הסתה ודה-לגיטימציה

ישראל, היהודים והשלום בספרי הלימוד ומדריכי המורים שבשימוש של אונר”א ביהודה, שומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה

ספרי הלימוד שמוציאה הרשות הפלסטינית הם ספרי חובה בכל בתי הספר בשטחי יהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, ובהם בתי הספר שמופעלים על ידי אונר"א. הספרים שנבדקו במחקר הנוכחי הם האחרונים שפורסמו עד כה ונלמדים בשנת הלימודים הנוכחית. כמו כן נבדקו מדריכי המורים ששופכים אור מיוחד על האינדוקטרינציה של הרשות הפלסטינית שמיושמת גם בבתי הספר של אונר"א. להלן מבחר דוגמאות לדה-לגיטימציה של ישראל, לדמוניזציה של ישראל והיהודים ולהיעדר קריאה לשלום עם ישראל, כפי שמופיעים בספרי הלימוד ובמדריכי המורים. 
להמשך קריאה...

המערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל – תגובות ומשמעויות

ב-24 במאי 2024, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) צווים זמניים לגבי פעילות צה"ל ברפיח ולגבי הדרישות ההומניטריות מישראל במסגרת האמנה למניעה ולענישה על רצח עם, וזאת במסגרת תביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרה לכאורה של מחויבויות במסגרת האמנה למניעת רצח עם. הפסיקה לא הורתה על עצירת מבצע צה"ל ברפיח, אולם קבעה כי ישראל צריכה להימנע מביצוע פעולות שעלולות להיחשב כרצח עם נגד הפלסטינים. ב-20 במאי 2024, הודיע כרים ח'אן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) כי הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד שלושה ממנהיגי חמאס ונגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. מדובר בפעם הראשונה בה משרד התובע מבקש לעצור אישים ממדינה מערבית והבקשה גם יצרה השוואה בלתי מוסרית בין המנהיגים הישראלים לבין בכירי חמאס. פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק והבקשה של התובע ח'אן נתפסות בעיני הרשות הפלסטינית, חמאס וארגונים פלסטיניים בלתי ממשלתיים הפלסטינים כהישגים חשובים במסגרת "הלוחמה המשפטית" שהם מנהלים מזה שנים נגד ישראל ואשר מהווה בראייתם מרכיב ראשון במעלה בפעילות נגד ישראל. הפלסטינים בירכו על ההודעות, אולם גם הביעו ספק לגבי הפסקת הפעולה ברפיח ומתחו ביקורת על הבקשה למעצר בכירי חמאס. 
להמשך קריאה...

ארגון משטי סיוע לרצועת עזה: אתגר לישראל בזירה המקומית והבינלאומית

מאז תחילת  מלחמת "חרבות ברזל", עלו יוזמות לארגון משטי סיוע לרצועת עזה מרחבי העולם.ץ בנובמבר 2023 הוכרז על הקמת "הקמפיין הבינלאומי להצלת עזה" במהלך כנס שנערך באיסטנבול. לאחרונה הודיע הארגון, שמאחוריו עומדת "קואליציית צי החירות", על שיגור ספינת סיוע מלוב שאמורה להגיע בימים הקרובים לאלעריש, ושיגור ספינת סיוע נוספת מלבנון.  במקביל, הודיע זאהר ביראוי, יו"ר "הוועדה הבינלאומית לשבירת המצור על עזה" על שיגור משט לשבירת המצור על רצועת עזה, שיכלול ככל הנראה ארבע ספינות, ממדינות אירופה. ארגון IHH  התורכי הודיע כי רכש מספר ספינות לטובת המשט הזה. הוא צפוי לצאת לדרכו באמצע אפריל (14 או 15 בחודש). בהמשך מתוכננת הפלגה לכיוון רצועת עזה של ספינה נורבגית, שתחל במאי בהפלגה בין נמלי אירופה. בנוסף לשיגור הסיוע לתושבי רצועת עזה, מתכוונים מארגני המשטים להפוך אותם לקמפיינים תקשורתיים נגד ישראל. לגבי הספינות מתורכיה, נראה כי לפי שעה שלטונות תורכיה לא ממהרים לספק להן את האישורים המתאימים כדי שהן תוכלנה לצאת. הגעת ספינות סיוע לחופי רצועת עזה, בעיקר כאלה שעליהן יפליגו פעילים מרחבי העולם עלולה לאתגר את חיל הים הישראלי. כמו כן קיים חשש שהסיוע המגיע בדרך הים באמצעות הספינות ייכנס לרצועה ללא פיקוח ישראלי והספינות תשמשנה אמצעי גם להברחת אמצעי לחימה לרצועה.
להמשך קריאה...

מובילי התמיכה בחמאס בבלגיה ובהולנד מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”

מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ותחילת מלחמת “חרבות ברזל” מתקיימות בבלגיה ובהולנד, בדומה לרבות ממדינות האיחוד האירופי, הפגנות פרו פלסטיניות נגד ישראל, בהן נשמעות קריאות להפסקת אש ולהפסקת התמיכה בישראל לצד סיסמאות אנטי ישראליות. ההפגנות בבלגיה ובהולנד מאורגנות בשיתוף פעולה בין הקהילות הפלסטיניות המקומיות ובין ארגוני סולידריות המבוססים על ארגוני שמאל, ארגונים אנטי ממשלתיים, ארגוני סטודנטים, תנועות אנרכיסטיות, ואף מפלגות פוליטיות. יש לציין שבלגיה והולנד, כמדינות חברות באיחוד האירופי, מגדירות את תנועת חמאס בכללותה (הזרוע הצבאית והזרוע המדינית), כארגון טרור, ומיישמות את הסנקציות שנקבעו על ידי מוסדות האיחוד האירופי נגדה. להלן סקירה של הארגונים המרכזיים המובילים את המחאה במדינות אלה.
להמשך קריאה...

הסתה ודה-לגיטימציה

האנטישמיות הקלאסית הנוצרית של מדינות אירופה החלה להכות שורשים בעולם הערבי- מוסלמי כתופעה רחבה בתחילת המאה העשרים. האנטישמיות של העולם הערבי-מוסלמי מכוונת בדרך כלל כלפי ישראל כמדינה ציונית-יהודית והעם היהודי התומך בישראל כך שלא נעשית אבחנה ברורה בעולם הערבי-מוסלמי בין ביקורת כלפי מדינת ישראל לבין הסתה נגד העם היהודי.  האנטישמיות בעולם הערבי-מוסלמי בולטת באיראן אולם היא גם נחלתם של משטרים ערביים ואסלאמיים נוספים.

מתקפת הדה-לגיטימציה היא “מתקפה” עולמית נגד ישראל והעם היהודי שמקורה בוועידת דרבן בדרום אפריקה. מטרתה היא למתג את ישראל כמדינה “מצורעת” וכ”מדינת אפרטהייד”, כדי לפגוע בלגיטימיות שלה ולהביא לקריסתה כפי שקרס משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הניסיונות לדה לגיטימציה של ישראל מצליחים לספק פלטפורמה אידיאולוגית לקידום ומינוף מדיניות של סנקציות, הסטת השקעות וחרם במכלול רחב של תחומים כגון תחומי האקדמיה, התרבות והספורט, הכלכלה, הביטחון ועוד.

מתקפת הדה-לגיטימציה גם מאופיינת בארגון שיירות ומשטים לרצועת עזה, הפגנות מחאה, תהלוכות, אירועים לציון ימי אזכור החרמת סחורות ישראליות ועוד. מארגני אירועי הדה- לגיטימציה משתדלים לתת לאירועים הד תקשורתי ולאתגר את ישראל בתגובה אליהם.

לניהול מתקפת דה-לגיטימציה חברו ארגונים המזוהים עם האסלאם הקיצוני יחד עם ארגוני שמאל קיצוני, ארגוני זכויות אדם ו-Ngo’s  ממדינות המערב. מתקפת הדה-לגיטימציה מאופיינת כיום בעיקר במופעים אנטי ישראליים המדינות המערב. יחד עם מערכה להחרמת ישראל (BDS). בעבר ניהלו שותפי מתקפת הדה לגיטימציה מופעים כגון שיירות ומשטים לרצועת עזה.