מתקפת המורדים בסוריה וההשלכות האפשריות על ישראל
ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. ב-30 בנובמבר 2024, החלו ארגוני מורדים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב נגד כוחות המשטר הסורי ונגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה כורדית-ערבית שפועלת בתמיכת ארה"ב. המורדים השתלטו על הערים חלב וחמאת ועל בסיסי צבא, שדות תעופה צבאיים ומתקנים ביטחוניים שפעלו בחסות משמרות המהפכה של איראן וחזבאללה; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" הביעו תמיכה במשטר הסורי, תוך השקעת מאמצים מדיניים להרגעת המצב, והחלו לשלוח כוחות לסוריה. איראן אף האשימה כי המתקפה היא "מזימה ישראלית-אמריקאית" שנועדה להחליש את "ציר ההתנגדות"; המורדים ציינו כי הפעילות נועדה למנוע מכוחות המשטר הסורי לפתוח במתקפה נגד מובלעת האופוזיציה בצפון-מערב סוריה. כמו כן, הם ציינו כי תשומת הלב של "ציר ההתנגדות" בלחימה נגד ישראל והסגת כוחות חזבאללה מסוריה ללבנון היוו גורמי מפתח בשיקולים שלהם לפתיחת המתקפה בעיתוי הנוכחי; להערכתנו, על אף שהמורדים מתמקדים בלחימה נגד משטר אלאסד ובעלי בריתו, ההשתלטות של גורמים אסלאמיים-ג'האדיסטיים על אמצעי לחימה מתקדמים, כולל מטוסי קרב, עלולה להוות איום על ישראל בטווח הארוך. כמו כן, חוסר היציבות הגובר בסוריה עלול לעורר גל חדש של עקורים שעלולים להתקדם גם לעבר גבול ישראל. עם זאת, מתקפת המורדים גם מהווה איום על איראן ו"ציר ההתנגדות" שהשתמשו בסוריה כנתיב להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון ולביצוע תקיפות נגד ישראל. ההתמקדות של איראן והמיליציות בלחימה נגד המורדים, שגם השתלטו על אתרים בעלי חשיבות אסטרטגית עבור "ציר ההתנגדות", עשויה להקשות עליהם לסייע לחזבאללה בתהליך השיקום לאחר הלחימה נגד ישראל.
להמשך קריאה...