חמאס

חמאס ניסתה להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור כחלק מהמערכה נגד ישראל שהחלה עם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, פעילות סיכול ומניעה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, שכללה מעצר וסיכול של אלפי מבוקשים ופעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה ובהם רקטות, הצליחה למנוע התפרצות גל טרור מכיוון יהודה ושומרון; בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, החלו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין במאמצים להסיט את מרכז "ההתנגדות" נגד ישראל ליהודה ושומרון, תוך עידוד לפגיעה בכוחות הביטחון הישראליים ובמתיישבים; איראן ממשיכה גם היא למלא תפקיד מרכזי במאמצים להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור פעילה נגד ישראל. בתוך כך, נתפס משלוח של אמצעי לחימה מאיראן, ובהם מטענים רבי עוצמה ורחפני נפץ, וסוכלו פעילי כוח קדס של משמרות המהפכה בלבנון שהיו מעורבים בצירי ההברחות של אמצעי לחימה; להערכתנו, לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה צפויים ארגוני הטרור הפלסטיניים, בסיוע איראן, להפנות חלק ניכר מפעילותם ליהודה ושומרון במטרה להדגיש את המשך "ההתנגדות" כהצדקה לקיומם. כמו כן, ארגוני הטרור ינסו לנצל את חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי ואת המעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים ברצועת עזה כחלק מהפסקת האש כדי לעורר לחץ בינלאומי על ישראל, וזאת באמצעות פיגועים שעלולים להביא להסלמה בצעדי התגובה הישראליים ביהודה ושומרון. בנוסף, חזרתם של מאות פעילי טרור ליהודה ושומרון אחרי שחרורם מבתי הכלא הישראליים במסגרת העסקה לשחרור החטופים ברצועת עזה עלולה לסייע להתארגנויות הטרור להגביר את פעילותם בהתבסס על הידע והניסיון של האסירים המשוחררים ושיתופי הפעולה שיצרו בבתי הכלא. להמשך קריאה...

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 אפשר לחמאס להפגין משילות וחזרה לשגרה בכל היבטי החיים, על אף ההרס המסיבי ופירוק המסגרות האזרחיות ברצועה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023; חמאס פרסה כוחות משטרה וביטחון באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל לצורך השבת הסדר הציבורי, לצד מאבק ב"משתפי פעולה" ובמעורבים בפעילות פלילית והפקעת מחירים. במקביל, מנגנוני הממשלה של חמאס והרשויות המקומיות החלו לפעול לשיקום הנזקים בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה ועוד; להערכתנו, למרות הפגיעה הקשה בהנהגה האזרחית של חמאס ובתשתיות האזרחיות ברצועת עזה לאורך המלחמה, חמאס הצליחה להשיב במהירות שליטה כמעט מלאה על האזורים שבהם היא מחזיקה ברצועת עזה, תוך הפעלת מנגנוני הממשל וניסיון לספק שירותים בסיסיים, לצד הפעלת כוח נגד תושבים לצורך הרתעה. לצד זאת, חמאס מבינה כי שליטה גלויה שלה ברצועה תרתיע את הקהילה הבינלאומית מהעברת המימון הנדרש לטובת השיקום ותעכב את שיקום הרצועה, ואף עלולה ללבות תסיסה אזרחית. בשל כך, התנועה מאותתת על נכונות להעביר את הניהול האזרחי לממשלה טכנוקרטית פלסטינית, על אף סירובה לוותר על הנשק. עם זאת, השליטה המוחלטת של חמאס במוסדות השלטון ואספקת השירותים, כולל ברמת הרשויות המקומיות, צפויה להשאיר בידיה יכולת השפעה משמעותית, גם אם יוקם גוף חלופי לניהול הרצועה בהתאם לשלב השני בתוכנית טראמפ. להמשך קריאה...

במהלך אוקטובר 2025, נמשכה הלחימה ברצועת עזה וביהודה ושומרון ונמשכו התקיפות של החות’ים בתימן נגד ישראל. ב-10 באוקטובר 2025, נכנסה לתוקף הפסקת אש ברצועת עזה שהביאה גם לעצירת תקיפות החות'ים. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף התגברות בתקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה; רצועת עזה: עד הפסקת האש ב-10 באוקטובר, המשיך צה"ל בתקיפות אוויריות וקרקעיות נגד יעדי טרור ברחבי הרצועה, תוך התמקדות בתמרון בתוך העיר עזה. שני לוחמי צה"ל נהרגו. כמו כן, שוגרו שמונה רקטות לשטח ישראל. לאחר תחילת הפסקת האש ונסיגת כוחות צה"ל מחלקים מהרצועה, המשיך צה"ל באכיפת ההסכם נגד איומים על הכוחות ובתגובה להפרות מצד חמאס. שלושה לוחמי צה"ל נהרגו. במסגרת ההסכם, שוחררו עשרים החטופים החיים הנותרים שהוחזקו ברצועת עזה, ו-17 גופות חטופים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ברצועת עזה נותרו 11 גופות חללים חטופים; יהודה, שומרון וישראל: בוצעו פיגוע אחד לעומת ארבעה פיגועים בחודש הקודם. לא היו נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במהלכה אותרו רקטות, סוכלו פעילי טרור שתכננו פיגועים ונתפס משלוח גדול של אמצעי לחימה מאיראן; לבנון: צה”ל הגביר את פעילותו נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. סוכלו יותר מעשרים פעילי חזבאללה, בהם מפקד הלוגיסטיקה של מפקדת "חזית הדרום" ומפקדים ופעילים בכוח רצ'ואן, והושמדו מאות כלים הנדסיים ותשתיות צבאיות; סוריה: כוחות צה"ל סיכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה מדרום סוריה לשטח ישראל ולשטח לבנון; החות'ים: עד הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר, קיבלו החות'ים אחריות על תקיפה אחת באמצעות טיל בליסטי נגד מטרות בישראל. דובר צה”ל מסר על יירוט של טיל בליסטי אחד ושבעה כלי טיס בלתי מאוישים. כמו כן, הם קיבלו אחריות על תקיפה נגד אוניית מטען במפרץ עדן,  במהלכה נהרג אחד מאנשי הצוות. החות'ים גם הודיעו על מותו של הרמטכ"ל בתקיפה ישראלית בסוף אוגוסט 2025. להמשך קריאה...

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...

ב-24-23 באוקטובר 2025, התקיים בקהיר כינוס הפלגים הפלסטיניים, בחסות מצרים ובתמיכת קטר ותורכיה, במטרה לגבש עמדה פלסטינית מאוחדת לקראת השלב הבא של יישום הסכם הפסקת האש, ובכלל זה סוגיות ניהול רצועת עזה ופירוק חמאס והפלגים החמושים מנשקם. במפגש השתתפו נציגי מרבית הפלגים, בהם חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין, אולם ללא נציגי פתח; בהודעת הסיכום של המפגש נמסר כי הפלגים הסכימו לתמוך בהמשך הפסקת האש, ביציאת צה״ל מהרצועה, בהסרת "המצור", פתיחת המעברים ותחילת שיקום כולל של הרצועה. עוד סוכם כי ניהול הרצועה יועבר לוועדה זמנית של אנשי מקצוע עצמאיים בשיתוף גורמים ערביים ובינלאומיים, לצד ועדה בינלאומית למימון ופיקוח, וכוח בינלאומי זמני בגבולות; במקביל לכינוס הפלגים, התקיים מפגש ישיר בין משלחת חמאס בהובלת ראש התנועה ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, לבין משלחת של הרשות הפלסטינית בראשות סגן היו"ר, חסין אלשיח'. כמו כן, נועד ראש המודיעין המצרי עם נציגי הפלגים לפגישות נפרדות; בכירי חמאס הדגישו כי הם התנועה מחויבת לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהגיע להבנות עם הפלגים הפלסטיניים האחרים בדבר החזון המשותף ליישום הסכם הפסקת האש, אולם נמנעו מלהכריז על נכונות חמאס לוותר על נשקה או לקבל את אחריות הרשות הפלסטינית על הרצועה. מנגד, בפתח הבהירו כי הרשות הפלסטינית היא שצריכה לקבל את האחריות על רצועת עזה, כולל על הוועדה המנהלתית שתקום כדי לנהל את הרצועה ועל שמירת הביטחון, וקראו לחמאס לפעול במסגרת אש"ף;  להערכתנו, הארגונים הפלסטיניים מבינים כי קיים חלון הזדמנויות צר ליצירת קונצנזוס לאומי ומתווה ביניים שירצה את כל הצדדים, ובראשם חמאס ופתח. תוצאות המלחמה והלחץ של ארה"ב והמתווכות יצרו תזוזה זהירה אצל חמאס לכיוון ויתור על השלטון לטובת ניהול אזרחי טכנוקרטי ובחירות, מתוך הבנה שמודל הממשל המוצע, ניהול טכנוקרטי מפוקח בשותפות ערבית ובינלאומית, משאיר לתנועה השפעה ברצועה. כמו כן, בחמאס גם מבינים שוויתור על הנשק יחרוץ את גורל התנועה, ולהערכתנו התנועה תנסה לעמעם ולדחות את סוגיית פירוק הנשק במסגרת הסכם אפשרי. עם זאת,  להערכתנו, גם אם למראית עין יושלמו ההבנות, והצדדים יגיעו להחלטה משותפת ומוסכמת ללא התחייבות ותוכנית מעשית לפירוק הנשק של הפלגים החמושים,  תעמוד ישראל בפני דילמה אם לממש נסיגה מלאה, פתיחת המעברים והסכמה לשיקום הרצועה.   להמשך קריאה...

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...