הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסיוע האיראני לחמאס ולרצועת עזה, כפי שעולה מחומרי שלל שנתפסו ברצועת עזה

איראן מהווה את המשענת האסטרטגית העיקרית של חמאס מאז שנת 2014.  התמיכה של איראן כוללת סיוע צבאי (אמצעים והכשרה), וסיוע כספי של מאות מיליוני דולרים להנהגת התנועה ולזרוע הצבאית שלה. בכירי חמאס הודו  גם בפומבי למשטר בטהראן על הסיוע באמצעי לחימה שסייעו לפגוע בעומק ישראל; מסמכים של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה"ל במסגרת התמרון ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל", ואשר עותקים שלהם נחשפים במחקר זה, מספקים הצצה נדירה להיקף החדירה האיראנית לחמאס כחלק מבניית "ציר ההתנגדות" מול ישראל. לצד התמיכה בהיבטים הצבאיים של פעילות חמאס, ההשפעה האיראנית באה לידי ביטוי גם בתמיכה בארגוני טרור נוספים ברצועת עזה ובמימון של מיזמים אזרחיים, חינוכיים ותרבותיים ברצועת עזה; המסמכים גם מספקים מידע חדש על המעורבות האיראנית בהכנות לחמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ובכלל זה התיאום מול חזבאללה והיערכות חמאס בזירה הלבנונית; מסמכי השלל מלמדים על תהליך אסטרטגי של האיראנים לבסס את דריסת הרגל וההשפעה על הנעשה בחמאס בפרט וברצועת עזה בכלל. התהליך בוצע באמצעות מימון איראני נרחב, שחלקו הופנה לתוכניות אזרחיות, חיזוק הממד השיעי בחברה הסונית ברצועה (שיעיזציה), לצד השפעה על קבלת החלטות בחמאס באמצעות שליטה על מקורות פיננסיים ועל רכש משמעותי של אמצעי לחימה.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – אוקטובר 2024

במהלך חודש אוקטובר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה, יהודה ושומרון ודרום לבנון ונמשכו התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן נגד ישראל. לבנון: נרשמה הסלמה נוספת בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה עם תחילת התמרון של צה"ל בדרום לבנון ב-1 באוקטובר. חזבאללה קיבל אחריות על 806 תקיפות נגד כוחות צה"ל המתמרנים ונגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, עד אזור תל אביב, והכניס לשימוש אמצעי לחימה חדשים. לנוכח מספרי ההרוגים הגבוהים, חזבאללה הפסיק לפרסם הודעות רשמיות על מותם של בכירים ופעילים בארגון, מלבד ההודעה על סיכול ראש המועצה המבצעת, האשם צפי אלדין, שהיה מיועד להתמנות למזכ"ל חזבאללה;  רצועת עזה: שוגרו 28 רקטות לשטח ישראל, לעומת ארבע רקטות בחודש הקודם. נמשכו הסיכולים של בכירים ופעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין, ובראשם ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר; ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו שמונה פיגועים בישראל, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, לעומת שישה פיגועים בחודש הקודם. שמונה אזרחים ושני אנשי ביטחון נהרגו בפיגועים. שלושה מהמפגעים היו בעלי תעודת זהות ישראלית ושני מפגעים נוספים היו בעלי אזרחות ירדנית. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור שהתמקדה בצפון השומרון. לפחות 27 פעילי טרור סוכלו בחילופי אש ובתקיפות מהאוויר, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור בטולכרם, בשכם ובג'נין, ופעילי טרור שעמדו לבצע פיגועים; המיליציות השיעיות: ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 72 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 76 מטרות בשטח ישראל, הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת התקיפות בנובמבר 2023, וזאת על רקע ההסלמה בלחימה בין ישראל וחזבאללה בלבנון והריגת אלסנואר. המיליציה סראיא אוליאא' אלדם פרסמה 17 הודעות קבלת אחריות. על מרבית השיגורים של המיליציות העיראקיות לא היה אימות בפועל, חלקם יורטו. שני לוחמי צה"ל נהרגו מפגיעת כלי טיס בלתי מאויש ברמת הגולן, ההרוגים הראשונים בתקיפות מכיוון עיראק. החות'ים קיבלו אחריות על שמונה תקיפות נגד מטרות בישראל, לעומת ארבע תקיפות בחודש הקודם.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (12-5 בנובמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. חמישה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; קטר הודיעה כי היא משהה זמנית את השתתפותה בתיווך להשגת הסכם. בכירים בחמאס הכחישו את הדיווחים כי קטר הורתה להנהגת התנועה לעזוב את דוחה לאחר לחץ אמריקאי בשל חוסר ההתקדמות במו"מ; צה"ל הודיע על פתיחת מעבר כיסופים להכנסת סיוע הומניטרי ועל הרחבת המרחב ההומניטרי; אין התקדמות בשיחות בין חמאס לבין פתח על הקמת ועדה לניהול רצועת עזה; פורסם תיעוד של עינויים של פלסטינים שבוצעו על ידי אנשי חמאס ברצועת עזה. תושבים פלסטינים מחו נגד מחירי הסחורות הגבוהים, אילצו סוחרים לסגור את עסקיהם, האשימו אותם בהעלאת מחירים מכוונת, והתלוננו על היעדר פיקוח, חולשת המשטרה והמשך הלחימה; שני ישראלים נפצעו בפיגוע דריסה ודקירה ליד היישוב שילה. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, כולל בתקיפות מהאוויר; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שוחח עם נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ והביע נכונות לעבוד עימו כדי להשיג שלום. בפסגה הערבית-אסלאמית בסעודיה, נועד אבו מאזן  עם מלך ירדן ויורש העצר הסעודי, נאם בפני באי הפסגה, וקרא למדינות הערביות והמוסלמיות להפעיל לחץ לביטול חברותה של ישראל באו"ם ולבחון את יחסיהן עם ישראל.
להמשך קריאה...

אנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי במהלך מלחמת “חרבות ברזל”

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עוררו ברחבי העולם את גל האנטישמיות ושנאת היהודים הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. התופעה באה לידי ביטוי גם בעולם הערבי-אסלאמי, החל מחברות "ציר ההתנגדות", כדוגמת איראן, חמאס והחות'ים, ועד מדינות סוניות "מתונות" כדוגמת תורכיה וקטר; גילויי האנטישמיות בעולם האסלאמי הופיעו במאמרים וקריקטורות בעיתונות, בהתבטאויות של גורמים בעלי השפעה ציבורית דתית ופוליטית וברשתות חברתיות, שם הופיעו קריאות מפורשות לפגיעה ביהודים. הביטויים האנטישמיים כללו שילוב של מוטיבים אנטי-יהודיים שהופיעו בכתבים האסלאמיים המסורתיים עם מוטיבים אנטישמיים אירופיים "קלאסיים" בהשראת "הפרוטוקולים של זקני ציון"; ההצלחה חסרת התקדים של מסע ההרג וההתעללות שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר 2023, היוותה את הפעם הראשונה בה ניתן היה להבין את תופעת שנאת היהודים בחמאס לעומקה ולחוש אותה בפועל בכל אכזריותה; מטרות המחקר הנוכחי הן להצביע על השורשים ההיסטוריים והדתיים של האנטישמיות בעולם האסלאמי, להצביע על מוקדים חשובים בהפצת האנטישמיות בתקופה הנוכחית, ולהדגים את התכונות המיוחסות ליהודים בהסתה האנטישמית הזו; להערכתנו, כל עוד המערכה הצבאית ברצועת עזה נמשכת, יחד עם ההאשמות הפלסטיניות כי ישראל מבצעת "רצח עם", גילויי האנטישמיות האסלאמית צפויים להימשך בעוצמה גבוהה כפי שהיה מאז ה-7 באוקטובר 2023. על אף שגילויי האנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי נותרו בעיקר בתקשורת וברשתות החברתיות, ההתפרעויות של פרו פלסטינים בהולנד, רבים מהם מוסלמים, נגד אוהדי הכדורגל הישראלים ב-8-7 בנובמבר 2024 מראות כי יש סכנה שהאנטישמיות האסלאמית תוביל גם לגילויי אלימות ככל שהעימות יימשך. עם זאת, גם סיום המערכה ברצועת עזה אינו מבטיח ירידה מחודשת בהיקפי האנטישמיות האסלאמית, כאשר הנרטיב שחמאס והפלסטינים מקדמים סביב מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה עשויים להשאיר את גילויי האנטישמיות בהיקפים גבוהים לאורך זמן, גם לאחר שתושג הפסקת אש.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (29 באוקטובר – 5 בנובמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. במהלך הפעילות, נהרגו שני לוחמי צה"ל, לוחם נוסף נפטר מפצעיו; בכירי חמאס דחו את ההצעות של מצרים וארה"ב להפסקות אש זמניות ולשחרור חלקי של חטופים ישראלים ואסירים פלסטינים, ושבו על דרישתם לסיום מוחלט של המלחמה ולנסיגה ישראלית מכל רצועת עזה; נציגי חמאס ופתח הגיעו להסכמה עקרונית על הקמת ועדת טכנוקרטים שתנהל את ענייני הציבור הפלסטיני ברצועת עזה ואת שיקום הרצועה לאחר סיום המלחמה; ישראל, יהודה ושומרון: בשבוע האחרון, לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, כולל בתקיפות מהאוויר. עשרות פעילים בחזית העממית לשחרור פלסטין נעצרו בפעילות נרחבת ביהודה ושומרון; יו"ר הרשות אבו מאזן ביקר בקהיר ונועד עם הנשיא אלסיסי ועם יו"ר הליגה הערבית. הפלסטינים גינו את הודעת ישראל על ניתוק הקשר עם אונר"א.
להמשך קריאה...

המיליציות הפרו-איראניות בעיראק: מאפייני פעילותן מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”

ב-2 בנובמבר 2023, החלו המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לתקוף את ישראל תחת השם "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". תקיפות אלה נועדו לסייע לחמאס ברצועת עזה על בסיס תפיסת "אחדות הזירות", שמקדמת איראן באמצעות שלוחותיה במזרח התיכון, ובהם חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. לצורך כך, גם הוקם חדר מבצעים משותף של "ציר ההתנגדות" תחת פיקוח איראני;  עד כה, פרסמה ההתנגדות האסלאמית בעיראק 242 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יותר מ-285 מטרות בישראל, מרביתן באמצעות כטב"מים וטילי שיוט. בנוסף, בוצעו 12 תקיפות בשיתוף עם החות'ים בתימן. יותר ממחצית מהתקיפות כוונו נגד מטרות באילת, ברמת הגולן ובחיפה. כטב"מים ששוגרו מעיראק גרמו למותם של שני לוחמי צה"ל, לפציעות של מספר חיילים ואזרחים ולנזק לרכוש, אולם רובם המכריע של השיגורים לא חדרו לשטח ישראל; בספטמבר ובאוקטובר 2024, על רקע הסיכולים של חסן נצראללה ובכירי חזבאללה, התקיפות הישראליות בלבנון והריגת יחיא אלסנואר נרשמה עלייה חדה בהיקף התקיפות של המיליציות העיראקיות נגד ישראל.
להמשך קריאה...