הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט חודשי לטרור – מאי 2026

במהלך מאי 2026, נמשכה הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה, על אף הפסקת אש שהחלה ב-17 באפריל. הפסקת האש ברצועת עזה נותרה על כנה על אף המשך הסיכולים וניסיונות הפיגוע וכוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. החות'ים נמנעו מתקיפות לנוכח הפסקת האש בין איראן לבין ארה"ב. סוכלו מזימות טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 במאי – 2 ביוני 2026)

כוחות צה"ל המשיכו לפעול בתחומי "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועה לסיכול מחבלים שמהווים איום ולהשמדת תשתיות טרור. מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד עודה, נהרג בתקיפה ממוקדת בעזה, שבועיים בלבד אחרי סיכול קודמו; דובר חמאס האשים את "מועצת השלום" והממשל האמריקאי באוזלת יד מול ישראל, וטען כי המשך התקיפות ברצועת עזה והצהרות על הגירת תושבי הרצועה מעידים על כוונה ישראלית להתנער מהפסקת האש ולקדם עקירה כפויה של הפלסטינים. בכירי חמאס נועדו עם ראש המודיעין התורכי לקראת סבב שיחות נוסף במצרים; בחמאס האשימו את האיחוד האירופי בהטיה לטובת ישראל לאחר שהוטלו סנקציות על עשרה מבכירי התנועה, בראשם ח'ליל אלחיה וח'אלד משעל; שלושה ישראלים נפצעו בפיגוע דריסה בגוש עציון, נער ערבי-ישראלי נעצר בחשד שרצח בני זוג ישראלים על רקע לאומני. נמשכת פעילות כוחות הביטחון הישראליים לסיכול טרור ביהודה ושומרון; משכת מחאת משפחות ההרוגים, הפצועים והאסירים הפלסטינים מול בניין ממשלת הרשות הפלסטינית בשל אי תשלום הקצבאות. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 במאי 2026)

כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועת עזה, תקפו מחסני אמצעי לחימה וסיכלו מחבלים שסיכנו את הכוחות, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בחמאס גינו את התקיפות הישראליות נגד כוחות המשטרה וטענו כי מדובר ב"הפרת" הפסקת האש ובניסיון לעורר כאוס; הנציג העליון של "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, הזהיר כי המשך השליטה הישראלית על שישים אחוז מהרצועה וסירוב חמאס להתפרק מנשקה ימנעו את שיקום הרצועה ויצירת אופק מדיני, והציג מתווה של 15 נקודות ליישום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. בחמאס האשימו את מלדנוב ב"סילוף העובדות" והמשיכו להתנגד לדרישת הפירוז מנשק; התושבים והסוחרים ברצועת עזה התלוננו על מיתון קשה ומחסור בבהמות לשחיטה לקראת חג הקורבן; מאות הפעילים שנעצרו בסיכול "משט החוסן העולמי" לרצועת עזה גורשו מישראל, בחמאס גינו את "סצנות העינויים" במהלך ביקור השר בן גביר אצל העצורים. ארה"ב הטילה סנקציות על מעורבים בארגון המשטים בשל קשרים עם גורמי טרור; מצביעים בבחירות להנהגת חמאס הטילו לראשונה פתקים לבנים, ככל הנראה במחאה על זהות המתמודדים או על הכוונה למנות ראש לשכה מדינית זמני; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, נעצרו מחבלים שתכננו פיגועים; השגריר הפלסטיני באו"ם הסיר את מועמדותו לתפקיד סגן נשיא העצרת הכללית לאחר לחץ מצד הממשל האמריקאי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (19-12 במאי 2026)

כוחות צה"ל המשיכו לפעול במרחב "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועת עזה וסיכלו מחבלים שהיוו איום, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עז אלדין אלחדאד, שעמד בראש הזרוע הצבאית של חמאס והיה ממתכנני מתקפת ה-7 באוקטובר, סוכל בתקיפה בעיר עזה, ודווח כי ראש המודיעין הצבאי, מחמד עודה, מונה במקומו; "מועצת השלום" הודיעה כי הפסקת האש נשמרת על אף "הפרות" והדגישה כי סירוב חמאס להתפרק מנשקה הוא המכשול המרכזי להמשך התהליך ולתחילת שיקום הרצועה. בחמאס ובפלגים הפלסטיניים המשיכו בסירובם להתפרק מנשקם בטיעון שישראל לא מילאה אחרי התחייבויותיה במסגרת השלב הראשון של ההסכם וקראו להתפטרות הנציג העליון של "מועצת השלום" מלדנוב; על אף הדרישה כי חמאס תפנה את השלטון ברצועת עזה לוועדת הטכנוקרטים הפלסטינית, ממשיכים משרדי הממשל של חמאס בפעילות שוטפת להבטחת משילות התנועה; חיל הים סיכל ניסיון נוסף של "משט החוסן העולמי" להגיע לרצועת עזה ועצר עשרות כלי שיט שיצאו מתורכיה; חמאס הודיעה כי בסבב הבחירות הפנימי לראשות התנועה, אף מועמד לא הצליח להשיג הכרעה בסיבוב הראשון ולכן יתקיים סיבוב נוסף; דווח שסוכנות אונר"א הצליחה להבריח לירדן את ארכיוני המסמכים מהמטות ברצועת עזה ובמזרח ירושלים; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון. נעצר חשוד שתכנן פיגוע באירועי יום ירושלים; ועידת הפתח השמינית קראה להמשך "התנגדות עממית בלתי אלימה" למען הקמת מדינה פלסטינית שתכלול את יהודה ושומרון, רצועת עזה ומזרח ירושלים כבירתה. מרואן אלברע'ות'י, שמרצה מאסרי עולם בישראל על פעילות טרור, הגיע למקום הראשון בהצבעה לוועד המרכזי של התנועה, וגם בנו של יו"ר הרשות הפלסטינית נבחר. על רקע הכינוס, גורמים פלסטיניים קראט לאיחוד שורות וגיבוש אסטרטגיה פלסטינית מאוחדת לקידום מאבק מדיני ועממי רחב.
להמשך קריאה...

סיכול ראש הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלחדאד – תגובות ומשמעויות

ב-15 במאי 2026, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים בתקיפה על דירה בעיר עזה את עז אלדין אלחדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ואחד ממתכנני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 שגם הוביל את שיקום חמאס לאחר הפסקת האש; בחמאס אישרו את דבר מותו של אלחדאד, כינו אותו "המפקד הגדול" והדגישו כי הוא היה מעורב בג'האד במשך עשרות שנים והגיע לשיאו בפלישה לשטח ישראל. ההודעות מטעם התנועה ובכיריה האשימו את ישראל ב"התנקשות פחדנית" וב"הפרה" של הסכם הפסקת האש וטענו כי המטרה הייתה להפעיל לחץ על חמאס; אלחדאד, שהצטרף לחמאס בגיל 17 עם הקמת התנועה, צמח בשורות הזרוע הצבאית ומילא שורה של תפקידי פיקוד. הוא מונה למפקד חטיבת עזה בשנת 2021 וקיבל את הפיקוד על הזרוע הצבאית לאחר סיכול מחמד אלסנואר במאי 2025. הוא כונה "רוח הרפאים של אלקסאם" מאחר שמיעט להופיע בפומבי, אחרי שניצל מניסיונות סיכול ישראליים; לאלחדאד היה תפקיד משמעותי בהכנות למתקפת ה-7 באוקטובר. בפקודה שנתן לאנשיו לקראת תחילת המתקפה, ואשר התגלתה על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון ברצועת עזה, הוא הדגיש כי המטרה הראשית היא "לקחת בשבי מספר רב של חיילים ברגעים הראשונים ולשלוח אותם לתוך רצועת עזה". במהלך המלחמה, הוא גם החזיק סביבו חטופים ישראלים בתור "מגנים אנושיים"; להערכתנו, סיכול אלחדאד מהווה פגיעה במאמצי השיקום של חמאס שהמשיכה בפעולות התעצמות והידוק משילותה באזורים שבשליטתה ברצועת עזה לאחר הפסקת האש למרות הדרישה כי התנועה תפנה את השלטון ותתפרק מנשקה. כמו כן, אלחדאד היה אחד מאחרוני המפקדים הצבאיים מהדור הראשון של חמאס וסיכולו ידרוש מהזרוע הצבאית להתאים את עצמה למציאות חדשה תחת מפקדים צעירים יותר שיצטרכו לקבל החלטות קריטיות עבור עתיד גדודי עז אלדין אלקסאם.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (12-5 במאי 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה, הרסו תשתיות טרור וסיכלו מחבלים שהיוו איום, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בנו של ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, נהרג בתקיפה בעיר עזה; בכירי חמאס המשיכו להאשים את ישראל במניעת המעבר לשלב השני של הסכם הפסקת האש, תוך סירוב למלא אחרי הדרישה לפירוק הנשק. הם הפחיתו מחשיבות האיומים הישראליים בחידוש הלחימה, אך הבהירו כי הפלסטינים "יגנו על עצמם" אם יותקפו; דווח כי 5,000 שוטרים פלסטינים, שיעברו בדיקה ביטחונית ישראלית, אמורים להתפרס תחת פיקוח הוועדה לניהול רצועת עזה; דווח כי נרשמה ירידה חדה בזרימת הסיוע הבינלאומי לרצועת עזה מאז עצירת המלחמה נגד איראן; חמאס המשיכה בחיזוק שלטונה האזרחי ברצועה, לצד פעילות ביטחונית גוברת נגד "משתפי פעולה" ומיליציות הנתמכות על ידי ישראל; נטען כי משט בינלאומי נוסף שהיה אמור לצאת מתורכיה לרצועת עזה נדחה לאחר בקשה מארה"ב בשל חשש מעימות אלים; בחמאס נערכים להשלמת תהליך בחירת ראש הלשכה המדינית החדש בהתמודדות בין ח'ליל אלחיה לח'אלד משעל; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון. מחבל נורה ונהרג לאחר שירה לעבר הכוחות במחנה הפליטים קלנדיא, לא היו נפגעים; בית משפט בראמאללה ביטל את החלטת שר האוצר הפלסטיני להפסיק את תשלום משכורתו של אסיר פלסטיני הכלוא בישראל. 
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.