איראן

מבט לאיראן ולציר השיעי (24 בספטמבר – 7 באוקטובר 2026)

נשיא איראן נועד בשולי העצרת הכללית של האו"ם עם ראש ממשלת לבנון וטען כי טהראן אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של אף מדינה; יום השנה השני לסיכול מנהיג חזבאללה נצראללה נוצל בידי בכירים איראנים כדי להדגיש את תמיכת איראן בחזבאללה וב"התנגדות" לישראל; המערכה בין החות'ים לבין סעודיה והכוחות הנאמנים לה בתימן הסלימה עם תקיפות של החות'ים בעומק סעודיה וניסיון של הכוחות המתנגדים לחות'ים להשתלט מחדש על האזורים הסמוכים למצר באב אלמנדב; נטען כי החות'ים משתמשים במערכות הגנה אווירית איראניות שעלולות לאיים על נתיבי התעופה הבינלאומיים; השלמת הנסיגה האמריקאית מעיראק הוצגה באיראן כהישג אסטרטגי משמעותי עבור "חזית ההתנגדות" לצד הערכה כי אינה מבשרת בהכרח את קץ ההשפעה האמריקאית במדינה. המיליציות הפרו-איראניות חגגו את הנסיגה והמשיכו בהתרסה לנוכח הדרישה לפירוק הנשק. 
להמשך קריאה...

המרכיב הדתי בתפיסת חמאס בדרך למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובמהלכה

מאז הקמת חמאס בדצמבר 1987, האסלאם הוא חלק בלתי נפרד מזהותה של התנועה. אמנת חמאס הדגישה כי האסלאם מנחה את כל פעולות התנועה וכי "הג'האד הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה"; שליטתה המוחלטת של חמאס ברצועת עזה מאז שנת 2007 אפשרה לתנועה לכפות את תפיסותיה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית במטרה לגדל דורות חדשים של בני נוער בעלי אידיאולוגיה אסלאמית-קיצונית; לצד שיקולים צבאיים ומדיניים "רציונליים", לממד הדתי הייתה השפעה מכרעת על ההחלטה של הנהגת חמאס ברצועת עזה לצאת למתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כפי שעלה ממסמכי שלל שהתגלו ברצועת עזה במהלך המלחמה ומהתבטאויות בכירי חמאס במהלך ההכנות למתקפה ועם תחילתה; מעשי הטבח והזוועה שביצעו מחבלי חמאס ביישובים ובבסיסי הצבא בעוטף עזה ובנגב המערבי היוו יישום של התפיסות האנטישמיות של חמאס ושל פסקי הלכה שלא הפרידו בין אזרחים ישראלים לבין לובשי מדים. זאת על אף שמקורות אסלאמיים אסרו על פגיעה בנשים, ילדים וקשישים ועל התעללות בגופות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23 בספטמבר-5 באוקטובר 2026)

חזבאללה ניצל את אירועי הזיכרון לסיכול נצראללה להדגשת תפקיד "ההתנגדות" ולדחיית הדרישה שיתפרק מנשקו מול סירוב הממשלה לבטל את ההחלטות על בלעדיות הנשק; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות נגד תשתיות חזבאללה במרחב הביטחוני בדרום לבנון. חזבאללה שיגר רחפן נפץ לעבר הכוחות, לא היו נפגעים; ראש ממשלת לבנון הציג מתווה מדורג והדדי שיקשור בין נסיגה ישראלית, הרחבת אחריות צבא לבנון ויישום בלעדיות הנשק; בחזבאללה הדגישו כי על אף שנושא השיקום הוא חובה של המדינה, הארגון יעניק סיוע משלו למשפחות בהתאם למשאבים שיעמדו לרשותו; נציגי ארגון שיעי-לבנוני המתנגד לדומיננטיות של חזבאללה נועדו עם גורמים רשמיים בארה"ב; לקראת סיום משימת יוניפי"ל, בלבנון מבקשים לשמר נוכחות בינלאומית תחת מטריית האו"ם שתתמוך בצבא ותמנע ואקום ביטחוני; נציג חמאס בלבנון דחה את הדרישה לפירוק נשק התנועה.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (24-17 בספטמבר 2026)

נשיא איראן האשים בנאומו בעצרת האו"ם את ישראל בביצוע "רצח עם" נגד הפלסטינים והדגיש כי לא ניתן לדבר על שלום ללא "צדק לפלסטין"; נטען בדיווח בלתי מאומת כי סמכויות מזכ"ל חזבאללה צומצמו לאחר שבכיר איראני הביע בפניו חוסר שביעות רצון מתפקודו; פגישות בין בכירים איראנים ועיראקים בשולי כינוס עצרת האו"ם, הצדדים סיכמו להדק את שיתוף הפעולה והתיאום בין המדינות; עיראק השהתה את הטיסות של חברות התעופה האיראניות לנמל התעופה של בגדאד בשל איום אמריקאי בסנקציות; מזכיר המועצה העליונה של איראן לביטחון לאומי לא הכחיש שטהראן נמצאת בקשר עם החות'ים, על רקע דיווחים כי משמרות המהפכה סייעו לחות'ים לבנות מערכי הגנה באזור מצר באב אלמנדב; ראש ממשלת עיראק הודיע כי מועד פירוק הנשק של המיליציות הפרו-איראניות נדחה מ-30 בספטמבר 2026 ליוני 2027.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-16 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל חשפו מנהרה במרכז רצועת עזה וסיכלו יותר מעשרה מחבלים של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, בהם מנהל הכספים של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כלי רכב הנדסי של צה"ל עלה על מטען חבלה במרחב "הקו הצהוב", לא היו נפגעים; דובר חמאס הכחיש את "הטענות הבלתי מבוססות" על הפרות מצד התנועה ועל כוונה לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים; "מועצת השלום" הודיעה על תוכנית שיקום של שישה חודשים לרצועת עזה בעלות של 2.45 מיליארד דולר. הנציג העליון של "מועצת השלום" לרצועת עזה הודה כי המצב הפוליטי הרגיש בשל הבחירות בישראל מקשה על קידום הסכם הפסקת האש; אזרח ישראלי נהרג בפיגוע ירי ליד נווה צוף ולוחם מילואים נפצע אנושות בפיגוע דריסה בכביש 443, פיגוע דריסה נוסף בצפון השומרון הסתיים ללא נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, מנהרה בעומק 25 מטר נחשפה בקלקיליה. שני ערבים-ישראלים הואשמו בתמיכה בחמאס; הממשל האמריקאי סירב להעניק אשרות כניסה ליו"ר הרשות הפלסטינית ולבכירים הפלסטינים עבור כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, זו השנה השנייה ברציפות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23-15 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל המשיכו בתקיפות קרקעיות ואוויריות נגד תשתיות חזבאללה במרחב הביטחוני בדרום לבנון. שני לוחמי צה"ל נפצעו קל מפיצוץ מטען, צה"ל הגיב בתקיפת יעדי חזבאללה בדרום לבנון.  מתיחות בין כוחות צה"ל לצבא לבנון סביב עמדת תצפית לבנונית נרגעה לאחר מגעים באמצעות מנגנון התיאום הצבאי; מזכ"ל חזבאללה הדגיש כי הארגון ימשיך לדבוק ב"אופציית ההתנגדות" מול ישראל, אך נמנע מלהתייחס לפיצוץ רכס עלי אלטאהר על ידי צה"ל. דווח כי חזבאללה מתפרס מחדש באתרים חדשים בתוך לבנון ופרשנים העריכו כי הארגון נערך לפעולות גרילה נגד הכוחות הישראליים בדרום לבנון; שגרירי לבנון וישראל בארה"ב נועדו בוושינגטון, אולם לא נמסר על התקדמות על רקע המחלוקת בין הצדדים על הצעדים הבאים. נשיא לבנון הבהיר כי הסכם ביטחוני עם ישראל עשוי להוביל להסכם שלום; ממשלתו של נואף סלאם זכתה מחדש באמון הפרלמנט אחרי דיון סוער שבמרכזו עמדה המחלוקת על יישום בלעדיות המדינה על הנשק. חברי סיעת חזבאללה עזבו את האולם לפני ההצבעה; ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט ציין כי בדיקה מעמיקה על תפקוד הארגון מאז תחילת המערכה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 זיהתה החלטות נכונות לצד כשלים, אך הוא הגן על התייצבות חזבאללה לצד רצועת עזה; לפי דיווח בלתי מאומת, סמכויות מזכ"ל חזבאללה צומצמו בשל ביקורת איראנית על תפקודו. 
להמשך קריאה...

איראן

“יצוא” המהפכה האסלאמית של איראן הוא עקרון בסיסי של המהפכה האיראנית מתחילתו. איראן שואפת להשיג הגמוניה אזורית ומעבר לכך לעמוד בראש העולם האסלאמי לשם כך מטפחת איראן, רשת של קשרים עם ארגוני מחתרת וקבוצות טרור ועם קהילות אסלאמיות (בעיקר שיעיות) ברחבי העולם ובמזרח התיכון. במסגרת זאת פועלת איראן במדינות אפריקה, דרום אמריקה אסיה  ועוד. במזרח התיכון עומדת איראן בראש ציר שיעי אנטי-אמריקאי ואנטי-ישראל הנאבק נגד המדינות הסוניות במזרח התיכון בהנהגת סעודיה. בציר האיראני (“ציר ההתנגדות”) נכללות סוריה, לבנון, עיראק, תימן ובחרין. במדינות אלה מפעילה איראן ארגונים שלוחים (Proxies) הפועלים לקידום האינטרסים של איראן.

יחסי איראן ישראל ידעו עליות ומורדות. במהלך ימי שלטון השאה הייתה ברית פוליטית בין שתי המדינות לאחר המהפכה והקמת הרפובליקה האסלאמית באיראן חדלה איראן להכיר בישראל וניתקה את כל הקשרים הרשמיים עמה.

במסגרת יישום מדיניותה האנט-ישראלית, מרחיבה איראן את קשריה עם ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל. איראן מעודדת את ארגוני הטרור הפלסטינים, במיוחד הג’האד האסלאמי בפלסטין וחזבאללה לבצע פיגועים נגד ישראל. לצורך כך דואגת איראן למימון וחימוש ארגונים אלה. בשנים האחרונות נתפסו כמה משלוחי נשק גדולים מאיראן שהיו מיועדים לחימושם של ארגוני טרור.

לשם קידום האינטרסים האזוריים והעולמיים שלה חותרת איראן לפתח יכולת גרעינית צבאית כמו כ היא מפתחת טילים ארוכי טווח וראשי נפץ שהטווח שלהם מגיע מאיראן לישראל, מדינות המזרח התיכון ומדינות אירופה.