הסתה ודה-לגיטימציה

נרטיב “הניצחון” של חמאס במלחמת “חרבות ברזל”

ההכרזה על הפסקת האש ברצועת עזה סיפקה לחמאס הזדמנות להתחיל בקידום נרטיב "הניצחון" על ישראל במלחמת "חרבות ברזל", המכונה בפיהם מערכת "מבול אלאקצא"; הצהרות רשמיות של תנועת חמאס ובכיריה לצד הדהוד המסרים בערוצי התקשורת הרשמיים של התנועה והמזוהים עמה ובמסגרת "טקסי השחרור" הפומביים של החטופים הישראלים נועדו לקדם את הנרטיב, לפיו ישראל כשלה בהשגת מטרות המלחמה מול "ההתנגדות" ו"העמידה האיתנה" של תושבי רצועת עזה;; גם יישום שלבי ההסכם, כדוגמת שחרור האסירים הפלסטיניים בתמורה לחטופים הישראלים, חזרת העקורים לצפון רצועת עזה והנסיגה הישראלית מציר נצרים שימשו להדגשת נרטיב "הניצחון" של חמאס מול "הכישלון" הישראלי; כלי התקשורת של חמאס עשו גם שימוש נרחב בהצהרות ובציטוטים של אישים ישראלים מהמערכת הפוליטית, הצבאית והתקשורתית, שבראייתם מחזקים את המסרים בדבר "הכישלון" הישראלי; להערכתנו, חמאס צפויה להמשיך ולקדם את נרטיב "הניצחון" כל עוד נשמר היישום של הסכם הפסקת האש במטרה לרכך את הביקורת הפומבית מבית לנוכח ההרס הכבד ברצועת עזה. זאת, תוך שימת דגש על כישלונות ישראל בהשגת מטרותיה. אם אכן יתבצע המעבר לשלב השני של ההסכם, שצפוי לכלול נסיגות ישראליות נוספות משטח רצועת עזה ושחרור של אסירים שנחשבים "כבדים" יותר, חמאס צפויה להגביר את הדהוד מסרי "הניצחון" כדי להמשיך ולחזק את כוחה ברצועת עזה ולשמור על מקומה בזירה הפלסטינית, גם אם תיאלץ לוותר השליטה בפועל ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-4 בפברואר 2025)

הזרוע הצבאית של חמאס שחררה שלושה חטופים ישראלים, ובתמורה שחררה ישראל 183 אסירים פלסטינים וכוחות צה"ל נסוגו מציר נצרים. חמאס הודיעה על דחיית השחרור הבא של חטופים, המתוכנן ל-15 בפברואר 2025, בטענה שישראל לא מיישמת את הסעיפים ההומניטריים בהסכם וקראה למתווכות ללחוץ על ישראל כדי להביא לחידוש היישום; חמאס המשיכה להפגין משילות ביטחונית ואזרחית, שכללה גיוס אלפי פעילים חדשים לזרוע הצבאית וגבייה מחודשת של מסים; בפתח המשיכו לדרוש מחמאס לוותר "ביום שאחרי" על השליטה ברצועת עזה לטובת ועדה שתהיה כפופה לרשות הפלסטינית ולאש"ף. חמאס הביעה התנגדות מכיוון שאין הסכמה לאומית בנושא. משלחת בכירה של חמאס ביקרה באיראן; כוחות הביטחון הישראליים הרחיבו את מבצע סיכול הטרור בצפון השומרון למחנה הפליטים נור שמס בטולכרם. הפלסטינים טענו כי עשרות אלפי תושבים נמלטו מבתיהם בשל הפעילות הישראלית; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, חתם על צו לביטול הסעיפים המשפטיים הנוגעים לתשלומים למשפחות האסירים, השהידים והפצועים. בחמאס גינו את ההחלטה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 בינואר- 4 בפברואר 2025)

נמשך יישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה: חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין שחררו חיילת וחמישה אזרחים ישראלים חטופים וחמישה חטופים תאילנדים בתמורה ל-293 אסירים פלסטינים שחלקם ריצו מאסר עולם וחלקם גורשו לחו"ל. מעבר רפיח נפתח ליציאת חולים ופצועים, נמשכה חזרת העקורים לצפון רצועת עזה; בכירי חמאס האשימו את ישראל בביצוע "הפרות" של הסכם הפסקת האש בתחום ההומניטרי והבהירו כי התנועה מוכנה לפתיחת המשא ומתן על השלב השני בהסכם הפסקת האש. חמאס אישרה רשמית את דבר מותם של ראש הזרוע הצבאית מחמד אלצ'יף, סגנו ובכירים נוספים בזרוע הצבאית. הרשות הפלסטינית פעלה לגייס סיוע בינלאומי לטובת רצועת עזה; שני לוחמי צה"ל נהרגו בפיגוע ירי במוצב בבקעת הירדן, המפגע נהרג. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו במבצע נרחב לסיכול טרור בצפון השומרון, יותר מחמישים פעילי טרור סוכלו; תשע מדינות הודיעו על הקמת קבוצה לסיוע לפלסטינים בלוחמה המשפטית נגד ישראל. הרשות הפלסטינית וחמאס בירכו.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (21-14 בינואר 2025)

ב-19 בינואר 2025, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה כשלב ראשון במסגרת עסקה להחזרת החטופים הישראלים. חמאס שחררה שלוש חטופות ישראליות בתמורה לתשעים נשים וקטינים פלסטינים שהיו כלואים בישראל; בכירי חמאס ציינו כי הם מחויבים ליישום ההסכם והכריזו כי הפסקת האש מהווה ניצחון על ישראל. חמאס מיהרה להפגין משילות עם פריסת כוחות ביטחון גדולים ברצועת עזה, בעוד הרשות הפלסטינית דרשה להעביר לידיה את האחריות על הרצועה; ישראלי נפצע בפיגוע דקירה בתל אביב, המפגע נהרג. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון ופתחו במבצע נרחב בג'נין. לוחם צה"ל נהרג ושלושה נפצעו בשתי תקריות של פיצוץ מטענים במהלך הפעילות; מתיישבים יהודים התפרעו בכפרים פלסטיניים באזור קלקיליה; פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד החמושים במחנה הפליטים ג'נין נמשכה לאחר קריסת ההבנות בין הצדדים, אולם הסתיימה עם תחילת פעילות כוחות הביטחון הישראליים.
להמשך קריאה...

אנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי במהלך מלחמת “חרבות ברזל”

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עוררו ברחבי העולם את גל האנטישמיות ושנאת היהודים הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. התופעה באה לידי ביטוי גם בעולם הערבי-אסלאמי, החל מחברות "ציר ההתנגדות", כדוגמת איראן, חמאס והחות'ים, ועד מדינות סוניות "מתונות" כדוגמת תורכיה וקטר; גילויי האנטישמיות בעולם האסלאמי הופיעו במאמרים וקריקטורות בעיתונות, בהתבטאויות של גורמים בעלי השפעה ציבורית דתית ופוליטית וברשתות חברתיות, שם הופיעו קריאות מפורשות לפגיעה ביהודים. הביטויים האנטישמיים כללו שילוב של מוטיבים אנטי-יהודיים שהופיעו בכתבים האסלאמיים המסורתיים עם מוטיבים אנטישמיים אירופיים "קלאסיים" בהשראת "הפרוטוקולים של זקני ציון"; ההצלחה חסרת התקדים של מסע ההרג וההתעללות שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר 2023, היוותה את הפעם הראשונה בה ניתן היה להבין את תופעת שנאת היהודים בחמאס לעומקה ולחוש אותה בפועל בכל אכזריותה; מטרות המחקר הנוכחי הן להצביע על השורשים ההיסטוריים והדתיים של האנטישמיות בעולם האסלאמי, להצביע על מוקדים חשובים בהפצת האנטישמיות בתקופה הנוכחית, ולהדגים את התכונות המיוחסות ליהודים בהסתה האנטישמית הזו; להערכתנו, כל עוד המערכה הצבאית ברצועת עזה נמשכת, יחד עם ההאשמות הפלסטיניות כי ישראל מבצעת "רצח עם", גילויי האנטישמיות האסלאמית צפויים להימשך בעוצמה גבוהה כפי שהיה מאז ה-7 באוקטובר 2023. על אף שגילויי האנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי נותרו בעיקר בתקשורת וברשתות החברתיות, ההתפרעויות של פרו פלסטינים בהולנד, רבים מהם מוסלמים, נגד אוהדי הכדורגל הישראלים ב-8-7 בנובמבר 2024 מראות כי יש סכנה שהאנטישמיות האסלאמית תוביל גם לגילויי אלימות ככל שהעימות יימשך. עם זאת, גם סיום המערכה ברצועת עזה אינו מבטיח ירידה מחודשת בהיקפי האנטישמיות האסלאמית, כאשר הנרטיב שחמאס והפלסטינים מקדמים סביב מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה עשויים להשאיר את גילויי האנטישמיות בהיקפים גבוהים לאורך זמן, גם לאחר שתושג הפסקת אש.
להמשך קריאה...

ישראל, היהודים והשלום בספרי הלימוד ומדריכי המורים שבשימוש של אונר”א ביהודה, שומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה

ספרי הלימוד שמוציאה הרשות הפלסטינית הם ספרי חובה בכל בתי הספר בשטחי יהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, ובהם בתי הספר שמופעלים על ידי אונר"א. הספרים שנבדקו במחקר הנוכחי הם האחרונים שפורסמו עד כה ונלמדים בשנת הלימודים הנוכחית. כמו כן נבדקו מדריכי המורים ששופכים אור מיוחד על האינדוקטרינציה של הרשות הפלסטינית שמיושמת גם בבתי הספר של אונר"א. להלן מבחר דוגמאות לדה-לגיטימציה של ישראל, לדמוניזציה של ישראל והיהודים ולהיעדר קריאה לשלום עם ישראל, כפי שמופיעים בספרי הלימוד ובמדריכי המורים. 
להמשך קריאה...

הסתה ודה-לגיטימציה

האנטישמיות הקלאסית הנוצרית של מדינות אירופה החלה להכות שורשים בעולם הערבי- מוסלמי כתופעה רחבה בתחילת המאה העשרים. האנטישמיות של העולם הערבי-מוסלמי מכוונת בדרך כלל כלפי ישראל כמדינה ציונית-יהודית והעם היהודי התומך בישראל כך שלא נעשית אבחנה ברורה בעולם הערבי-מוסלמי בין ביקורת כלפי מדינת ישראל לבין הסתה נגד העם היהודי.  האנטישמיות בעולם הערבי-מוסלמי בולטת באיראן אולם היא גם נחלתם של משטרים ערביים ואסלאמיים נוספים.

מתקפת הדה-לגיטימציה היא “מתקפה” עולמית נגד ישראל והעם היהודי שמקורה בוועידת דרבן בדרום אפריקה. מטרתה היא למתג את ישראל כמדינה “מצורעת” וכ”מדינת אפרטהייד”, כדי לפגוע בלגיטימיות שלה ולהביא לקריסתה כפי שקרס משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הניסיונות לדה לגיטימציה של ישראל מצליחים לספק פלטפורמה אידיאולוגית לקידום ומינוף מדיניות של סנקציות, הסטת השקעות וחרם במכלול רחב של תחומים כגון תחומי האקדמיה, התרבות והספורט, הכלכלה, הביטחון ועוד.

מתקפת הדה-לגיטימציה גם מאופיינת בארגון שיירות ומשטים לרצועת עזה, הפגנות מחאה, תהלוכות, אירועים לציון ימי אזכור החרמת סחורות ישראליות ועוד. מארגני אירועי הדה- לגיטימציה משתדלים לתת לאירועים הד תקשורתי ולאתגר את ישראל בתגובה אליהם.

לניהול מתקפת דה-לגיטימציה חברו ארגונים המזוהים עם האסלאם הקיצוני יחד עם ארגוני שמאל קיצוני, ארגוני זכויות אדם ו-Ngo’s  ממדינות המערב. מתקפת הדה-לגיטימציה מאופיינת כיום בעיקר במופעים אנטי ישראליים המדינות המערב. יחד עם מערכה להחרמת ישראל (BDS). בעבר ניהלו שותפי מתקפת הדה לגיטימציה מופעים כגון שיירות ומשטים לרצועת עזה.