הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (13-6 באוקטובר 2026)

בהודעות לציון שלוש שנים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, חמאס ושאר הארגונים החמושים ברצועת עזה הציגו את "מבול אלאקצא" כאירוע מכונן ששינה את ההיסטוריה; כוחות צה"ל השמידו מחסני אמצעי לחימה וסיכלו מפקדים ופעילים בזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין ברצועת עזה, בהם מעורבים במתקפת 7 באוקטובר 2023. צה"ל עדכן כי מחבלי חמאס ממשיכים לפעול מבתי חולים ומתקנים אזרחיים; הנציב העליון לרצועה מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, הזהיר כי ללא יישום הסדר הפסקת האש, עלולה הרצועה לשוב ללחימה או להיקלע לקיפאון ממושך ללא ממשל יציב ושיקום משמעותי; מחקר חדש ציין כי חמאס עברה למערכת שליטה מבוזרת ובלתי פורמלית ברצועה שמאפשרת לה לשמר את משילותה על אף חולשתה הצבאית והוויתור על השלטון הרשמי; ברשות הפלסטינית פועלים לכינוס דחוף של מועצת הביטחון בדרישה להגנה בינלאומית על רקע תקיפות של מתפרעים יהודים נגד פלסטינים במהלך מסיק הזיתים; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הודיע על דחיית הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מנובמבר 2026 לספטמבר 2027.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בספטמבר – 6 באוקטובר 2026)

כוחות צה"ל השמידו שני תוואים תת-קרקעיים בדרום הרצועה ובצפונה וסיכלו לפחות עשרים פעילי טרור, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה של חמאס, מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים וחלפני כספים של חמאס. נכשל ניסיון לסכל את עלי אלעאמודי, הדמות הבכירה ביותר של חמאס ברצועה; ראש הלשכה המדינית של חמאס טען כי התנועה מוכנה ליישם את מפת הדרכים להפסקת האש, אך דורשת לראות בה חבילה אחת שאינה ניתנת לפיצול; דו"ח של משרד הבריאות של חמאס ברצועה ציין כי בשנת 2025 נרשם גידול באוכלוסיית הרצועה וכי מספר המתים שלא כתוצאה מהמלחמה היה זהה לנתונים שנרשמו עד שנת 2023; משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות נגד רשת מימון של חמאס שפעלה מצרפת; סוכל פיגוע דקירה בחווה בבנימין, שני פלסטינים נהרגו לאחר שניסו לפגוע עם כלי רכב בכוח צה"ל ליד חברון.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – ספטמבר 2026

במהלך ספטמבר 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נשמרה במקביל להמשך סיכולים של עשרות מחבלים, בהם מפקדים בכירים; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון על רקע עלייה במספר הפיגועים; נשמרה הפסקת האש בדרום לבנון על אף הפרות חזבאללה ופעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה; סוכל ניסיון לרסק מטוס נוסעים שהיה בדרך לישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-16 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל חשפו מנהרה במרכז רצועת עזה וסיכלו יותר מעשרה מחבלים של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, בהם מנהל הכספים של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כלי רכב הנדסי של צה"ל עלה על מטען חבלה במרחב "הקו הצהוב", לא היו נפגעים; דובר חמאס הכחיש את "הטענות הבלתי מבוססות" על הפרות מצד התנועה ועל כוונה לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים; "מועצת השלום" הודיעה על תוכנית שיקום של שישה חודשים לרצועת עזה בעלות של 2.45 מיליארד דולר. הנציג העליון של "מועצת השלום" לרצועת עזה הודה כי המצב הפוליטי הרגיש בשל הבחירות בישראל מקשה על קידום הסכם הפסקת האש; אזרח ישראלי נהרג בפיגוע ירי ליד נווה צוף ולוחם מילואים נפצע אנושות בפיגוע דריסה בכביש 443, פיגוע דריסה נוסף בצפון השומרון הסתיים ללא נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, מנהרה בעומק 25 מטר נחשפה בקלקיליה. שני ערבים-ישראלים הואשמו בתמיכה בחמאס; הממשל האמריקאי סירב להעניק אשרות כניסה ליו"ר הרשות הפלסטינית ולבכירים הפלסטינים עבור כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, זו השנה השנייה ברציפות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16-8 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל סיכלו יותר מעשרה מפקדים בכירים ופעילי טרור של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, בהם מפקדי חטיבות רפיח וח'אן יונס; מתאם פעולות הממשלה בשטחים הכחיש את טענות מנגנוני חמאס על מחסור בציוד רפואי ועל מניעת יציאת חולים לטיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה; נמשכים עימותים חמושים בין פעילי מיליציות לכוחות חמאס; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, במהלכה נעצרו שני מבוקשים שתכננו פיגועי ירי. חוליית טרור שמנתה יותר משלושים מחבלים נחשפה במזרח ירושלים וביהודה ושומרון; הרשות הפלסטינית בירכה על החלטת בריטניה לאסור יבוא מוצרים מיישובים ישראליים מעבר לקו הירוק ולהטיל סנקציות על מתיישבים קיצונים. בחמאס ובתנועת החרם טענו כי לא מדובר בצעדים מספיקים.  
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 בספטמבר 2026)

מחבלים ירו לעבר כוחות צה"ל וכלי הנדסי של צה"ל עלה על מטען בצפון הרצועה, לא היו נפגעים וצה"ל הגיב בתקיפות לעבר תשתיות חמאס. סוכלו מחבלים מחמאס ומהג'האד האסלאמי בפלסטין שהתקרבו לכוחות צה"ל ב"קו הצהוב" או היו מעורבים בתכנון פיגועים; דובר חמאס הזהיר כי הצהרות של שרים ישראלים שקראו לעידוד ההגירה מרצועת עזה מהוות "התפתחות מסוכנת ביותר"; משלחת חמאס ביקרה באיראן וקראה להפעיל לחץ על ישראל ליישם את הסכם הפסקת האש ולסגת מרצועת עזה; משט בינלאומי חדש "לשבירת המצור" מעל רצועת עזה צפוי לצאת לדרך באוקטובר 2026; שני פיגועי דקירה התרחשו בעיר העתיקה בירושלים ובחווה בשומרון, אזרח ישראלי נפצע קשה. כוחות הביטחון הישראליים עצרו חוליות טרור שתכננו פיגועים ואיתרו רקטה בכפר בצפון השומרון. שני ערבים-ישראלים מהגליל מואשמים בהזדהות עם דאעש; בכיר בתנועת פתח העריך כי הבחירות הפלסטיניות לא תתקיימנה בנובמבר 2026. בכירים בחמאס שוחחו עם נציגי פלגים פלסטיניים בניסיון לגבש עמדה משותפת לקראת הבחירות.
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.