הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16-9 באפריל 2024)

נמשכה פעילות כוחות צה"ל ברצועה שכללה תקיפות מהאוויר וירי ארטילרי לעבר יעדי טרור, לצד פעילות ממוקדת להשמדת יעדי טרור ומשגרי רקטות בעיקר במרכז הרצועה ובמזרח העיר עזה. בתקיפה מהאוויר נהרגו בעזה, שלושת בניו וארבעת נכדיו של אסמאעיל הניה. כמו כן נהרגו מספר פעילי חמאס בכירים בג'באליא וברפיח. נמשכו שיגורי רקטות מהרצועה. חמאס דחתה את ההצעה האחרונה שנמסרה לה בקהיר והיא ממשיכה להתעקש על התנאים אותם הציבה בעבר. ברצועה מתקיימים ניסיונות חזרה לשגרה ביניהם פתיחת מאפיות בעזה ותחילה של תיקון תשתיות. בעקבות מתקפת הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים האיראנית נרשמו תגובות אוהדות בזירה הפלסטינית. חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין הצדיקו את איראן על תגובתה והדגישו כי זו "זכותה הטבעית”. זיאד אלנח'לה מזכ"ל הג'האד האסלאמי בפלסטין, העניק ראיון בו פירט את הסיוע שמעניקים להם איראן, חזבאללה והחות'ים בתימן וציין כי הם יכולים לעמוד במערכה חצי שנה נוספת ואף להגבירה.  השבוע בוצעו שני פיגועים. נער ישראלי, בן 14, נרצח סמוך למאחז צפונית- מזרחית לראמאללה. בתגובה נרשמו פעולות נקם של מתיישבים יהודים נגד כפרים פלסטינים באזור. בפעילות כוחות הביטחון נהרג  פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, אשר שימש כמפקד גדוד טובאס. אבו מאזן ומחמד מצטפא, ראש ממשלת הרשות, ממשיכים בפעילות מדינית וקידום השגת חברות מלאה באו"ם לרשות הפלסטינית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (2 -9 באפריל 2024)

במהלך השבוע ניכרה ירידה בהיקף הלחימה ברצועת עזה. ב-7 באפריל 2024 יצאו כוחות צה"ל מאזור הלחימה בח'אן יונס. בוצעו מספר שיגורי רקטות לעבר עוטף עזה. על רוב האירועים קיבל אחריות הג'האד האסלאמי בפלסטין. כלי התקשורת הפלסטינים המשיכו לעקוב ולצטט התבטאויות של ראש ממשלת ישראל ובכירים בממשלה אודות פעילות אפשרית ברפיח. התקיים סבב שיחות נוסף בקהיר. למרות תחזיות אופטימיות, בחמאס ציינו כי הם בוחנים את ההצעה שגובשה במהלך השיחות אשר לדבריהם אינה עונה על דרישותיהם. הפלסטינים ממשיכים לטעון כי קצב הכנסת הסיוע לרצועת עזה הוא איטי. לאחר פגישת (7 באפריל) נשיא מצרים בקהיר עם ראש ה-CIA  הוחלט על הגדלת מספר המשאיות שיכנסו לרצועה ל-300 מדי יום. ברצועת עזה ציינו את "יום ירושלים העולמי". אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס,  וזיאד אלנח'אלה, מזכ"ל הג'האד האסלאמי בפלסטין, שהיה בטהראן,  נשאו נאומים לרגל האירוע. השבוע בוצעו ארבעה פיגועים. כוחות הביטחון המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. מוקדי הפעילות היו טולכרם, שכם, קלקיליה, ג'נין וחברון. כוחות הביטחון חשפו חוליה שתכננה להתנקש בחייו של השר לביטחון לאומי ולבצע פיגועים נגד מוסדות שלטון. מנגנוני הביטחון של הרשות חשפו חוליה של דאעש שתכננה לבצע פיגועים. ברשות ממשיכים לקדם את המהלך לשדרוג מעמד הרשות הפלסטינית באו"ם לחברה מלאה. מועצת הביטחון העבירה את בקשת הרשות לוועדה האחראית לכך. מחמד מצטפא ראש ממשלת הרשות, קיים ישיבת ממשלה ראשונה. כמו כן קיים סבב פגישות עם מנהגים באזור. דובר על אפשרות לביקור מצטפא יחד עם חסין אלשיח', מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, בארה"ב במחצית השנייה של אפריל 2024.
להמשך קריאה...

ארגון משטי סיוע לרצועת עזה: אתגר לישראל בזירה המקומית והבינלאומית

מאז תחילת  מלחמת "חרבות ברזל", עלו יוזמות לארגון משטי סיוע לרצועת עזה מרחבי העולם.ץ בנובמבר 2023 הוכרז על הקמת "הקמפיין הבינלאומי להצלת עזה" במהלך כנס שנערך באיסטנבול. לאחרונה הודיע הארגון, שמאחוריו עומדת "קואליציית צי החירות", על שיגור ספינת סיוע מלוב שאמורה להגיע בימים הקרובים לאלעריש, ושיגור ספינת סיוע נוספת מלבנון.  במקביל, הודיע זאהר ביראוי, יו"ר "הוועדה הבינלאומית לשבירת המצור על עזה" על שיגור משט לשבירת המצור על רצועת עזה, שיכלול ככל הנראה ארבע ספינות, ממדינות אירופה. ארגון IHH  התורכי הודיע כי רכש מספר ספינות לטובת המשט הזה. הוא צפוי לצאת לדרכו באמצע אפריל (14 או 15 בחודש). בהמשך מתוכננת הפלגה לכיוון רצועת עזה של ספינה נורבגית, שתחל במאי בהפלגה בין נמלי אירופה. בנוסף לשיגור הסיוע לתושבי רצועת עזה, מתכוונים מארגני המשטים להפוך אותם לקמפיינים תקשורתיים נגד ישראל. לגבי הספינות מתורכיה, נראה כי לפי שעה שלטונות תורכיה לא ממהרים לספק להן את האישורים המתאימים כדי שהן תוכלנה לצאת. הגעת ספינות סיוע לחופי רצועת עזה, בעיקר כאלה שעליהן יפליגו פעילים מרחבי העולם עלולה לאתגר את חיל הים הישראלי. כמו כן קיים חשש שהסיוע המגיע בדרך הים באמצעות הספינות ייכנס לרצועה ללא פיקוח ישראלי והספינות תשמשנה אמצעי גם להברחת אמצעי לחימה לרצועה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 במרץ – 2 באפריל 2024)

פעילות כוחות צה"ל ברחבי רצועת עזה בשלושה מוקדים מרכזיים: בבית החולים אלשפאא' בעזה הסתיימה הפעילות ב-1 באפריל 2024. במקום נעצרו מאות פעילי טרור מחמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין (כולל פעילים בכירים),  נהרגו כ-200 מחבלים ונתפסו אמצעי לחימה רבים. מרכז הרצועה: צה"ל תקף חמ"לים ומרכזי תצפית של חמאס. באזור ח'אן יונס: בשכונת אלאמל והכפר אלקרארה. הג'האד האסלאמי בפלסטין ירי רקטות לעבר כיסופים ועלומים. שיחות בנושא עסקת חטופים  בקהיר ללא פריצת דרך. בכירי חמאס שבים ומדגישים כי אין בכוונתם לוותר על דרישות היסוד שלהם והבהירו  כי משלחת חמאס לא נמצאת בקהיר. נמשכת הכנסת סיוע הומניטארי לרצועה לצד טענות של הפלסטינים על הקצב האיטי. דווח על משאיות רבות הממתינות באלעריש כדי להיכנס לרצועה דרך מעבר רפיח. בתקיפה המיוחסת לישראל בדיר אלבלח נהרגו שבעה אנשי צוות ארגון WCK  המגיש סיוע הומניטרי ברצועה. בצה"ל בודקים את הנסיבות. דיווח על שינוי בניהול הלחימה של חמאס ומעבר לתקיפות מוגבלות, ושימור כוחות ויכולות ל"יום שאחרי". תפילת יום השישי השלישי של חודש רמצ'אן בהר הבית עברה בשקט יחסי. דווח על 125 אלף מתפללים שהגיעו למקום. בוצעו שלושה פיגועים. כוחות הביטחון ביצעו פעילות סיכול במחנה הפליטים ג'נין ובמחנה הפליטים נור שמס שבטולכרם. הושבעה הממשלה הפלסטינית החדשה. הרשות קוראת לארה"ב לשנות את מדיניותה כלפי הפלסטינים.
להמשך קריאה...

חלופות, בראיית הפלסטינים, לניהול רצועת עזה ב”יום שאחרי”

בימים אלה, עיקר העיסוק ברצועת עזה הוא בדרכים להעברת סיוע לתושבים. אולם, כלי התקשורת הפלסטינים והבינערביים עוסקים בימים אלה בהרחבה גם בסוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה, ומוזכרות מספר אפשרויות באשר לגורמים  לניהול הרצועה "ביום שאחרי". הרשות הפלסטינית: רואה עצמה כגורם המועדף לניהול הרצועה. מבחינתה, המלחמה ברצועת עזה היא בגדר "חלון הזדמנויות" להשבת שליטתה ברצועה. ורואה בכך  צעד נוסף בדרך לקידום היעד של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בכירי הרשות מנהלים מגעים בנושא עם גורמים בינלאומיים וערביים ומדגישים כי הרשות היא הנציגה הרשמית והבלעדית של הפלסטינים  ומתנגדים לתוכניות ישראל לניתוק רצועת עזה משטחי הרשות. על רקע  זה  החלו לאחרונה גם תהליכי רה-ארגון במוסדות השלטון של הרשות. חמאס: רואה עצמה כמי שלוקחת חלק מרכזי בניהול הרצועה גם "ביום שאחרי". בכירי התנועה מדגישים,  כי הפתרון יהיה פנים פלסטיני וכי הם מתנגדים נחרצות  להתערבות בינלאומית בסוגיה  ומדברים על הקמת ממשלת הסכמה לאומית והשתלבות חמאס במוסדות אש"ף. מנהיגי חמולות והמשפחות הגדולות ברצועה: הרעיון הועלה לראשונה על ידי ישראל.  ראשי החמולות הוכיחו עצמן כגורם כוח ברצועה והצליחו להעביר חלק מהסיוע לעיר עזה ולצפון הרצועה. אולם, חלק ניכר מאותן חמולות מזוהות עם חמאס ועם גורמי טרור אחרים. מחמד דחלאן:  בכיר פתח המודח, השוהה כיום באבו ט'בי שבמאע"מ ומשמש כיועץ בכיר לנשיא מאע"מ. דחלאן רואה במצב הזדמנות לחזור לפעילות,  מגבש תכנית לשיקום הרצועה  ומגייס לשם כך הון ערבי ואבטחה של כוחות ערביים. פתרונות נוספים: במקביל, הועלו פתרונות נוספים כגון הקמת משטר ביניים אזורי, בהובלת ארה"ב ובהשתתפות מדינות האזור שישלוט ברצועה מספר שנים עד למסירת השלטון לידי הרשות הפלסטינית. בנוסף, אפשרות  לפריסה של כוח שמירת שלום ערבי ברצועת עזה לאחר יציאת כוחות צה"ל, יש לציין שהמתווה זה אינו שולל השתתפות נציגים מטעם חמאס והג'האד האסלאמי בגוף השלטוני. לפי שעה אין פתרון מוסכם על כולם ובכל ההצעות יש  חסרונות. יש לציין  כי בכל פתרון "ליום שאחרי", נוכחות חמאס, האהודה על רוב תושבי הרצועה, לא תעלם וכי היא תפעל להשפיע על התהליכים ואף  להיות חלק מכל ממשל עתידי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 במרץ 2024)

נמשכת פעילות כוחות צה"ל ברחבי רצועת עזה בשלושה מוקדים מרכזיים: בית החולים אלשפאא' בעיר עזה, מרכז הרצועה: שם פשטו הכוחות על מעבדה לייצור רחפנים, ובאזור ח'אן יונס במערב העיר ובכפר אלקרארה. ב-25 במרץ 2024 בוצע, לראשונה מזה חודשיים, ירי שמונה רקטות משטח הרצועה לעבר העיר אשדוד, הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על השיגור. למרות התגמשות מצד ישראל בנושא האסירים וחזרת התושבים לצפון הרצועה, הודיעה חמאס כי היא דוחה את ההצעה האחרונה של ארה"ב במשא ומתן. מועצת הביטחון של האו"ם העבירה הצעת החלטה הקוראת להפסקת אש ולשחרור כל החטופים ללא תנאים. נמשכים המבצעים להכנסת סיוע הומניטארי ברחבי הרצועה. תפילת יום שישי השני של חודש רמצ'אן בהר הבית עברה בשקט יחסי. דווח על 120 אלף מתפללים שהגיעו למקום. השבוע בוצעו ארבעה פיגועים. לוחם צה"ל נהרג בפיגוע בצומת הפרסה (מערבית לראמאללה). נחשפה הברחת אמצעי לחימה מאסיבית מאיראן ליהודה ושומרון, שבוצעה בהכוונת פעיל מלבנון. בכירי הרשות ממשיכים בפעילותם להפסקת המלחמה ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.