הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לאיראן ולציר השיעי (25 בספטמבר-1 באוקטובר 2024)

בכירים איראנים המשיכו להביע תמיכה בחזבאללה ובלבנון בעקבות התקיפה הישראלית נגד מפקדת הארגון בבירות, בה נהרגו מזכ"ל חזבאללה ומפקד גיס לבנון של כוח קדס. הבכירים איימו כי איראן תגיב נגד ישראל בעקבות הסיכול; נשיא איראן האשים כי ארה"ב ואירופה שיקרו כאשר טענו שתושג הפסקת אש ברצועת עזה אם איראן לא תגיב על הריגת אסמאעיל הניה; דובר משרד החוץ האיראני טען כי לאיראן אין סוכנים באזור וכי ארגוני "ההתנגדות" מייצגים את עצמם; הסלמה נוספת בעימות בין החות'ים לבין ישראל: יורטו שני טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים לעבר מרכז ישראל. בתגובה, חיל האוויר הישראלי תקף תחנות כוח ונמל ימי בשימוש החות'ים בראס עיסא ובאלחדידה. בכירים חות'ים טענו כי חמישה אזרחים נהרגו ואיימו כי ימשיכו לפעול נגד ישראל כתמיכה ברצועת עזה ובלבנון; ההתנגדות האסלאמית בעיראק קיבלה אחריות על 23 תקיפות נגד יעדים בישראל, מרביתן לאחר ההודעה על סיכול נצראללה. המיליציות הפרו-איראניות איימו להסלים את תקיפותיהן אם כוחות הצבא הישראליים ייכנסו לדרום לבנון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בספטמבר – 1 באוקטובר 2024)

פעילות כוחות צה”ל המשיכה להתמקד בדרום הרצועה ובמרכזה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות בדרום הרצועה; בחמאס הבהירו כי הלחימה ברצועת עזה ובלבנון תיפסק רק אם ישראל תעצור את המלחמה; מנהלת עמותת סיוע נהרגה מאש כוחות משרד הפנים של חמאס בשל "טעות"; בכיר בחמאס הכחיש את הפרסומים על סיכום עם פתח על ניהול אזרחי של רצועת עזה. ישראל, יהודה ושומרון: נעצר חשוד בתכנון פיגוע משולב בגליל. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון, עשרות מבוקשים נעצרו; יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נאם באו"ם והאשים את ישראל בביצוע "רצח עם". הוא קרא להגנה בינלאומית על הרשות הפלסטינית ולהטלת סנקציות על ישראל.
להמשך קריאה...

התקיפה נגד מפקדת חזבאללה בבירות וסיכול חסן נצראללה – משמעויות ותגובות

ב-27 בספטמבר 2024, סיכל צה"ל  את מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, בתקיפה נגד מפקדת חזבאללה ששכנה מתחת לבניין מגורים בפרבר הדרומי של בירות. בתקיפה נהרגו בכירים נוספים בחזבאללה, בהם מפקד חזית הדרום, עלי כרכי; חזבאללה אישר את דבר מותו של נצראללה, שכונה "אדון ההתנגדות", וציין כי נצראללה היה "אחד ממנהיגיו הגדולים ביותר". הארגון הבטיח כי  "ימשיך בג'האד, בתמיכה ברצועת עזה ובהגנה על לבנון". במקביל, חזבאללה המשיך בתקיפות נגד יעדים בישראל, מרביתם יישובים אזרחיים, אולם לא ציין כי מדובר בתגובה על סיכול נצראללה; בכלי התקשורת המזוהים עם חזבאללה ציינו כי ההסלמה הישראלית סגרה את האפשרות להשגת הסדר דיפלומטי בדרום לבנון וכי חזבאללה לא צפוי להפסיק את התקיפות נגד ישראל במסגרת "חזית התמיכה" ברצועת עזה; בכירים איראנים גינו את הריגת נצראללה והבהירו כי הם ניצבים לצד חזבאללה ולבנון, אולם לא איימו בתגובה צבאית ישירה, אך לא מן הנמנע שהם שוקלים זאת. גם ארגונים נוספים ב"ציר ההתנגדות" הביעו תנחומים על מות נצראללה ושיבחו את תפקידו במסגרת המאבק בישראל. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק הגבירו את השיגורים לעבר ישראל; במערכת הפוליטית בלבנון פורסמו הספדים לנצראללה, גם מצד יריבים פוליטיים, ובקהילה השיעית בלבנון התאבלו על מותו והביעו נכונות להמשיך בלחימה נגד ישראל. מתנגדי חזבאללה בלבנון וברחבי המזרח התיכון פרסמו פוסטים שמחים ברשתות החברתיות; להערכתנו, הסיכול של נצראללה ושל בכירי ההנהגה הצבאית של חזבאללה בשבועות האחרונים, לצד הפגיעה הגוברת והמתמשכת של צה"ל בשדרת הפיקוד של הארגון וביכולות הצבאיות והאסטרטגיות שלו ברחבי לבנון, פוגעים  ביכולת חזבאללה לפעול בעצימות גבוהה נגד ישראל, לפחות בטווח הקצר. עם זאת, יתכן  כי מפקדים בדרגי השטח ינסו להוציא לפועל תקיפות גם נגד יעדים מרוחקים יותר בשטח ישראל, כולל בגוש דן, ונגד אתרים אסטרטגיים; המועמד המוביל לרשת את נצראללה הוא יו"ר המועצה המבצעת בחזבאללה, האשם צפי אלדין, המקורב  בין השאר לאיראן. נראה כי חזבאללה מארגן שורותיו מחדש בתיאום ובסיוע איראן ונערך להמשך הלחימה נגד ישראל, בין השאר כדי לשמור את שרידותו, ואינו מנתק את הקשר בין המשך הלחימה מלבנון להפסקת הלחימה ברצועת עזה. יתכן שהארגון גם ישאף להעצים את הלחימה ולהרחיב את טווח הירי כדי לגבות מחיר מישראל ולרשום "הישג משמעותי", או לתקוף יעד ישראלי בחו"ל; להערכתנו,  כל החלטה של חזבאללה לגבי תגובה מתואמת ונרחבת, באופן עצמאי או בתיאום עם שאר חברות "ציר ההתנגדות", תלויה בעמדת איראן, שעדיין צריכה לעכל את המציאות החדשה  ולהיערך בהתאם תוך שימור מדיניותה השואפת להימנע ממלחמה אזורית; להערכתנו, להיעלמותו של נצראללה אחרי יותר משלושה עשורים בהנהגת הארגון עשויה להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת ברחבי המזרח התיכון. בתוך לבנון, היא עשויה לספק הזדמנות לממשלה ולצבא לאכוף את סמכותם (בסיוע בינלאומי) כדי להביא להסדר בדרום לבנון. כמו כן, עשויה להיות השפעה על המערכת הפוליטית במדינה, אחרי שחזבאללה סיכל בחירת נשיא חדש במשך כשנתיים; במלחמה ברצועת עזה, הסיכול יכול להשפיע על ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, בנוגע לאפשרות  להגיע להסדר על הפסקת אש ועל שחרור החטופים.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

פעילות כוחות צה"ל נמשכה בדרום הרצועה ומרכזה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו מפיצוץ מטען ברפיח. מנהיג חמאס בחו"ל, ח'אלד משעל, טען שבכירי התנועה אינם ממהרים להגיע להסכם על הפסקת אש ושחרור החטופים בכל מחיר. בחמאס דחו את ההצעה הישראלית להגלות את ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר, ובכירי התנועה מרצועת עזה; ישראל, יהודה ושומרון: פועל ערבי-ישראלי נהרג כאשר ניסה לדקור חייל צה"ל בבסיס בלכיש. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. שבעה פעילי טרור נהרגו בעיירה קבאטיה ליד ג'נין. הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה את הצוואה המצולמת של מבצע פיגוע ההתאבדות בתל אביב באוגוסט 2024 ואיימה בחידוש פיגועי ההתאבדות בשטח ישראל; יו"ר הרשות הפלסטינית וראש ממשלת הרשות קיימו פגישות מדיניות בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. העצרת הכללית אישרה הצעה פלסטינית בלתי מחייבת שדורשת מישראל לסגת מ"השטחים הכבושים" בתוך שנה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-10 בספטמבר 2024)

פעילות כוחות צה"ל נמשכה בדרום הרצועה ובמרכזה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. צה"ל הודיע על פירוק חטיבת רפיח של חמאס והשמדת 80% מכלל המנהרות בציר פילדלפי. שני לוחמי צה"ל נהרגו ושבעה נפצעו בהתרסקות מסוק; חמאס קיימה שיחות עם המתווכות ממצרים ומקטר והבהירה כי היא דבקה במתווה הסכם להפסקת אש ולשחרור החטופים שעליו הסכימה ב-2 ביולי 2024 ואינה מוכנה להכנסת דרישות חדשות; הסתיים השלב הראשון במבצע החיסון נגד נגיף הפוליו ברצועת עזה, 90% מכלל הילדים קיבלו את המנה הראשונה. יותר ממאה פצועים וחולים פלסטינים פונו בתיאום עם ישראל לטיפול מחוץ לרצועת עזה; חמאס פרסמה אגרות ששלח לכאורה ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר, הראשונות מאז כניסתו לתפקיד; בכיר חמאס ציין כי התנועה מעוניינת שממשלת הסכמה לאומית פלסטינית תנהל את רצועת עזה אחרי המלחמה וכי יתקיים מפגש של הארגונים כדי לקדם חזון משותף; ישראל, יהודה ושומרון: השבוע בוצעו שני פיגועים, בהם נהרג חיל צה"ל. כוחות הביטחון המשיכו בפעילות סיכול ומניעת טרור ברחבי יהודה ושומרון. שגריר הרשות הפלסטינית השתתף לראשונה בדיון רשמי בעצרת האו"ם בעקבות שדרוג המעמד של "מדינת פלסטין".
להמשך קריאה...

איומי החות’ים בתקיפה קרקעית נגד ישראל

מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, התאפיין העימות הישיר בין ישראל והחות'ים בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) של החות'ים נגד מטרות בשטח ישראל ובמיוחד בדרומה, כאשר ההסלמה משמעותית ביותר נרשמה עם תקיפת כטב"ם החות'י בתל אביב ב- 19 ביולי 2024 ותקיפת-הנגד האווירית של ישראל בנמל אלחדידה למחרת; בשבועות האחרונים, הגבירו החות'ים את איומיהם הפומביים לפעול נגד ישראל, כולל באופן קרקעי. הם גם קיימו תרגילים צבאיים שכללו תרחישים של חדירות דרך מנהרות והשתלטות על בסיסיים ישראליים וחטיפת חיילים. כמו כן, דווח שלוחמים חות'ים הגיעו לסוריה תחת פיקוח של המיליציות הפרו-איראניות; להערכתנו, החות'ים אכן שואפים לבצע תקיפה קרקעית נגד ישראל גם כחלק מתגובתם על תקיפת ישראל בנמל אלחדידה. שיתופי הפעולה עם איראן ועם ארגוני "ציר ההתנגדות", ובראשם המיליציות בעיראק וחזבאללה בלבנון, מאפשרים לחות'ים להתגבר על המרחק הגיאוגרפי הרב בין תימן לבין ישראל ולהעביר לוחמים לקרבת הגבול עם ישראל כדי לבצע תקיפה קרקעית ישירה מוגבלת בשטח ישראל. המתווה עלול לכלול חדירה ליישוב או לבסיס צבאי, כפי שביצעו בתרגי
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.