הסכסוך הישראלי פלסטיני

אנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי במהלך מלחמת “חרבות ברזל”

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עוררו ברחבי העולם את גל האנטישמיות ושנאת היהודים הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. התופעה באה לידי ביטוי גם בעולם הערבי-אסלאמי, החל מחברות "ציר ההתנגדות", כדוגמת איראן, חמאס והחות'ים, ועד מדינות סוניות "מתונות" כדוגמת תורכיה וקטר; גילויי האנטישמיות בעולם האסלאמי הופיעו במאמרים וקריקטורות בעיתונות, בהתבטאויות של גורמים בעלי השפעה ציבורית דתית ופוליטית וברשתות חברתיות, שם הופיעו קריאות מפורשות לפגיעה ביהודים. הביטויים האנטישמיים כללו שילוב של מוטיבים אנטי-יהודיים שהופיעו בכתבים האסלאמיים המסורתיים עם מוטיבים אנטישמיים אירופיים "קלאסיים" בהשראת "הפרוטוקולים של זקני ציון"; ההצלחה חסרת התקדים של מסע ההרג וההתעללות שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר 2023, היוותה את הפעם הראשונה בה ניתן היה להבין את תופעת שנאת היהודים בחמאס לעומקה ולחוש אותה בפועל בכל אכזריותה; מטרות המחקר הנוכחי הן להצביע על השורשים ההיסטוריים והדתיים של האנטישמיות בעולם האסלאמי, להצביע על מוקדים חשובים בהפצת האנטישמיות בתקופה הנוכחית, ולהדגים את התכונות המיוחסות ליהודים בהסתה האנטישמית הזו; להערכתנו, כל עוד המערכה הצבאית ברצועת עזה נמשכת, יחד עם ההאשמות הפלסטיניות כי ישראל מבצעת "רצח עם", גילויי האנטישמיות האסלאמית צפויים להימשך בעוצמה גבוהה כפי שהיה מאז ה-7 באוקטובר 2023. על אף שגילויי האנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי נותרו בעיקר בתקשורת וברשתות החברתיות, ההתפרעויות של פרו פלסטינים בהולנד, רבים מהם מוסלמים, נגד אוהדי הכדורגל הישראלים ב-8-7 בנובמבר 2024 מראות כי יש סכנה שהאנטישמיות האסלאמית תוביל גם לגילויי אלימות ככל שהעימות יימשך. עם זאת, גם סיום המערכה ברצועת עזה אינו מבטיח ירידה מחודשת בהיקפי האנטישמיות האסלאמית, כאשר הנרטיב שחמאס והפלסטינים מקדמים סביב מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה עשויים להשאיר את גילויי האנטישמיות בהיקפים גבוהים לאורך זמן, גם לאחר שתושג הפסקת אש.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (29 באוקטובר – 5 בנובמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. במהלך הפעילות, נהרגו שני לוחמי צה"ל, לוחם נוסף נפטר מפצעיו; בכירי חמאס דחו את ההצעות של מצרים וארה"ב להפסקות אש זמניות ולשחרור חלקי של חטופים ישראלים ואסירים פלסטינים, ושבו על דרישתם לסיום מוחלט של המלחמה ולנסיגה ישראלית מכל רצועת עזה; נציגי חמאס ופתח הגיעו להסכמה עקרונית על הקמת ועדת טכנוקרטים שתנהל את ענייני הציבור הפלסטיני ברצועת עזה ואת שיקום הרצועה לאחר סיום המלחמה; ישראל, יהודה ושומרון: בשבוע האחרון, לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, כולל בתקיפות מהאוויר. עשרות פעילים בחזית העממית לשחרור פלסטין נעצרו בפעילות נרחבת ביהודה ושומרון; יו"ר הרשות אבו מאזן ביקר בקהיר ונועד עם הנשיא אלסיסי ועם יו"ר הליגה הערבית. הפלסטינים גינו את הודעת ישראל על ניתוק הקשר עם אונר"א.
להמשך קריאה...

המיליציות הפרו-איראניות בעיראק: מאפייני פעילותן מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”

ב-2 בנובמבר 2023, החלו המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לתקוף את ישראל תחת השם "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". תקיפות אלה נועדו לסייע לחמאס ברצועת עזה על בסיס תפיסת "אחדות הזירות", שמקדמת איראן באמצעות שלוחותיה במזרח התיכון, ובהם חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. לצורך כך, גם הוקם חדר מבצעים משותף של "ציר ההתנגדות" תחת פיקוח איראני;  עד כה, פרסמה ההתנגדות האסלאמית בעיראק 242 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יותר מ-285 מטרות בישראל, מרביתן באמצעות כטב"מים וטילי שיוט. בנוסף, בוצעו 12 תקיפות בשיתוף עם החות'ים בתימן. יותר ממחצית מהתקיפות כוונו נגד מטרות באילת, ברמת הגולן ובחיפה. כטב"מים ששוגרו מעיראק גרמו למותם של שני לוחמי צה"ל, לפציעות של מספר חיילים ואזרחים ולנזק לרכוש, אולם רובם המכריע של השיגורים לא חדרו לשטח ישראל; בספטמבר ובאוקטובר 2024, על רקע הסיכולים של חסן נצראללה ובכירי חזבאללה, התקיפות הישראליות בלבנון והריגת יחיא אלסנואר נרשמה עלייה חדה בהיקף התקיפות של המיליציות העיראקיות נגד ישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (14 – 29 באוקטובר 2024)

דווח כי חמאס לא תבחר ראש לשכה מדינית חדש במקום יחיא אלסנואר עד מרץ 2025 ותתבסס על הנהגה של ועדה בת חמישה חברים בכירים; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. במהלך הפעילות, נהרגו 14 לוחמי צה"ל; נמשכו המגעים לגיבוש הסכם בתיווך מצרים וקטר. בכירים בחמאס לא פסלו את ההצעה של נשיא מצרים להפסקת אש קצרה ולשחרור ארבעה חטופים ישראלים בתמורה לאסירים פלסטינים, אולם המשיכו לדרוש הפסקה מוחלטת של המלחמה, נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה ושיקום הרצועה. ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו חמישה פיגועים, בהם נהרגו שוטר ואזרח ישראלי ונפצעו נוספים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומניעת טרור ברחבי יהודה ושומרון; אבו מאזן ובכירי הרשות הפלסטינית המשיכו בפעילות דיפלומטית, תוך האשמת ישראל בביצוע "רצח עם" וקריאה לקהילה הבינלאומית להטיל סנקציות על ישראל אם לא תיסוג מהשטחים הפלסטיניים. 
להמשך קריאה...

הריגת מנהיג חמאס יחיא אלסנואר – תגובות ומשמעויות

ב-17 באוקטובר 2024, הודיע דובר צה"ל כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל בעת שהסתתר במבנה בשכונת תל אלסלטאן ברפיח. דובר צה"ל ציין כי זהותו של אלסנואר התבררה רק לאחר שהתגלתה גופתו וכי לא מדובר בסיכול ממוקד; בחמאס אישרו רק אחרי יממה את דבר מותו של אלסנואר, שמונה לתפקיד ראש הלשכה המדינית בתחילת ספטמבר 2024, לאחר הריגת אסמאעיל הניה. בהודעות הרשמיות מטעם התנועה שיבחו את תפקידו של אלסנואר בהנהגת "מבול אלאקצא" (מתקפת ה-7 באוקטובר 2023) ואת מותו בעימות עם כוחות צה"ל והבהירו כי ימשיכו ב"התנגדות" ולא יוותרו על התנאים לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשחרור החטופים; הרשות הפלסטינית והארגונים הפלסטיניים גינו את הריגת אלסנואר ומסרו כי הוא היווה סמל עבור "ההתנגדות" וכי הוא נהרג בעת שהוא ניצב מול "האויב"; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" ציינו כי אלסנואר היה "לוחם" וסמל עבור "ההתנגדות" והבהירו כי הם ימשיכו לתמוך ב"התנגדות" הפלסטינית. ברשתות החברתיות, שיבחו תומכי חמאס ו"ציר ההתנגדות" את אלסנואר כמי שניצב מול "האויב" עד הרגע האחרון, בעוד מתנגדי חמאס לא הסתירו את שביעות רצונם ממותו; להערכתנו, מותו של אלסנואר צפוי להעביר את כובד המשקל של הנהגת התנועה לידי אנשי "החוץ" בקטר, אולם ייתכן כי בחמאס יימנעו מחשיפת שמו של המנהיג החדש כדי להקשות על ישראל לסכל אותו או להפעיל עליו לחץ במסגרת המשא ומתן. להערכתנו, אחיו של אלסנואר, מחמד אלסנואר, שהיה מקורב אליו, צפוי למלא את מקומו בהנהגת חמאס ברצועת עזה, הן ברמה "המדינית" והן ברמה הצבאית. להערכתנו, בתקופה הקרובה לא תשנה הנהגת חמאס את  עמדותיה במסגרת המשא ומתן על סיום המלחמה ברצועת עזה. עם זאת, אם חמאס-חוץ יהפוך לגורם הדומיננטי בהנהגה החדשה, ניתן להעריך כי יתאפשר להפעיל עליו מנופי לחץ כדי שיתגמש בכל הנוגע לפרטי העסקה ולהנהגה העתידית ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 באוקטובר – 14 אוקטובר 2024)

 כוחות צה"ל פועלים בדרום, מרכז וצפון רצועת עזה, שם ממוקדת הפעילות במרחב ג'באליא. הפעילות כוללת תקיפת תשתיות טרור ופעילי חמאס, שפעלו בין השאר מתוך תשתיות אזרחיות. סוכלו מספר  פעילי חמאס שהשתתפו במתקפה ב-7 באוקטובר 2023. ארבעה חיילי צה"ל נהרגו. רקטות וכלי טיס בלתי מאויש שוגרו לשטח ישראל. חמאס הצהירה שאין התקדמות במשא ומתן להפסקת אש ועסקת חטופים מאחר והיא מחויבת לעמדותיה הקודמות הכוללת נסיגה מלאה של ישראל מעזה, שחרור אסירים ושיקום הרצועה. דווח כי מיד לאחר היבחרו למנהיג חמאס, אלסנואר הנחה לחזור לפיגועי התאבדות. בעקבות הנחיה זו בוצע ניסיון פיגוע בתל אביב. למרות המגעים שהתקיימו בקהיר בנושא "היום שאחרי" בין נציגי חמאס והרשות הפלסטינית עדיין קיימות מחלוקות רבות וחוסר הסכמה ביניהן. בפיגוע דקירה בחדרה נרצח אזרח ישראלי ונפצעו נוספים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומניעת טרור. חמישה תושבי טיבה, אנשי דעאש, נעצרו בחשד לתכנון פיגוע מכונית תופת במגדלי עזריאלי בתל אביב. בכירי הרשות ברכו את בוליביה על הצטרפותה לתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי ואת ניקרגואה על ניתוק היחסים הדיפלומטים עם ישראל. אבו מאזן עבר ניתוח להשתלת קוצב לב. ביקורת על פעילות מנגנוני הביטחון בטובאס.
להמשך קריאה...