הג’האד האסלאמי בפלסטין

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.   להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפה צבאית משולבת נגד איראן, במהלכה נפגעו למעלה מ-1,500 מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר. במכת הפתיחה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי, מזכיר "מועצת ההגנה העליונה", ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה; במסגרת תקיפות צה"ל באיראן ובלבנון, סוכלו בכירים בכוח קדס שהיו אחראים לקשר מול חזבאללה וסייעו להתעצמות הארגון; נטען כי נותק הקשר בין הבכירים האיראניים האחראים על הטיפול ב"תיק הפלסטיני" לבין חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין ופלגים פלסטיניים נוספים; דווח כי הנהגת החות'ים ממשיכה לעקוב אחרי ההתפתחויות לפני שתקבל החלטה אם להצטרף ללחימה לצד איראן; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ. להמשך קריאה...

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. סוכלו פעילי טרור שניסו להתקרב לכוחות ובתקיפות בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש; נטען כי חמאס הבריחה דרך הים חומרים חיוניים שאפשרו לה לייצור עשרות רקטות; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין גינו את המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם הבהירו כי לא יתערבו בשל השלכות המלחמה ברצועת עזה. דווח כי בארגונים הפלסטיניים החמושים הנתמכים על ידי איראן יש חשש מקריסה מוחלטת בשל הלחץ הכלכלי על טהראן; ישראל סגרה את המעברים לרצועת עזה בשל מצב החירום, אולם הדגישה כי יש ברצועה מספיק סיוע הומניטרי עבור התושבים. דווח על עליות מחירים חדות של מוצרי יסוד בשווקי הרצועה; ארגון IHH התורכי הודיע כי משט של יותר ממאה כלי שיט עם אלפי פעילים צפוי לצאת באפריל 2026 לכיוון רצועת עזה במטרה "לשבור את המצור", במקביל להוצאת שיירות יבשתיות; בכיר בצוות התיווך האמריקאי מסר כי הממשל מכין הצעה לפירוק הדרגתי של חמאס מנשקה והעריך כי גם עובדים בממשל חמאס ישולבו במנגנוני השלטון החדשים תחת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שהוקמה לנהל את רצועת עזה; מזכיר הוועד הפועל של אש"ף הביע התנגדות לשיח על פירוק חמאס מנשקה או על סיווגה כארגון טרור, אך הדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה טעות אסטרטגית. להמשך קריאה...

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לצפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול מנהיג איראן ח'אמנהאי ועל התקיפות הישראליות בלבנון. צה"ל הגיב בתקיפות נגד יעדי חזבאללה ובסיכול בכירים בארגון בדרום לבנון ובאלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות; בתגובה לשיגור הרקטות, החליטה ממשלת לבנון על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והגבלתו לפעילות פוליטית בלבד. ראש הממשלה סלאם הנחה את הצבא להאיץ את פירוק נשק חזבאללה מצפון לליטאני "בכל האמצעים". דווח כי יו"ר הפרלמנט ברי נערך להסיר את החסות הפוליטית מחזבאללה בשל ירי הרקטות; לפני כניסת חזבאללה למערכה, גינו בארגון את התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם נמנעו מלהכריז במפורש כי יגיבו נגד ישראל. בהנהגה הלבנונית פעלו לשכנע את חזבאללה שלא להתערב במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב מחשש לתגובה ישראלית נרחבת גם נגד תשתיות לבנוניות; לפני פתיחת המערכה בין ישראל ואיראן (28 בפברואר 2026), המשיך צה"ל בתקיפות בדרום לבנון נגד יעדים צבאיים של הארגון במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של הארגון לצד היערכות אפשרית לתקיפות נגד ישראל. הותקפו מחנות של כוח רצ'ואן ועמדות שיגור ופירים תת-קרקעיים; בשל ההתפתחויות האזוריות, הוחלט כי ועידת התמיכה בצבא לבנון שתוכננה להתכנס בפריז ב-5 במרץ 2026 תידחה לאפריל 2026; דווח כי ראש יחידת התיאום והקישור לשעבר של חזבאללה, ופיק צפא, מונה לעוזר ראש המועצה המדינית של הארגון. להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות; איראן אישרה את מותם של ח'אמנהאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 3” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון; ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את "התוקפנות" וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון "ישראל הגדולה". הם פרסמו הודעות אבל על מות ח'אמנהאי, בהן הדגישו את תמיכתו ב"התנגדות" לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד "האויב הציוני"; בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול ח'אמנהאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות'ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים; להערכתנו, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות'ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה. להמשך קריאה...

השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה קובע כי חמאס תעביר את השלטון ברצועת עזה לוועדת טכנוקרטים פלסטינית וכי התנועה וכל שאר הארגונים החמושים יתפרקו מנשקם. בפועל, חל עיכוב בתחילת הפעילות המעשית של ועדת הניהול החדשה שעדיין לא נכנסה לרצועה וחמאס מנצלת זאת כדי לבסס את משילותה האזרחית והביטחונית לצד סירוב פומבי לפירוק נשק "ההתנגדות"; מערכת הביטחון הישראלית התריעה כי מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש באוקטובר 2025, חמאס נמצאת בתהליך מואץ של התעצמות כלכלית וצבאית. חמאס מתבססת על ייצור עצמי של אמצעי לחימה והברחות ממצרים באמצעות רחפנים ועל גביית מסים מהכנסת משאיות הסיוע ההומניטרי ומהברחות של סיגריות ומוצרים נוספים שמכניסים מיליוני שקלים לקופת התנועה. כמו כן גויסו והוכשרו אלפי פעילים חדשים ושוקמו תשתיות המשמות לצרכים ביטחוניים; להערכתנו, על אף שחמאס מביעה לכאורה נכונות לוותר על השלטון לטובת הממשל הטכנוקרטי החדש שהוכתב על ידי ארה"ב והמתווכות, היא בונה תשתית שתאפשר לה להישאר גורם כוח משמעותי ומשפיע גם ב"יום שאחרי" ותקשה על פירוקה המוחלט מהנשק. לצורך כך, היא מחזקת את המערכים הצבאיים שלה באמצעות ייצור והברחת אמצעי לחימה, גיוס והכשרת לוחמים חדשים וחידוש תשתיות שחלקן פועלות במבנים אזרחיים, ופועלת לשלב את אנשיה במנגנונים האזרחיים והביטחוניים תחת ועדת הטכנוקרטים. בנוסף, פתיחה בעתיד של מעבר רפיח  גם למעבר סחורות עלולה לשמש שוב את חמאס להברחת חומרים שיסייעו לשיקומה הצבאי. להערכתנו, כל עוד לא יתבצע מהלך לעצירת התעצמות חמאס ופירוק התנועה מנשקה לצד הקמת ממשל חלופי יעיל ברצועת עזה, שזוכה לתמיכה בינלאומית פעילה וללא נוכחות של אנשי חמאס, התנועה תישאר איום פעיל על כוחות צה"ל ועל שטח מדינת ישראל. להמשך קריאה...