איראן

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (30 ביוני – 7 ביולי 2025)

כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו תשתיות בדרום לבנון ובבקעא וסוכל פעיל שעסק בהברחת אמצעי לחימה עבור כוח קדס האיראני; בחזבאללה ניצלו את טקסי העשוראא' השיעיים כדי למחות על התנהלות הממשלה מול "ההפרות" הישראליות ולהצדיק את המשך "ההתנגדות". בכירי ההנהגה הלבנונית שבו על עמדתם כי התקיפות הישראליות והנוכחות בחמשת המוצבים בדרום לבנון מקשים על השגת יציבות. השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, הודה כי הפסקת האש היא "כישלון גמור"; נשיא לבנון עון העביר לשליח האמריקאי בראק את תשובת ארצו להצעות האמריקאיות בנוגע לפירוק הנשק, בראק הביע שביעות רצון אך הדגיש כי ארה"ב לא תכפה את רצונה וכי על הלבנונים לפתור את הבעיה. בכירי חזבאללה הדגישו כי אינם מוכנים לדון באפשרות של פירוק הארגון מנשקו והמזכ"ל נעים קאסם טען כי הטילים הם "הבסיס ליכולות ההגנה שלנו", אך דווח כי בחזבאללה דנים בפירוק הנשק הכבד שהפך ל"נטל"; דווח כי עשרת אלפים מלוחמי הארגון הושבתו מאז תחילת הלחימה נגד ישראל וכי חזבאללה איבד את כל הנשק הכבד והבינוני שלו מדרום לנהר הליטאני. ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים בזרוע הכלכלית של חזבאללה וגורמי הביטחון בלבנון תפסו 8.2 מיליון דולר שהוברחו בתיקים לנמל התעופה בבירות; בממשל הלבנוני הבהירו כי איסוף הנשק ממחנות הפליטים הפלסטיניים הוא עובדה מוגמרת וכי העיכוב נובע ממחלוקות בתוך תנועת פתח ובשל חוסר יכולתה של ההנהגה הפלסטינית לאחד את כל הפלגים במסגרת יישום ההחלטה.
להמשך קריאה...

אפשרות לפיגועי טרור איראניים בעקבות המערכה הצבאית מול ישראל

איראן משתמשת בטרור ברחבי העולם כדי לקדם אינטרסים לאומיים, בין השאר נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל נגד איראן, כדוגמת פגיעה בבכירים ובתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, וכן בבכירים ב"ציר ההתנגדות"; פעילות הטרור מתנהלות תחת פיקוח והכוונה של כוח קדס של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין. בניסיון לטשטש את המעורבות האיראנית הישירה, הפיגועים מבוצעים בעיקר על ידי ארגונים שלוחים, ובראשם חזבאללה, סייענים מקומיים וארגוני פשיעה; בעקבות המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן בין 24-13 ביוני, במהלכה ישראל סיכלה עשרות מפקדים איראנים בכירים ופגעה במתקני הגרעין וביכולות אסטרטגיות נוספות של איראן, עולה אפשרות כי במסגרת התגובה של איראן, היא גם תנסה להוציא לפועל פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. מעצרם של חשוד שתכנן פיגוע נגד ישראלים בקפריסין ושל חשוד שתיעד מטרות יהודיות בגרמניה, שניהם פעלו בהנחיית כוח קדס, הצביעו על סימנים ראשונים למימוש האיום בשטח; להערכתנו, עוצמת הפגיעה חסרת התקדים שספגה איראן והצורך שלה לשקם את תדמיתה וליצור מאזן הרתעה שירסן את ישראל מלהמשיך לפעול כנגדה צפויים להגביר את המוטיבציה האיראנית לפגוע ביעדים ובנכסים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. בדומה לניסיון העבר, המאמצים האיראניים לגבות מחיר מישראל בדמות פיגוע משמעותי בחו"ל צפויים להימשך לאורך זמן, תוך שימוש במגוון יכולות ותשתיות שעומדות לרשות שירותי הביטחון והמודיעין האיראניים במדינות שונות, מול המשך ניסיונות הסיכול  של ישראל ושירותי מודיעין ידידותיים. 
להמשך קריאה...

“ציר ההתנגדות” והמערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן

השימוש של איראן בארגונים שלוחים ברחבי המזרח התיכון, המרכיבים את "ציר ההתנגדות", הפך לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן ובפעילותה האזורית לאחר המהפכה האסלאמית. אחת המטרות המרכזיות בבניית "ציר ההתנגדות" הייתה להרתיע את ישראל מתקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן ולספק יכולת תגובה מיידית במקרה של תקיפה כזו; פתיחת המערכה הצבאית של ישראל נגד איראן ב-13 ביוני 2025, מצאה את ארגוני "ציר ההתנגדות" במשבר עמוק אחרי קרוב לשנתיים של לחימה, במהלכן איבדו רבים ממנהיגיהם ואלפי פעילים ויכולותיהם הצבאיות נפגעו קשות. לאורך 12 ימי המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן, במהלכם הותקפו מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית וסוכלו עשרות מפקדים ומדעני גרעין, נמנעו הארגונים השלוחים כמעט לחלוטין מפעילות התקפית נגד ישראל וארה"ב. במקום זאת, הם הסתפקו בהודעות תמיכה באיראן וגינויים לתקיפות הישראליות והאמריקאיות, תוך איומים כי יתערבו בלחימה אם הנסיבות ישתנו; ההנהגה באיראן עדיין לא הגיבה על הימנעות הארגונים השלוחים מפתיחת חזיתות נוספות נגד ישראל, אולם בכירים בטהראן הבהירו כי הרפובליקה האסלאמית עדיין מחויבת לתמיכה ב"ציר ההתנגדות" עד להשלמת המאבק בישראל; בראיית "ציר ההתנגדות", הסיכול המשמעותי ביותר במערכה היה של ראש ענף פלסטין בכוח קדס של משמרות המהפכה, מחמד סעיד איזדי (חאג' רמצ'אן), איש המפתח בקשרי איראן עם הארגונים הפלסטיניים ועם חזבאללה שגם מילא תפקיד בהכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בהודעות ההספד, הדגישו הארגונים את מחויבות איזדי לבניית "ההתנגדות"; לתוצאות המערכה בין ישראל לבין איראן יש השלכות על עתיד הארגונים השלוחים, כבר בטווח הזמן המיידי: ארה"ב, קטר ומצרים הגבירו את המאמצים לקדם הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור חטופים, תוך הגברת הלחץ על חמאס; חזבאללה מתקשה בשיקום יכולותיו הצבאיות, נאלץ לעצור את תשלום הקצבאות לבעלי הבתים שנפגעו, במהלך הלחימה מול ישראל וניצב מול לחץ גובר להתפרק מנשקו; סוגיית פירוק המיליציות הפרו-איראניות בעיראק התעוררה מחדש; החות'ים, שנותרו הזירה הפעילה היחידה של "זירות התמיכה", מנסים לבסס את מעמדם במסגרת "ציר ההתנגדות", גם באמצעות שיפור יכולותיהם הצבאיות בסיוע איראני; להערכתנו, איראן תיאלץ להשקיע בתקופה הקרובה משאבים רבים לשיקום יכולותיה שנפגעו בתקיפות הישראליות ולייצוב המערכת הצבאית והביטחונית אחרי סיכולם של עשרות מפקדים בכירים. על אף ההצהרות על המשך התמיכה ב"ציר ההתנגדות", איראן תתקשה בטווח הקצר לספק את היקפי הסיוע לשלוחים כפי שהיו לפני ה-7 באוקטובר 2023. לסיכול איזדי צפויות להיות השפעות מהותיות על המשך הסיוע הפיננסי והצבאי לארגונים השלוחים לאור ניסיונו רב השנים. גם הארגונים השלוחים ינסו להתאים עצמם למציאות החדשה, לאור הדרישה לוויתורים חסרי תקדים בכל הנוגע ליכולותיהם הצבאיות.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25 ביוני-2 ביולי 2025)

בכירים איראנים המשיכו להציג את הפסקת האש בין איראן וישראל כניצחון של הרפובליקה האסלאמית. מנהיג איראן ח'אמנהאי ובכירים נוספים הזהירו כי כל הפרה של הפסקת האש מצד ישראל תגרור תגובה חריפה יותר מצד הכוחות המזוינים האיראניים. הם הדגישו כי ארה"ב נאלצה להצטרף באופן ישיר למערכה נגד איראן כדי להציל את ישראל מתבוסה; באיראן טרם הגיבו להימנעות שלוחיה באזור, לרבות חזבאללה והמיליציות השיעיות העיראקיות, מפתיחת חזיתות נוספות נגד ישראל במהלך מלחמת 12 הימים. ככל הנראה, איראן ציפתה לסיוע מצד בעלי בריתה באזור וסביר שאף דחקה בהם להצטרף ללחימה, אך בשלב זה לא הביעו בכירים איראניים אכזבה פומבית מהתנהלות רכיבי "הציר הפרו-איראני" באזור במלחמה עם ישראל וארה"ב; שגריר איראן בלבנון הביע את הערכתו למשתתפים בהפגנת הסולידריות שקיימו תומכי חזבאללה מול השגרירות בבירות, והדגיש את הקשרים ההדוקים בין העמים באיראן ובלבנון; עיתון שמרני איראני תקף בחריפות את נשיא סוריה, אחמד אלשרע, על רקע הדיווחים על שיחות חשאיות בין ישראל וסוריה. הביקורת משקפת מורת רוח גוברת בטהראן לנוכח האפשרות להרחבת שיתוף הפעולה בין סוריה וישראל, לרבות מול איראן; החות'ים קיבלו אחריות על מספר תקיפות נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים. דובר צה"ל עדכן על שני מקרים של יירוט טיל בליסטי ויירוט של כלי טיס בלתי מאויש אחד. כמו כן, טיל בליסטי ששוגר מתימן נפל בדרכו לישראל; בממשלת תימן הנתמכת על ידי המערב הזהירו כי איראן עלולה להעביר חלק מייצור הטילים וכלי הטיס בלתי מאוישים לשטחים בשליטת החות'ים לאחר שישראל פגעה במתקני הייצור. כמו כן, נחשף כי החות'ים הקימו מפעל לייצור סם הקפטגון למימון פעילות "ציר ההתנגדות" לאחר נפילת משטר אלאסד בסוריה; צה"ל עצר ארבעה חשודים בפעילות טרור בהכוונה איראנית בדרום סוריה. חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה פרסמה סרטון איום בעברית, בו הזהירה כי תפעל בקרוב נגד ישראל וטענה כי יש ברשותה רקטות וטילים לטווחים של מאות קילומטרים. 
להמשך קריאה...

השימוש בטק״ק מצרר כנדבך נוסף במדיניות הטרור של איראן

המשטר באיראן עושה שימוש בטרור כנגד יעדים ישראליים מזה שנים רבות, וזאת במטרה לקדם את האינטרסים שלו, ובהם יצירת הרתעה וגביית מחיר. דפוס הפעולה מתאפיין בפגיעה מכוונת באזרחים באמצעות פיגועים ברחבי העולם לצד תמיכה מתמשכת בשורה של ארגוני טרור שלוחים במזרח התיכון וציודם באמצעי לחימה המופעלים כנגד ריכוזי אוכלוסייה בישראל; המערכה הצבאית האחרונה בין ישראל לבין איראן חשפה נדבך נוסף של השימוש האיראני בטרור כנגד ישראל עם ירי ישיר של טילי קרקע-קרקע (טק"ק) לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל. זאת למרות הטענה האיראנית כי הירי נועד לפגוע במתקנים אסטרטגיים ובמחנות צבא; הביטוי הבולט ביותר לטרור הטק"ק האיראני היה הטיל ח׳ורמשהר-4, שהצג בפומבי באיראן בשנת 2023, אשר מוגדר כטיל בליסטי אסטרטגי ארוך-טווח ונושא כשמונים פצצות מצרר קטנות שמתפזרות ויוצרות נזק נרחב ללא אבחנה. במהלך המערכה, איראן ביצעה שימוש מבצעי ראשון בטיל הבליסטי שגרם לנזקים נרחבים באזורים שונים בישראל; להערכתנו, הרעיון העומד בבסיס פיתוח טק״ק דוגמת הח׳ורמשהר-4 ושיגורו לשטח ישראל הוא לייצר פגיעה מקסימלית במרחב האזרחי ולשמש ככלי טרור לזריעת בהלה ושיבוש החיים בעורף. ככזה, מבטא הח׳ורמשהר-4 נדבך נוסף בשימוש שעושה איראן בטרור כנגד אוכלוסייה אזרחית, תוך קביעת תקדים מסוכן בזירה הבינלאומית של שימוש בטק"ק מצרר ארוך-טווח כנשק טרור מדינתי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 ביוני -1 ביולי 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה במסגרת מבצע “מרכבות גדעון”, במסגרתן סוכלו פעילי טרור בולטים, בהם בכיר בזרוע הצבאית של חמאס שהיה ממתכנני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. שבעה לוחמי צה"ל נהרגו בפיצוץ בדרום הרצועה ולוחם נוסף נהרג בצפון הרצועה; ארה"ב, קטר ומצרים הגבירו את המאמצים לקדם הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור חטופים על רקע הפסקת האש במערכה הצבאית בין ישראל ואיראן, אך קיימות מחלוקות עקרוניות בנוגע להסדרה ארוכת טווח, נסיגה ישראלית ופירוק חמאס מנשקו. בחמאס הטילו על ישראל את האחריות לכישלון המגעים עד כה והמשיכו לדרוש סיום מוחלט של המלחמה; בחמאס המשיכו לקדם את נרטיב "ההרעבה" על אף הגידול בהכנסת הסיוע ההומניטרי במהלך יוני 2025. הקרן ההומניטרית לעזה הודיעה כי חילקה יותר מחמישים מיליון ארוחות בתוך חודש מתחילת פעילותה; חילופי אש התנהלו בין כנופיות וחמולות לבין כוחות הביטחון של חמאס ברצועת עזה שהגבירו את צעדי הדיכוי נגד חשודים במעורבות בביזת משאיות סיוע ובשיתוף פעולה עם ישראל. דווח כי בחמאס נואשים להפסקת אש כדי להתמודד עם "גורמים סוררים"; משלחת חמאס השתתפה בטקס האשכבה באיראן של בכירי משמרות המהפכה ומדעני הגרעין שנהרגו במערכה הצבאית נגד ישראל. בכירים בחמאס נועדו עם ראש המודיעין התורכי; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, במהלכה נחשפה תשתית טרור גדולה של חמאס בחברון; הנהגת הרשות הפלסטינית בירכה על הפסקת האש שיזם הנשיא טראמפ בין ישראל ואיראן, וקראה לקידום תהליך מדיני גם בזירה הפלסטינית.
להמשך קריאה...