הסכסוך הישראלי פלסטיני

הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2023: מאפיינים ומגמות

בשנת 2023 חלה עלייה משמעותית בהיקף הטרור. במהלך השנה בוצעו 179 פיגועים משמעותיים לעומת 86 בשנת 2022. 27 פיגועים בוצעו בשטח ישראל (לעומת 16 פיגועים בשנת 2022). בפיגועים נהרג 43 בני אדם (37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון). זאת, לעומת 30 אזרחים שנהרגו במהלך השנה הקודמת. גם השנה מבין הפיגועים בלטו פיגועי הירי. סה"כ בוצעו במהלך השנה 108 פיגועי ירי המהווים כ60% מכלל הפיגועים (לעומת 46 בשנת 2022). כמו כן בוצעו 35 פיגועי דקירה (כ-19% מכלל הפיגועים); עשרים פיגועי דריסה (כ-11% מכלל הפיגועים); חמישה פיגועי פיצוץ מטען; וחמישה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף, כמה אלפי אירועי ידויי אבנים וכמה מאות אירועים של השלכת בקבוקי תבערה. יש גם לציין פעילות טרור שבוצעה נגד כוחות הביטחון הישראלים בעת פעילות מבצעית, אשר לא כולה תועדה. בשל מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 יצא סיכום שנת 2023 באיחור ניכר ובמתכונת מקוצרת והוא אינו כולל את סיכום הטרור ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (21 – 28 במאי 2024)

כוחות צה"ל המשיכו להרחיב את פעילותם ברצועת עזה. מוקדי הפעילות היו מזרח ומרכז רפיח ואזור מחנה הפליטים ג'באליא. במקביל, נמשך ירי הרקטות לעבר שטח ישראל, לראשונה מזה ארבעה חודשים שוגרו רקטות לעבר גוש דן והשרון. בעקבות מידע מודיעיני, הוחזרו במבצע מיוחד שלוש גופות אזרחים ישראלים שנרצחו ב-7 באוקטובר 2023, שגופותיהם נחטפו לרצועת עזה. חמישה חיילי צה"ל נפלו בלחימה בצפון הרצועה. נמשכו המאמצים להשגת הפסקת אש ברצועת עזה ועסקת חטופים, חמאס המשיכה להתבצר ולהקשיח את עמדותיה. דובר צה"ל בערבית עדכן על הכפלת כמות הסיוע שנכנסה לאחרונה לרצועה, חודשה פעילות מעבר כרם שלום בפעם הראשונה מאז תחילת הפעולה הצבאית ברפיח בתחילת מאי. השבוע בוצע פיגוע דקירה אחד צפונית לחברון. כוחות הביטחון המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. מוקד הפעילות היה מחנה הפליטים ג'נין, שם התנהל מבצע נרחב במשך יותר מארבעים שעות, במהלכו נפגעו כ-30 פעילי טרור, אותרו אמצעי לחימה רבים והושמדו מטעני נפץ. הפלסטינים בירכו על הודעת נורבגיה, אירלנד וספרד על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית המשיך במאמציו לגייס סיוע כספי לרשות והזהיר מפני המצוקה הפיננסית.
להמשך קריאה...

המערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל – תגובות ומשמעויות

ב-24 במאי 2024, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) צווים זמניים לגבי פעילות צה"ל ברפיח ולגבי הדרישות ההומניטריות מישראל במסגרת האמנה למניעה ולענישה על רצח עם, וזאת במסגרת תביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרה לכאורה של מחויבויות במסגרת האמנה למניעת רצח עם. הפסיקה לא הורתה על עצירת מבצע צה"ל ברפיח, אולם קבעה כי ישראל צריכה להימנע מביצוע פעולות שעלולות להיחשב כרצח עם נגד הפלסטינים. ב-20 במאי 2024, הודיע כרים ח'אן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) כי הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד שלושה ממנהיגי חמאס ונגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. מדובר בפעם הראשונה בה משרד התובע מבקש לעצור אישים ממדינה מערבית והבקשה גם יצרה השוואה בלתי מוסרית בין המנהיגים הישראלים לבין בכירי חמאס. פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק והבקשה של התובע ח'אן נתפסות בעיני הרשות הפלסטינית, חמאס וארגונים פלסטיניים בלתי ממשלתיים הפלסטינים כהישגים חשובים במסגרת "הלוחמה המשפטית" שהם מנהלים מזה שנים נגד ישראל ואשר מהווה בראייתם מרכיב ראשון במעלה בפעילות נגד ישראל. הפלסטינים בירכו על ההודעות, אולם גם הביעו ספק לגבי הפסקת הפעולה ברפיח ומתחו ביקורת על הבקשה למעצר בכירי חמאס. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (15 – 21 במאי 2024)

כוחות צה"ל המשיכו השבוע להרחיב את פעילותם ברצועת עזה. מוקדי הפעילות היו מזרח רפיח ומחנה הפליטים ג'באליא. במקביל, נמשך ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה, שדרות ואשקלון. בעקבות מידע מודיעיני, הוחזרו במבצע מיוחד ארבע גופות אזרחים ישראלים שנרצחו ב-7 באוקטובר 2023, שגופותיהם נחטפו לרצועת עזה. תשעה חיילים נפלו בלחימה ברצועה. בעקבות המבוי הסתום בשיחות המשא ומתן, המשיכה חמאס להאשים את ישראל בכישלון השיחות. החלה הכנסת הסיוע ההומניטרי דרך המזח הימי הצף שהקים צבא ארה"ב מול חוף רצועת עזה. פער משמעותי בין דיווחי משרד הבריאות ומשרד ההסברה של חמאס ברצועה בנתונים אודות מספרי ההרוגים ברצועת עזה. בוצעו שלושה פיגועי דקירה ביהודה ושומרון. כוחות הביטחון המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. מוקד הפעילות היה במחנה הפליטים ג'נין, שם החל מבצע נרחב וכלי טיס תקפו חדר מבצעים של פעילי טרור. אבו מאזן תקף בנאומו בכינוס הפסגה של הליגה הערבית בבחרין את חמאס ואמר כי הפעולה החד צדדית שביצעה ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לישראל תירוצים לתקוף את רצועת עזה ולעקור את תושביה. התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ביקש להוציא צווי מעצר בשל חשד לפשעי מלחמה נגד מנהיג חמאס ברצועה, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס וראש הלשכה המדינית של חמאס, וכן לראש ממשלת ישראל ולשר הביטחון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 – 15 במאי 2024)

צה"ל  הרחיב את פעילותו ברצועת עזה. מוקדי הפעילות  הם: מזרח רפיח ומחנה הפליטים ג'באליא.  הפעילות בשכונת אלזיתון בעיר עזה הסתיימה ב-15 במאי. במקביל, נמשך ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה וערי דרום ישראל. לראשונה מזה חמישה חודשים שוגרו רקטות  גם לעבר באר שבע. חמישה לוחמי צה"ל נהרגו ומספר לוחמים נוספים נפצעו בלחימה. המשא ומתן בסוגיית החטופים בקהיר נקלע למבוי סתום. משלחת חמאס עזבה את קהיר ושבה לקטר. חמאס האשימה את ישראל כי היא אינה מתייחסת ברצינות למשא ומתן וכי השתתפותה נועדה לכסות על המבצע ברפיח. עם סגירת מעבר רפיח בעקבות השתלטות צה"ל עליו, מזהירים גורמים בינלאומיים ופלסטיניים מפני החרפת המצב ההומניטרי ברצועה. במקביל, ממשיכה אונר"א לחלק סיוע במרכזיה ברחבי הרצועה. בתקופה הנסקרת לא דווח על פיגועים בישראל וביהודה ושומרון  ניכרה ירידה בהיקף פעילות כוחות הביטחון הישראלים ברחבי יהודה ושומרון. מספר מעצרים ופעולות סיכול בוצעו באזור חברון ושכם.  הישג לרשות הפלסטינית באו"ם לאחר הצבעת הרוב בעצרת הכללית בעד שדרוג מעמדה ובחינה מחדש של בקשתה להתקבל כחברה מלאה.  ראש ממשלת הרשות המשיך בפעילותו המדינית לגיוס תמיכה וסיוע כספי לרשות הפלסטינית כמו גם סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. בכיר פתח ג'בריל אלרג'וב, ממשיך לקדם דה-לגיטימציה של ישראל בהתאחדות הכדורגל הבינלאומית פיפ"א. 
להמשך קריאה...

העצרת הכללית של האו”ם החליטה להעניק לרשות הפלסטינית זכויות נוספות באו”ם

ב-10 במאי 2024 אישרה העצרת הכללית של האו"ם ברוב של 143 מדינות, הצעת החלטה להעניק לרשות הפלסטינית זכויות נוספות באו"ם. כמו כן אישרה לרשות להגיש פעם נוספת את הבקשה להתקבל כחברה מלאה למועצת הביטחון של האו"ם. משמעות ההחלטה היא שנציגי הרשות הפלסטינית, שמאז שנת 2012 הייתה במעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", יוכלו מעתה להשתתף בדיוני העצרת הכללית, להעלות הצעות לדיונים ולהשתתף בפורומים של ארגונים ובוועדות האו"ם ובתהליכי בחירת הנציגים בוועדות השונות של האו"ם. מדובר במהלך תקדימי ושנוי במחלוקת, שכן לא ברור אם בסמכות העצרת הכללית להעניק לרשות הפלסטינית, המוגדרת כמשקיפה, זכויות של מדינה חברה מלאה באו"ם. בהקשר זה יוזכר כי רק מועצת הביטחון של האו"ם יכולה להכיר במדינה כחברה, ובאפריל 2024 ארה"ב הטילה וטו על הצעה לשדרג את הרשות הפלסטינית למעמד של חברה. אין ספק שההצבעה בעצרת הכללית מהווה הישג מדיני משמעותי עבור הרשות הפלסטינית. השגת רוב בהצבעה בעצרת הכללית, והצבעת מדינות כדוגמת צרפת בעד הצעת ההחלטה, מעידה על הקונצנזוס הרחב הקיים בימים אלה בקרב מדינות העולם לגבי הצורך בהכרה במדינת פלסטין. צעד זה עשוי גם לקדם הכרה במדינה פלסטינית על בסיס בילטראלי, כולל מצד מדינות חברות האיחוד האירופי. מהלך זה גם מאתגר את מדיניות ארה"ב כלפי הסוגיה הפלסטינית לאחר שנעשה ניסיון לעקוף את הווטו שהיא הטילה על הצעת ההחלטה במועצת הביטחון ואל מול האפשרות שהנושא יועלה שוב לדיון במועצת הביטחון. 
להמשך קריאה...