הרשות הפלסטינית

היערכות הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה

ההפיכה האלימה של חמאס ברצועת עזה בשנת 2007 יצרה לראשונה פילוג בין ממשלת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין ממשלת חמאס ברצועה ועוינות מתמשכת בין הצדדים על אף ניסיונות הפיוס הפנים-פלסטיניים; המלחמה שפרצה עם מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לרשות הפלסטינית הזדמנות להדגיש את עמדתה כי היא צריכה לקבל מחדש את השליטה על הרצועה עם סיום המלחמה במטרה ליצור איחוד גיאוגרפי ופוליטי עם יהודה ושומרון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. בכירי הרשות הדגישו עמדה זו במיוחד לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ברצועת עזה באוקטובר 2025 ואף הציגו תוכניות משלהם לשיקום הרצועה. מצרים וקטר הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית; בחמאס הביעו הסתייגות מחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, על אף עמדת התנועה כי היא תוותר על השליטה ברצועה. עם זאת, לאחר שיחות בין בכירי חמאס לבין בכירי הרשות הפלסטינית בקהיר, החלו בחמאס להגמיש את עמדתם ולהביע תמיכה פומבית במינוי של שר בממשלת הרשות הפלסטינית לעמוד בראש הוועדה הפלסטינית שתוקם כדי לנהל את הרצועה. השם הבולט ביותר לעמוד בראש הוועדה לניהול הרצועה הוא ד"ר אמג'ד אבו רמצ'אן, שר הבריאות ברשות הפלסטינית ולשעבר ראש עיריית עזה; להערכתנו, הרשות הפלסטינית צפויה למלא תפקיד משמעותי בוועדה שתוקם לניהול הרצועה, על אף ההתנגדות הפומבית של ישראל והעמימות האמריקאית בנושא, וזאת כחלק מההסכמה המתגבשת בין פתח לבין חמאס שתבקש להראות כי היא עומדת בתנאי הפסקת האש. עם זאת, המחלוקת בין הצדדים בסוגיית פירוק הנשק של חמאס ושאר פלגי "ההתנגדות" צפויה להימשך על רקע סירוב חמאס לדרישה כי תוותר על כלי הנשק שברשותה מול עמדת הרשות הפלסטינית כי היא צריכה להחזיק במונופול על הנשק וכי לא יכול להיות עוד כוח חמוש פלסטיני מלבדה. בשל כך, להערכתנו המתח בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית עלול להימשך ולהקשות על מציאת פתרון פוליטי שיאפשר התקדמות במאמצי שיקום הרצועה.  
להמשך קריאה...

היערכות ל”יום שאחרי” ברצועת עזה: מפגשי הפלגים הפלסטיניים בקהיר

ב-24-23 באוקטובר 2025, התקיים בקהיר כינוס הפלגים הפלסטיניים, בחסות מצרים ובתמיכת קטר ותורכיה, במטרה לגבש עמדה פלסטינית מאוחדת לקראת השלב הבא של יישום הסכם הפסקת האש, ובכלל זה סוגיות ניהול רצועת עזה ופירוק חמאס והפלגים החמושים מנשקם. במפגש השתתפו נציגי מרבית הפלגים, בהם חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין, אולם ללא נציגי פתח; בהודעת הסיכום של המפגש נמסר כי הפלגים הסכימו לתמוך בהמשך הפסקת האש, ביציאת צה״ל מהרצועה, בהסרת "המצור", פתיחת המעברים ותחילת שיקום כולל של הרצועה. עוד סוכם כי ניהול הרצועה יועבר לוועדה זמנית של אנשי מקצוע עצמאיים בשיתוף גורמים ערביים ובינלאומיים, לצד ועדה בינלאומית למימון ופיקוח, וכוח בינלאומי זמני בגבולות; במקביל לכינוס הפלגים, התקיים מפגש ישיר בין משלחת חמאס בהובלת ראש התנועה ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, לבין משלחת של הרשות הפלסטינית בראשות סגן היו"ר, חסין אלשיח'. כמו כן, נועד ראש המודיעין המצרי עם נציגי הפלגים לפגישות נפרדות; בכירי חמאס הדגישו כי הם התנועה מחויבת לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהגיע להבנות עם הפלגים הפלסטיניים האחרים בדבר החזון המשותף ליישום הסכם הפסקת האש, אולם נמנעו מלהכריז על נכונות חמאס לוותר על נשקה או לקבל את אחריות הרשות הפלסטינית על הרצועה. מנגד, בפתח הבהירו כי הרשות הפלסטינית היא שצריכה לקבל את האחריות על רצועת עזה, כולל על הוועדה המנהלתית שתקום כדי לנהל את הרצועה ועל שמירת הביטחון, וקראו לחמאס לפעול במסגרת אש"ף;  להערכתנו, הארגונים הפלסטיניים מבינים כי קיים חלון הזדמנויות צר ליצירת קונצנזוס לאומי ומתווה ביניים שירצה את כל הצדדים, ובראשם חמאס ופתח. תוצאות המלחמה והלחץ של ארה"ב והמתווכות יצרו תזוזה זהירה אצל חמאס לכיוון ויתור על השלטון לטובת ניהול אזרחי טכנוקרטי ובחירות, מתוך הבנה שמודל הממשל המוצע, ניהול טכנוקרטי מפוקח בשותפות ערבית ובינלאומית, משאיר לתנועה השפעה ברצועה. כמו כן, בחמאס גם מבינים שוויתור על הנשק יחרוץ את גורל התנועה, ולהערכתנו התנועה תנסה לעמעם ולדחות את סוגיית פירוק הנשק במסגרת הסכם אפשרי. עם זאת,  להערכתנו, גם אם למראית עין יושלמו ההבנות, והצדדים יגיעו להחלטה משותפת ומוסכמת ללא התחייבות ותוכנית מעשית לפירוק הנשק של הפלגים החמושים,  תעמוד ישראל בפני דילמה אם לממש נסיגה מלאה, פתיחת המעברים והסכמה לשיקום הרצועה.  
להמשך קריאה...

פעילות חמאס להשבת המשילות הביטחונית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 סיפקה לחמאס הזדמנות לפרוס את כוחות הביטחון של התנועה באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל במטרה להפגין משילות, על אף הפגיעה הקשה שספגו במהלך המלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023; הפעילות של מנגנוני הביטחון של חמאס התמקדה במאבק נגד חמולות מקומיות שהואשמו בשיתוף פעולה נגד ישראל או זוהו כמוקדי כוח שעלולים לאיים על מעמד התנועה ברצועה. במסגרת זאת, כוחות הביטחון ניהלו פשיטות ומעצרים, החרמות ציוד והוצאות להורג של "משתפי פעולה" מול עיני התושבים; הפעילות האלימה של חמאס זכתה לתמיכה מצד ארגוני "ההתנגדות" ברצועת עזה וארגוני גג של חמולות שהתנערו מ"משתפי הפעולה" בקרבן, אולם עוררו תגובות נזעמות מצד הרשות הפלסטינית וארה"ב. עם זאת, בחמאס טענו כי הפעילות נועדה למנוע "אנרכיה וכאוס", אך דווח שבתנועה הסכימו להפסיק עם הוצאות להורג פומביות; להערכתנו, כל עוד לא יהיה שינוי בפועל בתמונת השליטה ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת אש, שבמסגרתו חמאס אמורה לוותר על השלטון ולהתפרק מנשקה, התנועה צפויה להמשיך ולהשתמש במנגנוני הביטחון שלה כדי לדכא גורמי כוח שעלולים לאיים עליה. הפעלת הכוח, ובמיוחד ההוצאות להורג, נועדו בין השאר להטיל אימה על האוכלוסייה המקומית ולהבטיח כי לחמאס תהיה השפעה גם אם התנועה תוותר על מוקדי הכוח השלטוניים. עם זאת, אם הלחימה מול ישראל תתחדש, צפויות המיליציות והחמולות מתנגדות  חמאס לפעול כדי להרחיב את תחומי השפעתן ברחבי הרצועה. 
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – ספטמבר 2025

במהלך ספטמבר 2025, נמשכו הלחימה ברצועת עזה ופעילות סיכול הטרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. החות’ים המשיכו בתקיפות נגד שטח ישראל; צה”ל המשיך בתקיפות אוויריות וקרקעיות נגד יעדי טרור ברחבי הרצועה, ופתח בתמרון קרקעי בתוך העיר עזה. עשרה לוחמי צה"ל נהרגו. סוכלו מפקדים ופעילים בדרג הצבאי בחמאס, בג’האד האסלאמי בפלסטין ובארגוני טרור נוספים, בהם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים. בוצע ניסיון כושל לסכל את הנהגת חמאס בקטר. במהלך החודש, שוגרו חמש רקטות לשטח ישראל; בוצעו ארבעה פיגועים לעומת פיגוע אחד בחודש הקודם, שישה אזרחים ישראלים ושלושה חיילי צה"ל נהרגו. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במהלכה אותרו רקטות ונחשפה חוליה שפעלה בהכוונת מפקדת חמאס בתורכיה; צה”ל המשיך לפעול נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון – סוכלו לפחות 13 פעילי חזבאללה, בהם פעיל שהיה מעורב בהכוונת טרור מסוריה ופעיל במסגרת דיוויזיית האמאם חוסין האיראנית, והותקפו תשתיות צבאיות. כמו כן, סוכל פעיל בפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי המשתייכות לחזבאללה; נעצרו חשודים בתכנון פעילות טרור נגד כוחות צה"ל בדרום סוריה והותקפו מחסני אמצעי לחימה וטילים; החות’ים קיבלו אחריות על 26 תקיפות באמצעות טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד מטרות בישראל.  דובר צה”ל מסר על יירוט של תשעה טילים בליסטיים ו-12 כלי טיס בלתי מאוישים וטילים נוספים התפרקו בדרך לישראל, שלושה כלי טיס בלתי מאוישים פגעו באילת ובנמל התעופה רמון, יותר מעשרים בני אדם נפצעו. צה"ל ביצע שתי תקיפות נגד יעדים של המשטר החות'י בתימן.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (29-16 בספטמבר 2025)

כוחות צה"ל המשיכו להעמיק את התמרון הקרקעי בתוך העיר עזה במסגרת מבצע “מרכבות גדעון ב'” לצד המשך התקיפות האוויריות נגד מטרות טרור מעל ומתחת לקרקע וסיכול פעילי טרור, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לפחות 750 אלף מתושבי העיר נענו לקריאות צה”ל ועברו לאזורים הומניטריים בדרום הרצועה, על אף איומים וניסיונות מניעה מצד חמאס. שישה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; נשיא ארה"ב טראמפ הציע תוכנית של 21 נקודות לסיום המלחמה ושחרור כל החטופים. בחמאס הכחישו שקיבלו הצעה חדשה ושבו על עמדותיהם הקודמות; דווח על הקמת מיליציות חדשות שפועלות נגד חמאס באזורים שונים ברצועת עזה, חלקן בשיתוף פעולה עם ישראל. מנגנוני הביטחון של חמאס הוציאו להורג "משתפי פעולה" והבטיחו הגנה למי שיסגירו את עצמם; "משט החוסן (צֻמוּד) העולמי" מתקדם עם יותר מארבעים כלי שיט ומאות פעילים בניסיון "לפרוץ את המצור" מעל רצועת עזה; שני חיילי צה"ל נהרגו בפיגוע ירי שביצע מחבל ירדני במעבר אלנבי, לוחם צה"ל נהרג בפיגוע דריסה בשומרון. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון ואיתרו רקטות באזור ראמאללה וטולכרם; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, קרא בנאומו בעצרת האו"ם לפירוק חמאס מנשקה והבטיח כי "המדינה הפלסטינית" תהיה מפורזת. בחמאס גינו את הנאום והאשימו את אבו מאזן בהזדהות עם "הנרטיב הציוני".
להמשך קריאה...

הלכי רוח ותגובות בעקבות גל ההכרה במדינה פלסטינית

כעשר מדינות, בהן צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, הודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית, ובכך עלה מספר המדינות המכירות ב"פלסטין" ל-159 מתוך 193 חברות האו"ם. ההודעות הגיעו לאחר שעצרת האו"ם אימצה את "הצהרת ניו יורק" שתומכת בקידום פתרון שתי המדינות כבסיס לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני; ברשות הפלסטינית בירכו על ההכרה וקראו ליישום צעדים בפועל שיאפשרו את הקמת מדינת "פלסטין". בחמאס ציינו כי ההכרה היא תוצאה של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והבהירו כי ימשיכו ב"התנגדות" חמושה. עם זאת, גולשים פלסטינים הביעו ספק אם גל ההכרה הדיפלומטי יביא לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשיפור במצב ההומניטרי; בארה"ב גינו את המדינות שהכירו במדינה פלסטינית, בעוד שבאיטליה ובגרמניה הבהירו כי מדובר בצעד מוקדם שלא יקדם משא ומתן לסיום המלחמה ולפתרון הסכסוך. בעולם הערבי ציינו כי ההכרה נותנת תקווה לפלסטינים למימוש זכויותיהם; להערכתנו, אימוץ "הצהרת ניו יורק" והצטרפות מדינות נוספות לגל ההכרה במדינה פלסטינית מהווים הישג תודעתי של הפלסטינים אחרי שהנושא הפלסטיני נדחק לשוליים בשנים האחרונות, ומחזקים את טיעוני חמאס בדבר החשיבות ההיסטורית של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, הקמתה של מדינה פלסטינית בפועל עדיין רחוקה בשל השליטה הישראלית בשטח ובמשאבים וחולשת הרשות הפלסטינית ותמיכתה במבצעי פיגועי טרור לצד המציאות הביטחונית ברצועת עזה והמשך פעילות חמאס. גם ההתנגדות האמריקאית להכרה במדינה פלסטינית, ויכולתה להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם אם תועלה הצעת החלטה להקמת מדינה פלסטינית, מותירות את המהלך הנוכחי ברמה ההצהרתית. 
להמשך קריאה...

הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית הינה ישות אוטונומית למחצה שתחת שליטתה נמצאת רוב האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית הוקמה בשנת 1994 מתוקף הסכמים שנחתמו במסגרת תהליך אוסלו בין ישראל לאש”ף. באופן פורמאלי שולטת הרשות הפלסטינית גם ברצועת עזה אולם בפועל איבדה הרשות הפלסטינית את השליטה ברצועת עזה ביוני 2007 עם השתלטות חמאס. מאז מותו של יאסר ערפאת, עומד בראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).

במהלך האינתיפאדה השנייה (2000 עד 2005) נפגע קשה מעמדה של הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת. ישראל טענה שהיא כשלה בתפקידה עקב העובדה שלא פעלה להילחם בטרור ואף לקחה חלק פעיל בארגון ומימון פיגועים כלפי ישראלים. בוטל שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית ופעילותה ברובה שותקה.

לאחר סיום האינתיפאדה השנייה, מותו של ערפאת ועלייתו של אבו מאזן שינתה ישראל את מדיניותה כלפי הרשות הפלסטינית והיחסים בין השתיים השתפרו. כיום שולטת הרשות הפלסטינית בשטחי A ביהודה ושומרון וזוכה לשיתוף פעולה חלקי עם ישראל, בעיקר בתחום הביטחוני והמנהלי. בשטחים שבשליטתה פועלת הרשות הפלסטינית באמצעות מנגנוני הביטחון שלה בתיאום עם ישראל לשמירת הסדר הפנימי והבניסיונות לסיכול פיגועי טרור. בו בזמן תומכת הרשות הפלסטינית ב”התנגדות העממית” (טרור עממי) ומעניקה גיבוי מדיני, הסברתי ואף מעשי לאלימות במתבצעת במסגרתו.

מדינות רבות בעולם מכירות בצורה זו או אחרת ברשות הפלסטינית כישות מדינית אם כי רובן לא הכירו ברשות הפלסטינית כמדינה עצמאית. חלקן מיסדו את קשריהן הדיפלומטיים עם הרשות הפלסטינית ברמה של שגרירות. ב-29 בנובמבר 2012 אישרה העצרת הכללית של האו”ם ברוב גדול את החלטה 67/19 בדבר צירופה של הרשות הפלסטינית כמדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה.