ובית חולים, וסיכלו מחבלים בחמאס ובארגוני טרור נוספים, בהם מעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023. הפלסטינים דיווחו על הסלמה בפעילות צה"ל לאחר ההודעה על ההגעה להסכם על "מפת הדרכים"; ראש הלשכה החדש של חמאס, ח'ליל אלחיה, נועד עם שר החוץ התורכי ושוחח עם ראש ממשלת קטר; הרשויות בארה"ב הודיעו כי מנהל של ארגון צדקה נעצר בבריטניה בחשד למימון חמאס; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו פעילות סיכול התקפית נרחבת ביהודה ושומרון, עצרו יותר מ-200 מבוקשים וחשודים והחרימו כלי נשק ואמצעי לחימה; אש"ף הקים מרכז למעקב ותיעוד של "הפרות" ישראליות עבור הליכים במוסדות משפט בינלאומיים ותחקירים אקדמיים ועיתונאיים.
להמשך קריאה...

חמאס

חמאס היא תנועה אסלאמית סונית פונדמנטליסטית, שהוקמה ב-1987 על ידי פעילי תנועת האחים המוסלמים ברצועת עזה. חמאס דוגלת בהקמת מדינה אסלאמית פלסטינית בכל שטח מדינת ישראל והיא אינה מכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל.

בהנהגת התנועה שני מוקדים עיקריים: חמאס “פנים”: הכולל את תנועת חמאס, הזרוע הצבאית וממשל חמאס המצויים כיום ברצועת עזה. אלה אחראים לפעילות הממשלית השוטפת, כולל פעילות חברתית חינוכית מול האוכלוסייה ברצועת עזה. המוקד השני הוא הנהגת חמאס היושבת מחוץ לרצועת עזה ויהודה ושומרון והוא מהווה גוף ההנהגה של התנועה. פעילי חמאס ב”חוץ” מקיימים קשרים עם מדינות וגופים שונים בעיקר למטרות גיוס כספים ומשאבים עבור חמאס ברצועת עזה.

האידיאולוגיה של חמאס גורסת הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית בכל שטחי ישראל. הדרך המועדפת להשגת מטרה זו באמצעות המאבק המזוין. לחמאס זרוע צבאית, גדודי עז אלדין אלקסאם, המבצעת פיגועים נגד ישראל, בכללם ירי רקטות מרצועת עזה ופיגועים במתווים שונים (ירי, פיגועי התאבדות, חטיפה ועוד) בשטחי יהודה, שומרון וישראל.

לאורך השנים קראה חמאס תיגר על מדיניות אש”ף והרשות הפלסטינית, דבר שהביא לעימותים בין הצדדים, ששיאם ביוני 2007 עם השתלטות חמאס על רצועת עזה בכוח הזרוע תוך דיכוי פעילי פתח והרשות הפלסטינית. מאז הועמק הקרע שבין חמאס לרשות הפלסטינית.

תנועת חמאס מוגדרת כארגון טרור על ידי  מספר מדינות ברחבי העולם ביניהן: ישראל, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופאי.