הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט חודשי לטרור – מרץ 2026

במהלך מרץ 2026, התחדשה הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה על רקע המערכה הצבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026, כאשר גם החות'ים חידשו את תקיפותיהם נגד ישראל בשלהי החודש; נמשכה הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד צה"ל פעל בתחומי "הקו הצהוב" וביצע סיכולי מחבלים שהיוו איום, חמאס המשיכה להדק את המשילות בשטחים שבשליטתה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, התרחש שלושה פיגועים בהם נהרג אזרח ישראלי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30-24 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה, סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור; הנציב העליון מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, מסר כי השלב הראשון של תוכנית 20 הנקודות של ארה"ב הושלם ברובו, והדגיש כי הפירוק הנשק של חמאס הוא הדרך היחידה להתקדם לקראת שיקום ונסיגה צבאית ישראלית. בחמאס ובפלגים החמושים הביעו ביקורת ביחס לתוכנית לפירוק הנשק שהוצגה מטעם "מועצת השלום"; מנגנוני הביטחון של חמאס המשיכו בפעילות נגד "משתפי פעולה" ונגד חברי המיליציות הזוכות לתמיכת ישראל; בחמאס המשיכו לקדם נרטיבים של מצוקה הומניטרית על אף כניסה של כמויות עצומות של סחורה לרצועה; נמשכו התקריות של טרור יהודי ביהודה ושומרון, נמסר על הרוג מירי מתיישבים ליד מאחז בלתי חוקי; נציגת הרשות הפלסטינית בצרפת הגישה לנשיא מקרון את כתב האמנה שלה כשגרירת "מדינת פלסטין".
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 במרץ 2026)

דובר הזרוע הצבאית של חמאס שיבח את שיגורי הטילים האיראניים לעבר ישראל, בג'האד האסלאמי בפלסטין ניסו להפחית מחשיבות הדיווחים על ניסיון פגיעה ישראלי בבכירי הארגון בטהראן; על אף הקיפאון ביישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, נמשכים מאמצי המתווכים לשכנע את חמאס לוותר על הנשק. בתנועה עדיין מסרבים לפירוז מוחלט וממתינים לסיום המערכה באיראן; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה, סוכלו מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; מעבר רפיח נפתח מחדש למעבר פלסטינים וחולים. על אף הכנסת הסיוע ההומניטרי, בחמאס המשיכו לקדם את "נרטיב הרעב"; חמאס המשיכה לנצל את העיכוב ביישום השלב השני של הסכם הפסקת האש כדי להדק את המשילות האזרחית והביטחונית באזורים שבשליטתה; דווח כי חמאס צפויה לדחות את הבחירות לראש הלשכה המדינית לסוף השנה בשל ההתפתחויות האזוריות; נבדק חשד שאירוע הדריסה שבו נהרג ישראלי בן 18 ליד חומש היה פיגוע.. ארבעה תושבי אום אלפחם נעצרו בחשד שתכננו לבצע פיגועי ירי; הסלמה בתקיפות של מתיישבים יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-10 במרץ 2026)

תנועת חמאס גינתה את "התוקפנות האמריקאית-ציונית" נגד איראן והדגישה את "זכותה" של איראן להגיב, אך לא נגד שכנותיה. דווח כי התנועה גם שלחה מכתב חשאי למנהיג איראן, בו קראה להפעיל את כל החזיתות נגד ישראל; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות במרחב “הקו הצהוב” ברצועת עזה וסיכלו מחבלי חמאס שהיוו איום, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; חמאס מהדקת את המשילות הביטחונית שלה בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה, כולל הופעות פומביות של שוטרים חמושים ופעילי הזרוע הצבאית; ארגון IHH התורכי ממשיך להעמיק את פעילותו ברצועת עזה; משלחת חמאס ביקרה בקהיר וקיימה שיחות עם בכירים מצרים ועם נציגי "מועצת השלום" על יישום הסכם הפסקת האש; ארה"ב הטילה סנקציות על ארבע עמותות שסייעו לממן את הזרוע הצבאית של חמאס במסווה של פעילות הומניטרית. חשוד במעורבות במזימה של חמאס לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות או יהודיות באירופה נעצר בקפריסין; פיגוע ירי בוצע נגד כוחות צה"ל בשומרון, לא היו נפגעים. אזרח ישראלי נפצע קשה באירוע דקירה ברמת גן שנחשד כפיגוע, אזרח ערבי-ישראלי נעצר; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר בשיחה עם האפיפיור כי לאחר סיום המערכה באיראן יש לכנס ועידת שלום בינלאומית כדי להביא לסיום "הכיבוש הישראלי של שטחים פלסטיניים ושטחים ערביים בלבנון ובסוריה".
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 במרץ 2026)

על רקע המערכה באיראן, נמסר כי הוקפאו השיחות על יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, כולל בסוגיית פירוק חמאס מנשקה. חבר ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה הודה כי הם לא יכולים לקדם דבר בנסיבות הקיימות; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות במרחב "הקו הצהוב" ברצועת עזה והשמידו חמישה תוואים תת-קרקעיים ומשגרים שכוונו לעבר מדינת ישראל; מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים את חמאס בהשתלטות על סחורות והעלאות מחירים על אף חידוש הכנסת משאיות הסיוע דרך המעברים לרצועת עזה; חמאס ניצלה את העיכוב בפעילות ועדת הטכנוקרטים וכוחות הביטחון החדשים כדי להמשיך בביסוס משילות ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה; ברשות הפלסטינית גינו את מותם של תושבים פלסטינים בהתפרעויות של מתיישבים יהודים, בחמאס קראו "להתעמת עם כנופיות המתנחלים".
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – פברואר 2026

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.  
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.