חמאס

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30-23 בדצמבר 2025)

כוחות צה”ל המשיכו לפעול בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה וסיכלו מחבלים שהיוו איום, קצין צה"ל נפגע באורח קל ממטען. בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין טענו כי אינם יודעים היכן בדיוק גופת החלל החטוף הישראלי האחרון; חמאס הודיעה רשמית על מותם של ראש הזרוע הצבאית לשעבר, מחמד אלסנואר, דובר הזרוע הצבאית לשעבר, אבו עבידה, ושלושה בכירים נוספים ועל מינוי דובר חדש; חמאס ממשיכה ביישום המשילות באזורים שבשליטתה ברצועת עזה: מנגנוני הביטחון הדגישו כי הם ממשיכים במרדף אחרי "שכירי חרב" של ישראל, דובר המשטרה הבהיר כי הם שבו לפעילות מלאה; דווח כי חמאס נערכת לבחור בקרוב את ראש הלשכה המדינית החדש של התנועה, כאשר ח'ליל אלחיה וח'אלד משעל הם המועמדים המובילים. נמסר כי הושלמו הבחירות לאיוש חברי ההנהגה החדשה ברצועת עזה, אולם לא נחשפו זהותם; בכירי חמאס המשיכו להאשים את ישראל בעיכוב המעבר לשלב השני בהסכם הפסקת האש והדגישו כי לא יוותרו על נשק "ההתנגדות", דובר חמאס קרא לרשות הפלסטינית לקחת אחריות על רצועת עזה; חמאס פרסמה מסמך ל"הצדקת" מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 כחלק ממאמץ תודעתי לקדם את נרטיב "ההישגים" של "מבול אלאקצא"; הרשויות באיטליה עצרו תשעה פעילי חמאס שעסקו באיסוף כספים לחמאס באמצעות עמותות פיקטיביות, בהם מי שנחשב לפעיל בכיר ביותר של חמאס במדינה; שני ישראלים נהרגו בפיגוע דריסה ודקירה שביצע שוהה בלתי חוקי פלסטיני בבית שאן ובעמק יזרעאל, ארבעה לוחמי צה"ל נפצעו קל בפיגוע דריסה בהר חברון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29-22 בדצמבר 2025)

צה”ל המשיך בפעילות האכיפה של הסכם הפסקת האש ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה ותקף יעדים של הארגון בדרום לבנון ובצפון אלבקעא, בהם מתקני אימונים של כוח רצ'ואן ואתרי שיגור. סוכלו ארבעה פעילי חזבאללה, אחד מהם חייל בשירות פעיל בצבא לבנון, וסוכל פעיל מרכזי בכוח קדס של משמרות המהפכה; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הבהיר כי אינם מפחדים ממלחמה חדשה והאשים כי ממשלת לבנון ביצעה "ויתורים בחינם" מבלי שישראל תמלא אחרי התחייבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש; נשיא לבנון, ג'וזף עון, הביע תקווה כי "עננת המלחמה" מתרחקת מלבנון, אחרי שקיבל לכאורה ערבויות אמריקאיות שישראל לא תפתח במערכה נרחבת חדשה; דווח כי מדינות אירופיות פועלות להשאיר נוכחות של כוחות מטעמן בדרום לבנון כדי לסייע לצבא לבנון גם לאחר סיום מנדט יוניפי"ל; על רקע סיום השלב הראשון של פירוק נשק חזבאללה מדרום לליטאני – בהתאם להצהרת ממשלת לבנון -  והתנגדות חזבאללה להמשך מסירת הנשק, דווח כי הממשלה בלבנון עדיין לא קיבלה החלטה לגבי המעבר לשלב השני של פירוז האזור שבין צפון הליטאני לאלאואלי וכי מפקד הצבא לא ייתן פקודה לאיסוף הנשק בטענה של איום על השלום האזרחי במדינה; חזבאללה מתקשה לממן את קצבאות הדיור לעשרות אלפי משפחות עקורות מקרב תומכיו בשל הידוק המצור על מקורות המימון שלו; דיווחים על נוכחות גוברת של החות'ים בלבנון ועל תרגילים משותפים והחלפת ידע ומומחיות עם חזבאללה; יו"ר ועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני "הביע פליאה" מכך שחלק מהפלגים הפלסטיניים החמושים במחנות הפליטים בלבנון לא משתפים פעולה עם התוכנית להגבלת הנשק מדרום לליטאני.
להמשך קריאה...

ראיית חמאס את מדיניות “סבבי ההרתעה” של ישראל ברצועת עזה, כפי שעולה מתוך מסמך שלל

מסמך של "מרכז המחקרים הצבאיים והאסטרטגיים" של הזרוע הצבאית של חמאס מ-9 בספטמבר 2023, אשר התגלה במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה במהלך המלחמה, ניתח את המדיניות הישראלית ביחס לסבבי הלחימה ברצועת עזה מאז שחמאס תפסה את השלטון בשנת 2006; לפי המסמך, ישראל נשענה במשך שנים על אסטרטגיה של מכת מנע מקדימה, אולם התחזקות תנועות "ההתנגדות" בהובלת חמאס וחזבאללה, שמסוגלות לגרום נזק ליכולות הישראליות, גרם לה לעבור לדפוס של סבבי לחימה קצרים בעוצמה מוגבלת; בראיית מחברי המסמך,  מאז שישראל נכשלה בהשגת היעדים במבצע "עופרת יצוקה", ובראשם המטרה של הפלת שלטון חמאס, היא עברה להצגת יעדים עמומים לצד התמקדות בניהול הסכסוך ושימור ההרתעה במטרה להחליש את חמאס מבלי להכריע אותה; מבצע "שומר החומות" (מַעְרַכַּת “סָיְף אלְקֻדְס”) במאי 2021 מוגדר כאירוע מכונן שבו חמאס הצליחה לשבור את הדפוס החוזר מהסבבים הקודמים כאשר קשרה בין רצועת עזה למתרחש בירושלים וביהודה ושומרון ועוררה "התנגדות" גם בקרב ערביי ישראל; להערכת הכותבים, ישראל לא ויתרה על רעיון המכה המקדימה, במיוחד על רקע הכישלון במבצע "שומר החומות", אולם היא לא נמצאת במצב שמאפשר לה לבנות משוואת הרתעה חדשה ולכן היא מתמקדת  בניהול הסכסוך, ניהול סיכונים ובנטרול איומים. על כן, ההמלצה להנהגת חמאס היא להיערך למכת פתיחה חדשה שתעורר סבב לחימה חדש, אך גם להוביל בעצמה לעימות "בלתי צפוי" שישבור את הדפוס החוזר ויכניס את הנהגת ישראל למצב של חוסר ודאות; בראייתנו, המחקר הוא חלק מהמאמץ של מנגנוני המודיעין של חמאס לספק למקבלי ההחלטות בצמרת התנועה, ובמיוחד לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה יחיא אלסנואר ומפקד הזרוע הצבאית מחמד אלצ'יף, את ההבנה האסטרטגית המלאה ביחס לתפיסה ולהתנהלות הישראלית בעת שהם היו בשלבים האחרונים של תכנון המתקפה "המכרעת" נגד ישראל. להערכתנו, התמונה העולה מתוך המחקר, לפיה ישראל אינה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס ומתמקדת בסבבים מוגבלים עם תוצאות ידועות מראש, יחד עם ההמלצה של מחברי המסמך כי יש להתנהל "באופן בלתי צפוי", סיפקו לאלסנואר ולאלצ'יף אישוש לביטחונם בדבר ההצלחה הצפויה של המתקפה שיצאה לפועל פחות מחודש לאחר כתיבת המסמך, ב-7 באוקטובר 2023.
להמשך קריאה...

משנתו של ד”ר מחמוד אלזהאר – “המומחה לענייני יהודים” של חמאס

אנטישמיות מהווה מרכיב מרכזי באידיאולוגיה של תנועת חמאס מאז ייסודה בשנת 1988, והיא באה לידי ביטוי באמנת חמאס (1988) ובמערכת החינוך של התנועה; אחד המייצגים המובילים של העמדות האנטישמיות בחמאס הוא ד"ר מחמוד אלזהאר, ממייסדי התנועה ומדובריה הבכירים, שנחשב ל"מומחה לענייני יהודים" של חמאס. לאורך השנים, הוא התייחס ליהודים בכתבים ובהתבטאויות תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים מובהקים שניסו להצדיק את הצורך לגרש את היהודים מ"פלסטין"; הספר "שנאת היהודים – מורשת היסטורית", אותו פרסם אלזהאר בשנת 2020 ועותקים ממנו נמצאו על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון ברצועת עזה, סיכם את עיקרי משנתו האנטישמית. בין השאר, הוא תיאר את היהודים כעם בזוי, שפל, תאב בצע, חסר מוסר ואכזרי, מושחת ובוגדני, תוך שימוש בעלילות דם ובקונספירציות המבוססות על "הפרוטוקולים של זקני ציון"; מכיוון שבחמאס מודעים לכך שהתבטאויות אנטישמיות גורמות להם נזק בזירה הבינלאומית, התנועה מנסה להצניע עמדות אלה במדיניות ההסברה שלה המיועדת כלפי חוץ, ובדגש על מדינות המערב. מסמך שלל שאותר ברצועת עזה כלל הנחיות עבור "הדובר הפלסטיני בעולם", ובהן איסור על שימוש בביטויים אנטי-יהודיים והדגשה כי המאבק הוא כנגד "הכובש הציוני" ולא כנגד היהדות והיהודים; על אף הניסיון "לשווק" פנים אחרות בזירה הבינלאומית, המשנה שהציג מחמוד אלזהאר לאורך השנים, ואשר הוצגה רק בערבית, מהווה עדות אותנטית להשקפות האנטישמית הרווחות בהנהגת חמאס. תפיסה אנטישמית זו, ששמה דגש על דה-הומניזציה של היהודים, סיפקה השראה לגילויי האכזריות המחרידים שליוו את מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (24-17 בדצמבר 2025)

שר החוץ האיראני הדגיש את התנגדות איראן לפתרון שתי המדינות לבעיה הפלסטינית; בכירים איראנים המשיכו להביע התנגדות לפירוק חזבאללה מנשקו; שגריר איראן באו"ם אמר בדיון מועצת הביטחון שעסק במצב בסוריה כי "התנגדות" התושבים הסורים ל"תוקפנות" ישראל חושפת את השלכותיו הבלתי נמנעות של "כיבוש מתמשך"; איראן ועיראק הגיעו להסכמה על פתיחתו של מעבר גבול חדש בין המדינות; מספר מיליציות פרו-איראניות בעיראק הביעו הסכמה לוותר על נשקן, אולם המיליציות הגדולות הבהירו שהנושא לא נתון למשא ומתן. ההערכה היא כי השינוי בעמדת המיליציות נובע מרצון להשתלב בממשלה חדשה ולנוכח אזהרות מפני תקיפות ישראליות אפשריות; "חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה" הודיעה על מותו של המנהיג שלה, אולם לא נמסר באילו נסיבות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (23-16 בדצמבר 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה וסיכלו מחבלים שהיוו איום. לוחם צה"ל נפצע באורח קל מכדור תועה; ארגון מומחי הרעב של האו"ם קבע כי אף אזור ברצועת עזה אינו “מוכה רעב”, אך הזהיר כי 77 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חריף, מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים כי מדובר בדו"ח מגמתי שמתבסס על נתונים חלקיים;  מנגנוני הביטחון של חמאס הודיעו על סיום הקמפיין שנועד לאפשר ל"משתפי פעולה" להסגיר את עצמם ואיימו כי יפעלו בכוח נגד רשתות של משתפי פעולה  עם ישראל; מארגני "משט החוסן העולמי" הודיעו כי יוציאו משט חדש וגדול יותר לרצועת עזה באביב 2026; משלחת חמאס נועדה עם ראש המודיעין התורכי לדיון בהמשך תהליך המשא ומתן על הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. נציגי המדינות המתווכות קראו לכל הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם והביעו תמיכה בהקמת "מועצת השלום"; כעס בפלגים הפלסטיניים החמושים ובתנועת פתח על החלטת הרשות הפלסטינית להפסיק את תשלום הקצבאות למשפחות הרוגים, פצועים ואסירים.
להמשך קריאה...

חמאס

חמאס היא תנועה אסלאמית סונית פונדמנטליסטית, שהוקמה ב-1987 על ידי פעילי תנועת האחים המוסלמים ברצועת עזה. חמאס דוגלת בהקמת מדינה אסלאמית פלסטינית בכל שטח מדינת ישראל והיא אינה מכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל.

בהנהגת התנועה שני מוקדים עיקריים: חמאס “פנים”: הכולל את תנועת חמאס, הזרוע הצבאית וממשל חמאס המצויים כיום ברצועת עזה. אלה אחראים לפעילות הממשלית השוטפת, כולל פעילות חברתית חינוכית מול האוכלוסייה ברצועת עזה. המוקד השני הוא הנהגת חמאס היושבת מחוץ לרצועת עזה ויהודה ושומרון והוא מהווה גוף ההנהגה של התנועה. פעילי חמאס ב”חוץ” מקיימים קשרים עם מדינות וגופים שונים בעיקר למטרות גיוס כספים ומשאבים עבור חמאס ברצועת עזה.

האידיאולוגיה של חמאס גורסת הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית בכל שטחי ישראל. הדרך המועדפת להשגת מטרה זו באמצעות המאבק המזוין. לחמאס זרוע צבאית, גדודי עז אלדין אלקסאם, המבצעת פיגועים נגד ישראל, בכללם ירי רקטות מרצועת עזה ופיגועים במתווים שונים (ירי, פיגועי התאבדות, חטיפה ועוד) בשטחי יהודה, שומרון וישראל.

לאורך השנים קראה חמאס תיגר על מדיניות אש”ף והרשות הפלסטינית, דבר שהביא לעימותים בין הצדדים, ששיאם ביוני 2007 עם השתלטות חמאס על רצועת עזה בכוח הזרוע תוך דיכוי פעילי פתח והרשות הפלסטינית. מאז הועמק הקרע שבין חמאס לרשות הפלסטינית.

תנועת חמאס מוגדרת כארגון טרור על ידי  מספר מדינות ברחבי העולם ביניהן: ישראל, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופאי.