הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (14 – 29 באוקטובר 2024)

דווח כי חמאס לא תבחר ראש לשכה מדינית חדש במקום יחיא אלסנואר עד מרץ 2025 ותתבסס על הנהגה של ועדה בת חמישה חברים בכירים; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. במהלך הפעילות, נהרגו 14 לוחמי צה"ל; נמשכו המגעים לגיבוש הסכם בתיווך מצרים וקטר. בכירים בחמאס לא פסלו את ההצעה של נשיא מצרים להפסקת אש קצרה ולשחרור ארבעה חטופים ישראלים בתמורה לאסירים פלסטינים, אולם המשיכו לדרוש הפסקה מוחלטת של המלחמה, נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה ושיקום הרצועה. ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו חמישה פיגועים, בהם נהרגו שוטר ואזרח ישראלי ונפצעו נוספים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומניעת טרור ברחבי יהודה ושומרון; אבו מאזן ובכירי הרשות הפלסטינית המשיכו בפעילות דיפלומטית, תוך האשמת ישראל בביצוע "רצח עם" וקריאה לקהילה הבינלאומית להטיל סנקציות על ישראל אם לא תיסוג מהשטחים הפלסטיניים. 
להמשך קריאה...

הריגת מנהיג חמאס יחיא אלסנואר – תגובות ומשמעויות

ב-17 באוקטובר 2024, הודיע דובר צה"ל כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל בעת שהסתתר במבנה בשכונת תל אלסלטאן ברפיח. דובר צה"ל ציין כי זהותו של אלסנואר התבררה רק לאחר שהתגלתה גופתו וכי לא מדובר בסיכול ממוקד; בחמאס אישרו רק אחרי יממה את דבר מותו של אלסנואר, שמונה לתפקיד ראש הלשכה המדינית בתחילת ספטמבר 2024, לאחר הריגת אסמאעיל הניה. בהודעות הרשמיות מטעם התנועה שיבחו את תפקידו של אלסנואר בהנהגת "מבול אלאקצא" (מתקפת ה-7 באוקטובר 2023) ואת מותו בעימות עם כוחות צה"ל והבהירו כי ימשיכו ב"התנגדות" ולא יוותרו על התנאים לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשחרור החטופים; הרשות הפלסטינית והארגונים הפלסטיניים גינו את הריגת אלסנואר ומסרו כי הוא היווה סמל עבור "ההתנגדות" וכי הוא נהרג בעת שהוא ניצב מול "האויב"; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" ציינו כי אלסנואר היה "לוחם" וסמל עבור "ההתנגדות" והבהירו כי הם ימשיכו לתמוך ב"התנגדות" הפלסטינית. ברשתות החברתיות, שיבחו תומכי חמאס ו"ציר ההתנגדות" את אלסנואר כמי שניצב מול "האויב" עד הרגע האחרון, בעוד מתנגדי חמאס לא הסתירו את שביעות רצונם ממותו; להערכתנו, מותו של אלסנואר צפוי להעביר את כובד המשקל של הנהגת התנועה לידי אנשי "החוץ" בקטר, אולם ייתכן כי בחמאס יימנעו מחשיפת שמו של המנהיג החדש כדי להקשות על ישראל לסכל אותו או להפעיל עליו לחץ במסגרת המשא ומתן. להערכתנו, אחיו של אלסנואר, מחמד אלסנואר, שהיה מקורב אליו, צפוי למלא את מקומו בהנהגת חמאס ברצועת עזה, הן ברמה "המדינית" והן ברמה הצבאית. להערכתנו, בתקופה הקרובה לא תשנה הנהגת חמאס את  עמדותיה במסגרת המשא ומתן על סיום המלחמה ברצועת עזה. עם זאת, אם חמאס-חוץ יהפוך לגורם הדומיננטי בהנהגה החדשה, ניתן להעריך כי יתאפשר להפעיל עליו מנופי לחץ כדי שיתגמש בכל הנוגע לפרטי העסקה ולהנהגה העתידית ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 באוקטובר – 14 אוקטובר 2024)

 כוחות צה"ל פועלים בדרום, מרכז וצפון רצועת עזה, שם ממוקדת הפעילות במרחב ג'באליא. הפעילות כוללת תקיפת תשתיות טרור ופעילי חמאס, שפעלו בין השאר מתוך תשתיות אזרחיות. סוכלו מספר  פעילי חמאס שהשתתפו במתקפה ב-7 באוקטובר 2023. ארבעה חיילי צה"ל נהרגו. רקטות וכלי טיס בלתי מאויש שוגרו לשטח ישראל. חמאס הצהירה שאין התקדמות במשא ומתן להפסקת אש ועסקת חטופים מאחר והיא מחויבת לעמדותיה הקודמות הכוללת נסיגה מלאה של ישראל מעזה, שחרור אסירים ושיקום הרצועה. דווח כי מיד לאחר היבחרו למנהיג חמאס, אלסנואר הנחה לחזור לפיגועי התאבדות. בעקבות הנחיה זו בוצע ניסיון פיגוע בתל אביב. למרות המגעים שהתקיימו בקהיר בנושא "היום שאחרי" בין נציגי חמאס והרשות הפלסטינית עדיין קיימות מחלוקות רבות וחוסר הסכמה ביניהן. בפיגוע דקירה בחדרה נרצח אזרח ישראלי ונפצעו נוספים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומניעת טרור. חמישה תושבי טיבה, אנשי דעאש, נעצרו בחשד לתכנון פיגוע מכונית תופת במגדלי עזריאלי בתל אביב. בכירי הרשות ברכו את בוליביה על הצטרפותה לתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי ואת ניקרגואה על ניתוק היחסים הדיפלומטים עם ישראל. אבו מאזן עבר ניתוח להשתלת קוצב לב. ביקורת על פעילות מנגנוני הביטחון בטובאס.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 באוקטובר 2024)

בכירי חמאס ציינו את יום השנה הראשון למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל בהודעות שהצדיקו את המתקפה ושיבחו את "ההתנגדות" הפלסטינית ברחבי המזרח התיכון, לצד האשמת ישראל בביצוע "רצח עם"; כוחות צה"ל החלו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג'באליא ובבית לאהיה בצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. לוחם צה”ל נהרג בלחימה בצפון הרצועה. 18 רקטות שוגרו מרצועת עזה לשטח ישראל, כולל לאזור גוש דן, מרביתן ב-7 באוקטובר 2024; ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, חידש את הקשר עם קטר אחרי שבועות אחדים של נתק. בכיר בחמאס דחה את ההצעה להגלות את הנהגת התנועה לסודאן. דובר הזרוע הצבאית של חמאס הזהיר כי פעילות צה"ל מסכנת את חיי החטופים; ראש ממשלת הרשות הפלסטינית הודיע על הקמת צוות לאומי לשיקום רצועת עזה. משלחות של חמאס ופתח הגיעו לקהיר לשיחות על הקמת ממשלת "הסכמה לאומית" ועל ניהול הרצועה לאחר סיום המלחמה; משלחת חמאס נפגשה עם נשיא איראן. חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בירכו את איראן על מתקפת הטילים נגד ישראל. ישראל יהודה ושומרון: השבוע בוצעו שלושה פיגועים, בהם נרצחו שבעה אזרחים ושוטרת מג"ב. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ביהודה ושומרון. לפחות 12 פעילי טרור נהרגו בתקיפה אווירית בטולכרם; ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים ברשת גיוס תרומות לחמאס באירופה.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – ספטמבר 2024

במהלך חודש ספטמבר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה, יהודה ושומרון ודרום לבנון ונמשכו התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן  נגד ישראל; רצועת עזה: שוגרו ארבע רקטות לעבר שטח ישראל, הנתון החודשי הנמוך ביותר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023. נמשכו הסיכולים של פעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; יהודה ושומרון וישראל: במהלך ספטמבר 2024, בוצעו שישה פיגועים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, בהם נהרגו שבעה ישראלים, מתוכם ארבעה אנשי ביטחון. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול שהתמקדה בצפון השומרון. 16 פעילי טרור סוכלו בתקיפות אוויריות, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור בטובאס, טולכרם וקבאטיה;  לבנון: במהלך החודש, נרשמה הסלמה בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בעקבות פיצוצי מכשירי הקשר של פעילי חזבאללה והגברת התקיפות הישראליות שבמהלכן סוכלו בכירים בחזבאללה ובראשם המזכ"ל חסן נצראללה. צה"ל פתח במבצע  "חיצי הצפון". חזבאללה קיבל אחריות על 298 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל, בהם יישובים ובסיסים שלא הותקפו מאז תחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023. בעקבות ההסלמה, הרחיב חזבאללה את טווח התקיפות, כולל ירי ראשון לאזור תל אביב, והכניס לשימוש אמצעי לחימה חדשים. ארגונים שפועלים לצד חזבאללה הודיעו על תקיפות נגד ישראל ועל הרוגים כתוצאה מהלחימה; המיליציות השיעיות: ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 31 הודעות קבלת אחריות על תקיפת 34 מטרות בשטח ישראל, הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2024. על מרבית השיגורים לא היה אימות בפועל, חלקם יורטו. החות'ים קיבלו אחריות על ארבע תקיפות נגד ישראל, מתוכן שלוש באמצעות טילי קרקע-קרקע. ישראל הגיבה בתקיפה אווירית בשטח תימן.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25 בספטמבר-1 באוקטובר 2024)

בכירים איראנים המשיכו להביע תמיכה בחזבאללה ובלבנון בעקבות התקיפה הישראלית נגד מפקדת הארגון בבירות, בה נהרגו מזכ"ל חזבאללה ומפקד גיס לבנון של כוח קדס. הבכירים איימו כי איראן תגיב נגד ישראל בעקבות הסיכול; נשיא איראן האשים כי ארה"ב ואירופה שיקרו כאשר טענו שתושג הפסקת אש ברצועת עזה אם איראן לא תגיב על הריגת אסמאעיל הניה; דובר משרד החוץ האיראני טען כי לאיראן אין סוכנים באזור וכי ארגוני "ההתנגדות" מייצגים את עצמם; הסלמה נוספת בעימות בין החות'ים לבין ישראל: יורטו שני טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים לעבר מרכז ישראל. בתגובה, חיל האוויר הישראלי תקף תחנות כוח ונמל ימי בשימוש החות'ים בראס עיסא ובאלחדידה. בכירים חות'ים טענו כי חמישה אזרחים נהרגו ואיימו כי ימשיכו לפעול נגד ישראל כתמיכה ברצועת עזה ובלבנון; ההתנגדות האסלאמית בעיראק קיבלה אחריות על 23 תקיפות נגד יעדים בישראל, מרביתן לאחר ההודעה על סיכול נצראללה. המיליציות הפרו-איראניות איימו להסלים את תקיפותיהן אם כוחות הצבא הישראליים ייכנסו לדרום לבנון.
להמשך קריאה...