חמאס

מבט לאיראן ולציר השיעי (11-4 בדצמבר 2024)

בכירים איראניים וכלי תקשורת באיראן הביעו השלמה עם קריסת משטר אלאסד בסוריה, הביעו דאגה מההתפתחויות העתידיות במדינה ומניצול המצב על ידי ישראל, ומנהיג איראן אף ציין כי מדובר ב"תוכנית משותפת אמריקאית-ציונית". עם זאת, הם הדגישו כי לנפילת המשטר הסורי לא תהיה השפעה שלילית משמעותית על ”חזית ההתנגדות”, ובכלל זה על חזבאללה. המיליציות הפרו-איראניות טענו כי מדובר במזימה שנועדה לפגוע בתמיכת "ציר ההתנגדות" ברצועת עזה; דיווחים כי איראן כבר יצרה ערוצי קשר עם גורמים בקרב קבוצות הכוח שהשתלטו על המדינה, במאמץ להגן על נציגויות איראניות בסוריה ועל המקומות הקדושים לשיעה ולמנוע הידרדרות בין שתי המדינות; איראן והמיליציות גינו בחריפות את תקיפות ישראל בסוריה ואת כניסת כוחות צה"ל לאזור החיץ ברמת הגולן בעקבות נפילת משטר אלאסד; שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, נועד עם בכירים בלשכה המדינית של חמאס ודן עמם במשא ומתן להפסקת אש ברצועת עזה; החות’ים קיבלו אחריות על תקיפה עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק באמצעות כטב”מים נגד מטרה בישראל, דובר צה"ל מסר שיורט טיל ששוגר מתימן לפני שחדר לשטח ישראל. כטב"ם ששיגרו החות'ים פגע בבניין ביבנה, לא היו נפגעים; החות'ים גם קיבלו אחריות על תקיפה נגד שתי משחתות אמריקאיות ושלוש אוניות אספקה במפרץ עדן. פיקוד המרכז האמריקאי אישר שהמשחתות סיכלו תקיפה באמצעות כטב"מים וטיל שיוט.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 בדצמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. קצין ושלושה לוחמי צה"ל נהרגו בשתי בלחימה ברצועת עזה; קטר חידשה את מעורבותה בתיווך במשא ומתן על רקע דיווחים על התקדמות משמעותית בשיחות המבוססות על המתווה המצרי. נמסר כי חמאס הגישה רשימה של חטופים ישראלים שישוחררו במסגרת השלב הראשון בתמורה לאסירים פלסטינים; ארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי פיטר יותר משישים מעובדיו ברצועת עזה אחרי שבדיקה ביטחונית ישראלית סימנה אותם כגורמי סיכון; חמאס הביעה תמיכה ביוזמה המצרית להקמת ועדה לניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בפתח טענו כי הקמת הוועדה תפלג בין רצועת עזה לבין יהודה ושומרון; פעיל עזתי שמתח ביקורת נגד חמאס נהרג, בחמאס הכחישו מעורבות בתקרית. פעילי יחידת סהם של משרד הפנים המשיכו בפעילות נגד "פורעי חוק". ישראל, יהודה ושומרון: שני ישראלים נפצעו בפיגוע דריסה בצומת אלפואר. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. עימותים אלימים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לבין חמושים בג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין.
להמשך קריאה...

הלכי רוח ברצועת עזה במלאות שנה למלחמת “חרבות ברזל”

בחלוף שנה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תחושות האופוריה בקרב הציבור ברצועת עזה התחלפו בתחושות קשות של ייאוש מהמצב על רקע ההרס הכבד, העקירה מהבתים ומספרי ההרוגים; עיקר הביקורת ברשתות הפלסטיניות ברצועת עזה עוסקת בקשיי החיים בצל המשך המלחמה וחוסר הוודאות לגבי ההמשך, הרעב ומחירי המזון הגבוהים, ובקושי למצוא מקומות מחסה ומזון; ביקורת רבה מופנית גם לעבר חמאס, ובמיוחד נגד מנהיגי התנועה ששוהים מחוץ לרצועת עזה ואינם ערים למצוקה ההולכת וגוברת של התושבים. מאז מותו של מנהיג חמאס, יחיא אלסנואר, שנתפס בתור "אדריכל" מתקפת ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס-חו"ל ח'אלד משעל הפך ליעד המרכזי לזעמם של התושבים ברצועה; לצד הבעת הביקורת ברשתות החברתיות, תחושות הייאוש והכעס על חמאס מתבטאים גם בתוצאות של סקרי דעת קהל שהראו כי קיימת תמיכה נמוכה באפשרות שחמאס תמשיך לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה לצד אחוזי תמיכה נמוכים במתקפת ה-7 באוקטובר והמשך "ההתנגדות החמושה" נגד ישראל; על אף קולות הביקורת והתסכול מהמשך המלחמה, עדיין לא ניתן לזהות מחאה ציבורית נרחבת נגד תנועת חמאס ברצועת עזה. להערכתנו, הדבר נוב
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 בנובמבר – 3 בדצמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. שני חיילי צה"ל נהרגו בצפון רצועת עזה; בכירים בחמאס הביעו רצון להגיע להסכם הפסקת אש על רקע ההסכם בלבנון. דווח כי בחמאס הסכימו לוויתורים במשא ומתן, כולל נסיגה מדורגת של כוחות צה"ל מרצועת עזה; דווח שנציגי חמאס ופתח סיכמו בפגישתם בקהיר על הקמת "ועדת תמיכה קהילתית" לניהול רצועת עזה תחת אחריות ממשלת הרשות הפלסטינית; תושבים ברצועה האשימו את רשויות חמאס בהתעלמות מסבל הציבור אחרי ששתי ילדות ואישה נהרגו בדוחק הכבד בתור לחלוקת לחם; ישראל, יהודה ושומרון: תשעה ישראלים נפצעו בפיגוע ירי נגד אוטובוס באזור אריאל. המפגע נהרג, חמאס קיבלה אחריות. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון וביצעו תקיפות אוויריות נגד פעילי טרור. כוחות הביטחון הישראליים סיכלו ניסיון הברחה איראני של כמות גדולה של אמצעי לחימה "מפרי איזון" שהיו מיועדים לפעילי טרור בג'נין; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, פרסם הצהרה חוקתית הקובעת כי במקרה של נבצרות, יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית.
להמשך קריאה...

פעילות חמאס וחזבאללה באירופה: גרמניה כמקרה מבחן

בנובמבר 2024, הוגש בגרמניה כתב אישום נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס בגין הפעלת מחסני נשק עבור חמאס באירופה ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות, יהודיות ומערביות בגרמניה; ביולי 2024, הורה משרד הפנים בגרמניה על סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג אחרי שהתגלו ראיות כי במשך שנים הוא שימש כזרוע ישירה של איראן וחזבאללה במדינה; שני המקרים מספקים עדות להמשך הנוכחות של חמאס וחזבאללה באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, על אף הניסיונות של הרשויות לצמצם או למנוע את פעילותם, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל; גרמניה, בדומה למדינות נוספות באירופה, הילכה תמיד על חבל דק שבין המלחמה בטרור, המחויבות לקליטת מהגרים והשמירה על זכויות אדם. בשל כך, היא נמנעה במשך שנים מלהגדיר את חמאס ואת חזבאללה כארגוני טרור ולהוציא אותם מחוץ לחוק ואפשרה לארגונים ולאגודות צדקה לגייס כספים עבור פעילות הטרור שכוונה גם נגד אזרחים גרמנים; בשנת 2020, הפסיקה גרמניה את ההפרדה שיצר האיחוד האירופי בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית לכאורה של חזבאללה והכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור. מהלך דומה נגד חמאס ננקט רק בנובמבר 2023, על אף שהתנועה כולה הוגדרה כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי מאז 2014; דו"ח של המשרד הפדרלי הגרמני לשמירה על החוקה BfV)) מאוקטובר 2024 התריע כי מלבד פעולות של יחידים בשל מניעים אנטישמיים, ההסלמה במזרח התיכון גם מהווה איום על מטרות יהודיות וישראליות בשל היערכות מבצעית של שלוחי איראן או חזבאללה או מצד חמאס; להערכתנו, רשויות אכיפת החוק בגרמניה צפויות להמשיך במאמצים לסכל את פעילותם של חמאס וחזבאללה בתחומי המדינה, כחלק ממאמץ אירופי גובר לצמצם את הסיכון מצד שלוחי איראן. עם זאת, הסיכון מצד חמאס וחזבאללה צפוי להישאר גבוה עבור אירופה בכלל, וגרמניה ופרט. להערכתנו, מעצר פעילי חמאס והחשיפה של מחסני הנשק יכולים להצביע על שינוי באופן הפעילות באירופה של התנועה, שעד כה נמנעה מביצוע פיגועים בחו"ל והתמקדה בגיוס כספים ובקידום המשנה שלה בקרב ארגוני החברה האזרחית. להערכתנו, גם חזבאללה עלול להפעיל תשתיות שלו שככל הנראה עדיין קיימות בגרמניה כדי לנסות ולפגוע במטרות ישראליות ויהודיות, הן כנקמה על הריגת חסן נצראללה ובכירי הארגון והן כחלק מתגובה איראנית אפשרית על התקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024. חמאס וחזבאללה יכולים גם לנצל את ההקצנה בקהילות המהגרים המוסלמים באירופה, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת אוהדי הכדורגל הישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024, כדי לבנות מאגר תמיכה שישמש אותן להפצת המשנה האנטי-ישראלית והאנטישמית, ואף לביצוע פיגועים.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 בנובמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. לוחם צה"ל נהרג בלחימה; בכירים בחמאס הדגישו כי הדיון על שחרור החטופים יתקיים רק לאחר עצירה מוחלטת של המלחמה ברצועת עזה. הם הזהירו כי פגיעה בלוחמי חמאס ששומרים על החטופים עלולה לסכן את חייהם; היחידה המיוחדת של משרד הפנים של חמאס למאבק בכנופיות הבוזזים הודיעה כי הרגה מעורבים במעשי שוד ודרשה מהסוחרים להגביל את מחיר הלחם; בכירים בחמאס ציינו כי הם ממתינים לתשובת פתח על הקמת ועדה משותפת לניהול רצועת עזה. נטען כי יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מעכב את יישום ההסכמות; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. הושלם מבצע בג'נין ובקבאטיה, בו נהרגו תשעה פעילי טרור; הפלסטינים בירכו על החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט. צו מעצר הוצא גם נגד ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ'יף, שנהרג ביולי 2024; שלושה אנשי ביטחון ירדנים נפצעו בפיגוע ירי סמוך לשגרירות ישראל בעמאן; כתב אישום הוגש בגרמניה נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס על תכנון פיגועים נגד יעדים ישראליים ומערביים.
להמשך קריאה...

חמאס

חמאס היא תנועה אסלאמית סונית פונדמנטליסטית, שהוקמה ב-1987 על ידי פעילי תנועת האחים המוסלמים ברצועת עזה. חמאס דוגלת בהקמת מדינה אסלאמית פלסטינית בכל שטח מדינת ישראל והיא אינה מכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל.

בהנהגת התנועה שני מוקדים עיקריים: חמאס “פנים”: הכולל את תנועת חמאס, הזרוע הצבאית וממשל חמאס המצויים כיום ברצועת עזה. אלה אחראים לפעילות הממשלית השוטפת, כולל פעילות חברתית חינוכית מול האוכלוסייה ברצועת עזה. המוקד השני הוא הנהגת חמאס היושבת מחוץ לרצועת עזה ויהודה ושומרון והוא מהווה גוף ההנהגה של התנועה. פעילי חמאס ב”חוץ” מקיימים קשרים עם מדינות וגופים שונים בעיקר למטרות גיוס כספים ומשאבים עבור חמאס ברצועת עזה.

האידיאולוגיה של חמאס גורסת הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית בכל שטחי ישראל. הדרך המועדפת להשגת מטרה זו באמצעות המאבק המזוין. לחמאס זרוע צבאית, גדודי עז אלדין אלקסאם, המבצעת פיגועים נגד ישראל, בכללם ירי רקטות מרצועת עזה ופיגועים במתווים שונים (ירי, פיגועי התאבדות, חטיפה ועוד) בשטחי יהודה, שומרון וישראל.

לאורך השנים קראה חמאס תיגר על מדיניות אש”ף והרשות הפלסטינית, דבר שהביא לעימותים בין הצדדים, ששיאם ביוני 2007 עם השתלטות חמאס על רצועת עזה בכוח הזרוע תוך דיכוי פעילי פתח והרשות הפלסטינית. מאז הועמק הקרע שבין חמאס לרשות הפלסטינית.

תנועת חמאס מוגדרת כארגון טרור על ידי  מספר מדינות ברחבי העולם ביניהן: ישראל, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופאי.