הסכסוך הישראלי פלסטיני

במהלך חודש נובמבר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה, יהודה ושומרון ודרום לבנון ונמשכו התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן נגד ישראל. ב-27 בנובמבר, נכנסה לתוקף הפסקת אש בלחימה בין  ישראל לבין חזבאללה; לבנון: הלחימה בין  ישראל לבין חזבאללה נמשכה עד כניסתה לתוקף של הפסקת האש. חזבאללה קיבל אחריות על 682 תקיפות נגד כוחות צה"ל המתמרנים בדרום לבנון ונגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, עד אזור תל אביב, לעומת 806 תקיפות בחודש הקודם. במסגרת התקיפות, השתמש חזבאללה באמצעי לחימה חדשים, ובהם טילים מדויקים. חזבאללה המשיך לשמור על עמימות בנוגע לשמות הבכירים והפעילים ההרוגים והודיע  רק על מותם של דובר הארגון, מחמד עפיף, וארבעה מפעילי מערך ההסברה; רצועת עזה: שוגרו 11 רקטות לשטח ישראל, לעומת 28 רקטות בחודש הקודם. נמשכו הסיכולים של בכירים ופעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו ארבעה פיגועים, כולם ביהודה ושומרון וללא הרוגים, לעומת תשעה פיגועים בחודש הקודם. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור שהתמקדה בצפון השומרון. פעילי טרור סוכלו בחילופי אש ובתקיפות מהאוויר, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור בטולכרם, בשכם, בג'נין ובקבאטיה. נתפס משלוח גדול של אמצעי לחימה איראניים שהיה בדרכו לפעילי טרור ביהודה ושומרון; המיליציות השיעיות: ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 69 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 55 מטרות בשטח ישראל, לעומת 72 הודעות על 76 תקיפות בחודש הקודם. המיליציה סראיא אוליאא' אלדם פרסמה שבע הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 11 יעדים בישראל, לעומת 17 הודעות בחודש הקודם. החל מ-24 בנובמבר, לא פורסמו הודעות קבלת אחריות של המיליציות, וזאת על רקע לחץ מצד ממשלת עיראק וחשש מתקיפה ישראלית. על מרבית השיגורים של המיליציות העיראקיות לא היה אימות בפועל, חלקם יורטו וחלקם נפלו בשטח ישראל, ללא נפגעים. החות'ים קיבלו אחריות על חמש תקיפות נגד מטרות בישראל, לעומת שמונה תקיפות בחודש הקודם; טרור נגד ישראלים בחו"ל: שליח חב"ד במאע"מ נחטף ונרצח. שלושה חשודים אזרחי אוזבקיסטן נעצרו. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. קצין ושלושה לוחמי צה"ל נהרגו בשתי בלחימה ברצועת עזה; קטר חידשה את מעורבותה בתיווך במשא ומתן על רקע דיווחים על התקדמות משמעותית בשיחות המבוססות על המתווה המצרי. נמסר כי חמאס הגישה רשימה של חטופים ישראלים שישוחררו במסגרת השלב הראשון בתמורה לאסירים פלסטינים; ארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי פיטר יותר משישים מעובדיו ברצועת עזה אחרי שבדיקה ביטחונית ישראלית סימנה אותם כגורמי סיכון; חמאס הביעה תמיכה ביוזמה המצרית להקמת ועדה לניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בפתח טענו כי הקמת הוועדה תפלג בין רצועת עזה לבין יהודה ושומרון; פעיל עזתי שמתח ביקורת נגד חמאס נהרג, בחמאס הכחישו מעורבות בתקרית. פעילי יחידת סהם של משרד הפנים המשיכו בפעילות נגד "פורעי חוק". ישראל, יהודה ושומרון: שני ישראלים נפצעו בפיגוע דריסה בצומת אלפואר. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. עימותים אלימים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לבין חמושים בג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין. להמשך קריאה...

בחלוף שנה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תחושות האופוריה בקרב הציבור ברצועת עזה התחלפו בתחושות קשות של ייאוש מהמצב על רקע ההרס הכבד, העקירה מהבתים ומספרי ההרוגים; עיקר הביקורת ברשתות הפלסטיניות ברצועת עזה עוסקת בקשיי החיים בצל המשך המלחמה וחוסר הוודאות לגבי ההמשך, הרעב ומחירי המזון הגבוהים, ובקושי למצוא מקומות מחסה ומזון; ביקורת רבה מופנית גם לעבר חמאס, ובמיוחד נגד מנהיגי התנועה ששוהים מחוץ לרצועת עזה ואינם ערים למצוקה ההולכת וגוברת של התושבים. מאז מותו של מנהיג חמאס, יחיא אלסנואר, שנתפס בתור "אדריכל" מתקפת ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס-חו"ל ח'אלד משעל הפך ליעד המרכזי לזעמם של התושבים ברצועה; לצד הבעת הביקורת ברשתות החברתיות, תחושות הייאוש והכעס על חמאס מתבטאים גם בתוצאות של סקרי דעת קהל שהראו כי קיימת תמיכה נמוכה באפשרות שחמאס תמשיך לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה לצד אחוזי תמיכה נמוכים במתקפת ה-7 באוקטובר והמשך "ההתנגדות החמושה" נגד ישראל; על אף קולות הביקורת והתסכול מהמשך המלחמה, עדיין לא ניתן לזהות מחאה ציבורית נרחבת נגד תנועת חמאס ברצועת עזה. להערכתנו, הדבר נוב להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. שני חיילי צה"ל נהרגו בצפון רצועת עזה; בכירים בחמאס הביעו רצון להגיע להסכם הפסקת אש על רקע ההסכם בלבנון. דווח כי בחמאס הסכימו לוויתורים במשא ומתן, כולל נסיגה מדורגת של כוחות צה"ל מרצועת עזה; דווח שנציגי חמאס ופתח סיכמו בפגישתם בקהיר על הקמת "ועדת תמיכה קהילתית" לניהול רצועת עזה תחת אחריות ממשלת הרשות הפלסטינית; תושבים ברצועה האשימו את רשויות חמאס בהתעלמות מסבל הציבור אחרי ששתי ילדות ואישה נהרגו בדוחק הכבד בתור לחלוקת לחם; ישראל, יהודה ושומרון: תשעה ישראלים נפצעו בפיגוע ירי נגד אוטובוס באזור אריאל. המפגע נהרג, חמאס קיבלה אחריות. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון וביצעו תקיפות אוויריות נגד פעילי טרור. כוחות הביטחון הישראליים סיכלו ניסיון הברחה איראני של כמות גדולה של אמצעי לחימה "מפרי איזון" שהיו מיועדים לפעילי טרור בג'נין; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, פרסם הצהרה חוקתית הקובעת כי במקרה של נבצרות, יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. לוחם צה"ל נהרג בלחימה; בכירים בחמאס הדגישו כי הדיון על שחרור החטופים יתקיים רק לאחר עצירה מוחלטת של המלחמה ברצועת עזה. הם הזהירו כי פגיעה בלוחמי חמאס ששומרים על החטופים עלולה לסכן את חייהם; היחידה המיוחדת של משרד הפנים של חמאס למאבק בכנופיות הבוזזים הודיעה כי הרגה מעורבים במעשי שוד ודרשה מהסוחרים להגביל את מחיר הלחם; בכירים בחמאס ציינו כי הם ממתינים לתשובת פתח על הקמת ועדה משותפת לניהול רצועת עזה. נטען כי יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מעכב את יישום ההסכמות; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. הושלם מבצע בג'נין ובקבאטיה, בו נהרגו תשעה פעילי טרור; הפלסטינים בירכו על החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט. צו מעצר הוצא גם נגד ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ'יף, שנהרג ביולי 2024; שלושה אנשי ביטחון ירדנים נפצעו בפיגוע ירי סמוך לשגרירות ישראל בעמאן; כתב אישום הוגש בגרמניה נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס על תכנון פיגועים נגד יעדים ישראליים ומערביים. להמשך קריאה...

במסגרת הניסיונות למצוא גורם שינהל את רצועת עזה ב"יום שאחרי", מדי פעם עולה שמו של מחמד דחלאן, בכיר פתח שנמצא בגלות במאע"מ, כמי שמועמד לשמש כאחראי, לפחות באופן זמני, על ניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בספטמבר 2024, גם החליטה הנהגת תנועת פתח בראשות אבו מאזן על קידום מהלך לפיוס עם דחלאן ועם כל חברי הפתח המודחים. שמו של דחלאן עלה בעיקר על רקע מעורבותו ברצועה מאז תחילת המלחמה במסגרת פעילות הסיוע ההומניטרית של מאע"מ ובשל קשריו הפוליטיים עם גורמים שונים ברצועה, בהם יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית של חמאס עד הריגתו באוקטובר 2024. מחמד דחלאן עצמו הכחיש את הדיווחים וציין כי הוא מסרב לקבל על עצמו או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי וכי הוא עוסק רק בפעילות הסיוע ההומניטרי; דחלאן, יליד ח׳אן יונס שברצועת עזה ומהאישים הבולטים בדור הביניים של הנהגת פתח, נחשב לדמות שנויה במחלוקת. לאחר הסכם אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, הוא מילא תפקידים בכירים, ובהם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה והשר לעניינים אזרחיים. במסגרת תפקידיו, הוא ניהל שיחות מדיניות וביטחוניות מול גורמים ישראליים, אולם לאחר פרוץ האנתפאצ'ה השנייה נקשר שמו לפעילות טרור נגד ישראל. בשנת 2011, סולק דחלאן מתנועת פתח לאחר שנטען כי ניסה להדיח את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הוא עבר למאע"מ, שם הפך ליועץ קרוב של הנשיא מחמד בן זאיד. במקביל, הוא פעל לשמר את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית באמצעות יצירת בריתות פוליטית וחיזק את קשריו עם חמאס ברצועת עזה; להערכתנו, שיחות הפיוס בין תנועת פתח לבין דחלאן צפויות להימשך מאחר שהן משרתות את שני הצדדים. עבור הרשות הפלסטינית, מדובר בהזדמנות להתקרב למאע"מ ולמדינות המפרץ שצפויות למלא תפקיד מרכזי בשיקום רצועת עזה לאחר סיום המלחמה. עבור דחלאן, המהלך יסייע לחזק את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית כמי שעשוי לשוב לתפקיד הנהגה לאחר סיום עידן אבו מאזן, במיוחד אם מרואן אלברג'ות'י לא ישוחרר מהכלא הישראלי  במסגרת המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים. לדחלאן גם יתרון בכך שהוא לא מזוהה כיום כחלק מהנהגת הרשות הפלסטינית וידוע כיריב בולט של אבו מאזן והנהגת הרשות הנתפסים בעיני ציבור נרחב כמושחתים.  להמשך קריאה...