הרשות הפלסטינית

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30-23 בדצמבר 2025)

כוחות צה”ל המשיכו לפעול בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה וסיכלו מחבלים שהיוו איום, קצין צה"ל נפגע באורח קל ממטען. בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין טענו כי אינם יודעים היכן בדיוק גופת החלל החטוף הישראלי האחרון; חמאס הודיעה רשמית על מותם של ראש הזרוע הצבאית לשעבר, מחמד אלסנואר, דובר הזרוע הצבאית לשעבר, אבו עבידה, ושלושה בכירים נוספים ועל מינוי דובר חדש; חמאס ממשיכה ביישום המשילות באזורים שבשליטתה ברצועת עזה: מנגנוני הביטחון הדגישו כי הם ממשיכים במרדף אחרי "שכירי חרב" של ישראל, דובר המשטרה הבהיר כי הם שבו לפעילות מלאה; דווח כי חמאס נערכת לבחור בקרוב את ראש הלשכה המדינית החדש של התנועה, כאשר ח'ליל אלחיה וח'אלד משעל הם המועמדים המובילים. נמסר כי הושלמו הבחירות לאיוש חברי ההנהגה החדשה ברצועת עזה, אולם לא נחשפו זהותם; בכירי חמאס המשיכו להאשים את ישראל בעיכוב המעבר לשלב השני בהסכם הפסקת האש והדגישו כי לא יוותרו על נשק "ההתנגדות", דובר חמאס קרא לרשות הפלסטינית לקחת אחריות על רצועת עזה; חמאס פרסמה מסמך ל"הצדקת" מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 כחלק ממאמץ תודעתי לקדם את נרטיב "ההישגים" של "מבול אלאקצא"; הרשויות באיטליה עצרו תשעה פעילי חמאס שעסקו באיסוף כספים לחמאס באמצעות עמותות פיקטיביות, בהם מי שנחשב לפעיל בכיר ביותר של חמאס במדינה; שני ישראלים נהרגו בפיגוע דריסה ודקירה שביצע שוהה בלתי חוקי פלסטיני בבית שאן ובעמק יזרעאל, ארבעה לוחמי צה"ל נפצעו קל בפיגוע דריסה בהר חברון.
להמשך קריאה...

משנתו של ד”ר מחמוד אלזהאר – “המומחה לענייני יהודים” של חמאס

אנטישמיות מהווה מרכיב מרכזי באידיאולוגיה של תנועת חמאס מאז ייסודה בשנת 1988, והיא באה לידי ביטוי באמנת חמאס (1988) ובמערכת החינוך של התנועה; אחד המייצגים המובילים של העמדות האנטישמיות בחמאס הוא ד"ר מחמוד אלזהאר, ממייסדי התנועה ומדובריה הבכירים, שנחשב ל"מומחה לענייני יהודים" של חמאס. לאורך השנים, הוא התייחס ליהודים בכתבים ובהתבטאויות תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים מובהקים שניסו להצדיק את הצורך לגרש את היהודים מ"פלסטין"; הספר "שנאת היהודים – מורשת היסטורית", אותו פרסם אלזהאר בשנת 2020 ועותקים ממנו נמצאו על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון ברצועת עזה, סיכם את עיקרי משנתו האנטישמית. בין השאר, הוא תיאר את היהודים כעם בזוי, שפל, תאב בצע, חסר מוסר ואכזרי, מושחת ובוגדני, תוך שימוש בעלילות דם ובקונספירציות המבוססות על "הפרוטוקולים של זקני ציון"; מכיוון שבחמאס מודעים לכך שהתבטאויות אנטישמיות גורמות להם נזק בזירה הבינלאומית, התנועה מנסה להצניע עמדות אלה במדיניות ההסברה שלה המיועדת כלפי חוץ, ובדגש על מדינות המערב. מסמך שלל שאותר ברצועת עזה כלל הנחיות עבור "הדובר הפלסטיני בעולם", ובהן איסור על שימוש בביטויים אנטי-יהודיים והדגשה כי המאבק הוא כנגד "הכובש הציוני" ולא כנגד היהדות והיהודים; על אף הניסיון "לשווק" פנים אחרות בזירה הבינלאומית, המשנה שהציג מחמוד אלזהאר לאורך השנים, ואשר הוצגה רק בערבית, מהווה עדות אותנטית להשקפות האנטישמית הרווחות בהנהגת חמאס. תפיסה אנטישמית זו, ששמה דגש על דה-הומניזציה של היהודים, סיפקה השראה לגילויי האכזריות המחרידים שליוו את מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (23-16 בדצמבר 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה וסיכלו מחבלים שהיוו איום. לוחם צה"ל נפצע באורח קל מכדור תועה; ארגון מומחי הרעב של האו"ם קבע כי אף אזור ברצועת עזה אינו “מוכה רעב”, אך הזהיר כי 77 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חריף, מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים כי מדובר בדו"ח מגמתי שמתבסס על נתונים חלקיים;  מנגנוני הביטחון של חמאס הודיעו על סיום הקמפיין שנועד לאפשר ל"משתפי פעולה" להסגיר את עצמם ואיימו כי יפעלו בכוח נגד רשתות של משתפי פעולה  עם ישראל; מארגני "משט החוסן העולמי" הודיעו כי יוציאו משט חדש וגדול יותר לרצועת עזה באביב 2026; משלחת חמאס נועדה עם ראש המודיעין התורכי לדיון בהמשך תהליך המשא ומתן על הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. נציגי המדינות המתווכות קראו לכל הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם והביעו תמיכה בהקמת "מועצת השלום"; כעס בפלגים הפלסטיניים החמושים ובתנועת פתח על החלטת הרשות הפלסטינית להפסיק את תשלום הקצבאות למשפחות הרוגים, פצועים ואסירים.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16-9 בדצמבר 2025)

כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה וסיכלו מחבלים שהיוו איום טרור, שני לוחמי צה"ל נפצעו מפיצוץ מטען. סוכל בכיר הזרוע הצבאית של חמאס, ראא'ד סעד, ממתכנני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, בחמאס איימו בתגובה; בג'האד האסלאמי בפלסטין המשיכו לטעון כי גופת החלל החטוף הישראלי האחרון מוחזקת בידי חמאס; מנגנוני השלטון של חמאס ברצועת עזה טענו כי מזג האוויר הסוער גרם למותם של 13 אזרחים, להתמוטטות של מבנים, ולהרס של אלפי אוהלים ברחבי הרצועה; המיליציות המתנגדות לחמאס קיבלו אחריות על הריגת בכיר במנגנוני הביטחון של חמאס במרכז הרצועה; בכירי חמאס המשיכו במאמץ התודעתי לקדם את "הישגי" מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. דו"ח אמנסטי האשים את חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בביצוע פשעי מלחמה במהלך המתקפה ולאחריה, ובכלל זה אלימות מינית ותנאי כליאה בלתי אנושיים של חטופים; מחבל נהרג לאחר פיגוע דקירה בחברון, לא היו נפגעים; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר בנאום באיטליה כי מדינה פלסטינית תהיה גורם של יציבות אזורית.
להמשך קריאה...

כ-60% מהאנשים שהוגדרו כעיתונאים ועובדי תקשורת ונהרגו במלחמת “חרבות ברזל” ברצועת עזה היו חברי חמאס וארגוני טרור אחרים

חמאס מחשיבה מאד את תפקיד העיתונאים במהלך מערכות ועימותים עם ישראל ורואה בהם חלק ממערכת התעמולה, המאבק על התודעה וההסתה. ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, מפעילים ברצועת עזה מספר רב של ערוצי תקשורת מטעמם ואשר מזוהים עמם; במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, עיתונאים המקורבים לחמאס קיבלו התרעה מראש על המתקפה והגיעו לאזור הגבול ואף ליישובים הישראליים בעוטף עזה והעבירו משם שידורים ישירים. גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל” נצפו עיתונאים רבים שסיקרו מקרוב את אזורי הקרבות, באישור התנועה; מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולאורך מלחמת ״חרבות ברזל" (עד 30 בנובמבר 2025), דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 אנשי ונשות תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועה. ארגונים בינלאומיים להגנה על עיתונאים דיווחו על כ-220 אנשי תקשורת הרוגים; לפי המידע שנבדק ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור במחקר הנוכחי ובמחקר קודם שפורסם בפברואר 2024, 266 אנשים שהוגדרו כעיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה. מניתוח זהות ההרוגים עולה כי כ-60% מתוכם היו חברי ארגוני טרור או מזוהים עמם, בדגש על חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין; אחד המאפיינים הבולטים של השימוש של חמאס וארגוני טרור נוספים בתקשורת הוא זהות כפולה של אנשי תקשורת ששימשו במקביל פעילים צבאיים חמושים. תופעה זו הייתה בולטת במיוחד בשיתוף הפעולה בין חמאס לבין רשת אלג'זירה הקטרית. עירוב זה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות, שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעיל טרור.
להמשך קריאה...

הלכי רוח ברצועת עזה בעקבות הריגת יאסר אבו שבאב

ב-4 בדצמבר 2025, נמסר על מותו של יאסר אבו שבאב, שעמד בראש "הכוחות העממיים", מיליציה שזוכה לתמיכת ישראל ברפיח ונחשבת ליריבה הבולטת של חמאס ברצועת עזה. במיליציה מסרו כי הוא נהרג בעת שניסה לפתור סכסוך משפחתי והכחישו את טענות חמאס כי היא אחראית לסיכולו של אבו שבאב, המבוקש הבכיר ברצועה; סגנו של אבו שבאב, ע'סאן אלדהיני, מונה למפקד החדש של המיליציה והבהיר כי הם ימשיכו במערכה נגד חמאס. גם מנהיגי מיליציות אחרות ברצועה ששיתפו פעולה עם אבו שבאב הדגישו כי הם מחויבים להמשיך בדרכו; באזורים שתחת שליטת חמאס ברצועה חגגו את מותו של אבו שבאב עם ממתקים. בחמאס ובפלגי "ההתנגדות" הכריזו כי מותו של אבו שבאב הוא דוגמה לסופו של כל "משתף פעולה עם הכיבוש". משרד הפנים של חמאס גם הודיע כי הוא מעניק לכל "משתפי הפעולה" פרק זמן של עשרה ימים ל"חזרה בתשובה" כדי שיסגירו את עצמם; להערכתנו, מותו של אבו שבאב מהווה זריקת עידוד לחמאס ולביסוס המשילות הביטחונית  שלה ברצועת עזה ועלול להשפיע על המוטיבציה של חלק מפעילי "הכוחות העממיים" ושל שאר המיליציות המתנגדות לחמאס. עם זאת, החשש הכבד מנקמת חמאס והוצאה להורג של כל מי שיסגיר את עצמו, על אף הבטחות חמאס ל"הקלה בעונש", צפוי להרתיע פעילים רבים מלהסגיר עצמם לידי "ההתנגדות". להערכתנו, המיליציות ימשיכו לפעול כל עוד ישראל שולטת בשטח "הקו הצהוב" ומספקת להם מרחב פעולה, וכל עוד קיים סיכוי שחמאס תתפרק מנשקה כתוצאה מלחץ בינלאומי, על אף שחמאס תנסה לשבש את פעילות המיליציות ולפגוע  בפעילים שלהן בדגש על ראשי המיליציות. 
להמשך קריאה...

הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית הינה ישות אוטונומית למחצה שתחת שליטתה נמצאת רוב האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית הוקמה בשנת 1994 מתוקף הסכמים שנחתמו במסגרת תהליך אוסלו בין ישראל לאש”ף. באופן פורמאלי שולטת הרשות הפלסטינית גם ברצועת עזה אולם בפועל איבדה הרשות הפלסטינית את השליטה ברצועת עזה ביוני 2007 עם השתלטות חמאס. מאז מותו של יאסר ערפאת, עומד בראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).

במהלך האינתיפאדה השנייה (2000 עד 2005) נפגע קשה מעמדה של הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת. ישראל טענה שהיא כשלה בתפקידה עקב העובדה שלא פעלה להילחם בטרור ואף לקחה חלק פעיל בארגון ומימון פיגועים כלפי ישראלים. בוטל שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית ופעילותה ברובה שותקה.

לאחר סיום האינתיפאדה השנייה, מותו של ערפאת ועלייתו של אבו מאזן שינתה ישראל את מדיניותה כלפי הרשות הפלסטינית והיחסים בין השתיים השתפרו. כיום שולטת הרשות הפלסטינית בשטחי A ביהודה ושומרון וזוכה לשיתוף פעולה חלקי עם ישראל, בעיקר בתחום הביטחוני והמנהלי. בשטחים שבשליטתה פועלת הרשות הפלסטינית באמצעות מנגנוני הביטחון שלה בתיאום עם ישראל לשמירת הסדר הפנימי והבניסיונות לסיכול פיגועי טרור. בו בזמן תומכת הרשות הפלסטינית ב”התנגדות העממית” (טרור עממי) ומעניקה גיבוי מדיני, הסברתי ואף מעשי לאלימות במתבצעת במסגרתו.

מדינות רבות בעולם מכירות בצורה זו או אחרת ברשות הפלסטינית כישות מדינית אם כי רובן לא הכירו ברשות הפלסטינית כמדינה עצמאית. חלקן מיסדו את קשריהן הדיפלומטיים עם הרשות הפלסטינית ברמה של שגרירות. ב-29 בנובמבר 2012 אישרה העצרת הכללית של האו”ם ברוב גדול את החלטה 67/19 בדבר צירופה של הרשות הפלסטינית כמדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה.