איראן

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (9-2 בפברואר 2026)

צה"ל המשיך בתקיפות בדרום לבנון ובאלבקעא נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. צה"ל עצר פעיל בכיר באלג'מאעה אלאסלאמיה, סניף האחים המוסלמים בלבנון המקורב לחמאס; מזכ״ל חזבאללה קאסם מִסְגֵּר את העימות עם ישראל וארה״ב כחלק ממערכה אזורית בהובלת איראן וטען כי הלחץ המדיני נועד להביא להישגים שישראל לא השיגה צבאית; ראש ממשלת לבנון סלאם ביקר בכפרי הגבול בדרום לבנון וזכה לקבלת פנים אוהדת. הוא הדגיש כי המדינה מחויבת לשקם את נזקי המערכה מול ישראל ולאפשר את חזרת התושבים לבתיהם; דווח כי ישראל הבהירה ללבנון כי היא תמשיך בתקיפות עד לפירוז חזבאללה בכל חלקי המדינה וכי היא תסיג את כוחות צה"ל מהעמדות בדרום לבנון רק בתמורה להכרזה על סיום מצב העוינות בין המדינות וחתימה על הסכם ביטחוני חדש. כמו כן דווח  כי התקיימה פגישה חשאית בארה"ב בין קצינים בכירים מצבא לבנון ומצה"ל; מפקד צבא לבנון היכל ביקר בארה"ב והציג את צורכי הצבא ואת הקשיים בהשלמת משימותיו, ובראשן יישום מונופול המדינה על הנשק. סנאטור רפובליקני בכיר קטע את פגישתו עם היכל לאחר שמפקד הצבא סירב לכנות את חזבאללה ארגון טרור; הנהגת חזבאללה קיבלה את התפטרות ופיק צפא מראשות יחידת הקישור והתיאום, צעד חריג וחסר תקדים במנגנון הביטחוני של הארגון. נטען כי הפרישה נבעה ממחלוקות עמוקות בצמרת הארגון לצד צמצום סמכויות וסטייה של צפא מהקו שהכתיבה ההנהגה; נמשכת המתיחות בין חזבאללה לממשל הלבנוני. בכירי חזבאללה האשימו את השלטון הלבנוני בהיסוס, בוויתורים ובהתנהלות המאפשרת החרפת התקיפות הישראליות, ובמקביל קידמו גישה מרסנת שהדגישה נכונות להמשך דיאלוג עם הנשיא והמוסדות, מבלי לסטות מעמדות הליבה של הארגון. בכירי הממשל בלבנון הביעו גם התנגדות למעורבות אפשרית של חזבאללה ולבנון במידה ויתפתח עימות עם איראן.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (27 בינואר 2026 – 4 בפברואר 2026)

שר החוץ האיראני הצהיר כי איראן תומכת בסיום הכיבוש הישראלי בסוריה. מיליצייה הפועלת בדרום סוריה פרסמה  אזהרה נגד הנוכחות הישראלית במקום. החותי'ם גינו את "התוקפנות" הישראלית ברצועת עזה העלולה להביא לעימות אזורי.
להמשך קריאה...

איומי ארגוני ‘ציר ההתנגדות’ על רקע המתיחות בין ארה”ב ואיראן

על רקע גל המחאות באיראן וחילופי האיומים בין איראן, ארה"ב וישראל פרסמו חברות 'ציר ההתנגדות' התייחסויות ואיומים מצדן ואף דווח כי חלקן פועלות להיערכות לעימות. היקף התגובות ועוצמתן יושפע בין השאר גם מאופי התקיפה של ארה"ב והמטרות שיותקפו. עם זאת, השיקולים של חברות הציר אינם אחידים.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (26 בינואר- 2 בפברואר 2026)

חזבאללה שומר על עמימות בנוגע למעורבותו האפשרית במידה ויפרוץ עימות אזורי עם איראן, אך רמז על הכנות לעימות במידה ויפרוץ. במסגרת תהליך רארגון בחזבאללה דווח על מחלוקות ומתיחות בארגון. בסוריה, אותרה פעילות עוינת של חזבאללה.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (27-20 בינואר 2026)

השגרירה הפלסטינית בטהראן אמרה כי טהראן העניקה תמיכה מוסרית ופוליטית בלתי מסויגת ל"פלסטין". חוקר איראני טען בתוכנית טלוויזיה כי גורלה של ישראל להיות מושמדת כישות פוליטית לפני הופעתו של האמאם השיעי השנים-עשר (המהדי); שגרירות איראן בלבנון גינתה בחריפות את תקיפות צה"ל בדרום לבנון ובאלבקאע וטענה כי הן מגבירות את נחישותו של העם הלבנוני "להתנגד"; נמסר כי מנהיג איראן בירך על הצגת מועמדותו של נורי אלמאלכי לראשות הממשלה החדשה בבגדאד. דובר משרד החוץ האיראני טען כי טהראן אינה מתערבת בסוגיות הפוליטיות הפנימיות בעיראק; מזכ"ל תנועת האצילים בעיראק יצא נגד הכוונה לפרק את המיליציות הפרו-איראניות מנשקן וטען כי "נשק ההתנגדות הוא אידיאולוגי וממושמע"; החות'ים והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק הסלימו את איומיהן לפגוע ביעדים אמריקאיים וישראליים במקרה של תקיפה נגד איראן.
להמשך קריאה...

הראייה הביקורתית של חמאס את הג’האד האסלאמי בפלסטין, כפי שעולה ממסמכי שלל

הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין (הגא"פ) קיימו שיתוף פעולה הדוק במערכות ובסבבי הלחימה נגד ישראל, כולל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהחלה בעקבותיה ברצועת עזה, והפעילו יחד חדר מבצעים משותף עם הפלגים החמושים הנוספים ברצועה; למרות שיתוף הפעולה, נרשמו לא מעט מקרים של מחלוקת בין שתי התנועות, בעיקר על רקע שיגורי רקטות עצמאיים של הגא"פ שהובילו לסבבי לחימה קצרים מול ישראל בניגוד למדיניות "ההסלמה המבוקרת" שחמאס ניסתה לקדם במקביל להכנות החשאיות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה עולה כי בחמאס הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהלות העצמאית; מסמכי השלל גם אישרו כי לא מעט רקטות ששוגרו על ידי הגא"פ לעבר ישראל נפלו ברצועת עזה וגרמו להרג תושבים פלסטינים ולנזק רב וכי גם חמאס ראתה בכך בעיה קשה; בניסיון לצמצם את ההתנהלות הסוררת של הגא"פ, פעלו בחמאס לכפות את רצונם על הגא"פ ואף להכפיף את הארגון לשליטתם הישירה; מסמכי השלל מציגים מערכת יחסים פרגמטית ותלוית אינטרסים בין חמאס ובין הגא"פ. חמאס רואה בגא"פ ארגון לא ממושמע הזקוק לבקרה קבועה ופיקוח, בעוד הגא"פ מבקש לזכות בהגמוניה הציבורית באמצעות פעילות אקטיביות יותר נגד ישראל. על אף שלא ידוע אם חמאס הצליחה ליישם במלואה את התוכניות להשתלטות על הגא"פ, המלחמה ברצועת עזה הראתה כי שתי התנועות הצליחו להתגבר על חילוקי הדעות ולשתף פעולה מול ישראל, כולל במסגרת העסקאות לשחרור החטופים. להערכתנו, על אף שחמאס תוותר לכאורה על השליטה הפוליטית ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת האש, שתי התנועות צפויות להציג עמדה נוקשה בכל הנוגע לפירוק הנשק ולהמשיך לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים ישראליים בהתאם לחזון של מלחמת ג'האד עד ל"השמדת ישראל".  עם זאת, אם חמאס תציג עמדות פרגמטיות, העימות בין התנועות צפויות להתחדש ולהחריף, גם כלפי חוץ. 
להמשך קריאה...