הסכסוך הישראלי פלסטיני

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. לוחם צה"ל נהרג בלחימה; בכירים בחמאס הדגישו כי הדיון על שחרור החטופים יתקיים רק לאחר עצירה מוחלטת של המלחמה ברצועת עזה. הם הזהירו כי פגיעה בלוחמי חמאס ששומרים על החטופים עלולה לסכן את חייהם; היחידה המיוחדת של משרד הפנים של חמאס למאבק בכנופיות הבוזזים הודיעה כי הרגה מעורבים במעשי שוד ודרשה מהסוחרים להגביל את מחיר הלחם; בכירים בחמאס ציינו כי הם ממתינים לתשובת פתח על הקמת ועדה משותפת לניהול רצועת עזה. נטען כי יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מעכב את יישום ההסכמות; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. הושלם מבצע בג'נין ובקבאטיה, בו נהרגו תשעה פעילי טרור; הפלסטינים בירכו על החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט. צו מעצר הוצא גם נגד ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ'יף, שנהרג ביולי 2024; שלושה אנשי ביטחון ירדנים נפצעו בפיגוע ירי סמוך לשגרירות ישראל בעמאן; כתב אישום הוגש בגרמניה נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס על תכנון פיגועים נגד יעדים ישראליים ומערביים. להמשך קריאה...

במסגרת הניסיונות למצוא גורם שינהל את רצועת עזה ב"יום שאחרי", מדי פעם עולה שמו של מחמד דחלאן, בכיר פתח שנמצא בגלות במאע"מ, כמי שמועמד לשמש כאחראי, לפחות באופן זמני, על ניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בספטמבר 2024, גם החליטה הנהגת תנועת פתח בראשות אבו מאזן על קידום מהלך לפיוס עם דחלאן ועם כל חברי הפתח המודחים. שמו של דחלאן עלה בעיקר על רקע מעורבותו ברצועה מאז תחילת המלחמה במסגרת פעילות הסיוע ההומניטרית של מאע"מ ובשל קשריו הפוליטיים עם גורמים שונים ברצועה, בהם יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית של חמאס עד הריגתו באוקטובר 2024. מחמד דחלאן עצמו הכחיש את הדיווחים וציין כי הוא מסרב לקבל על עצמו או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי וכי הוא עוסק רק בפעילות הסיוע ההומניטרי; דחלאן, יליד ח׳אן יונס שברצועת עזה ומהאישים הבולטים בדור הביניים של הנהגת פתח, נחשב לדמות שנויה במחלוקת. לאחר הסכם אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, הוא מילא תפקידים בכירים, ובהם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה והשר לעניינים אזרחיים. במסגרת תפקידיו, הוא ניהל שיחות מדיניות וביטחוניות מול גורמים ישראליים, אולם לאחר פרוץ האנתפאצ'ה השנייה נקשר שמו לפעילות טרור נגד ישראל. בשנת 2011, סולק דחלאן מתנועת פתח לאחר שנטען כי ניסה להדיח את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הוא עבר למאע"מ, שם הפך ליועץ קרוב של הנשיא מחמד בן זאיד. במקביל, הוא פעל לשמר את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית באמצעות יצירת בריתות פוליטית וחיזק את קשריו עם חמאס ברצועת עזה; להערכתנו, שיחות הפיוס בין תנועת פתח לבין דחלאן צפויות להימשך מאחר שהן משרתות את שני הצדדים. עבור הרשות הפלסטינית, מדובר בהזדמנות להתקרב למאע"מ ולמדינות המפרץ שצפויות למלא תפקיד מרכזי בשיקום רצועת עזה לאחר סיום המלחמה. עבור דחלאן, המהלך יסייע לחזק את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית כמי שעשוי לשוב לתפקיד הנהגה לאחר סיום עידן אבו מאזן, במיוחד אם מרואן אלברג'ות'י לא ישוחרר מהכלא הישראלי  במסגרת המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים. לדחלאן גם יתרון בכך שהוא לא מזוהה כיום כחלק מהנהגת הרשות הפלסטינית וידוע כיריב בולט של אבו מאזן והנהגת הרשות הנתפסים בעיני ציבור נרחב כמושחתים.  להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג'באליא ובבית לאהיא שצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. שלושה לוחמי צה"ל נהרגו בצפון הרצועה; "גורם בכיר" בחמאס טען כי הופסק הקשר עם הפיקוד ברצועת עזה שאחראי על אבטחת החטופים. דובר משרד החוץ הקטרי הבהיר כי ארצו מוכנה לחדש את ניסיונות התיווך אם הצדדים יפגינו רצינות. בחמאס הכחישו כי הנהגת התנועה עברה מקטר לתורכיה; משרד הפנים של חמאס ברצועת עזה הקים יחידה משטרתית חדשה למאבק בכנופיות שבוזזות את שיירות הסיוע. נמסר על יותר מעשרים הרוגים בפעילות היחידה נגד בוזזים; ישראל, יהודה ושומרון: השבוע בוצעו שני פיגועים, בהם נפצעו שתי לוחמות צה"ל. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר בנאום לציון 36 שנה ל"הכרזת" העצמאות הפלסטינית כי הפלסטינים עדיין מוכנים לשלום וליישום פתרון שתי המדינות, אולם לא יתפשרו על הזכויות שלהם. דווח כי אבו מאזן קיבל הצעה אמריקאית עבור "היום שאחרי" הכוללת הקמת ממשל אזרחי בינלאומי בסיוע הרשות הפלסטינית, הסדרים ביטחוניים ושיקום האזור בתקופת המעבר. להמשך קריאה...

איראן מהווה את המשענת האסטרטגית העיקרית של חמאס מאז שנת 2014.  התמיכה של איראן כוללת סיוע צבאי (אמצעים והכשרה), וסיוע כספי של מאות מיליוני דולרים להנהגת התנועה ולזרוע הצבאית שלה. בכירי חמאס הודו  גם בפומבי למשטר בטהראן על הסיוע באמצעי לחימה שסייעו לפגוע בעומק ישראל; מסמכים של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה"ל במסגרת התמרון ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל", ואשר עותקים שלהם נחשפים במחקר זה, מספקים הצצה נדירה להיקף החדירה האיראנית לחמאס כחלק מבניית "ציר ההתנגדות" מול ישראל. לצד התמיכה בהיבטים הצבאיים של פעילות חמאס, ההשפעה האיראנית באה לידי ביטוי גם בתמיכה בארגוני טרור נוספים ברצועת עזה ובמימון של מיזמים אזרחיים, חינוכיים ותרבותיים ברצועת עזה; המסמכים גם מספקים מידע חדש על המעורבות האיראנית בהכנות לחמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ובכלל זה התיאום מול חזבאללה והיערכות חמאס בזירה הלבנונית; מסמכי השלל מלמדים על תהליך אסטרטגי של האיראנים לבסס את דריסת הרגל וההשפעה על הנעשה בחמאס בפרט וברצועת עזה בכלל. התהליך בוצע באמצעות מימון איראני נרחב, שחלקו הופנה לתוכניות אזרחיות, חיזוק הממד השיעי בחברה הסונית ברצועה (שיעיזציה), לצד השפעה על קבלת החלטות בחמאס באמצעות שליטה על מקורות פיננסיים ועל רכש משמעותי של אמצעי לחימה. להמשך קריאה...

במהלך חודש אוקטובר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה, יהודה ושומרון ודרום לבנון ונמשכו התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן נגד ישראל. לבנון: נרשמה הסלמה נוספת בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה עם תחילת התמרון של צה"ל בדרום לבנון ב-1 באוקטובר. חזבאללה קיבל אחריות על 806 תקיפות נגד כוחות צה"ל המתמרנים ונגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, עד אזור תל אביב, והכניס לשימוש אמצעי לחימה חדשים. לנוכח מספרי ההרוגים הגבוהים, חזבאללה הפסיק לפרסם הודעות רשמיות על מותם של בכירים ופעילים בארגון, מלבד ההודעה על סיכול ראש המועצה המבצעת, האשם צפי אלדין, שהיה מיועד להתמנות למזכ"ל חזבאללה;  רצועת עזה: שוגרו 28 רקטות לשטח ישראל, לעומת ארבע רקטות בחודש הקודם. נמשכו הסיכולים של בכירים ופעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין, ובראשם ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר; ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו שמונה פיגועים בישראל, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, לעומת שישה פיגועים בחודש הקודם. שמונה אזרחים ושני אנשי ביטחון נהרגו בפיגועים. שלושה מהמפגעים היו בעלי תעודת זהות ישראלית ושני מפגעים נוספים היו בעלי אזרחות ירדנית. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור שהתמקדה בצפון השומרון. לפחות 27 פעילי טרור סוכלו בחילופי אש ובתקיפות מהאוויר, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור בטולכרם, בשכם ובג'נין, ופעילי טרור שעמדו לבצע פיגועים; המיליציות השיעיות: ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 72 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 76 מטרות בשטח ישראל, הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת התקיפות בנובמבר 2023, וזאת על רקע ההסלמה בלחימה בין ישראל וחזבאללה בלבנון והריגת אלסנואר. המיליציה סראיא אוליאא' אלדם פרסמה 17 הודעות קבלת אחריות. על מרבית השיגורים של המיליציות העיראקיות לא היה אימות בפועל, חלקם יורטו. שני לוחמי צה"ל נהרגו מפגיעת כלי טיס בלתי מאויש ברמת הגולן, ההרוגים הראשונים בתקיפות מכיוון עיראק. החות'ים קיבלו אחריות על שמונה תקיפות נגד מטרות בישראל, לעומת ארבע תקיפות בחודש הקודם. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. חמישה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; קטר הודיעה כי היא משהה זמנית את השתתפותה בתיווך להשגת הסכם. בכירים בחמאס הכחישו את הדיווחים כי קטר הורתה להנהגת התנועה לעזוב את דוחה לאחר לחץ אמריקאי בשל חוסר ההתקדמות במו"מ; צה"ל הודיע על פתיחת מעבר כיסופים להכנסת סיוע הומניטרי ועל הרחבת המרחב ההומניטרי; אין התקדמות בשיחות בין חמאס לבין פתח על הקמת ועדה לניהול רצועת עזה; פורסם תיעוד של עינויים של פלסטינים שבוצעו על ידי אנשי חמאס ברצועת עזה. תושבים פלסטינים מחו נגד מחירי הסחורות הגבוהים, אילצו סוחרים לסגור את עסקיהם, האשימו אותם בהעלאת מחירים מכוונת, והתלוננו על היעדר פיקוח, חולשת המשטרה והמשך הלחימה; שני ישראלים נפצעו בפיגוע דריסה ודקירה ליד היישוב שילה. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, כולל בתקיפות מהאוויר; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שוחח עם נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ והביע נכונות לעבוד עימו כדי להשיג שלום. בפסגה הערבית-אסלאמית בסעודיה, נועד אבו מאזן  עם מלך ירדן ויורש העצר הסעודי, נאם בפני באי הפסגה, וקרא למדינות הערביות והמוסלמיות להפעיל לחץ לביטול חברותה של ישראל באו"ם ולבחון את יחסיהן עם ישראל. להמשך קריאה...