הרשות הפלסטינית

חמאס מחשיבה מאד את תפקיד העיתונאים במהלך מערכות ועימותים עם ישראל ורואה בהם חלק ממערכת התעמולה, המאבק על התודעה וההסתה. ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, מפעילים ברצועת עזה מספר רב של ערוצי תקשורת מטעמם ואשר מזוהים עמם; במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, עיתונאים המקורבים לחמאס קיבלו התרעה מראש על המתקפה והגיעו לאזור הגבול ואף ליישובים הישראליים בעוטף עזה והעבירו משם שידורים ישירים. גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל” נצפו עיתונאים רבים שסיקרו מקרוב את אזורי הקרבות, באישור התנועה; מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולאורך מלחמת ״חרבות ברזל" (עד 30 בנובמבר 2025), דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 אנשי ונשות תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועה. ארגונים בינלאומיים להגנה על עיתונאים דיווחו על כ-220 אנשי תקשורת הרוגים; לפי המידע שנבדק ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור במחקר הנוכחי ובמחקר קודם שפורסם בפברואר 2024, 266 אנשים שהוגדרו כעיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה. מניתוח זהות ההרוגים עולה כי כ-60% מתוכם היו חברי ארגוני טרור או מזוהים עמם, בדגש על חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין; אחד המאפיינים הבולטים של השימוש של חמאס וארגוני טרור נוספים בתקשורת הוא זהות כפולה של אנשי תקשורת ששימשו במקביל פעילים צבאיים חמושים. תופעה זו הייתה בולטת במיוחד בשיתוף הפעולה בין חמאס לבין רשת אלג'זירה הקטרית. עירוב זה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות, שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעיל טרור. להמשך קריאה...

ב-4 בדצמבר 2025, נמסר על מותו של יאסר אבו שבאב, שעמד בראש "הכוחות העממיים", מיליציה שזוכה לתמיכת ישראל ברפיח ונחשבת ליריבה הבולטת של חמאס ברצועת עזה. במיליציה מסרו כי הוא נהרג בעת שניסה לפתור סכסוך משפחתי והכחישו את טענות חמאס כי היא אחראית לסיכולו של אבו שבאב, המבוקש הבכיר ברצועה; סגנו של אבו שבאב, ע'סאן אלדהיני, מונה למפקד החדש של המיליציה והבהיר כי הם ימשיכו במערכה נגד חמאס. גם מנהיגי מיליציות אחרות ברצועה ששיתפו פעולה עם אבו שבאב הדגישו כי הם מחויבים להמשיך בדרכו; באזורים שתחת שליטת חמאס ברצועה חגגו את מותו של אבו שבאב עם ממתקים. בחמאס ובפלגי "ההתנגדות" הכריזו כי מותו של אבו שבאב הוא דוגמה לסופו של כל "משתף פעולה עם הכיבוש". משרד הפנים של חמאס גם הודיע כי הוא מעניק לכל "משתפי הפעולה" פרק זמן של עשרה ימים ל"חזרה בתשובה" כדי שיסגירו את עצמם; להערכתנו, מותו של אבו שבאב מהווה זריקת עידוד לחמאס ולביסוס המשילות הביטחונית  שלה ברצועת עזה ועלול להשפיע על המוטיבציה של חלק מפעילי "הכוחות העממיים" ושל שאר המיליציות המתנגדות לחמאס. עם זאת, החשש הכבד מנקמת חמאס והוצאה להורג של כל מי שיסגיר את עצמו, על אף הבטחות חמאס ל"הקלה בעונש", צפוי להרתיע פעילים רבים מלהסגיר עצמם לידי "ההתנגדות". להערכתנו, המיליציות ימשיכו לפעול כל עוד ישראל שולטת בשטח "הקו הצהוב" ומספקת להם מרחב פעולה, וכל עוד קיים סיכוי שחמאס תתפרק מנשקה כתוצאה מלחץ בינלאומי, על אף שחמאס תנסה לשבש את פעילות המיליציות ולפגוע  בפעילים שלהן בדגש על ראשי המיליציות.  להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה להשמדת מנהרות ותשתיות טרור וסיכלו מחבלים שהיוו איום. הכוחות סיכלו ועצרו מחבלי חמאס שניסו להימלט מהמנהרות ברפיח, דווח כי בין ההרוגים גם בנו של בכיר בחמאס ומפקד גדוד; חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין השיבו גופה של אזרח ישראלי שנרצח ונחטף במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. שתי גופות של חטופים חללים נותרו ברצועת עזה; בחמאס טענו כי הם ממשיכים לתת הזדמנות למשא ומתן על אף "ההפרות" הישראליות, גם לאחר שמשלחת חמאס סיימה ללא תוצאות שיחות עם המתווכות בקהיר לגבי יישום השלב השני של הפסקת האש ברצועת עזה; חמאס ממשיכה לפעול ליישום המשילות הביטחונית והאזרחית בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה: בית החולים אלשפאא', ששימש מרכז פעילות של הזרוע הצבאית, פתח מחדש מחלקות, והתחדשו הלימודים באוניברסיטה האסלאמית בעזה, ממעוזי חמאס ברצועה; דווח כי בחמאס שוקלים הצעה להפוך למפלגה פוליטית ולהצטרף לאש"ף. בתנועה הכחישו דיווח כי הושלם איוש כל תפקידי ההנהגה והפיקוד לאחר סיכול בכירים במהלך המלחמה; בשבוע האחרון התרחשו שני פיגועים, בהם נפצעו שלושה לוחמי צה"ל. כוחות הביטחון הישראליים פתחו במבצע נרחב לסיכול טרור בצפון השומרון, תוך התמקדות באזור ג'נין וטובאס. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה להשמדת מנהרות ותשתיות טרור וסיכלו מחבלים שהיוו איום ומחבלים שהסתתרו במנהרות ברפיח. בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש מצד חמאס, סוכלו פעילים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין המשיכו בחיפושים אחרי גופות שלושת החטופים החללים שנותרו ברצועת עזה. משלחת חמאס הגיעה לקהיר לשיחות על "ההפרות" הישראליות ועל השלב השני של הסכם הפסקת האש; קרן הסיוע ההומניטרי לעזה הודיעה על סיום פעילותה אחרי יותר מארבעה חודשים; קצין לשעבר במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית הודיע על הקמת מיליציה חדשה  בח'אן יונס המתנגדת לחמאס, בעוד חמאס ממשיכה לפעול ליישום המשילות הביטחונית והאזרחית בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה; האיחוד האירופי הודיע כי יסייע באימון של אלפי שוטרים פלסטינים לקראת פריסתם ברצועת עזה; אזרח ישראלי נהרג בפיגוע דריסה ודקירה בצומת גוש עציון, שני המחבלים נורו ונהרגו. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, במהלכה סוכלו שני מחבלים שביצעו פיגועים שבהם נהרגו אזרח ולוחמי צה"ל וסוכל מחבל ששירת במשטרה הפלסטינית ונעצרו שלושה נוספים; ראש ממשלת הרשות הפלסטינית אמר כי שלב יישום הרפורמות הנדרשות צפוי להימשך כשנתיים וחצי, אולם מרביתן יושלמו כבר בשנה הקרובה. תחקיר חשף כי הרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם למשפחות אסירים ומחבלים הרוגים על אף התחייבותה הפומבית להפסיק את התשלומים. להמשך קריאה...

לאחר סבבי לחימה קודמים של חמאס נגד ישראל, הקפידה התנועה לקדם את נרטיב "הניצחון" והדגשת ההישגים, לרוב באמצעות טקסים פומביים וראוותניים, כדוגמת "טקסי" שחרור החטופים הישראלים בהפסקת האש שהייתה בתוקף בין ינואר למרץ 2025; עם זאת, מאז כניסת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, ניכרת התנהלות תקשורתית שונה של חמאס, אשר מתבטאת בריסון יחסי והימנעות משימוש במונחים חד-משמעיים של “ניצחון”; בחינה מעמיקה של הנרטיבים שמקדמת חמאס באמצעות דובריה הרשמיים ובכלי התקשורת המזוהים עמה מצביעה על מאמץ תודעתי מתמשך של התנועה, שמטרתו להבליט שורה של הישגים משמעותיים שאותם היא מעוניינת לשווק מבחינה תודעתית לאחר ההסכם ובכללם הטלטלה שחוללה מתקפת ה-7 באוקטובר בישראל והפגיעה שנגרמה למעמדה הבינלאומי, הישארות חמאס כגורם שלטוני וצבאי ברצועה, כישלונה של ישראל בפירוק "ההתנגדות" מנשקה, שחרור אסירים פלסטינים "כבדים" והעידן האזורי החדש שנפתח בהובלת יחיא אלסנואר; להערכתנו, ההתנהלות התקשורתית המתונה והזהירה יחסית של חמאס נובעת מרצונה "להלך בין הטיפות" בתקופה רגישה זו מבחינתה, תוך המשך ניהול מערכה תודעתית על הנרטיבים שלה וזאת ממספר סיבות:  חיזוק המשילות האזרחית והביטחונית ברצועה לפני ההתקדמות ליישום השלבים הבאים של הסכם הפסקת האש, כאשר לפי ההצהרות הפומביות של בכירי חמאס הם מעוניינים להמשיך הלאה, אולם לא ברור עדיין עד כמה עמדה זו באה לידי יישום בפועל, לפחות בזמן הקרוב; רצון התנועה לא להתעמת עם המדינות המפקחות על יישום ההסכם; הבנת חמאס כי המצב הקשה ברצועת עזה בתום שנתיים של מלחמה אינו עולה בקנה אחד עם "חגיגות ניצחון" שעלולות לגרום לה נזק תדמיתי בתקופה שבה היא נדרשת להיאבק על קיומה בכלל ועל המשך עתידה כגורם בעל שליטה והשפעה ברצועת עזה בפרט. להמשך קריאה...

ב-17 בנובמבר 2025, אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2803, אשר מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה ולהסדרת “היום שאחרי”; ההחלטה מאשרת הקמת "מועצת שלום" שתנהל את רצועת עזה באופן זמני עד להעברת השליטה לרשות הפלסטינית. כמו כן, אושרה הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי שיפעל לצד כוח שיטור פלסטיני "שעבר בידוק", בתיאום עם ישראל ומצרים, לצורך הבטחת פירוז הרצועה ופירוק הקבוצות החמושות מנשקן; ההחלטה אינה כוללת התחייבות מפורשת למדינה פלסטינית, אלא מביעה תקווה ליצירת "נתיב אמין" להגשמה עצמית פלסטינית אם הרשות הפלסטינית תיישם את הרפורמות הנדרשות; חמאס והפלגים החמושים ברצועת עזה דחו את ההחלטה והזהירו כי כל כוח בינלאומי שיגיע לרצועת עזה עלול להיחשב "כוח כובש" אם ינסה לפרק אותם מנשקם. גם איראן והחות'ים הצטרפו לעמדת חמאס וטענו כי ההחלטה נועדה לשרת את המטרות הישראליות. מנגד, הרשות הפלסטינית בירכה על ההחלטה והביעה נכונות לקבל אחריות מלאה על רצועת עזה; להערכתנו, על אף חשיבות החלטת מועצת הביטחון כניסיון להתוות מסלול להסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה הכולל  פירוז מלא ושלטון יציב שאינו חמאס, היא מהווה צעד הצהרתי שיכולת יישומו בפועל עדיין לוט בערפל. סירוב חמאס ושאר הפלגים החמושים להתפרק מנשקם והאיום כי יראו את הכוח הבינלאומי בתור "כוח כובש" עלול להגביר את החיכוך בינם לבין הכוחות הזרים שיסכימו להגיע לרצועה ולהוביל לאירועים אלימים שעלולים להשפיע גם על כוחות צה"ל. בנוסף, חוסר הוודאות לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית ליישם באופן מלא ואמין את הרפורמות הנדרשות והיעדר ההסכמות בין חמאס לבין פתח לגבי זהות ועדת הניהול הטכנוקרטית, לצד הקושי המובנה לבסס מנגנוני פיקוח ושליטה אפקטיביים על האוכלוסייה הפלסטינית, עלולים ליצור ואקום שלטוני שיאפשר לחמאס להמשיך ולבסס את המשילות הביטחונית והאזרחית שלה ברצועה. להמשך קריאה...