הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24–31 בדצמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות הנרחבת בצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. הכוחות סיכלו עשרות פעילי טרור ועצרו מאות נוספים בפעילות בבית החולים בבית לאהיא. רקטות שוגרו מרצועת עזה לאזור ירושלים. שני קצינים ושני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה; בכירים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין המשיכו להאשים את ישראל בהצבת דרישות שמקשות על השלמת המשא ומתן להפסקת אש ושחרור חטופים; עיתונאי בכיר שפעיל בזרוע הצבאית של חמאס האשים את התנועה בשותפות ל"נכבה" בצפון רצועת עזה; סגן מזכ"ל הג'האד האסלאמי בפלסטין האשים את יו"ר הרשות הפלסטינית בדחיית ההצעות לניהול רצועת עזה לאחר המלחמ;  ישראל, יהודה ושומרון: אזרחית ישראלית נרצחה בפיגוע דקירה בהרצליה. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון; נמשכה פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נגד חמושים במחנה הפליטים ג’נין. שלושה מפעילי המנגנונים נהרגו ונמסר על מותם של מספר אזרחים, בהם עיתונאית. דובר המנגנונים האשים את חמאס בהסתה והשווה אותם לדאעש.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בדצמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. הכוחות סיכלו פעילי טרור שהסתתרו במבנים אזרחיים, בהם בכירים בחמאס. קצין ושני לוחמי צה”ל נהרגו בצפון רצועת עזה; משלחות חמאס ופלגים פלסטיניים נוספים קיימו מפגשים במצרים במסגרת המאמצים לקדם הסכם על הפסקת אש ושחרור חטופים. בחמאס ציינו כי הם מתעקשים על נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה בסיום התהליך והאשימו את ישראל בהצבת דרישות חדשות; מאמצים מצריים לשכנע את אבו מאזן לאשר את הקמת ועדת התמיכה הקהילתית לניהול רצועת עזה אחרי המלחמה. הפלגים הפלסטיניים הציגו שמות מועמדים לנציגים בוועדה; מחקר חדש הטיל ספק בנתונים של משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה לגבי מספרי ההרוגים מאז תחילת המלחמה; ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו שני פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול בטרור ברחבי יהודה ושומרון, סוכל מבוקש שפעל במימון איראני; מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית המשיכו בפעילות נגד חמושים במחנה הפליטים ג’נין. שני פעילי מנגנונים נהרגו, החמושים איימו בהסלמת הלחימה.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – נובמבר 2024

במהלך חודש נובמבר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה, יהודה ושומרון ודרום לבנון ונמשכו התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן נגד ישראל. ב-27 בנובמבר, נכנסה לתוקף הפסקת אש בלחימה בין  ישראל לבין חזבאללה; לבנון: הלחימה בין  ישראל לבין חזבאללה נמשכה עד כניסתה לתוקף של הפסקת האש. חזבאללה קיבל אחריות על 682 תקיפות נגד כוחות צה"ל המתמרנים בדרום לבנון ונגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, עד אזור תל אביב, לעומת 806 תקיפות בחודש הקודם. במסגרת התקיפות, השתמש חזבאללה באמצעי לחימה חדשים, ובהם טילים מדויקים. חזבאללה המשיך לשמור על עמימות בנוגע לשמות הבכירים והפעילים ההרוגים והודיע  רק על מותם של דובר הארגון, מחמד עפיף, וארבעה מפעילי מערך ההסברה; רצועת עזה: שוגרו 11 רקטות לשטח ישראל, לעומת 28 רקטות בחודש הקודם. נמשכו הסיכולים של בכירים ופעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; ישראל, יהודה ושומרון: בוצעו ארבעה פיגועים, כולם ביהודה ושומרון וללא הרוגים, לעומת תשעה פיגועים בחודש הקודם. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור שהתמקדה בצפון השומרון. פעילי טרור סוכלו בחילופי אש ובתקיפות מהאוויר, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור בטולכרם, בשכם, בג'נין ובקבאטיה. נתפס משלוח גדול של אמצעי לחימה איראניים שהיה בדרכו לפעילי טרור ביהודה ושומרון; המיליציות השיעיות: ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 69 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 55 מטרות בשטח ישראל, לעומת 72 הודעות על 76 תקיפות בחודש הקודם. המיליציה סראיא אוליאא' אלדם פרסמה שבע הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד 11 יעדים בישראל, לעומת 17 הודעות בחודש הקודם. החל מ-24 בנובמבר, לא פורסמו הודעות קבלת אחריות של המיליציות, וזאת על רקע לחץ מצד ממשלת עיראק וחשש מתקיפה ישראלית. על מרבית השיגורים של המיליציות העיראקיות לא היה אימות בפועל, חלקם יורטו וחלקם נפלו בשטח ישראל, ללא נפגעים. החות'ים קיבלו אחריות על חמש תקיפות נגד מטרות בישראל, לעומת שמונה תקיפות בחודש הקודם; טרור נגד ישראלים בחו"ל: שליח חב"ד במאע"מ נחטף ונרצח. שלושה חשודים אזרחי אוזבקיסטן נעצרו.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 בדצמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת בצפון רצועת עזה, תוך התמקדות במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. קצין ושלושה לוחמי צה"ל נהרגו בשתי בלחימה ברצועת עזה; קטר חידשה את מעורבותה בתיווך במשא ומתן על רקע דיווחים על התקדמות משמעותית בשיחות המבוססות על המתווה המצרי. נמסר כי חמאס הגישה רשימה של חטופים ישראלים שישוחררו במסגרת השלב הראשון בתמורה לאסירים פלסטינים; ארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי פיטר יותר משישים מעובדיו ברצועת עזה אחרי שבדיקה ביטחונית ישראלית סימנה אותם כגורמי סיכון; חמאס הביעה תמיכה ביוזמה המצרית להקמת ועדה לניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בפתח טענו כי הקמת הוועדה תפלג בין רצועת עזה לבין יהודה ושומרון; פעיל עזתי שמתח ביקורת נגד חמאס נהרג, בחמאס הכחישו מעורבות בתקרית. פעילי יחידת סהם של משרד הפנים המשיכו בפעילות נגד "פורעי חוק". ישראל, יהודה ושומרון: שני ישראלים נפצעו בפיגוע דריסה בצומת אלפואר. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. עימותים אלימים בין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לבין חמושים בג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין.
להמשך קריאה...

הלכי רוח ברצועת עזה במלאות שנה למלחמת “חרבות ברזל”

בחלוף שנה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תחושות האופוריה בקרב הציבור ברצועת עזה התחלפו בתחושות קשות של ייאוש מהמצב על רקע ההרס הכבד, העקירה מהבתים ומספרי ההרוגים; עיקר הביקורת ברשתות הפלסטיניות ברצועת עזה עוסקת בקשיי החיים בצל המשך המלחמה וחוסר הוודאות לגבי ההמשך, הרעב ומחירי המזון הגבוהים, ובקושי למצוא מקומות מחסה ומזון; ביקורת רבה מופנית גם לעבר חמאס, ובמיוחד נגד מנהיגי התנועה ששוהים מחוץ לרצועת עזה ואינם ערים למצוקה ההולכת וגוברת של התושבים. מאז מותו של מנהיג חמאס, יחיא אלסנואר, שנתפס בתור "אדריכל" מתקפת ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס-חו"ל ח'אלד משעל הפך ליעד המרכזי לזעמם של התושבים ברצועה; לצד הבעת הביקורת ברשתות החברתיות, תחושות הייאוש והכעס על חמאס מתבטאים גם בתוצאות של סקרי דעת קהל שהראו כי קיימת תמיכה נמוכה באפשרות שחמאס תמשיך לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה לצד אחוזי תמיכה נמוכים במתקפת ה-7 באוקטובר והמשך "ההתנגדות החמושה" נגד ישראל; על אף קולות הביקורת והתסכול מהמשך המלחמה, עדיין לא ניתן לזהות מחאה ציבורית נרחבת נגד תנועת חמאס ברצועת עזה. להערכתנו, הדבר נוב
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26 בנובמבר – 3 בדצמבר 2024)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג’באליא ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה. שני חיילי צה"ל נהרגו בצפון רצועת עזה; בכירים בחמאס הביעו רצון להגיע להסכם הפסקת אש על רקע ההסכם בלבנון. דווח כי בחמאס הסכימו לוויתורים במשא ומתן, כולל נסיגה מדורגת של כוחות צה"ל מרצועת עזה; דווח שנציגי חמאס ופתח סיכמו בפגישתם בקהיר על הקמת "ועדת תמיכה קהילתית" לניהול רצועת עזה תחת אחריות ממשלת הרשות הפלסטינית; תושבים ברצועה האשימו את רשויות חמאס בהתעלמות מסבל הציבור אחרי ששתי ילדות ואישה נהרגו בדוחק הכבד בתור לחלוקת לחם; ישראל, יהודה ושומרון: תשעה ישראלים נפצעו בפיגוע ירי נגד אוטובוס באזור אריאל. המפגע נהרג, חמאס קיבלה אחריות. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון וביצעו תקיפות אוויריות נגד פעילי טרור. כוחות הביטחון הישראליים סיכלו ניסיון הברחה איראני של כמות גדולה של אמצעי לחימה "מפרי איזון" שהיו מיועדים לפעילי טרור בג'נין; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, פרסם הצהרה חוקתית הקובעת כי במקרה של נבצרות, יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית.
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.