הסכסוך הישראלי פלסטיני

מחמד אשתיה מחריף את התבטאויותיו נגד ישראל ופועל להכפשתה בעולם

בחודשים האחרונים, ובמיוחד מאז תחילת אירועי הטרור האחרונים אנו מזהים עלייה בהיקף התבטאויותיו החריפות של  מחמד אשתיה. אפשר והתבטאויות אלה של אשתיה נובעות ומרצון הרשות שלא להתפס כגורם "מתון" מידי ביחס לעמדות חמאס הקיצוניות נגד ישראל שלהן השפעה על  הציבור ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-11 במאי 2022)

במהלך השבוע בוצעו שני פיגועים: כוחות ביטחון ישראלים המשיכו בפעילות סיכול ומנע אינטנסיבית. במהלך הפעילות נהרג לוחם ביחידה מיוחדת של משמר הגבול. כמו כן נהרגו במהלך האירועים עיתונאית בכירה ברשת אלג'זירה, וואחיו של זכריא אלזבידי. מותם של השניים עורר תגובות רבות ועימותים אלימים עם כוחות ביטחון ישראלים. ברחבי יהודה שומרון ורצועת עזה צוין "יום הנכבה״.
להמשך קריאה...

אירועי “יום ירושלים העולמי” : מפגן הסתה נגד ישראל וארה”ב תוך קריאות להשמדתן

"יום ירושלים העולמי" מצוין מאז שנת 1979 ביום השישי האחרון של חודש רמצ'אן, על-פי החלטת רוחאללה ח'מיני, מכונן המהפכה האסלאמית באיראן. האירוע נועד לבטא את תמיכת איראן והעולם המוסלמי בסוגיה הפלסטינית ובשחרור ירושלים. אירועים לציון יום זה מתקיימים במדינות ערביות ואסלאמיות ואף במספר במדינות במערב. האירועים מנוצלים להכפיש את ישראל, לקרוא לחיסולה ולהתריס נגד ארצות הברית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-4 במאי 2022)

במהלך השבוע בוצעו שני פיגועים באלעד. בפיגוע נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו ארבעה, ופיגוע דקירה בשער שכם   ניסיון פיגוע נוסף בתקוע נכשל והמחבל נהרג. תגובות נזעמות בקרב הפלסטינים להיתר המחודש ליהודים  לעלות להר הבית. משלחת חמאס ערכה ביקור ברוסיה ונועדה עם סגן שר החוץ ועם המופתי של רוסיה. על רקע תרגיל צה"ל שנפתח ב-9 במאי 2022, הועלתה הכוננות בקרב הארגונים ברצועת עזה ובחזבאללה בלבנון. 
להמשך קריאה...

חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין ממשיכים לעשות שימוש בפייסבוק ובאינסטגרם לפרסום מסרי הסתה

אירועי חודש רמצ'אן ושורת הפיגועים שבוצעו בישראל ממחצית חודש מרץ 2022 העלו שוב את נושא השימוש שעושים חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין ברשתות החברתיות כפלטפורמה להעברת מסרי הסתה וקריאה לביצוע פעולות טרור. לצורך העברת מסרי ההסתה עושים חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין שימוש בפלטפורמות שאינן נתונות לפיקוח אולם, לצד זאת מצליחה חמאס להעביר את אותם תכני הסתה גם באמצעות פלטפורמות תאגיד meta (פייסבוק ואינסטגרם),
להמשך קריאה...

פיגוע באלעד: שלושה בני אדם נהרגו וארבעה נפצעו חמאס ממשיכה לשבח ולעודד פיגועים מיהודה ושומרון ובה בעת לשמור על רגיעה ברצועה

ב-5 במאי 2022, מוצאי יום העצמאות, ביצעו שני מחבלים פיגוע באלעד בגרזן וסכין. שלושה בני אדם נהרגו וארבעה נפצעו, למרות שנראה שגם הפעם פעלו שני המחבלים עצמאית ללא הכוונה ישירה של ארגון כלשהו, התרחש הפיגוע במהלך קמפיין הסתה מתוזמן ואיומים מצד חמאס שנמשך לאורך כל חודש רמצ'אן בשלב זה נראה, שההסתה והקריאות של הנהגת חמאס ואחרים לביצוע פיגועים בישראל נמשכת, ואף מעודדת ביצוע פיגועים נוספים.
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.