הרשות הפלסטינית

צה"ל  הרחיב את פעילותו ברצועת עזה. מוקדי הפעילות  הם: מזרח רפיח ומחנה הפליטים ג'באליא.  הפעילות בשכונת אלזיתון בעיר עזה הסתיימה ב-15 במאי. במקביל, נמשך ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה וערי דרום ישראל. לראשונה מזה חמישה חודשים שוגרו רקטות  גם לעבר באר שבע. חמישה לוחמי צה"ל נהרגו ומספר לוחמים נוספים נפצעו בלחימה. המשא ומתן בסוגיית החטופים בקהיר נקלע למבוי סתום. משלחת חמאס עזבה את קהיר ושבה לקטר. חמאס האשימה את ישראל כי היא אינה מתייחסת ברצינות למשא ומתן וכי השתתפותה נועדה לכסות על המבצע ברפיח. עם סגירת מעבר רפיח בעקבות השתלטות צה"ל עליו, מזהירים גורמים בינלאומיים ופלסטיניים מפני החרפת המצב ההומניטרי ברצועה. במקביל, ממשיכה אונר"א לחלק סיוע במרכזיה ברחבי הרצועה. בתקופה הנסקרת לא דווח על פיגועים בישראל וביהודה ושומרון  ניכרה ירידה בהיקף פעילות כוחות הביטחון הישראלים ברחבי יהודה ושומרון. מספר מעצרים ופעולות סיכול בוצעו באזור חברון ושכם.  הישג לרשות הפלסטינית באו"ם לאחר הצבעת הרוב בעצרת הכללית בעד שדרוג מעמדה ובחינה מחדש של בקשתה להתקבל כחברה מלאה.  ראש ממשלת הרשות המשיך בפעילותו המדינית לגיוס תמיכה וסיוע כספי לרשות הפלסטינית כמו גם סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. בכיר פתח ג'בריל אלרג'וב, ממשיך לקדם דה-לגיטימציה של ישראל בהתאחדות הכדורגל הבינלאומית פיפ"א.  להמשך קריאה...

ב-10 במאי 2024 אישרה העצרת הכללית של האו"ם ברוב של 143 מדינות, הצעת החלטה להעניק לרשות הפלסטינית זכויות נוספות באו"ם. כמו כן אישרה לרשות להגיש פעם נוספת את הבקשה להתקבל כחברה מלאה למועצת הביטחון של האו"ם. משמעות ההחלטה היא שנציגי הרשות הפלסטינית, שמאז שנת 2012 הייתה במעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", יוכלו מעתה להשתתף בדיוני העצרת הכללית, להעלות הצעות לדיונים ולהשתתף בפורומים של ארגונים ובוועדות האו"ם ובתהליכי בחירת הנציגים בוועדות השונות של האו"ם. מדובר במהלך תקדימי ושנוי במחלוקת, שכן לא ברור אם בסמכות העצרת הכללית להעניק לרשות הפלסטינית, המוגדרת כמשקיפה, זכויות של מדינה חברה מלאה באו"ם. בהקשר זה יוזכר כי רק מועצת הביטחון של האו"ם יכולה להכיר במדינה כחברה, ובאפריל 2024 ארה"ב הטילה וטו על הצעה לשדרג את הרשות הפלסטינית למעמד של חברה. אין ספק שההצבעה בעצרת הכללית מהווה הישג מדיני משמעותי עבור הרשות הפלסטינית. השגת רוב בהצבעה בעצרת הכללית, והצבעת מדינות כדוגמת צרפת בעד הצעת ההחלטה, מעידה על הקונצנזוס הרחב הקיים בימים אלה בקרב מדינות העולם לגבי הצורך בהכרה במדינת פלסטין. צעד זה עשוי גם לקדם הכרה במדינה פלסטינית על בסיס בילטראלי, כולל מצד מדינות חברות האיחוד האירופי. מהלך זה גם מאתגר את מדיניות ארה"ב כלפי הסוגיה הפלסטינית לאחר שנעשה ניסיון לעקוף את הווטו שהיא הטילה על הצעת ההחלטה במועצת הביטחון ואל מול האפשרות שהנושא יועלה שוב לדיון במועצת הביטחון.  להמשך קריאה...

כוחות  צה״ל החלו בפעילות ממוקדת, בהכוונה מודיעינית, באזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של חמאס. במסגרת הפעילות השתלטו הכוחות על הצד העזתי של מעבר רפיח, שבמזרח העיר. טרם הפעילות, החל צה"ל בהליך פינוי של תושבי מזרח העיר רפיח לעבר אזור הומניטרי מורחב במואצי ח'אן יונס שבמרכז הרצועה. סוכנות אונר"א וכלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על עשרות אלפי תושבים שהתפנו מהאזור, למרות שגורמי חמאס טענו למספרים נמוכים יותר. גם לאחר תחילת הפעילות נמשכה תנועה של אלפי תושבים אל מחוץ למזרח רפיח. השתלטות צה"ל על מעבר רפיח וסגירתו עוררה תגובות בקרב גורמים פלסטיניים וארגוני סיוע בינלאומיים. גם בעולם הערבי נשמעו גינויים לפעולת צה"ל וחשש מפני החרפת המצב ההומניטרי ברצועה. חזבאללה, החות'ים והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק איימו כי כניסה ישראלית לעיר רפיח תוביל להסלמה בפעילות שלהם נגד ישראל, ובימים שחלפו מאז תחילת הפעולה אכן זוהתה עלייה במספר התקיפות. מצרים נערכה לקראת הפעולה והעלתה את רמת הכוננות של כוחותיה באזור הגבול, בדגש על אזור רפיח, מתוך חשש למעבר פלסטינים לשטחה. בשלב זה לא ברור כמה זמן תימשך פעולת צה"ל במזרח רפיח ואם היא תתרחב גם לאזורים נוספים. בינתיים נמשכים במקביל מאמצי ארה"ב, קטר ומצרים להגיע לעסקת שחרור חטופים. יצוין, כי בניגוד להצהרות בכירים בחמאס טרם הפעולה, נציגי התנועה ממשיכים במשא ומתן להפסקת אש ועסקת חטופים גם בעת שכוחות צה"ל פועלים ברפיח.  להמשך קריאה...

בליל 7-6 במאי 2024 החלו כוחות צה״ל לבצע פעילות ממוקדת, בהכוונה מודיעינית, באזורים מוגבלים במזרח רפיח. במסגרת הפעילות השיגו הכוחות שליטה מבצעית בצד העזתי של מעבר רפיח. במקביל המשיכו כוחות צה"ל בפעילות ממוקדת במרכז הרצועה ובית חאנון נגד יעדי טרור ומשגרי רקטות. נמשכו שיגורי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה ודרום ישראל. בשיגור רקטות ופצצות מרגמה לעבר כרם שלום,  נהרגו ארבעה חיילי צה"ל. לאחר שורה של מפגשי משלחות והגשת הצעות והצעות נגד, הודיע אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, כי חמאס מסכימה למתווה שהוצע לה להפסקת אש עם ישראל, במסגרת המגעים לשחרור החטופים. בעקבות ההודעה, ערך אסמאעיל הניה סבב מואץ של שיחות עם גורמים ערביים ואסלאמיים ועדכן אותם בפרטי הסכמת חמאס ובצעדים הנדרשים לקידומה. בהמשך אמורות משלחות חמאס, קטר  וישראל להגיע למצרים להמשך המשא ומתן. נמשכת העברת סיוע הומניטארי לרצועה במיוחד לצפון, זאת, לאחר שצה"ל אפשר לאחרונה הכנסת משאיות דרך מעבר ארז. בימים אלה נשלמות ההכנות להקמת מזח ימי צף מול חופי עזה. סגירת מעבר רפיח בעקבות פעילות צה"ל ומעבר כרם שלום בעקבות ירי פצצות מרגמה יאטו את העברת הסיוע.  בתקופה הנסקרת בוצעו 11 פיגועים במתווים שונים. כוחות הביטחון המשיכו בפעילות סיכול ומנע. גם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לסיכול טרור. אבו מאזן המשיך במאמצים מול גורמים בינלאומיים להביא להפסקת המלחמה. למרות הווטו שהטילה ארה"ב במועצת הביטחון של האו”ם, הרשות  ממשיכה לקדם מהלך קבלתה כחברה באו"ם. במקביל, בוצע ניסיון לחידוש תהליך הפיוס הפנים פלסטיני בסיוע סין למרות הציפיות הנמוכות להצלחתו.  להמשך קריאה...

ב-31 במרץ 2024 הושבעה בלשכת אבו מאזן בראמאללה הממשלה הפלסטינית ה-19 בראשות ד"ר מחמד מצטפא. הממשלה החדשה מוגדרת כממשלת טכנוקרטים ואין בה כמעט דמויות מוכרות בעלות עבר פוליטי. היא  מונה 23 שרים, לעומת 26 שרים בממשלה הקודמת ויש בה ייצוג לרצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.  אין ברשותנו מידע אודות עמדותיהם הפוליטיות ועמדותיהם לגבי ישראל והסכסוך שכן עד כה הם מיעטו להתראיין ולהביע עמדות בנושאים אלה. בבדיקה פרטנית עלה, כי  לפחות ארבעה מבין השרים הם חברי תנועת פתח מובהקים שבעבר אף התמודדו על תפקידים בשם התנועה, כשבראשם שר הפנים זיאד הב אלריח. לפחות שניים מהם היו בעבר עצורים בידי ישראל. האתגרים הניצבים בפני הממשלה החדשה הינם רבים ומורכבים כשבראשם רצועת עזה וסוגיית שיקומה. זאת במקביל לשיקום  מצבה הכספי הרעוע של הרשות הסובלת מגירעון תקציבי וירידה בהיקף הסיוע הבינלאומי. לא ברור לנו בשלב זה כיצד יצליח מחמד מצטפא, שהיה יו"ר קרן ההשקעות הפלסטינית ואשר נחשב לכלכלן מומחה ועתיר ידע בתחומו, להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו סביר שהוא יזדקק לסיוע בינלאומי מאסיבי לצורך כך. להמשך קריאה...

בימים אלה, עיקר העיסוק ברצועת עזה הוא בדרכים להעברת סיוע לתושבים. אולם, כלי התקשורת הפלסטינים והבינערביים עוסקים בימים אלה בהרחבה גם בסוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה, ומוזכרות מספר אפשרויות באשר לגורמים  לניהול הרצועה "ביום שאחרי". הרשות הפלסטינית: רואה עצמה כגורם המועדף לניהול הרצועה. מבחינתה, המלחמה ברצועת עזה היא בגדר "חלון הזדמנויות" להשבת שליטתה ברצועה. ורואה בכך  צעד נוסף בדרך לקידום היעד של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בכירי הרשות מנהלים מגעים בנושא עם גורמים בינלאומיים וערביים ומדגישים כי הרשות היא הנציגה הרשמית והבלעדית של הפלסטינים  ומתנגדים לתוכניות ישראל לניתוק רצועת עזה משטחי הרשות. על רקע  זה  החלו לאחרונה גם תהליכי רה-ארגון במוסדות השלטון של הרשות. חמאס: רואה עצמה כמי שלוקחת חלק מרכזי בניהול הרצועה גם "ביום שאחרי". בכירי התנועה מדגישים,  כי הפתרון יהיה פנים פלסטיני וכי הם מתנגדים נחרצות  להתערבות בינלאומית בסוגיה  ומדברים על הקמת ממשלת הסכמה לאומית והשתלבות חמאס במוסדות אש"ף. מנהיגי חמולות והמשפחות הגדולות ברצועה: הרעיון הועלה לראשונה על ידי ישראל.  ראשי החמולות הוכיחו עצמן כגורם כוח ברצועה והצליחו להעביר חלק מהסיוע לעיר עזה ולצפון הרצועה. אולם, חלק ניכר מאותן חמולות מזוהות עם חמאס ועם גורמי טרור אחרים. מחמד דחלאן:  בכיר פתח המודח, השוהה כיום באבו ט'בי שבמאע"מ ומשמש כיועץ בכיר לנשיא מאע"מ. דחלאן רואה במצב הזדמנות לחזור לפעילות,  מגבש תכנית לשיקום הרצועה  ומגייס לשם כך הון ערבי ואבטחה של כוחות ערביים. פתרונות נוספים: במקביל, הועלו פתרונות נוספים כגון הקמת משטר ביניים אזורי, בהובלת ארה"ב ובהשתתפות מדינות האזור שישלוט ברצועה מספר שנים עד למסירת השלטון לידי הרשות הפלסטינית. בנוסף, אפשרות  לפריסה של כוח שמירת שלום ערבי ברצועת עזה לאחר יציאת כוחות צה"ל, יש לציין שהמתווה זה אינו שולל השתתפות נציגים מטעם חמאס והג'האד האסלאמי בגוף השלטוני. לפי שעה אין פתרון מוסכם על כולם ובכל ההצעות יש  חסרונות. יש לציין  כי בכל פתרון "ליום שאחרי", נוכחות חמאס, האהודה על רוב תושבי הרצועה, לא תעלם וכי היא תפעל להשפיע על התהליכים ואף  להיות חלק מכל ממשל עתידי. להמשך קריאה...