הסכסוך הישראלי פלסטיני

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (22-15 בינואר 2020)

בשבוע האחרון חלה "התחממות" במצב הביטחוני ברצועת עזה. אחד מביטוייה היה חידוש שיגור בלוני נפץ לעבר ישראל בתדירות יום-יומית. ב-15 בינואר 2020 שוגרו ארבע רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל. שתיים יורטו על די מערכת כיפת ברזל ושתיים נפלו בשטחי פתוחים. להערכתנו חמאס אינה נוקטת בצעדים בשטח כדי לשים קץ לאירועים. ביהודה ושומרון אירעו השבוע שני פיגועי דקירה בשער שכם שבעיר העתיקה בירושלים והשני ב"ציר המתפללים בחברון.
להמשך קריאה...

למרות תהליך ההסדרה ברצועה נמשך “טפטוף” הרקטות וחודש טרור הבלונים כלחץ על ישראל

בשבוע האחרון חלה "התחממות" במצב הביטחוני ברצועת עזה. "התחממות" זאת התבטאה בירי ארבע רקטות לשטח ישראל (שתיים מהן יורטו ע"י כיפת ברזל, שתיים נפלו בשטחים פתוחים), ובחידוש טרור בלוני הנפץ והתבערה (שפסק כמעט לחלוטין בסביבות מרץ 2019). כמו כן דווח על כוונה לחדש בקרוב את פעילותן של יחידות ההטרדה הלילית אם לא תהיה התקדמות ביישום ההרגעה.
להמשך קריאה...

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (14-8 בינואר 2020)

גם השבוע לא התקיימה צעדת השיבה. השבוע פורסם בדף הפייסבוק של יחידת בני אלזוארי (העוסקת בשיגור בלונים), כי הוחלט על חזרת היחידה לפעילות. ארגוני הטרור הפלסטינים, ביניהם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, פרסמו הודעה משותפת בעניין ביקורם בטהראן להשתתפות בטקס ההלוויה של סלימאני. ברצועת עזה המשיכו להספיד את סלימאני ולהזכיר את התרומה הגדולה שלו ושל איראן לבניית היכולת הצבאית הפלסטינית.
להמשך קריאה...

הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2019: מאפיינים ומגמות

שתי תופעות אפיינו בשנת 2019 את הטרור הפלסטיני, הממוסד והעממי: ביהודה ושומרון נמשכה הירידה הרב-שנתית בהיקף הטרור (רובו טרור עממי) וברמת הקטלניות שלו, בעוד שברצועת עזה חלה עלייה משמעותית בהיקף הטרור והאלימות, בדגש על ירי רקטות לעבר ישראל. בשנת 2019 שוגרו מרצועת עזה 1,403 רקטות ופצצות מרגמה, מספר שיא של כל הזמנים (למעט ירי הרקטות בשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן").
להמשך קריאה...

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (7-1 בינואר 2020)

בימים שלאחר חיסולו של סלימאני שררה ברצועה רגיעה כמעט מוחלטת. השבוע לא התקיימה צעדת השיבה. חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, הנתמכים צבאית וכספית על ידי איראן, פרסמו הודעות אבל על מותו של סולימאני. משלחת חמאס בראשות אסמאעיל הניה הגיעה לטהראן כדי להשתתף בהלוויית סלימאני.
להמשך קריאה...

תגובות פלסטיניות ראשוניות לחיסול קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה

בניגוד לתגובות הבכירים האיראנים וחסן נצראללה מזכ"ל חזבאללה לחיסול סלימאני בהן נעדרה התייחסות לישראל כשותפה לחיסול סלימאני, האשימו בכירים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין את ישראל כמי ששיתפה פעולה עם ארה"ב בחיסולו. חלקם אף הפנו אצבע מאשימה כלפי ישראל כמי שאחראית ישירות למותו. יחד עם זאת נזהרו דוברי חמאס והג'האד האסלאמי מלאיים ישירות על ישראל. העיתון אלשרק אלאוסט דיווח, כי בכירי חמאס אף הבהירו למצרים כי הם אינם מעוניינים בהסלמה ברצועה בעקבות חיסולו של סלימאני (אלשרק אלאוסט, 5 בינואר 2020).
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.