הסכסוך הישראלי פלסטיני

מעורבותם האישית של ערפאת ושל עוזרו לענייני כספים שובאכי בעסקת רכש חשאית של אמצעי לחימה ב-חו”ל עבור מנגנוני “הרשות”

מסמך המוגדר כ"סודי ביותר" ודחוף, מה-15 בדצמבר 2001, שנתפס במתחם הביטחון המסכל בעזה, עוסק במתן אישור של ערפאת לעסקת רכש של 250 רובי קלצ'ניקוב. הרובים נועדו עבור המשטרה והביטחון המסכל. העסקה אמורה היתה להתבצע באמצעות מתווכים "במקום סודי" (מחיר הרובים נקוב בדינרים ירדניים כך שייתכן והמדובר בירדן).
להמשך קריאה...

הנחיות וסיוע של ערפאת לטרור:- כיצד מבינים פעילי טרור מרכזיים מפת”ח/”גדודי חללי אלאקצא” את הנחיות ערפאת ואת מדיניותו? המקרה של זכריא זבידי פעיל בכיר ב”גדודי חללי אלאקצא” באזור ג’נין.

זכריא מחמד עבד אלרחמן זבידי הינו ראש תשתית הטרור של "גדודי חללי אלאקצא", הזרוע המבצעית של "פת"ח [המופיעה ברשימת ארגוני הטרור של ארה"ב], באזור ג'נין. בחודשים האחרונים הוא שידרג את מעמדו הציבורי והפך לפעיל פת"ח/תנזים המעורב בפעולות מבצעיות לצד עשייה פוליטית ואזרחית-חברתית.זבידי עמד מאחורי שורת פיגועי טרור שבהם נהרגו 9 ישראלים, כולל פיגוע בסניף "הליכוד" בבית שאן (28.11.02) בו נהרגו 6 אנשים.
להמשך קריאה...

שחרור 27 עצורים חברי ה-“חמא”ס” וה”ג’האד האסלאמי”

שחרור טרוריסטים ע"י "הרשות הפלסטינית" במסגרת מדיניות ה"דלת המסתובבת" בעיצומו של גל פיגועי טרור בתקופה שקדמה ל"חומת מגן"
להמשך קריאה...

גילוי דעת שהופץ ע”י לשכת ערפאת מסית את ערביי ישראל להצטרף לאינתיפאדה, תוכנו משקף היעדר נכונות של ערפאת ו”הרשות” להכיר בזכות קיומה של ישראל ולהגיע עימה לשלום ולדו-קיום

גילוי דעת, שהופץ ע"י לשכת ערפאת שהועבר לאישים ערביים בישראל ע"י "ועדת הקישור" לערביי ישראל, הפועלת מלשכתו של ערפאת. גילוי הדעת, הנושא את לוגו הרשות הפלסטינית ו"משרד הנשיא", פורסם ב- 30 בספטמבר 2001, לרגל יום השנה לאינתיפאדה ועיקרו הסתת ערביי ישראל ליטול חלק באירועים האלימים. גילוי הדעת רצוף ביטויי שינאה עזים לישראל ולתושביה, המכונים "כנופיות ציוניות"; "שודדי המאה העשרים"; "הורגי הילדים, הנשים והזקנים"; "יצרני הטרור הבינלאומי"; "גונבי אדמות" ועוד כהנה וכהנה.
להמשך קריאה...

מסמכי שלל וחקירת עצורי מבצע “חומת מגן” שבים וממחישים את מעורבותו של “המודיעין הכללי” בסיוע ישיר ועקיף לפעולות טרור

מסמכי השלל וחקירות העצורים מוכיחים באופן חד-משמעי, כי "המודיעין הכללי" ומנגנוני הביטחון נוספים, הכפופים ישירות לערפאת, ש-עפ"י ההסכמים בין ישראל לפלסטינים היו אמורים לדאוג לסיכול הטרור משטחי "הרשות הפלסטינית", הפכו לגורם מרכזי המעורב באכוונת הטרור, בעידודו ובסיוע לחוליות טרור שביצעו פיגועי הרג בישראל.
להמשך קריאה...

חלקם של ערפאת ומנגנוני “הרשות” במימון ובסיוע לתשתיות הטרור של ה-“פת”ח”, ה”תנזים” וגדודי חללי “אלאקצא”

חלקם של ערפאת ומנגנוני "הרשות" במימון ובסיוע לתשתיות הטרור של ה-"פת"ח", ה"תנזים" וגדודי חללי "אלאקצא" - עפ"י מסמכי שלל שנפלו לידי צה"ל
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.