הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-4 בפברואר 2025)

הזרוע הצבאית של חמאס שחררה שלושה חטופים ישראלים, ובתמורה שחררה ישראל 183 אסירים פלסטינים וכוחות צה"ל נסוגו מציר נצרים. חמאס הודיעה על דחיית השחרור הבא של חטופים, המתוכנן ל-15 בפברואר 2025, בטענה שישראל לא מיישמת את הסעיפים ההומניטריים בהסכם וקראה למתווכות ללחוץ על ישראל כדי להביא לחידוש היישום; חמאס המשיכה להפגין משילות ביטחונית ואזרחית, שכללה גיוס אלפי פעילים חדשים לזרוע הצבאית וגבייה מחודשת של מסים; בפתח המשיכו לדרוש מחמאס לוותר "ביום שאחרי" על השליטה ברצועת עזה לטובת ועדה שתהיה כפופה לרשות הפלסטינית ולאש"ף. חמאס הביעה התנגדות מכיוון שאין הסכמה לאומית בנושא. משלחת בכירה של חמאס ביקרה באיראן; כוחות הביטחון הישראליים הרחיבו את מבצע סיכול הטרור בצפון השומרון למחנה הפליטים נור שמס בטולכרם. הפלסטינים טענו כי עשרות אלפי תושבים נמלטו מבתיהם בשל הפעילות הישראלית; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, חתם על צו לביטול הסעיפים המשפטיים הנוגעים לתשלומים למשפחות האסירים, השהידים והפצועים. בחמאס גינו את ההחלטה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 בינואר- 4 בפברואר 2025)

נמשך יישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה: חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין שחררו חיילת וחמישה אזרחים ישראלים חטופים וחמישה חטופים תאילנדים בתמורה ל-293 אסירים פלסטינים שחלקם ריצו מאסר עולם וחלקם גורשו לחו"ל. מעבר רפיח נפתח ליציאת חולים ופצועים, נמשכה חזרת העקורים לצפון רצועת עזה; בכירי חמאס האשימו את ישראל בביצוע "הפרות" של הסכם הפסקת האש בתחום ההומניטרי והבהירו כי התנועה מוכנה לפתיחת המשא ומתן על השלב השני בהסכם הפסקת האש. חמאס אישרה רשמית את דבר מותם של ראש הזרוע הצבאית מחמד אלצ'יף, סגנו ובכירים נוספים בזרוע הצבאית. הרשות הפלסטינית פעלה לגייס סיוע בינלאומי לטובת רצועת עזה; שני לוחמי צה"ל נהרגו בפיגוע ירי במוצב בבקעת הירדן, המפגע נהרג. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו במבצע נרחב לסיכול טרור בצפון השומרון, יותר מחמישים פעילי טרור סוכלו; תשע מדינות הודיעו על הקמת קבוצה לסיוע לפלסטינים בלוחמה המשפטית נגד ישראל. הרשות הפלסטינית וחמאס בירכו.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (27-20 בינואר 2025)

נמשך יישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה: חמאס שחררה ארבעה חיילות חטופות בתמורה ל-200 אסירים פלסטינים שחלקם ריצו מאסר עולם וחלקם גורשו לחו"ל. כ-300 אלף עקורים שבו לצפון רצועת עזה אחרי שצה"ל פינה חלקים מציר נצרים בעקבות פתרון מחלוקת סביב שחרור אזרחית ישראלית חטופה; בכירי חמאס הכריזו כי חזרת העקורים לצפון הרצועה מהווה "ניצחון". חמאס המשיכה להפגין משילות ברצועה עם פריסת כוחות משטרה גדולים והוצאה להורג של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. הרשות הפלסטינית המשיכה במאמציה לקבל את האחריות על רצועת עזה; הפלסטינים גינו את הצעת נשיא ארה"ב טראמפ להעביר יותר ממיליון פלסטינים מרצועת עזה למדינות ערביות שכנות; דווח כי חמאס גייסה אלפי לוחמים חדשים לזרוע הצבאית במהלך המלחמה והעבירה אותם אימונים מזורזים. תוכנית תחקירים הציגה תיעוד של מחמד אלצ'יף לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ושל יחיא אלסנואר ברפיח בזמן המלחמה; ארבעה ישראלים נפצעו בפיגוע דקירה בתל אביב, המפגע, אזרח זר, נהרג. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו במבצעי סיכול טרור נרחבים בג'נין ובטולכרם ופגעו בפעילי טרור מהאוויר ומהקרקע, ארבעה לוחמי צה"ל נפצעו; בחמאס האשימו את מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בשיתוף פעולה עם ישראל בשל מעצר פעילי טרור בגדוד ג'נין; ראש ממשלת הרשות הפלסטינית נועד בדמשק עם מנהיג סוריה בפועל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (21-14 בינואר 2025)

ב-19 בינואר 2025, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה כשלב ראשון במסגרת עסקה להחזרת החטופים הישראלים. חמאס שחררה שלוש חטופות ישראליות בתמורה לתשעים נשים וקטינים פלסטינים שהיו כלואים בישראל; בכירי חמאס ציינו כי הם מחויבים ליישום ההסכם והכריזו כי הפסקת האש מהווה ניצחון על ישראל. חמאס מיהרה להפגין משילות עם פריסת כוחות ביטחון גדולים ברצועת עזה, בעוד הרשות הפלסטינית דרשה להעביר לידיה את האחריות על הרצועה; ישראלי נפצע בפיגוע דקירה בתל אביב, המפגע נהרג. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון ופתחו במבצע נרחב בג'נין. לוחם צה"ל נהרג ושלושה נפצעו בשתי תקריות של פיצוץ מטענים במהלך הפעילות; מתיישבים יהודים התפרעו בכפרים פלסטיניים באזור קלקיליה; פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד החמושים במחנה הפליטים ג'נין נמשכה לאחר קריסת ההבנות בין הצדדים, אולם הסתיימה עם תחילת פעילות כוחות הביטחון הישראליים.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – דצמבר 2024

במהלך חודש דצמבר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה וביהודה ושומרון ונמשכו התקיפות של החות'ים בתימן נגד ישראל. בדרום לבנון, נמשכה הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה, והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו להימנע מתקיפות נגד ישראל; רצועת עזה: שוגרו עשרים רקטות לשטח ישראל, לעומת 11 רקטות בחודש הקודם. יורט כלי טיס בלתי מאויש ששוגר לשטח ישראל. נמשכו הסיכולים של בכירים ופעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין, ובראשם ראש מנהלת הביטחון במנגנון הביטחון של חמאס ת'רות אלביכ וראש עיריית דיר אלבלח דיאב עלי אלג'רו. כמו כן, סוכלו פעילי טרור שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו תשעה פיגועים שבהם נהרגו שני אזרחים ישראלים לעומת ארבעה פיגועים בחודש הקודם. שישה מהפיגועים בוצעו בשטח ישראל. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון - פעילי טרור סוכלו בחילופי אש ובתקיפות מהאוויר, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור ומבצעי פיגועים; לבנון: לאורך החודש, נמשכה הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024. חזבאללה קיבל אחריות על תקיפה אחת נגד מוצב צה"ל. ארגונים שפעלו לצד חזבאללה הודיעו על מותם של פעילים בתקיפות צה"ל נגד הפרות הפסקת האש; המיליציות השיעיות: החות'ים קיבלו אחריות על עשרים תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד מטרות בישראל, לעומת חמש תקיפות בחודש הקודם. כמו כן, החות'ים קיבלו אחריות על שש תקיפות משותפות נגד ישראל עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק, לראשונה מאז יולי 2024. עם זאת, המיליציות האסלאמית בעיראק לא קיבלו אחריות על תקיפות נגד ישראל מאז 24 בנובמבר 2024, על רקע לחץ מצד ממשלת עיראק וחשש מתקיפה ישראלית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (14-7 בינואר 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות הנרחבת בצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות השוטפת במרכז הרצועה ובדרומה. הכוחות סיכלו עשרות פעילי טרור מהאוויר ומהקרקע והשמידו תשתיות טרור. 12 לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה בצפון הרצועה. דווח כי פעילי חמאס משתמשים במנהרות בצפון הרצועה ושיקמו מערכות תקשורת; דווח על פריצת דרך במשא ומתן העקיף בקטר וכי ממתינים לתשובות הסופיות של ישראל ושל חמאס לגבי השלב הראשון של ההסכם. בכירי חמאס דנו בסוגיית המשא ומתן עם אמיר קטר ועם ראש המודיעין התורכי; בכיר בחמאס ציין כי הם הסכימו להקמת ועדת תמיכה לניהול רצועת עזה המבוססת על טכנוקרטים וטען כי התנועה לא מעוניינת לשלוט ברצועה. דווח כי הרשות הפלסטינית עדכנה את מצרים על התנגדותה לרעיון ועדת התמיכה; הוכרז על הקמת תנועה "עממית" חדשה ברצועת עזה שהאשימה כי חמאס לא מייצגת את הציבור וביקרה את שיטות ההפחדה שמפעילה חמאס נגד התושבים; דווח כי הבחירות הפנימיות לקביעת מינוי ראש הלשכה המדינית החדשה במקום יחיא אלסנואר יתקיימו במרץ 2025; ישראל, יהודה ושומרון: כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול פעילות טרור ברחבי יהודה ושומרון. נעצרו שני פעילי טרור שהיו בדרכם לביצוע פיגוע; נמשכת פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד חמושים במחנה הפליטים ג'נין, נוטרלו 17 כלי רכב ממולכדים ויותר מ-240 מטעני חבלה. חמאס  יצאה נגד פעילות מנגנוני הרשות וקראה לציבור לפעול לעצירת הפעילות. 
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.