איראן

נשיא לבנון עון וראש הממשלה סלאם הגנו על הסכם המסגרת שהושג עם ישראל והדגישו כי זו הדרך היחידה לבסס את ריבונות המדינה ולהביא לנסיגת צה"ל מדרום המדינה. בממשלה הבהירו כי הם מקדמים הליכים נגד ישראל על ביצוע "פשעי מלחמה"; בכירי חזבאללה ויו"ר הפרלמנט ברי הביעו התנגדות גורפת להסכם המסגרת והזהירו כי הוא ידרדר את המדינה למלחמת אזרחים, בעודם ממשיכים להציג את הסכם ההבנות בין איראן לבין ארה"ב כבסיס לסיום המלחמה; צה"ל המשיך באיתור ובהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור ב"מרחב הביטחוני" בדרום לבנון ולסכל מחבלים שהיוו איום על הכוחות או ניסו להעביר אמצעי לחימה; חזבאללה האשים את צה"ל ב"הפרת" הסכם הפסקת האש, אך נמנע מקבלת אחריות על תקיפות חדשות. הארגון קיים הלוויות ליותר מ-200 מפקדים ופעילים שנהרגו במהלך המערכה; ארה"ב ומדינות המפרץ הטילו סנקציות על המערך הפיננסי של חזבאללה, ובראשו אגודת אלקרצ' אלחסן; דווח שאיראן נערכת להעביר לחזבאללה סיוע של כמיליארד דולר שיוקדש בעיקר לשיקום צבאי; משלחות של חזבאללה ואמל השתתפו בטקס האשכבה של מנהיג איראן הקודם, עלי ח'אמנהאי, בטהראן ונועדו עם בכירים בהנהגה האיראנית. שר ההגנה הלבנוני ייצג את ארצו בטקס על אף המתיחות בין בירות לבין טהראן; ממשלת לבנון מקדמת תוכניות לשיקום ולהחזרת העקורים, אך קשיי תקציב, היעדר מימון והמשך חוסר הוודאות הביטחוני מעכבים את התהליך. להמשך קריאה...

חזבאללה וחמאס הם שניים מהארגונים המרכזיים של "ציר ההתנגדות" שאיראן טיפחה במשך שנים ברחבי המזרח התיכון באמצעות העברות כספים, אמצעי לחימה וידע לצורך קידום האידאולוגיה והאינטרסים הלאומיים שלה; בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה בשנת 2017 הובילה להידוק שיתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה. אלסנואר ראה את חזבאללה לא רק כמודל לחיקוי במאבק נגד ישראל, אלא גם גורם מתווך בקשר עם איראן ואמצעי להפיכת חמאס לחלק בלתי נפרד מברית אזורית ועל כן פעל להקים עמו שותפות אסטרטגית, תוך שימוש במוטיב הדתי של הגנה על אלאקצא; מערכת "סיף אלקדס" סיפקה את ההזדמנות הראשונה ליישום שיתוף הפעולה האסטרטגי בין חמאס לבין חזבאללה במסגרת מערכה רב-זירתית. מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה כללו פרטים על התיאום בין הצדדים במסגרת חדר מבצעים משותף שפעל לאורך כל המערכה עם העברת מידע מודיעיני בזמן אמת לצד אישור של חזבאללה לחמאס לשגר רקטות משטח לבנון; מסמכי השלל גם הראו כיצד ניסו בכירי החמאס לשכנע את מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, להשתתף במערכה המכרעת נגד ישקראל, גם אם באופן חלקי, בעוד שנצראללה הפגין עמדה זהירה עד שהביע נכונות לשתף פעולה במערכה; החלטת חמאס לפתוח במתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הפתיעה את נצראללה, שנדרש להחליט במהירות כיצד להיענות לקריאת הנהגת חזבאללה לסייע במלחמה החדשה; מסמכי השלל של חמאס מאירים את ההבנה בקרב הנהגת חמאס כי מעורבות חזבאללה תהווה מכפיל כוח בכל מערכה מול ישראל, בין אם בשיתוף פעולה מודיעיני או בפעילות מוגבלת שתרתק את כוחות צה"ל בגבול הצפון ובכך תקל על הלחימה ברצועת עזה ובזירות נוספת ובין אם במעורבות מלאה שתוכל לסייע ביישום החזון של "השמדת ישראל". עם זאת, ההחלטה של אלסנואר ואלצ'יף לפתוח במערכה מבלי שעדכנו מראש את חזבאללה העידה על הבנתם כי לארגון יש אינטרסים משלו הקשורים לזירה הלבנונית ולמחויבות לאיראן, כפי שבאו לידי ביטוי בתפיסת הפעלת הכוח של חזבאללה במלחמה ובהצהרות בכירי הארגון. להמשך קריאה...

בכירים איראניים ביקרו את הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ללבנון, והדגישו את הצורך בנסיגה ישראלית מלאה מלבנון כתנאי להשלמת המשא ומתן עם ארה"ב; דווח כי איראן העלתה את הסוגיה הפלסטינית במסגרת המשא ומתן עם ארה"ב בשווייץ; שר החוץ האיראני ביקר בבגדאד ונועד עם בכירי הממשל העיראקי. ראש ממשלת עיראק הביע שביעות רצון מקצב מסירת הנשק של המיליציות הפרו-איראניות; כוחות צה"ל בדרום סוריה סיכלו שני חמושים שהתקרבו לגדר הגבול ברמת הגולן, לפי החשד בשליחות איראן. עימותים בין כוחות צה"ל לתושבים וחמושים בכפר באזור אגן הירמוכ.  להמשך קריאה...

כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועת עזה וסיכלו מחבלי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בהם מעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023. כמו כן, הושמדו תשתיות צבאיות של חמאס ששוקמו לאחר הפסקת האש; דובר חמאס האשים את ישראל בפגיעה שיטתית ומכוונת בילדים; הוועדה הבינלאומית להגנה על עיתונאים בודקת את מאגר השמות של אנשי תקשורת שנהרגו במלחמה ברצועת עזה אחרי שהתברר כי חלקם השתייכו לחמאס ולג'האד האסלאמי בפלסטין; חמאס המשיכה להאשים את הנציג העליון של "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, בקידום עמדות ישראליות ובפגיעה בהתקדמות המשא ומתן על יישום הפסקת האש. התנועה שבה על עמדתה כי היא מוכנה להעביר את השליטה ברצועה לוועדת הניהול הלאומית; מארגני "מחאת 26 ביוני" נגד שלטון חמאס הודו כי נכשל הניסיון לקיים הפגנות המוניות בשל ההפחדות מצד חמאס, אולם הבהירו כי ימשיכו במאבקם; בכיר חמאס שוחח עם שר החוץ האיראני; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור נרחבת ביהודה ושומרון; הרשות הפלסטינית  מנסה לגייס את הוותיקן, האו"ם ומדינות ערביות ומערביות נגד "הפגיעה המכוונת במוסדות נוצריים" בירושלים. להמשך קריאה...

הסבב החמישי של השיחות הישירות בין לבנון לישראל בארה"ב הסתיים ב-26 ביוני 2026 עם חתימת הסכם מסגרת שכולל הכרה הדדית בריבונות לצד מתווה שמתנה את נסיגת כוחות צה"ל ביכולתו של צבא לבנון לפרק את חזבאללה והארגונים החמושים. הממשל הלבנוני ומתנגדי חזבאללה בירכו על ההסכם, חזבאללה ויו"ר הפרלמנט ברי הביעו התנגדות נחרצת והזהירו מפני הידרדרות למלחמת אזרחים; כוחות צה"ל המשיכו לפעול ב"מרחב הביטחוני" בדרום לבנון, השמידו תשתיות טרור של חזבאללה וסיכלו מחבלים שהיוו איום. שני לוחמי צה"ל נהרגו בדרום לבנון; חזבאללה פרסם הודעות שבהן האשים את ישראל ב"הפרות" של הפסקת האש ואיים כי הוא שומר את זכותו לתגובה, אך נמנע מלקבל אחריות על תקיפות; חזבאללה פועל לקידום נרטיב "הניצחון" של "ההתנגדות" ואיראן וביסוס מעמד הארגון כשותף הכרחי בכל הסדר עתידי בלבנון. מנגד, חברי פרלמנט המתנגדים לחזבאללה קראו להטיל על חזבאללה ואיראן את עלויות המלחמה; ביקורת על חזבאללה בשל דיווחים כי הארגון הפנה את עיקר הכספים שקיבל מאיראן לטובת צרכים צבאיים והסתפק במענקי סיוע מוגבלים לאזרחים; נשיא לבנון עון בירך על הודעת צרפת ואיטליה על כוונתן להקים קואליציה רב-לאומית שתפעל לחזק את כוחות צבא לבנון לאחר סיום מנדט יוניפי"ל; על רקע יישום הפסקת האש, נמשכת חזרת העקורים לדרום לבנון. להמשך קריאה...

ב-26 ביוני 2026, עם תום הסבב החמישי של המשא ומתן הישיר בין לבנון לבין ישראל בארה"ב, חתמו שגרירי שתי המדינות על הסכם מסגרת בנוכחות מזכיר המדינה האמריקאי, שעיקריו הם הכרה הדדית של כל מדינה בריבונות של המדינה השנייה לצד התחייבות להמשיך במשא ומתן לסיום מצב המלחמה ולכינון שלום; נסיגה ישראלית הדרגתית מ"אזורי פיילוט" בדרום לבנון, אליהם ייכנס צבא לבנון כדי לפרק את כל הקבוצות החמושות הבלתי מדינתיות ולאכוף את ריבונות המדינה. נסיגת צה"ל תושלם רק אחרי שפירוק הקבוצות והתשתיות שלהן יאומת באופן רשמי התחייבות של הממשל הלבנוני ליישם את מונופול השליטה על הנשק ולמנוע מכל מדינה או גורם בלתי מדינתי לקחת מרשויות המדינה את הסמכות להחליט בסוגיות מלחמה ושלום; מניעת הזרמת כספים לכל גורם המזוהה עם קבוצות חמושות שאינן מדינתיות; נשיא לבנון עון וראש הממשלה סלאם הדגישו כי ההסכם הוא הישג מדיני ובסיס להשבת הריבונות ולחיזוק מוסדות המדינה. חזבאללה ובעלי בריתו דחו את הסכם המסגרת על הסף וטענו כי הוא מהווה "כניעה" ופגיעה בריבונות לבנון ועלול להוביל למלחמת אזרחים; מתנגדי חזבאללה שיבחו את ההסכם והביעו ביטחון כי הוא יצמצם את השפעת חזבאללה ואיראן על קבלת ההחלטות במדינה; משרד החוץ האיראני הדגיש כי רק יישום הסכם ההבנות עם ארה"ב יביא לביסוס יציבות באזור וקרא לארה"ב לאלץ את ישראל לקבוע לוח זמנים לנסיגה ללא תנאים.  בראייתנו, חתימת הסכם המסגרת מסמנת תפנית משמעותית בזירה הלבנונית, שכן לראשונה הציגה ההנהגה הלבנונית מתווה מדיני המחבר בין נסיגה ישראלית לבין הרחבת ריבונות המדינה ופירוק חזבאללה מנשקו. בכך ההסכם  הוא לא רק סוגיה ביטחונית-מדינית מול ישראל אלא גם מאבק על דמותה העתידית של לבנון.; לפתחו של הממשל הלבנוני  מונח אתגר בדמות יכולתו לכפות את מרותו מבלי להידרדר לעימות אלים עם המחנה השיעי. ואילו בפני חזבאללה ניצב האתגר לשמר את מעמדו כגורם הצבאי והפוליטי המרכזי מחוץ למסגרת המדינה ומניעת דחיקת רגליה של איראן מהמדינה. לניגוד האינטרסים בין הצדדים יש פוטנציאל להתפתחות לעימות אלים העלול לדרדר את המצב השברירי במדינה ואף לגלוש לחידוש הלחימה בין ישראל לחזבאללה. להמשך קריאה...