עיקרים
- בנובמבר 2024, הוגש בגרמניה כתב אישום נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס בגין הפעלת מחסני נשק עבור חמאס באירופה ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות, יהודיות ומערביות בגרמניה.
- ביולי 2024, הורה משרד הפנים בגרמניה על סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג אחרי שהתגלו ראיות כי במשך שנים הוא שימש כזרוע ישירה של איראן וחזבאללה במדינה.
- שני המקרים מספקים עדות להמשך הנוכחות של חמאס וחזבאללה באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, על אף הניסיונות של הרשויות לצמצם או למנוע את פעילותם, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל.
- גרמניה, בדומה למדינות נוספות באירופה, הילכה תמיד על חבל דק שבין המלחמה בטרור, המחויבות לקליטת מהגרים והשמירה על זכויות אדם. בשל כך, היא נמנעה במשך שנים מלהגדיר את חמאס ואת חזבאללה כארגוני טרור ולהוציא אותם מחוץ לחוק ואפשרה לארגונים ולאגודות צדקה לגייס כספים עבור פעילות הטרור שכוונה גם נגד אזרחים גרמנים.
- בשנת 2020, הפסיקה גרמניה את ההפרדה שיצר האיחוד האירופי בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית לכאורה של חזבאללה והכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור. מהלך דומה נגד חמאס ננקט רק בנובמבר 2023, על אף שהתנועה כולה הוגדרה כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי מאז 2014.
- דו”ח של המשרד הפדרלי הגרמני לשמירה על החוקה BfV)) מאוקטובר 2024 התריע כי מלבד פעולות של יחידים בשל מניעים אנטישמיים, ההסלמה במזרח התיכון גם מהווה איום על מטרות יהודיות וישראליות בשל היערכות מבצעית של שלוחי איראן או חזבאללה או מצד חמאס.
- להערכתנו, רשויות אכיפת החוק בגרמניה צפויות להמשיך במאמצים לסכל את פעילותם של חמאס וחזבאללה בתחומי המדינה, כחלק ממאמץ אירופי גובר לצמצם את הסיכון מצד שלוחי איראן. עם זאת, הסיכון מצד חמאס וחזבאללה צפוי להישאר גבוה עבור אירופה בכלל, וגרמניה ופרט. להערכתנו, מעצר פעילי חמאס והחשיפה של מחסני הנשק יכולים להצביע על שינוי באופן הפעילות באירופה של התנועה, שעד כה נמנעה מביצוע פיגועים בחו”ל והתמקדה בגיוס כספים ובקידום המשנה שלה בקרב ארגוני החברה האזרחית. להערכתנו, גם חזבאללה עלול להפעיל תשתיות שלו שככל הנראה עדיין קיימות בגרמניה כדי לנסות ולפגוע במטרות ישראליות ויהודיות, הן כנקמה על הריגת חסן נצראללה ובכירי הארגון והן כחלק מתגובה איראנית אפשרית על התקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024. חמאס וחזבאללה יכולים גם לנצל את ההקצנה בקהילות המהגרים המוסלמים באירופה, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת אוהדי הכדורגל הישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024, כדי לבנות מאגר תמיכה שישמש אותן להפצת המשנה האנטי-ישראלית והאנטישמית, ואף לביצוע פיגועים.[1]
פעילות חמאס בגרמניה
רקע
- גרמניה היוותה את אחד המוקדים המרכזיים של פעילות חמאס באירופה. לאורך השנים, התמקדה פעילות חמאס בגרמניה, בדומה לפעילת התנועה במדינות אחרות ביבשת, בגיוס הכספים ובהפצת משנתה גם מחוץ לגבולות ״פלסטין״. פעילות זו בוצעה בעיקר באמצעות ארגוני חברה אזרחית שהקפידו לשמור על פרופיל נמוך ולהסוות את הקשר שלהם לתנועה. חלק מהארגונים אף היו מנוהלים על ידי פעילי חמאס ותומכיה, בהנחיית פעילי חמאס ״בחוץ״, וקיימו קשר רציף עם בכירי התנועה. (די וולט, 25 במאי 2024).
- בדצמבר 2023, נחשף כי שירותי הביטחון הגרמניים הגדירו את מאג’ד ח’ליל מוסא אלזיר, בתור “נציג חמאס בגרמניה”. אלזיר, בעל אזרחות בריטית שעבר לגרמניה בשנת 2014, עמד בעבר בראש מרכז השיבה הפלסטיני (PRC), ארגון תעמולה פלסטיני שיושב בבריטניה ונחשב לזרוע מרכזית של חמאס באירופה. [2] אלזיר עומד בראש המועצה הפלסטינית האירופית לקשרים פוליטיים (EUPAC), שפועלת לקדם את “המטרה הפלסטינית” באירופה, בין השאר באמצעות קשרים עם גורמים פוליטיים וארגוני החברה האזרחית.[3] אלזיר, שתועד בעבר עם ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר אסמאעיל הניה, טען כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה “הגנה עצמית”, ורשויות אכיפת החוק בגרמניה ביצעו חיפוש בביתו לאחר המתקפה (דר שפיגל, 15 בדצמבר 2023; די וולט, 22 ביוני 2024). ב-30 ביוני 2023, חתם שר הביטחון, יואב גלנט, על צווים מנהליים לתפיסת כספים שהעבירה חמאס בחשאי לחמישה מבכירי התנועה הפועלים באירופה ביניהם אלזיר (תקשורת ישראלית, 30 ביוני 2023).[4] ב-7 באוקטובר 2024, הכניס משרד האוצר האמריקאי את אלזיר לרשימת הסנקציות וציין כי הוא הנציג הבכיר של חמאס בגרמניה ומילא תפקיד מרכזי בגיוס הכספים של חמאס באירופה (משרד האוצר האמריקאי, 7 באוקטובר 2024).
מאג’ד אלזיר (מרכז המידע הפלסטיני, 24 בספטמבר 2021)
גיוס כספים עבור חמאס
- בעבר היה ממוקם בגרמניה הסניף המרכזי של קרן אלאקצא, שהיוותה את אחד הגופים המרכזיים במערכת גיוס הכספים של חמאס במדינות המערב, עד שמשרד הפנים הגרמני אסר על פעילות הקרן באוגוסט 2002. ממסמכי שלל שנתפסו ביהודה ושומרון עלה כי קרן אלאקצא בגרמניה, כמו גם במדינות נוספות באירופה, סייעה לבניית חמאס. כמו כן, בחקירה מ-1993 של עבד אלחכים מחמד עבד אלפתאח עבד אלרחמן, פעיל חמאס מביר נבאללה (1993), הוא חשף כי כאשר נסע ללימודים בגרמניה והביע את רצונו להתגייס לחמאס, הוא הופנה על ידי שיח’ ג’מיל עבד אלרחים חמאמי, פעיל חמאס בכיר באזור ירושלים, אל מחמוד עמרו, ראש קרן אלאקצא בגרמניה אשר הוגדר על ידו כאחראי חמאס בגרמניה.[5]
- על אף סגירת קרן אלאקצא, המשיכו לפעול בגרמניה ארגונים ואגודות לגיוס כספים של חמאס בכיסוי של קרנות צדקה. אחת האגודות הגדולות ביותר הייתה הקהילה הפלסטינית בגרמניה (PGD), עד שהפסיקה את פעילותה בסוף נובמבר 2023. האגודה נתנה חסות להפגנות ולכנסים למען “פלסטין”, ושירות הביטחון הגרמני ציין כי האירועים השנתיים שלו הם “אירוע התעמולה החשוב ביותר של חמאס באירופה” (t-online, 13 באוקטובר 2023).
- בגרמניה עלה חשש כי חלק מתקציבי הסיוע של מדינות האיחוד האירופי שנשלחו לרצועת עזה, כמו גם תרומות של ארגונים שונים ובכללם ארגוני חברה אזרחית, שחלקם מנוהלים בחוסר שקיפות, מצאו דרכם לארגוני הטרור ומשמשים אותם להתעצמות צבאית. מתחקיר של רשת ARD עלה כי לאורך השנים ניצלה חמאס את קשריה עם ארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועת עזה ועשתה שימוש בכספיהם ובחומרים שייבאו למימון ההתעצמות הצבאית ופעולות הטרור. בשל כך, סיוע ששלחה גרמניה, ואשר נועד עבור אזרחי רצועת עזה, שימש בסופו של דבר את הזרוע הצבאית של חמאס לחיזוק תשתיות הטרור שלה. עוד עלה כי בבניית מערך הרקטות ומנהרות ברצועת עזה, עשתה חמאס שימוש בידע ולוגיסטיקה שהביאו מומחים עבור תוכניות סיוע ופיתוח ברצועה מטעם גרמניה, וכי חמאס עשתה שימוש בחומרים כמו צינורות, פלדה ומלט למטרות אזרחיות ולמטרות טרור כאחד (ARD, 24 באפריל 2024).
- בהקשר זה, בבדיקה שקיים מרכז המידע לפני מספר שנים עלה כי פעילי חמאס עשו שימוש בקומפלקס בתי הספר רודולף וולטר (Rudolf Walther), שבדיר אלבלח (במרכז רצועת עזה), שהוקם בכספי תרומות מגרמניה לחינוך לשנאה כלפי ישראל ולהעברת אימונים צבאיים לתלמידים כהכנה לקראת הצטרפותם לזרוע הצבאית של חמאס (דף הפייסבוק של בית הספר היסודי לבנים רודולף וולטר, 31 במרץ 2016).[6]
מימין: מבנה בית הספר (יוטיוב, 30 במרץ 2016) . משמאל: הכשרה צבאית לתלמידים בבית הספר. בפינה הימנית העליונה נראה הלוגו של תוכנית האימונים של חמאס אלפתוה המועברת בבתי הספר ברצועה (דף הפייסבוק של בית הספר מרץ 2016)
פעילות הרשויות נגד חמאס
- האיחוד האירופי הכניס את הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלקסאם, לרשימה הראשונית של ארגוני ופעילי טרור שנוסחה בדצמבר 2001, בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בארה”ב. שנתיים לאחר מכן הוכנסה חמאס בכללותה לרשימה. חמאס ערערה על ההחלטה, ובשנת 2014 קבע בית משפט כי ההכרזה מבוטלת בטיעון שהיא נעשתה על בסיס מידע “שנאסף מהתקשורת ומהאינטרנט”. בית המשפט לצדק של האיחוד שינה את ההחלטה והחזיר את חמאס לרשימת ארגוני הטרור בשנת 2017. עתירות נוספות של חמאס נגד ההכרזה והקפאת הנכסים נדחו גם ב-2017 וב-2021 (Times of Israel, 26 ביולי 2017; DW News, 14 בדצמבר 2018; Courthouse News Service, 23 בנובמבר 2021).[7]
- על אף שהנחיות האיחוד האירופי היו תקפות בגרמניה, מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, סיפקה הזדמנות לרשויות הפדרליות להדק את צעדיהן נגד חמאס. ב-13 באוקטובר 2023, הודיע הקנצלר אולף שולץ על איסור פעילות חמאס בגרמניה ועל איסור פעילות הסניף הגרמני של ארגון צאמידון,[8] שחבריו חילקו ממתקים לציבור לאחר המתקפה. שולץ הדגיש כי כל מי שתומכים בארגוני טרור כמו חמאס מבצעים עבירה פלילית (DW News, 2 בנובמבר 2023) .
- ב-2 בנובמבר 2023, הכריזה שרת הפנים, ננסי פזר, על חמאס כעל ארגון טרור ועל פירוק צאמידון. המשמעות היא איסור על פעילות במסגרת שני הארגונים, איסור התכנסויות ואיסור על הצגה פומבית של סמלים המזוהים עם חמאס, כולל דגלי התנועה על כל זרועותיה ויחידותיה וסרטי ראש עם כיתובים כדוגמת “גדודי אלקסאם” או “אין אללה מלבד האל, מחמד הוא שליח האל”. איסור בולט נוסף הוא על השימוש בסיסמה “מהנהר עד הים, פלסטין תהיה חופשית”, שהפכה לפופולרית בהפגנות הפרו פלסטיניות ברחבי העולם מאז תחילת המלחמה (אתר העיתון הרשמי של ממשלת גרמניה, 2 בנובמבר 2023). מיד עם ההכרזה של שרת הפנים, פשטה המשטרה הפדרלית בגרמניה על 15 אתרים החשודים כקשורים לחמאס וחז”ע בכמה ממדינות גרמניה (בילד, 23 בנובמבר 2023).
הודעת שרת הפנים על הוצאת חמאס מחוץ לחוק (חשבון X של ננסי פזר, 2 בנובמבר 2023)
- בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן, אמר בתגובה כי האיסור שהטילה גרמניה מוכיחה שהמדינה משתפת פעולה עם ״פשעי ישראל נגד העם הפלסטיני”. הוא הוסיף כי ההחלטה גורמת להם לתהות אם הלך הרוחות הפוליטי בגרמניה הוא הלך רוחות של “שואה” שמשפיע על כל העמים ואינו מוגבל לצד אחד או אחר (הארץ, 2 בנובמבר 2023).
- דו”ח של משרד הפנים של מדינת נורדריין-וסטפאליה מאפריל 2024 ציין כי מספר אגודות של תומכי חמאס שפעלו בגרמניה התפרקו, לפי ההערכה בשל חיפושים שביצעו הרשויות עקב איסור פעילות חמאס. הדוח ציין כי התפרקות האגודות מהווה תבוסה קשה עבור תומכי חמאס, שאיבדו את הכלים המרכזיים שלהם ליצירת רשתות והפצת תעמולה. לפי הדו״ח, כנראה שלא תהיה לכך חלופה בטווח הקצר בכל הקשור לאיסוף תרומות, ארגון ותעמולה (אתר משרד הפנים של נורדריין-וסטפאליה, אפריל 2024).
ההתייחסות לחמאס בדו״ח משרד הפנים של נורדריין-וסטפאליה
חשיפת חוליית חמאס שנערכה לפיגועים
- ב-14 בדצמבר 2023, נעצרו בגרמניה שלושה חשודים – שני לבנונים ומצרי. חשוד נוסף, אזרח הולנדי, נעצר ברוטרדם והוסגר לגרמניה. דווח כי המעקב אחריהם החל לאחר התרעה שהגיעה מישראל וכי החוקרים זיהו כי הארבעה היו בקשר עם אבו ח’אלד, בכיר של הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון שנהרג בסיכול ישראלי במרץ 2024, ואספו מידע לקראת פיגועים נגד מטרות יהודיות. הדיווח ציין כי המעצרים היוו הפתעה עבור שלטונות גרמניה, מכיוון שחמאס נחשבה עד אז בעיניהם כתנועה שהתמקדה ״בשחרור פלסטין״ באמצעות פעילות פוליטית וגיוס כספים, ואשר לפעיליה לא היה עניין בתכנון או ביצוע פיגועים ממדינות אירופה (די וולט, 25 במאי 2024). בכיר חמאס, סאמי אבו זהרי, הכחיש את המידע בטענה כי פרסום ההאשמות הללו נועד להשפיע על הפגנות התמיכה בפלסטינים שמתקיימות באירופה (רויטרס, 14 בדצמבר 2023).
- לפי כתב האישום שהוגש נגד הארבעה ב-8 בנובמבר 2024, הם שימשו פעילים של חמאס בחו”ל במשך שנים, מילאו תפקידים בכירים בתוך התנועה והיו להם קשרים ישירים לבכירים בזרוע הצבאית של חמאס. התביעה טענה כי הם הפעילו מחסני נשק תת-קרקעיים של חמאס ברחבי אירופה לצורך ביצוע פיגועים, כאשר בין היעדים שצוינו היו שגרירות ישראל בברלין, בסיס חיל האוויר האמריקאי ברמשטיין ואזור בקרבת נמל התעופה טמפלהוף בברלין. בין השאר, נאמר בכתב האישום כי אחד הנאשמים הקים מחסן נשק בבולגריה באביב 2019, והגיע לבדוק אותו שוב באוגוסט 2023, וכי בין יוני לדצמבר 2023, ניסו הארבעה לחפש אתר עבור מחסן נשק בפולין (אתר התביעה הפדרלית, 25 בנובמבר 2024).
פעילות חזבאללה בגרמניה
רקע
- בדומה לחמאס, גם פעילי חזבאללה נהנו במשך שנים מחופש פעולה יחסי בגרמניה. הם ניצלו זאת למספר תחומים:
- פעילות פלילית: כחלק מרשת הפשיעה הבינלאומית שנועדה למימון הארגון, ניצלו פעילי חזבאללה את גרמניה כצומת מפתח ברשת הסחר הבלתי חוקי העולמית של הארגון עבור סחר בסמים, הלבנת הון, סחר במכוניות גנובות ועד.
- פעילות הסברתית-תרבותית: הפעילות התקיימה בהנחיית איראן, והיא כוונה בעיקר לקהל המהגרים השיעים המתגוררים בגרמניה. חזבאללה הפעיל בגרמניה (כמו במדינות אירופה נוספות) רשת של מרכזי תרבות ורווחה שמטרתם לחזק את תדמית הארגון בקרב מוסלמים שיעים בגרמניה ולגייס כספים עבור הארגון בלבנון. איראן וחזבאללה גם משתמשים באגודות אסלאמיות שיעיות ברחבי אירופה כדי להזין את פעילות הטרור שלהן.
- פעילות גיוס: פעילי חזבאללה עשו שימוש בגרמניה כבסיס לגיוס פעילים, תומכים, ריגול ורכש אמצעי לחימה. כך למשל, שירות הביטחון הכללי (שב”כ) בישראל חשף בשנת 2008 כי פעילי הארגון ניצלו את שהותם של ערבים ישראלים בחו”ל, בעיקר לצורך לימודים, כדי ליצור עמם מגע ולנסות לגייסם לשורות הארגון תוך שימוש בגופים אזרחיים השייכים לארגון או המזוהים עמו כגון עמותות וארגוני צדקה.[9]
ח׳אלד קשקוש, סטודנט ערבי-ישראל שחזבאללה ניסה לגייס בגרמניה (שב”כ, 10 באוגוסט 2008)
פעילות הרשויות נגד חזבאללה
- למרות שבמשך שנים רבות הצטברו ראיות שהעידו על אופיו הטרוריסטי של חזבאללה, אימצה גרמניה את מדיניות מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי, שעשתה הבחנה מלאכותית בין הזרוע הצבאית של חזבאללה, אשר הוצאה מחוץ לחוק בילי 2013, לבין הזרוע “המדינית” שלא הוצאה אל מחוץ לחוק בטענה כי היא מהווה חלק מממשל לבנון.[10]
- במשך שנים, הפעילות של הרשויות בגרמניה נגד פעילי חזבאללה ואגודות שפעלו עבורה הייתה נקודתית ומצומצמת. כך למשל, ב-4 בינואר 2005, החליט בית משפט בדיסלדורף לאשר את החלטת רשויות הביטחון לגרש פעיל חזבאללה שהתגורר במדינה במשך כמה שנים. בית המשפט קבע כי תמיכת חזבאללה בטרור מהווה עילה מספקת לגירושו. בפסיקה צוין כי קיימות ראיות מוצקות לתמיכת חזבאללה בטרור, וכי הארגון מוביל את מאבק בישראל “תוך זלזול ברוטאלי בחיי אדם”.[11]
- בשנת 2008, הודיע משרד הפנים הגרמני כי הוא אוסר על שידורי ערוץ הטלוויזיה של חזבאללה, אלמנאר, בגרמניה. המשמעות הייתה שערוצי לוויין גרמניים לא יכלו להציע את הערוץ לציבור כחלק מחבילת הערוצים שלהם (יאהו, 21 בנובמבר 2008). איסור השידורים מעוגן בסעיף 9 של החוקה הגרמנית, לפיו ארגון אינו יכול לפעול במטרה להפר את “ההבנות הבינלאומיות” (אי-פי, 21 בנובמבר 2008).
- למרות לחצים שהופעלו על ממשלת גרמניה במהלך השנים, המהלכים להוצאת חזבאללה מחוץ לחוק החלו רק בשנת 2019 לאחר שקבוצת מחוקקים דרשה מהקנצלרית אנגלה מרקל לנקוט עמדה נוקשה יותר נגד הארגון על ידי הגדרת הזרוע המדינית שלו כארגון טרור. הגדרה שכזאת נועדה להבטיח כי חזבאללה לא יוכל לפעול על אדמת גרמניה וכי יימנע ממנו לגייס כספים ולהפיץ תעמולה בגרמניה (ניו יורק טיימס, 30 באפריל 2020). ב-30 באפריל 2020, הגדירה רשמית ממשלת גרמניה את חזבאללה כארגון טרור ואסרה על פעילותו. בעקבות ההחלטה, נאסר להשתמש בסמלי חזבאללה בגרמניה, ונקבע כי כל הנכסים של הארגון בגרמניה יוחרמו. בעקבות ההכרזה, פשטה משטרת גרמניה על כמה מרכזים דתיים ומסגדים הקשורים לחזבאללה בערים ברלין, דורטמונד, ברמן ומונסטרה )אתר משרד הפנים הפדראלי של גרמניה, 30 באפריל 2020).[12]
- בחזבאללה גינו את ההחלטה. המזכ”ל דאז, חסן נצראללה, ציין כי הייתה זו החלטה פוליטית שנועדה לרצות את ישראל וארה״ב. כמו כן גינה נצראללה את הפשיטות שערכו רשויות גרמניה על מסגדים ובתים, בהם מתגוררים לבנונים, באמתלה שהם תומכים בחזבאללה. לדבריו, גרמניה לא הציגה שום ראיה הקושרת את חזבאללה לפעילות טרור על אדמתה. נצראללה אף טען כי מזה שנים רבות אין לחזבאללה שלוחות בשום מדינה באירופה או במדינה כלשהי בעולם(אלנשרה, אלמנאר, 4 במאי 2020).
- דווח כי החלטת גרמניה היוותה מכה קשה לחזבאללה, במיוחד בהיבט הכלכלי. בכירים ביטחוניים מערביים ציינו כי גרמניה היוותה תחנה משמעותית להעברות כספים לחזבאללה. בין השאר, נחשף כי כספים שגייסו פעילים באירופה עבור חזבאללה הועברו לגרמניה, ומשם לחשבונות בנקים חוקיים בביירות. כמו כן, חשפה ארה”ב שתומכי חזבאללה שעברו מאפריקה לגרמניה פעלו להעברת כספים מאנשים המסייעים לארגון לברלין ומשם לביירות. הכספים הועברו לחזבאללה במספר שיטות: במזומן, באמצעות העברות בנקאיות ובאמצעות משרדי חלפנים (לבנון דיבייט, 3 במאי 2020).
- במאמר שפרסם משארי אלד’אידי, עיתונאי סעודי בעל טור ביומון הסעודי אלשרק אלאוסט, הוא טען כי גרמניה קיבלה באיחור את ההחלטה על הוצאת חזבאללה מחוץ לחוק, לאחר שבמשך זמן רב ידעה על פעילות הארגון, ופטרוניתו איראן, בתחומה ובאירופה כולה, שכללה התנקשויות, ייצור חומרי נפץ, סחר בסמים והלבנת כספים (אלשרק אלאוסט, 2 במאי 2020).
- במאי 2021, הודיע משרד הפנים הגרמני כי על הוצאה מחוץ לחוק של שלוש אגודות: ״המשפחה הלבנונית-גרמנית”, “אנשים למען אנשים״ ו-״אלוהים, הבא שלום עלינו” שמילאו את מקומה של אגודת הצדקה ״מיזם הילדים היתומים של לבנון״ שהוצאה מחוץ לחוק בשנת 2014 עקב תמיכתה הכספית הנרחבת במוסד השהידים של חזבאללה. נמסר שפעילות האגודה נאסרה עקב ראיות לאיסוף כספים עבור חזבאללה (אתר משרד הפנים, מאי 2021).
- במאי 2023, נעצרו שני פעילי חזבאללה שפעלו בעיר ברמן תחת עמותה מקומית בשם אלמצפא, שפעילותה נאסרה בגרמניה בשנת 2022. דווח כי השניים גויסו לחזבאללה בלבנון, ובין השאר הם ארגנו הופעות של מטיפים להרחבת התמיכה האידיאולוגית ולהקמת קבוצת נוער של העמותה. כמו כן, דווח כי יו״ר העמותה, עבד אללטיף, אף היה חלק מכוח אלרצ׳ואן, יחידת העילית של חזבאללה (ערן להב, קהילה בהסוואה: על פעילות חזבאללה בגרמניה, 3 באוקטובר 2023).
- עם זאת, גם הוצאת חזבאללה מחוץ לחוק לא עצרה את פעילות הארגון בשטח גרמניה, כפי שעולה גם מדוחות רשמיים של רשויות הביטחון ואכיפת החוק:
- בדו”ח מיוחד שפרסם המודיעין הגרמני בשנת 2022 נטען כי חזבאללה “דורש את החלת מערכת המשפט האסלאמית של השריעה” ומכוון את “התעמולה שלו נגד מוסדות המערב ”כדי לקדם את מטרותיו (ערן להב, קהילה בהסוואה: על פעילות חזבאללה בגרמניה, 3 באוקטובר 2023).
- בדו״ח של משרד הפנים הגרמני של מדינת נורדריין-וסטפאליה מאפריל 2024 צוין כי תומכי חזבאללה בגרמניה חברים באגודות שמנהלות מסגדים מקומיים, וכי כלפי חוץ הפעילויות שלהם לא כוללות שום התייחסות לחזבאללה. עם זאת, הדו”ח ציין מספר אגודות בעלות קשרים לחזבאללה, בהן קהילת המהגרים הלבנונים בדורטמונד (מרכז אהל אלבית) וקהילת המהגרים הלבנונים בבוטרופ (מרכז האמאם רצ’א) ותעמולה (אתר משרד הפנים של נורדריין-וסטפאליה, אפריל 2024).
דו״ח משרד הפנים המתייחס לחזבאללה
העברת חלקים לכטב”מים של חזבאללה
- ב-15 ביולי 2024, עצרו רשויות אכיפת החוק בגרמניה אזרח לבנוני בחשד לרכש חלקים עבור כלי טיס בלתי מאוישים לחזבאללה. במקביל, נעצרו שלושה חשודים נוספים בספרד. לפי התביעה, העצור בגרמניה, פאדל ז. הצטרף לחזבאללה בשנת 2016. הוא ושלושת החשודים נוספים, רכשו, במסווה של חברת צעצועים, רכיבים אלקטרוניים, מדחפים, עשרות מנועי בנזין, יותר מ-200 מנועים חשמליים יותר מ-12 טונות של רכיבים נוספים שחיוניים לבניית מכל הדלק, הכנפיים ורכיבי הנעה עבור הכטב”מים. רשויות אכיפת החוק העריכו כי הרכיבים אפשרו לחזבאללה לבנות יותר מאלף כטב”מים, חלקם שימשו לתקיפות נגד ישראל לאחר 7 באוקטובר 2023 (אל פאיס, 18 ביולי 2024; דר שפיגל, 15 ביולי 2024).
- ב-25 באוגוסט 2024, פגע כטב”ם חזבאללה בקיבוץ דן בצפון ישראל. תיעוד של שרידי הכטב”ם זיהה כי המנוע היה מתוצרת חברת 3W בגרמניה. דו”ח של מכון מחקר שבוחן חימושים בסכסוכים מזוינים (CAR) מפברואר 2020 מצא כי מנועים של חברת 3W גם הותקנו בכטב”מים של החות’ים בתימן (i24News, 27 באוגוסט 2024).
סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג
- אחד האתרים המזוהים ביותר עם פעילות איראן וחזבאללה בגרמניה היה המסגד הכחול בהמבורג, בית התפילה המוסלמי הוותיק בגרמניה, בו פעל “המרכז האסלאמי המבורג”(Islamisches Zentrum Hamburg – IZH) . המסגד והאגודה השיעית-אסלאמית נמצאו תחת מעקב של הרשויות כבר מ-1993, וסגן ראש המרכז לשעבר סלימאן מוסאביפר, גורש מגרמניה יחד עם משפחתו ביוני 2022 בשל תמיכתו בקבוצות ובארגונים שיעיים רדיקליים, ובהם חזבאללה. העורך הראשי של די וולט המבורג, פיליפ וולדין, ציין במאמר שפורסם בשנת 2021 כי המרכז בהמבורג הוא “מרכז התעמולה החשוב ביותר של איראן באירופה”, וכי הוא שולח לברלין אוטובוסים מלאים בפעילים פרו- איראנים ופרו-חזבאללה כדי להשתתף בעצרות השנתיות של “יום ירושלים העולמי” (ערן להב, קהילה בהסוואה: על פעילות חזבאללה בגרמניה, 3 באוקטובר 2023).
- ב-16 בנובמבר 2023, פשטו רשויות אכיפת החוק על יותר מחמישים אתרים ששייכים למרכז בשבע מדינות פדרליות בגרמניה ואספו חומרים וראיות במסגרת החקירה בחשד לתמיכה בפעילות חזבאללה (DW, 16 בנובמבר 2023).
- ב24 ביולי 2024, הורתה שרת הפנים של גרמניה, ננסי פזר, על סגירת המרכז והוצאתו מחוץ לחוק. בעקבות זאת, פשטו כוחות הביטחון בגרמניה על המסגד הכחול ועל 53 מבנים ונכסים נוספים השייכים למרכז האסלאמי ברחבי גרמניה, בהם מבנים ומסגדים בפרנקפורט, מינכן וברלין. פזר ציינה כי המרכז האסלאמי היווה שלוחה ישירה של המשטר האיראני, וכי הוא קידם אידיאולוגיה אסלאמית קיצונית והפיץ אנטישמיות אגרסיבית. היא הוסיפה כי בפשיטה בנובמבר 2023 התגלו ראיות על הקשרים של המרכז עם חזבאללה, ועל כן הוחלט על הפסקת הפעילות (DW, 24 ביולי 2024). בתגובה להחלטת גרמניה, זימן משרד החוץ האיראני את השגריר הגרמני בטהראן (רויטרס, 24 ביולי 2024).
כוחות ביטחון גרמניים בפשיטה על המרכז האסלאמי (חשבון X של כיהאן לונדון, 24 ביולי 2024)
- לאחר הפשיטה, חשף הדר שפיגל מסמך של משרד הפנים הגרמני, שהציג את הקשרים הקרובים בין המרכז האסלאמי לבין המשטר האיראני וחזבאללה. להלן חלק מהממצאים (דר שפיגל, 11 באוגוסט 2024):
- מאות תכתובות ווטסאפ בין ראש המרכז, מחמד הארי מופתא, קיים קשר ישיר עם מהדי מוסטפהוי, סגן ראש הלשכה לעניינים בינלאומיים בלשכתו של מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי. החוקרים גילו יותר מ-650 תכתובות בין השניים מסוף שנת 2021 עד סוף 2023, בהן הבכיר האיראני העביר הוראות מפורטות למופתא. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, הועבר למופתא הנרטיב, לפי “להתנגדות האסלאמית לא עמד שום אמצעי אחר לעצור את פשעי ישראל”.
- בטלפונים הניידים של מופתא ושל עובדים נוספים במרכז הופיע מספר הטלפון של בכיר בחזבאללה, שאמון על קשרי החוץ של הארגון. הבכיר ביקר כמה פעמים בגרמניה, בין השאר במרכז בהמבורג, שם השתתף בפגישות, והוא אף הביע הערכה בפני המנהיג לשעבר של המרכז עבור “התמיכה הכלכלית, הרוחנית והייעוץ”.
- נציגים של חזבאללה ושל המרכז האסלאמי דנו לכאורה במיזם בנייה של עמותת וקף מסקסוניה התחתית שקשורה לכאורה למרכז. לפי הדו”ח, המחלקה לקשרי חוץ של חזבאללה הייתה מעורבת בתכנון, והדוחות על מימוש המיזם הועברו ישירות למזכ”ל חזבאללה הקודם נצראללה. חלק מעובדי העמותה נחקרו בחשד לחברות בחזבאללה.
- התגלו גם מסמכים שהצביעו על גיוס כספים עבור חזבאללה והחות’ים בתימן. על חלק מהמסמכים הופיעה חותמת של מנהיג איראן והן כללו העברות כספים ספציפיות למבצעים בתימן.
-
ראו מחקר של מרכז המידע מ-10 בנובמבר 2024: "אנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי במהלך מלחמת “חרבות ברזל”".
-
ראו מחקר של מרכז המידע מ-2 במרץ 2011: "מרכז השיבה הפלסטיני: מרכז תעמולה אנטי- ישראלי בלונדון, המזוהה עם חמאס והאחים המוסלמים, ושהוצא לאחרונה מחוץ לחוק בישראל. PRC מתמחה בקידום הדרישה להחזרת הפליטים הפלסטינים לישראל כאמצעי לשינוי אופייה היהודי ולטרפוד התהליך המדיני. בכירי PRC חברים בארגונים אחרים העוסקים בשיגור משטים ושיירות לרצועת עזה ובהעברת כספים לחמאס".
-
ראו מחקר של מרכז המידע מ-17 במרץ 2024: "מובילי התמיכה בחמאס בבלגיה ובהולנד מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”".
-
ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 ביוני 2015: "כלי התקשורת של חמאס דיווחו, כי בכיר חמאס אסמאעיל הניה ברך את מאג'ד אלזיר, המנהל הכללי של מרכז השיבה הפלסטיני PRC לרגל קבלת מעמד של משקיף בוועדת האו"מ. דובר (PRC) הכחיש את הידיעה״.
-
ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 בדצמבר 2004: ״צעד חשוב במאבק נגד מימון הטרור מאירופה: בית המשפט בגרמניה קיבל את עמדת הממשלה והורה לאסור את פעילות הסניף הגרמני של "קרן אלאקצא", קרן גיוס כספים של ה-"חמא"ס", המפעילה סניפים גם בבלגיה ודנמרק״.
-
להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-5 באפריל 2016: "חינוך לשנאה ולאלימות במערכת החינוך הפלסטינית: בית הספר על שם רודולף וולטר בדיר אלבלח כמקרה מבחן".
-
להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 בנובמבר 2023: "הפעילות הבינלאומית נגד חמאס מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”".
-
צאמידון, שהוקם בשנת 2012, הוא ארגון לא ממשלתי המזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע). הארגון מציג עצמו כמי שתומך בשחרור אסירים פלסטינים. הארגון פעיל באירופה, לבנון, קנדה וארה״ב. פעיליו מארגנים הפגנות נגד ישראל ופועלים בחזית ה-BDS.
-
להרחבה ראו מחקר של מרכז המידע מ-10 באוגוסט 2008: ״שירותי הביטחון הישראליים עצרו לאחרונה ערבי ישראלי הלומד רפואה בגרמניה״.
-
על אף הטיעון האירופי לבידול בין זרועות חזבאללה, בפועל הזרוע הצבאית והזרוע המדינית משולבות זו בזו ויש ביניהן יחסי גומלין, כאשר כל זרוע מספק מחזקת את השנייה. מזכ"ל חזבאללה הקודם, חסן נצראללה, שנהרג בסיכול ישראלי בספטמבר 2024, עמד בראש שתי הזרועות, וגם יורשו המיועד, ראש המועצה המבצעת, האשם צפי אלדין, שסוכל באוקטובר 2024, היה מעורב בשתי הזרועות.
-
ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 בינואר 2005:״ החלטת בית משפט גרמני לגרש משטח גרמניה פעיל "חזבאללה" בשל היות ה"חזבאללה" ארגון טרור המזלזל באופן ברוטאלי בחיי אדם״
-
להרחבה ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 במאי 2020: גרמניה הודיעה כי הוציאה את חזבאללה מחוץ לחוק. בהכרזה זו הצטרפה גרמניה למדינות נוספות בעולם, שכבר הכריזו על הארגון כעל ארגון טרור״