אלקאעדה

ארגון IHH התורכי, שהוביל את משט ה”מאוי מרמרה”, פועל ברצועת עזה ומעורב בפעולות השיקום

ארגון IHH התורכי הודיע על פתיחת פרויקט לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות ברצועת עזה כחלק ממאמצי השיקום בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. הארגון היה מעורב בהוצאה לפועל של משטים לרצועת עזה, בראשם משט ה"מרמרה" שהסתיים בעימות אלים עם כוחות צה"ל במאי 2010 וכן במשט  "החוסן העולמי" שסוכל ע"י צה"ל באוקטובר 2025; הארגון הבלתי ממשלתי, שהוקם בשנת 1992 ומקורב לשלטון התורכי, מקדם פעילות אסלאמית-רדיקלית, אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. ראש הארגון, בולנט ילדרים, התבטא פעמים רבות עם אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות; לארגון ה-IHH גם קשרים עם חמאס, והוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ב-2008 בשל מעורבותו ברשת אגודות צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחו"ל; המחקר הנוכחי, המבוסס על עשרות מחקרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור על ארגון ה-IHH מאז שנת 2010, מסכם את ההיבטים המרכזיים בקשרים שבין הארגון התורכי לבין חמאס ואת התפקיד המרכזי של בולנט ילדרים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל בשיתוף פעולה עם חמאס; להערכתנו, מעורבות ה-IHH בפעילות השיקום ברצועת עזה עלולה להוות זרוע נוספת בחיזוק ההשפעה של חמאס על הנעשה ברצועה גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הנוכחות של מפקדת חמאס בתורכיה, שהיא אחת משושבינות הסכם הפסקת האש, והקשרים בין התנועה לבין ה-IHH גם עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי. כמו כן, הקשר הישיר בין ה-IHH לבין ממשלת תורכיה, אחת החותמות על הסכם הפסקת האש ותומכת בלתי מסויגת בחמאס, מעניק לשלטון התורכי דריסת רגל ברצועת עזה ומגביר את השפעתו האזורית, על הגבול עם ישראל.
להמשך קריאה...

הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון – תמונת מצב

הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשל מעורבות הפלסטינים במלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ולנוכח חוסר נכונות לפגוע ב"מאבק" הפלסטיני, נמנעו הרשויות הלבנוניות מלפעול נגד הנשק הפלסטיני במדינה; סיום הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בנובמבר 2024, בה נטלו חלק גם פלגים פלסטיניים חמושים, לצד היחלשות חזבאללה ונפילת משטר אלאסד בסוריה יצרו תנאים שעוררו מחדש את הדיון על מונופול המדינה על הנשק, ובכלל זה הנשק הפלסטיני ופירוז מחנות הפליטים; במהלך ביקור יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בלבנון במאי 2025 סוכם על הקמת ועדה משותפת לבחינת המצב במחנות הפליטים הפלסטיניים ולפירוק הנשק. בעקבות זאת, הודיעו הרשויות הלבנוניות כי תהליך פירוק הנשק צפוי להתחיל ביוני 2025; מטרת מחקר זה למפות את הפלגים הפלסטיניים החמושים המרכזיים הפועלים בלבנון. המחקר בוחן את אופי פעילותם ויכולותיהם הצבאיות, לנוכח האפשרות שכוחות הביטחון הלבנוניים יידרשו לפעול גם בכוח כדי ליישם את מונופול המדינה על הנשק בהתאם להנחיות השלטון; להערכתנו, יכולתה המוגבלת של ההנהגה הפלסטינית, קרי פתח והרשות הפלסטינית, לכפות את מרותה על הפלגים השונים במחנות הפליטים, בדגש על חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והגורמים האסלאמיסטיים הקיצוניים, לצד רתיעת ממשלת לבנון מלהיקלע לעימות אלים מולם, מעמידים בספק את מימוש ההכרזות בדבר פירוק מוחלט של הפלגים מנשקם; בראייתנו, חזבאללה מסתייג מהמהלך העלול להוות תקדים שיסלול את הדרך גם לפירוק עתידי של נשקו שלו. לפיכך, סביר כי הארגון יחתור לסכל כל ניסיון לפירוק הפלגים, כולל שימוש בכוח ויבקש לצמצם את המהלך לכדי הסכמות ומגבלות בדבר אופן השימוש בנשק הפלסטיני, אך תוך מתן לגיטימציה חדשה לעצם הימצאותו במחנות הפליטים; גם איראן עלולה להקשות על יישום התהליך מחשש לפגיעה בפלגים פלסטיניים שבהם השקיעה תמיכה פיננסית, אמצעים והכשרות לאורך שנים כחלק מ"ציר ההתנגדות", בראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין. זאת בנוסף להשפעה האפשרית של תהליך הפירוז על חזבאללה, הזרוע החשובה ביותר של טהראן בלבנון ובאזור. 
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (26 במרץ – 2 באפריל 2025)

תהלוכות "יום ירושלים העולמי" התקיימו ברחבי איראן ובמדינות "הציר השיעי" ביום שישי האחרון של חודש רמדאן. האירוע נוצל על ידי בכירים באיראן וב"חזית ההתנגדות" להדגשת התמיכה בפלסטינים וההתנגדות לישראל. מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, הצהיר כי זוהי חובה דתית ומוסרית להסיר את ישראל מהאזור; דובר משרד החוץ האיראני גינה את תקיפת ישראל בבירות וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול להפסקת התקיפות הישראליות בלבנון; שגריר איראן בעיראק הבהיר כי דרישתו של נשיא ארה"ב טראמפ לפירוק המיליציות הפרו-איראניות העיראקיות או למיזוגן בכוחות המזוינים העיראקיים אינה מקובלת על טהראן.  עם זאת, דווח כי הכוחות השיעים בעיראק הסכימו לדון על מיזוג המיליציות במסגרת "הגיוס העממי". דווח כי החות'ים הקימו כוח חדש בשם "גדוד חסן נצראללה" שיפעל בעיראק; החות’ים קיבלו אחריות על שתי תקיפות נגד ישראל באמצעות טילים. דובר צה”ל מסר כי כל הטילים יורטו לפני שחדרו לשטח ישראל; ארה”ב המשיכה בתקיפות נגד יעדים צבאיים של החות’ים ותגברה את הכוחות האוויריים שלה באזור. החות'ים קיבלו אחריות על תקיפות נגד נושאת המטוסים הארי ס. טרומן בים האדום וטענו כי "התוקפנות" האמריקאית לא משפיעה עליהם.
להמשך קריאה...

קווים לדמותו של מנהיג סוריה החדש: מג’הדיסט למדינאי?

ב-8 בדצמבר 2024, כבשו המורדים בהובלת ארגון היא'ת תחריר אלשאם, בהנהגת אחמד אלשרע, המכונה אבו מחמד אלג'ולאני,  את דמשק והפילו את משטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, אחרי מערכה צבאית של 12 יום. בעקבות זאת, הפך מנהיג היא'ת תחריר אלשאם, לשליט בפועל של סוריה. אחמד אלשרע עבר לאורך חייו שינויים אידיאולוגיים שהובילו אותו מנער שגדל  בסוריה לפעיל ג'האד בשורות אלקאעדה והמדינה האסלאמית בעיראק ועד אחד המנהיגים המובילים של ההתקוממות נגד משטר אלאסד בסוריה. המהפכים שעבר אלשרע התבטאו בעמדות שהציג ביחס לתפיסת הג'האד ובהתנתקות הפומבית מאלקאעדה ומדאעש, לצד שינויים באופן הלבוש והתדמית שהציג בתוך סוריה וכלפי הקהילה הבינלאומית. בראייתנו, האמביוולנטיות בעמדות של אלשרע והשינויים בהתנהלותו לאורך השנים נועדו להבטיח את שרידות ארגונו, אך גם הצביעו על גמישותו האידיאולוגית ועל הפרגמטיות הפוליטית שלו. להערכתנו, אלשרע צפוי להמשיך ולהציג את עצמו כאדם פרגמטי כדי להבטיח את התמיכה העממית והבינלאומית בשלטונו המתעצב, אולם עדיין נותר לבחון האם העמדות האידיאולוגיות שאותן גיבש כמנהיג סלפי-ג'האדי יבואו לידי ביטוי גם בהיותו המנהיג הפוליטי של סוריה, ובכללן השאיפה שהביע בעבר להוביל ג'האד כדי "לשחרר את אלאקצא".
להמשך קריאה...

מבט לסוריה (בעקבות הפלת המשטר) – 23 בדצמבר 2024 – 1 בינואר 2025

ההנהגה החדשה בסוריה המשיכה בביסוס השלטון: סוכם על פירוק כל הארגונים החמושים והכפפתם למשרד ההגנה החדש ומונו שר הגנה וראש מודיעין כללי. דרגות קצונה בכירות הוענקו למפקדים בהיאת' תחריר אלשאם ובארגונים נוספים שסייעו להפלת משטר אלאסד, בהם גם לוחמי ג'האד זרים; מנהיג סוריה בפועל, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), המשיך בפגישות עם משלחות זרות בכירות שהגיעו לדמשק. הוא ציין כי הבחירות לנשיאות יתקיימו בעוד ארבע שנים ושב על עמדתו כי סוריה לא תהווה איום על אף מדינה; עימותים אלימים פרצו בין כוחות הביטחון של המשטר החדש לבין תושבים עלוים בשל טענות לשריפת מקדש על ידי קיצונים אסלאמים. השלטון בדמשק הצביע על איראן כמי שמנסה לעורר כאוס בסוריה; דווח כי כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בכפרים באזור החיץ ברמת הגולן וכי חמישה בני אדם נפצעו מירי חיילים במהלך הפגנה. מושל דמשק החדש אמר שסוריה אינה מעוניינת להיות אויבת של ישראל; עורך היומון הלבנוני המזוהה עם חזבאללה הודה כי סוריה כבר אינה חלק מהמאבק מול ישראל ולא צפויה להביע סולידריות עם "ההתנגדות"; דווח כי בחמאס מנסים ליצור קשרים עם השלטון החדש בסוריה ונערכים לביקור בדמשק; ארה"ב וצרפת תקפו מטרות של דאעש בסוריה.
להמשך קריאה...

אלקאעדה

אלקאעדה הוא ארגון טרור אסלאמי סוני עולמי, שהוקם על ידי פעיל הטרור הפלסטיני עבדאללה עזאם ב־1988. מקורו של ארגון אלקאעדה הוא באפגניסטאן בתנועת מחתרת שפעלה נגד הכיבוש הסובייטי. מאז הקמתו פעל אלקאעדה בהנהגתו ובמימונו של אסאמה בן לאדן. אלקאעדה הוגדר רשמית כגוף מאורגן בשנת 1988 על ידי מייסדו ומנהיגו הראשון  אסאמה בן לאדן. מאז שהוגדר כגוף מאורגן הפך אלקאעדה לארגון טרור אסלאמי סוני עולמי הפועל בזירות רבות ברחבי העולם. מבחינה אידיאולוגית מתבסס אלקאעדה על האסכולה הסלפית באסלאם תוך ראיית הג’האד כחובה אישית של כל מוסלמי.

ארגון אלקאעדה אינו פועל במסגרת היררכית ברורה, אלא כקונפדרציה של ארגוני טרור, שמוציאים אל הפועל את האידאולוגיה והטקטיקה של הארגון. אסאמה בן לאדן שימש מקור השראה והכוונה לעשיית הטרור. הארגון גם מעניק סיוע ותמיכה בהיבטים שונים לארגוני טרור הדוגלים בג’יהאד עולמי ברחבי העולם

אלקאעדה עמד מאחורי שורת פיגועי ראווה נגד ארה”ב שהבולט שבהם היה הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר 2001. פעולות אלקאעדה גם כללו פגיעה באוכלוסייה אזרחית ובאתרים קדושים לבני הדתות השונות. לאחר מרדף ממושך נהרג אסאמה בן לאדן מנהיג אלקאעדה על ידי כוחות של צבא ארה”ב ב-2 במאי 2011. את מקומו תפס אימן אלט’ואהרי, סגנו של בן לאדן, ממוצא מצרי, שאף הוא ממקימי אלקאעדה.

בשנים האחרונות נחלש מוקד אלקאעדה באפגניסטאן ופקיסטאן. במקביל התחזקו התארגנויות מקומיות המזוהות עם אלקאעדה במדינות מוסלמיות שונות ביניהם: ארגון אלקאעדה בחצי האי ערב (AQAP), שמרכזו בתימן; אלקאעדה במע’רב האסלאמי (AQIM) וחזית פתח אלשאם שמרכזה בסוריה.