איראן

מבט חודשי לטרור – פברואר 2026

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.  
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25 בפברואר – 4 במרץ 2026)

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפה צבאית משולבת נגד איראן, במהלכה נפגעו למעלה מ-1,500 מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר. במכת הפתיחה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי, מזכיר "מועצת ההגנה העליונה", ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה; במסגרת תקיפות צה"ל באיראן ובלבנון, סוכלו בכירים בכוח קדס שהיו אחראים לקשר מול חזבאללה וסייעו להתעצמות הארגון; נטען כי נותק הקשר בין הבכירים האיראניים האחראים על הטיפול ב"תיק הפלסטיני" לבין חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין ופלגים פלסטיניים נוספים; דווח כי הנהגת החות'ים ממשיכה לעקוב אחרי ההתפתחויות לפני שתקבל החלטה אם להצטרף ללחימה לצד איראן; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בפברואר – 3 במרץ 2026)

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. סוכלו פעילי טרור שניסו להתקרב לכוחות ובתקיפות בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש; נטען כי חמאס הבריחה דרך הים חומרים חיוניים שאפשרו לה לייצור עשרות רקטות; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין גינו את המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם הבהירו כי לא יתערבו בשל השלכות המלחמה ברצועת עזה. דווח כי בארגונים הפלסטיניים החמושים הנתמכים על ידי איראן יש חשש מקריסה מוחלטת בשל הלחץ הכלכלי על טהראן; ישראל סגרה את המעברים לרצועת עזה בשל מצב החירום, אולם הדגישה כי יש ברצועה מספיק סיוע הומניטרי עבור התושבים. דווח על עליות מחירים חדות של מוצרי יסוד בשווקי הרצועה; ארגון IHH התורכי הודיע כי משט של יותר ממאה כלי שיט עם אלפי פעילים צפוי לצאת באפריל 2026 לכיוון רצועת עזה במטרה "לשבור את המצור", במקביל להוצאת שיירות יבשתיות; בכיר בצוות התיווך האמריקאי מסר כי הממשל מכין הצעה לפירוק הדרגתי של חמאס מנשקה והעריך כי גם עובדים בממשל חמאס ישולבו במנגנוני השלטון החדשים תחת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שהוקמה לנהל את רצועת עזה; מזכיר הוועד הפועל של אש"ף הביע התנגדות לשיח על פירוק חמאס מנשקה או על סיווגה כארגון טרור, אך הדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה טעות אסטרטגית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23 בפברואר-2 במרץ 2026)

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לצפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול מנהיג איראן ח'אמנהאי ועל התקיפות הישראליות בלבנון. צה"ל הגיב בתקיפות נגד יעדי חזבאללה ובסיכול בכירים בארגון בדרום לבנון ובאלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות; בתגובה לשיגור הרקטות, החליטה ממשלת לבנון על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והגבלתו לפעילות פוליטית בלבד. ראש הממשלה סלאם הנחה את הצבא להאיץ את פירוק נשק חזבאללה מצפון לליטאני "בכל האמצעים". דווח כי יו"ר הפרלמנט ברי נערך להסיר את החסות הפוליטית מחזבאללה בשל ירי הרקטות; לפני כניסת חזבאללה למערכה, גינו בארגון את התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם נמנעו מלהכריז במפורש כי יגיבו נגד ישראל. בהנהגה הלבנונית פעלו לשכנע את חזבאללה שלא להתערב במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב מחשש לתגובה ישראלית נרחבת גם נגד תשתיות לבנוניות; לפני פתיחת המערכה בין ישראל ואיראן (28 בפברואר 2026), המשיך צה"ל בתקיפות בדרום לבנון נגד יעדים צבאיים של הארגון במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של הארגון לצד היערכות אפשרית לתקיפות נגד ישראל. הותקפו מחנות של כוח רצ'ואן ועמדות שיגור ופירים תת-קרקעיים; בשל ההתפתחויות האזוריות, הוחלט כי ועידת התמיכה בצבא לבנון שתוכננה להתכנס בפריז ב-5 במרץ 2026 תידחה לאפריל 2026; דווח כי ראש יחידת התיאום והקישור לשעבר של חזבאללה, ופיק צפא, מונה לעוזר ראש המועצה המדינית של הארגון.
להמשך קריאה...

תגובות “ציר ההתנגדות” למערכה בין ישראל וארה”ב לבין איראן וסיכול עלי ח’אמנהאי

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות; איראן אישרה את מותם של ח'אמנהאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 3” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון; ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את "התוקפנות" וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון "ישראל הגדולה". הם פרסמו הודעות אבל על מות ח'אמנהאי, בהן הדגישו את תמיכתו ב"התנגדות" לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד "האויב הציוני"; בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול ח'אמנהאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות'ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים; להערכתנו, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות'ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בפברואר 2026)

יו"ר "מטה האנתפאצ'ה ויום ירושלים העולמי" באיראן טען כי תפיסתו של מכונן המהפכה האסלאמית, שהגדיר את ישראל כ"גידול סרטני", נפוצה היום ברחבי העולם וכי הסוגיה הפלסטינית הפכה לנושא המרכזי בזירה הבינלאומית; שגריר איראן בלבנון, מג'תבא אמאני, סיים את שליחותו בבירות ושב לאיראן. במקומו מונה מחמד-רצ'א ראוף שיבאני לכהונה שנייה כשגריר בלבנון; דווח כי קצינים ממשמרות המהפכה מובילים את היערכות חזבאללה לקראת האפשרות למתקפה ישראלית אפשרית ולתקיפה אמריקאית על איראן; נטען כי איש הדת השיעי הבכיר בעיראק, איתאללה סיסתאני, העביר לשגריר איראן בבגדאד מסר שלפיו במקרה של פגיעה אמריקאית בחייו של מנהיג איראן, הוא יוציא פסק הלכה הקורא לג'האד נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק; ההנהגה החות'ית גינתה את דברי שגריר ארה"ב בישראל על "ארץ ישראל הגדולה" וקראה למדינות המוסלמיות לפעול יחד מול "האיום הקיומי"; דווח כי החות'ים העלו את הכוננות לקראת אפשרות של תקיפה אמריקאית באיראן ונערכים להשתמש באמצעי לחימה מתקדמים. מיליציה שיעית בעיראק הציגה מתקן תת-קרקעי עם כלי טיס בלתי מאוישים.
להמשך קריאה...

איראן

“יצוא” המהפכה האסלאמית של איראן הוא עקרון בסיסי של המהפכה האיראנית מתחילתו. איראן שואפת להשיג הגמוניה אזורית ומעבר לכך לעמוד בראש העולם האסלאמי לשם כך מטפחת איראן, רשת של קשרים עם ארגוני מחתרת וקבוצות טרור ועם קהילות אסלאמיות (בעיקר שיעיות) ברחבי העולם ובמזרח התיכון. במסגרת זאת פועלת איראן במדינות אפריקה, דרום אמריקה אסיה  ועוד. במזרח התיכון עומדת איראן בראש ציר שיעי אנטי-אמריקאי ואנטי-ישראל הנאבק נגד המדינות הסוניות במזרח התיכון בהנהגת סעודיה. בציר האיראני (“ציר ההתנגדות”) נכללות סוריה, לבנון, עיראק, תימן ובחרין. במדינות אלה מפעילה איראן ארגונים שלוחים (Proxies) הפועלים לקידום האינטרסים של איראן.

יחסי איראן ישראל ידעו עליות ומורדות. במהלך ימי שלטון השאה הייתה ברית פוליטית בין שתי המדינות לאחר המהפכה והקמת הרפובליקה האסלאמית באיראן חדלה איראן להכיר בישראל וניתקה את כל הקשרים הרשמיים עמה.

במסגרת יישום מדיניותה האנט-ישראלית, מרחיבה איראן את קשריה עם ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל. איראן מעודדת את ארגוני הטרור הפלסטינים, במיוחד הג’האד האסלאמי בפלסטין וחזבאללה לבצע פיגועים נגד ישראל. לצורך כך דואגת איראן למימון וחימוש ארגונים אלה. בשנים האחרונות נתפסו כמה משלוחי נשק גדולים מאיראן שהיו מיועדים לחימושם של ארגוני טרור.

לשם קידום האינטרסים האזוריים והעולמיים שלה חותרת איראן לפתח יכולת גרעינית צבאית כמו כ היא מפתחת טילים ארוכי טווח וראשי נפץ שהטווח שלהם מגיע מאיראן לישראל, מדינות המזרח התיכון ומדינות אירופה.