איראן

כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ובשל ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו תשתיות של כוח רצ'ואן וסוכלו לפחות עשרה פעילי חזבאללה ושני פעילי "הפלוגות הלבנוניות". דווח שישראל הזהירה את לבנון כי התקיפות תימשכנה בעוצמה מאחר שפעילות צבא לבנון לפירוק חזבאללה אינה מספקת; בהנהגה הלבנונית גינו את ישראל על המשך התקיפות. נשיא לבנון עון הדגיש כי פתיחת משא ומתן עם ישראל מצריכה את עצירת "התוקפנות"; בחזבאללה פרסמו "מכתב פתוח", בו דחו על הסף את האפשרות למשא ומתן עם ישראל והבהירו כי לא יוותרו על "זכות ההתנגדות". בכיר בארגון דחה את הטענה כי חזבאללה אחראי לקריסה הכלכלית של לבנון והאשים את הממשלה בשחיתות. מתנגדי הארגון תקפו את עמדת חזבאללה והזהירו כי הוא מסכן את לבנון וכי מוסדות המדינה הם שאחראים על ההחלטה בדבר מלחמה או שלום; מפקד צבא לבנון הציג בישיבת הממשלה את הדו"ח החודשי על יישום התוכנית של מונופול המדינה על הנשק וטען להתקדמות בפירוק הנשק של חזבאללה מדרום לליטאני במטרה להשיג את היעד עד סוף השנה הנוכחית; משרד האוצר האמריקאי מסר כי איראן העבירה לחזבאללה מיליארד דולר מאז תחילת שנת 2025 וקרא לממשלה בלבנון לפעול לחסימת מקורות המימון של חזבאללה. דווח כי חזבאללה הרחיב את פעילותו בתחומי הסמים והלבנת הכספים בוונצואלה כחלק מהמאמץ להתמודד עם האתגר הכלכלי; נטען כי מפקדים ופעילים בחזבאללה שנפצעו בתקיפות ישראליות עברו ניתוחים פלסטיים במטרה להסתיר את זהותם; פגישת תיאום ראשונה בנושא שיקום לבנון התקיימה בהשתתפות נציגי ממשלת לבנון, חברי פרלמנט, הצבא ויוניפי"ל. חבר סיעת חזבאללה קרא לממשלה לשים את סוגיית השיקום בראש סדר העדיפויות. להמשך קריאה...

חמאס ניסתה להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור כחלק מהמערכה נגד ישראל שהחלה עם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, פעילות סיכול ומניעה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, שכללה מעצר וסיכול של אלפי מבוקשים ופעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה ובהם רקטות, הצליחה למנוע התפרצות גל טרור מכיוון יהודה ושומרון; בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, החלו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין במאמצים להסיט את מרכז "ההתנגדות" נגד ישראל ליהודה ושומרון, תוך עידוד לפגיעה בכוחות הביטחון הישראליים ובמתיישבים; איראן ממשיכה גם היא למלא תפקיד מרכזי במאמצים להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור פעילה נגד ישראל. בתוך כך, נתפס משלוח של אמצעי לחימה מאיראן, ובהם מטענים רבי עוצמה ורחפני נפץ, וסוכלו פעילי כוח קדס של משמרות המהפכה בלבנון שהיו מעורבים בצירי ההברחות של אמצעי לחימה; להערכתנו, לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה צפויים ארגוני הטרור הפלסטיניים, בסיוע איראן, להפנות חלק ניכר מפעילותם ליהודה ושומרון במטרה להדגיש את המשך "ההתנגדות" כהצדקה לקיומם. כמו כן, ארגוני הטרור ינסו לנצל את חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי ואת המעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים ברצועת עזה כחלק מהפסקת האש כדי לעורר לחץ בינלאומי על ישראל, וזאת באמצעות פיגועים שעלולים להביא להסלמה בצעדי התגובה הישראליים ביהודה ושומרון. בנוסף, חזרתם של מאות פעילי טרור ליהודה ושומרון אחרי שחרורם מבתי הכלא הישראליים במסגרת העסקה לשחרור החטופים ברצועת עזה עלולה לסייע להתארגנויות הטרור להגביר את פעילותם בהתבסס על הידע והניסיון של האסירים המשוחררים ושיתופי הפעולה שיצרו בבתי הכלא. להמשך קריאה...

במהלך אוקטובר 2025, נמשכה הלחימה ברצועת עזה וביהודה ושומרון ונמשכו התקיפות של החות’ים בתימן נגד ישראל. ב-10 באוקטובר 2025, נכנסה לתוקף הפסקת אש ברצועת עזה שהביאה גם לעצירת תקיפות החות'ים. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף התגברות בתקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה; רצועת עזה: עד הפסקת האש ב-10 באוקטובר, המשיך צה"ל בתקיפות אוויריות וקרקעיות נגד יעדי טרור ברחבי הרצועה, תוך התמקדות בתמרון בתוך העיר עזה. שני לוחמי צה"ל נהרגו. כמו כן, שוגרו שמונה רקטות לשטח ישראל. לאחר תחילת הפסקת האש ונסיגת כוחות צה"ל מחלקים מהרצועה, המשיך צה"ל באכיפת ההסכם נגד איומים על הכוחות ובתגובה להפרות מצד חמאס. שלושה לוחמי צה"ל נהרגו. במסגרת ההסכם, שוחררו עשרים החטופים החיים הנותרים שהוחזקו ברצועת עזה, ו-17 גופות חטופים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ברצועת עזה נותרו 11 גופות חללים חטופים; יהודה, שומרון וישראל: בוצעו פיגוע אחד לעומת ארבעה פיגועים בחודש הקודם. לא היו נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, במהלכה אותרו רקטות, סוכלו פעילי טרור שתכננו פיגועים ונתפס משלוח גדול של אמצעי לחימה מאיראן; לבנון: צה”ל הגביר את פעילותו נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. סוכלו יותר מעשרים פעילי חזבאללה, בהם מפקד הלוגיסטיקה של מפקדת "חזית הדרום" ומפקדים ופעילים בכוח רצ'ואן, והושמדו מאות כלים הנדסיים ותשתיות צבאיות; סוריה: כוחות צה"ל סיכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה מדרום סוריה לשטח ישראל ולשטח לבנון; החות'ים: עד הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר, קיבלו החות'ים אחריות על תקיפה אחת באמצעות טיל בליסטי נגד מטרות בישראל. דובר צה”ל מסר על יירוט של טיל בליסטי אחד ושבעה כלי טיס בלתי מאוישים. כמו כן, הם קיבלו אחריות על תקיפה נגד אוניית מטען במפרץ עדן,  במהלכה נהרג אחד מאנשי הצוות. החות'ים גם הודיעו על מותו של הרמטכ"ל בתקיפה ישראלית בסוף אוגוסט 2025. להמשך קריאה...

בתחילת אוקטובר 2025, הציג מפקד צבא לבנון בפני הממשלה בבירות את הדו"ח הראשון על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה בהתאם להחלטות הממשלה על מונופול המדינה על הנשק מאוגוסט 2025. דווח כי הדו"ח גובש באופן זהיר ומאוזן כדי למנוע מחלוקת פנימית בממשלה, אך נטען בו כי הצבא יוכל להשלים את פירוז הנשק באזור שמדרום לליטאני עד סוף שנת 2025, ובתנאי שכוחות צה"ל ייצאו מדרום לבנון; לפי צבא ארה"ב, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות ו-400 טילים מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. עם זאת, "מקורות" טענו כי הצבא פועל רק נגד אתרים שדווחו ליוניפי"ל ולוועדת הפיקוח על הפסקת האש מחשש להתנגשות עם חזבאללה שתוביל למלחמת אזרחים; בהנהגה הלבנונית הביעו את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק והטילו על ישראל את האחריות לעיכובים ביישום התוכנית בשל המשך התקיפות ונוכחות כוחות צה"ל בחמש נקודות בדרום לבנון. נשיא לבנון עון טען כי 85-80 אחוז מהשטח שמדרום לליטאני נקי מנשק חזבאללה וראש הממשלה סלאם הדגיש כי חזבאללה יצטרף להפוך למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית; בכירי חזבאללה הבהירו כי הם מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו והבהירו כי הוא חיוני להתמודדות מול ישראל.  למרות זאת, דווח כי בחזבאללה ביקשו ערבויות בתמורה לוויתור על הנשק, כולל הגנה מפני סיכולים ישראליים ושילוב פעילי הארגון במנגנוני הביטחון. כמו כן, דווח כי נעשה ניסיון כושל לפתוח במשא ומתן ישיר מול ארה"ב, בדומה לחמאס; על רקע העיכוב ביישום התוכנית, דווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, יגיע ללבנון ויזהיר את ראשי המדינה כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל על לוח זמנים לפירוק חזבאללה מנשקו או שלבנון תישאר ללא תמיכה חיצונית. סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, נועדה עם בכירי ההנהגה הלבנונית וביקשה מהם לפעול למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה; להערכתנו, צבא לבנון ימשיך בפעולות איסוף הנשק מארגוני הטרור, בדגש על חזבאללה, ופריסת כוחותיו בעיקר באזורים שמדרום לליטאני, במטרה לסיים זאת עד סוף שנת 2025. מנגד, במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות יתקשה צבא לבנון לפרק את הנשק מחשש לעימות עם חזבאללה שעלול להידרדר למלחמת אזרחים; להערכתנו, חזבאללה גם ימשיך להתנגד באופן פומבי לפירוק נשקו, אך עשוי להסכים לפירוק חלקי, בדגש על האזור שמדרום לליטאני, בתמורה לקבלת ערבויות מתאימות. לצד זאת, ממשלת לבנון תמשיך במאמצים לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את הממשל האמריקאי, להגביר את הלחץ על ישראל כדי שתפחית את התקיפות ותסיג את הכוחות מהעמדות בדרום לבנון, באופן מלא או חלקי, כדי לסייע במאמצים לשכנע את חזבאללה להגמיש את עמדותיו ביחס לפירוק הנשק. עם זאת, אם הממשל האמריקאי יגביר את השימוש במנופי הלחץ, כדוגמת חסימת כספי סיוע לשיקום או מתן יד חופשית לפעולה ישראלית בלבנון, עשויה הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה הזהירה ביחס להתמודדות מול חזבאללה. להמשך קריאה...

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...

בעקבות הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה, הורה מנהיג החות'ים על השהיית התקיפות הישירות נגד שטח ישראל ונגד כלי שיט "המזוהים עם ישראל" בים האדום ובמפרץ עדן, כפי שנעשה בהפסקת האש הקודמת בתחילת 2025; בכירי ההנהגה החות'ית הבהירו כי על אף עצירת התקיפות, הם ממשיכים לתמוך בפלסטינים ברצועת עזה ועוקבים אחרי היישום הישראלי של הפסקת האש. הם איימו כי אם ישראל תחדש את הלחימה או תפר את הפסקת האש, יהיו לכך "השלכות חמורות"; החות'ים ניצלו את הודעות האבל על מותו של הרמטכ"ל, מחמד עבד אלכרים אלע'מארי, שנפגע בתקיפה ישראלית בסוף אוגוסט 2025, כדי לאיים בתגובה ולהדגיש את מחויבותם להמשך הג'האד נגד ישראל; מאז תחילת אוקטובר 2025, הודיעו הכוחות התימניים המתנגדים לחות’ים על תפיסת משלוחים צבאיים ימיים ויבשתיים שהיו בדרכם לאזורים בשליטת החות'ים ולפי החשד נשלחו מאיראן. נמסר כי המשלוחים הכילו רכיבים אמצעי לחימה ובהם כלי טיס בלתי מאוישים, וציוד מתקדם נוסף; להערכתנו, החות'ים  לא יחדשו את תקיפותיהם ויכבדו את הפסקת האש  כל עוד יישומה נמשך. עם זאת, חידוש הלחימה מצד ישראל , בין אם באופן יזום או בתגובה להפרות חמאס, עלול להוביל את החות'ים לחידוש התקיפות נגד ישראל באופן מלא או חלקי. כמו כן, התלקחות בזירה נוספת, כדוגמת לבנון או יהודה ושומרון, עלולה לספק תירוץ עבור החות'ים לבצע תקיפות מחודשות כדי לבסס את מעמדם כמובילי "ציר ההתנגדות". לצד זאת, צפויים החות'ים להמשיך במאמצי הברחות אמצעי הלחימה מאיראן כדי לבסס את יכולותיהם הצבאיות. להמשך קריאה...