אג'ד אלזיר (מרכז המידע הפלסטיני, 24 בספטמבר 2021)

הודעת שרת הפנים על הוצאת חמאס מחוץ לחוק (חשבון X של ננסי פזר, 2 בנובמבר 2023)

ו״ח משרד הפנים המתייחס לחזבאללה

וחות ביטחון גרמניים בפשיטה על המרכז האסלאמי (חשבון X של כיהאן לונדון, 24 ביולי 2024)

עיקרים

• בנובמבר 2024, הוגש בגרמניה כתב אישום נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס בגין הפעלת מחסני נשק עבור חמאס באירופה ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות, יהודיות ומערביות בגרמניה.
• ביולי 2024, הורה משרד הפנים בגרמניה על סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג אחרי שהתגלו ראיות כי במשך שנים הוא שימש כזרוע ישירה של איראן וחזבאללה במדינה.
• שני המקרים מספקים עדות להמשך הנוכחות של חמאס וחזבאללה באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, על אף הניסיונות של הרשויות לצמצם או למנוע את פעילותם, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל.
• גרמניה, בדומה למדינות נוספות באירופה, הילכה תמיד על חבל דק שבין המלחמה בטרור, המחויבות לקליטת מהגרים והשמירה על זכויות אדם. בשל כך, היא נמנעה במשך שנים מלהגדיר את חמאס ואת חזבאללה כארגוני טרור ולהוציא אותם מחוץ לחוק ואפשרה לארגונים ולאגודות צדקה לגייס כספים עבור פעילות הטרור שכוונה גם נגד אזרחים גרמנים.
• בשנת 2020, הפסיקה גרמניה את ההפרדה שיצר האיחוד האירופי בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית לכאורה של חזבאללה והכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור. מהלך דומה נגד חמאס ננקט רק בנובמבר 2023, על אף שהתנועה כולה הוגדרה כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי מאז 2014.
• דו”ח של המשרד הפדרלי הגרמני לשמירה על החוקה BfV)) מאוקטובר 2024 התריע כי מלבד פעולות של יחידים בשל מניעים אנטישמיים, ההסלמה במזרח התיכון גם מהווה איום על מטרות יהודיות וישראליות בשל היערכות מבצעית של שלוחי איראן או חזבאללה או מצד חמאס.
• להערכתנו, רשויות אכיפת החוק בגרמניה צפויות להמשיך במאמצים לסכל את פעילותם של חמאס וחזבאללה בתחומי המדינה, כחלק ממאמץ אירופי גובר לצמצם את הסיכון מצד שלוחי איראן. עם זאת, הסיכון מצד חמאס וחזבאללה צפוי להישאר גבוה עבור אירופה בכלל, וגרמניה ופרט. להערכתנו, מעצר פעילי חמאס והחשיפה של מחסני הנשק יכולים להצביע על שינוי באופן הפעילות באירופה של התנועה, שעד כה נמנעה מביצוע פיגועים בחו”ל והתמקדה בגיוס כספים ובקידום המשנה שלה בקרב ארגוני החברה האזרחית. להערכתנו, גם חזבאללה עלול להפעיל תשתיות שלו שככל הנראה עדיין קיימות בגרמניה כדי לנסות ולפגוע במטרות ישראליות ויהודיות, הן כנקמה על הריגת חסן נצראללה ובכירי הארגון והן כחלק מתגובה איראנית אפשרית על התקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024. חמאס וחזבאללה יכולים גם לנצל את ההקצנה בקהילות המהגרים המוסלמים באירופה, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת אוהדי הכדורגל הישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024, כדי לבנות מאגר תמיכה שישמש אותן להפצת המשנה האנטי-ישראלית והאנטישמית, ואף לביצוע פיגועים.^[1]

פעילות חמאס בגרמניה

רקע

• גרמניה היוותה את אחד המוקדים המרכזיים של פעילות חמאס באירופה. לאורך השנים, התמקדה פעילות חמאס בגרמניה, בדומה לפעילת התנועה במדינות אחרות ביבשת, בגיוס הכספים ובהפצת משנתה גם מחוץ לגבולות ״פלסטין״. פעילות זו בוצעה בעיקר באמצעות ארגוני חברה אזרחית שהקפידו לשמור על פרופיל נמוך ולהסוות את הקשר שלהם לתנועה. חלק מהארגונים אף היו מנוהלים על ידי פעילי חמאס ותומכיה, בהנחיית פעילי חמאס ״בחוץ״, וקיימו קשר רציף עם בכירי התנועה. (די וולט, 25 במאי 2024).
• בדצמבר 2023, נחשף כי שירותי הביטחון הגרמניים הגדירו את מאג’ד ח’ליל מוסא אלזיר, בתור “נציג חמאס בגרמניה”. אלזיר, בעל אזרחות בריטית שעבר לגרמניה בשנת 2014, עמד בעבר בראש מרכז השיבה הפלסטיני (PRC), ארגון תעמולה פלסטיני שיושב בבריטניה ונחשב לזרוע מרכזית של חמאס באירופה. ^[2] אלזיר עומד בראש המועצה הפלסטינית האירופית לקשרים פוליטיים (EUPAC), שפועלת לקדם את “המטרה הפלסטינית” באירופה, בין השאר באמצעות קשרים עם גורמים פוליטיים וארגוני החברה האזרחית.^[3] אלזיר, שתועד בעבר עם ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר אסמאעיל הניה, טען כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה “הגנה עצמית”, ורשויות אכיפת החוק בגרמניה ביצעו חיפוש בביתו לאחר המתקפה (דר שפיגל, 15 בדצמבר 2023; די וולט, 22 ביוני 2024). ב-30 ביוני 2023, חתם שר הביטחון, יואב גלנט, על צווים מנהליים לתפיסת כספים שהעבירה חמאס בחשאי לחמישה מבכירי התנועה הפועלים באירופה ביניהם אלזיר (תקשורת ישראלית, 30 ביוני 2023).^[4] ב-7 באוקטובר 2024, הכניס משרד האוצר האמריקאי את אלזיר לרשימת הסנקציות וציין כי הוא הנציג הבכיר של חמאס בגרמניה ומילא תפקיד מרכזי בגיוס הכספים של חמאס באירופה (משרד האוצר האמריקאי, 7 באוקטובר 2024).

גיוס כספים עבור חמאס

• בעבר היה ממוקם בגרמניה הסניף המרכזי של קרן אלאקצא, שהיוותה את אחד הגופים המרכזיים במערכת גיוס הכספים של חמאס במדינות המערב, עד שמשרד הפנים הגרמני אסר על פעילות הקרן באוגוסט 2002. ממסמכי שלל שנתפסו ביהודה ושומרון עלה כי קרן אלאקצא בגרמניה, כמו גם במדינות נוספות באירופה, סייעה לבניית חמאס. כמו כן, בחקירה מ-1993 של עבד אלחכים מחמד עבד אלפתאח עבד אלרחמן, פעיל חמאס מביר נבאללה (1993), הוא חשף כי כאשר נסע ללימודים בגרמניה והביע את רצונו להתגייס לחמאס, הוא הופנה על ידי שיח’ ג’מיל עבד אלרחים חמאמי, פעיל חמאס בכיר באזור ירושלים, אל מחמוד עמרו, ראש קרן אלאקצא בגרמניה אשר הוגדר על ידו כאחראי חמאס בגרמניה.^[5]
• על אף סגירת קרן אלאקצא, המשיכו לפעול בגרמניה ארגונים ואגודות לגיוס כספים של חמאס בכיסוי של קרנות צדקה. אחת האגודות הגדולות ביותר הייתה הקהילה הפלסטינית בגרמניה (PGD), עד שהפסיקה את פעילותה בסוף נובמבר 2023. האגודה נתנה חסות להפגנות ולכנסים למען “פלסטין”, ושירות הביטחון הגרמני ציין כי האירועים השנתיים שלו הם “אירוע התעמולה החשוב ביותר של חמאס באירופה” (t-online, 13 באוקטובר 2023).
• בגרמניה עלה חשש כי חלק מתקציבי הסיוע של מדינות האיחוד האירופי שנשלחו לרצועת עזה, כמו גם תרומות של ארגונים שונים ובכללם ארגוני חברה אזרחית, שחלקם מנוהלים בחוסר שקיפות, מצאו דרכם לארגוני הטרור ומשמשים אותם להתעצמות צבאית. מתחקיר של רשת ARD עלה כי לאורך השנים ניצלה חמאס את קשריה עם ארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועת עזה ועשתה שימוש בכספיהם ובחומרים שייבאו למימון ההתעצמות הצבאית ופעולות הטרור. בשל כך, סיוע ששלחה גרמניה, ואשר נועד עבור אזרחי רצועת עזה, שימש בסופו של דבר את הזרוע הצבאית של חמאס לחיזוק תשתיות הטרור שלה. עוד עלה כי בבניית מערך הרקטות ומנהרות ברצועת עזה, עשתה חמאס שימוש בידע ולוגיסטיקה שהביאו מומחים עבור תוכניות סיוע ופיתוח ברצועה מטעם גרמניה, וכי חמאס עשתה שימוש בחומרים כמו צינורות, פלדה ומלט למטרות אזרחיות ולמטרות טרור כאחד (ARD, 24 באפריל 2024).
• בהקשר זה, בבדיקה שקיים מרכז המידע לפני מספר שנים עלה כי פעילי חמאס עשו שימוש בקומפלקס בתי הספר רודולף וולטר (Rudolf Walther), שבדיר אלבלח (במרכז רצועת עזה), שהוקם בכספי תרומות מגרמניה לחינוך לשנאה כלפי ישראל ולהעברת אימונים צבאיים לתלמידים כהכנה לקראת הצטרפותם לזרוע הצבאית של חמאס (דף הפייסבוק של בית הספר היסודי לבנים רודולף וולטר, 31 במרץ 2016).^[6]

     
מימין: מבנה בית הספר (יוטיוב, 30 במרץ 2016) . משמאל: הכשרה צבאית לתלמידים בבית הספר. בפינה הימנית העליונה נראה הלוגו של תוכנית האימונים של חמאס אלפתוה המועברת בבתי הספר ברצועה (דף הפייסבוק של בית הספר מרץ 2016)

פעילות הרשויות נגד חמאס

• האיחוד האירופי הכניס את הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלקסאם, לרשימה הראשונית של ארגוני ופעילי טרור שנוסחה בדצמבר 2001, בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בארה”ב. שנתיים לאחר מכן הוכנסה חמאס בכללותה לרשימה. חמאס ערערה על ההחלטה, ובשנת 2014 קבע בית משפט כי ההכרזה מבוטלת בטיעון שהיא נעשתה על בסיס מידע “שנאסף מהתקשורת ומהאינטרנט”. בית המשפט לצדק של האיחוד שינה את ההחלטה והחזיר את חמאס לרשימת ארגוני הטרור בשנת 2017. עתירות נוספות של חמאס נגד ההכרזה והקפאת הנכסים נדחו גם ב-2017 וב-2021 (Times of Israel, 26 ביולי 2017; DW News, 14 בדצמבר 2018; Courthouse News Service, 23 בנובמבר 2021).^[7]
• על אף שהנחיות האיחוד האירופי היו תקפות בגרמניה, מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, סיפקה הזדמנות לרשויות הפדרליות להדק את צעדיהן נגד חמאס. ב-13 באוקטובר 2023, הודיע הקנצלר אולף שולץ על איסור פעילות חמאס בגרמניה ועל איסור פעילות הסניף הגרמני של ארגון צאמידון,^[8] שחבריו חילקו ממתקים לציבור לאחר המתקפה. שולץ הדגיש כי כל מי שתומכים בארגוני טרור כמו חמאס מבצעים עבירה פלילית (DW News, 2 בנובמבר 2023) .
• ב-2 בנובמבר 2023, הכריזה שרת הפנים, ננסי פזר, על חמאס כעל ארגון טרור ועל פירוק צאמידון. המשמעות היא איסור על פעילות במסגרת שני הארגונים, איסור התכנסויות ואיסור על הצגה פומבית של סמלים המזוהים עם חמאס, כולל דגלי התנועה על כל זרועותיה ויחידותיה וסרטי ראש עם כיתובים כדוגמת “גדודי אלקסאם” או “אין אללה מלבד האל, מחמד הוא שליח האל”. איסור בולט נוסף הוא על השימוש בסיסמה “מהנהר עד הים, פלסטין תהיה חופשית”, שהפכה לפופולרית בהפגנות הפרו פלסטיניות ברחבי העולם מאז תחילת המלחמה (אתר העיתון הרשמי של ממשלת גרמניה, 2 בנובמבר 2023). מיד עם ההכרזה של שרת הפנים, פשטה המשטרה הפדרלית בגרמניה על 15 אתרים החשודים כקשורים לחמאס וחז”ע בכמה ממדינות גרמניה (בילד, 23 בנובמבר 2023).

• בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן, אמר בתגובה כי האיסור שהטילה גרמניה מוכיחה שהמדינה משתפת פעולה עם ״פשעי ישראל נגד העם הפלסטיני”. הוא הוסיף כי ההחלטה גורמת להם לתהות אם הלך הרוחות הפוליטי בגרמניה הוא הלך רוחות של “שואה” שמשפיע על כל העמים ואינו מוגבל לצד אחד או אחר (הארץ, 2 בנובמבר 2023).
• דו”ח של משרד הפנים של מדינת נורדריין-וסטפאליה מאפריל 2024 ציין כי מספר אגודות של תומכי חמאס שפעלו בגרמניה התפרקו, לפי ההערכה בשל חיפושים שביצעו הרשויות עקב איסור פעילות חמאס. הדוח ציין כי התפרקות האגודות מהווה תבוסה קשה עבור תומכי חמאס, שאיבדו את הכלים המרכזיים שלהם ליצירת רשתות והפצת תעמולה. לפי הדו״ח, כנראה שלא תהיה לכך חלופה בטווח הקצר בכל הקשור לאיסוף תרומות, ארגון ותעמולה (אתר משרד הפנים של נורדריין-וסטפאליה, אפריל 2024).

חשיפת חוליית חמאס שנערכה לפיגועים

• ב-14 בדצמבר 2023, נעצרו בגרמניה שלושה חשודים – שני לבנונים ומצרי. חשוד נוסף, אזרח הולנדי, נעצר ברוטרדם והוסגר לגרמניה. דווח כי המעקב אחריהם החל לאחר התרעה שהגיעה מישראל וכי החוקרים זיהו כי הארבעה היו בקשר עם אבו ח’אלד, בכיר של הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון שנהרג בסיכול ישראלי במרץ 2024, ואספו מידע לקראת פיגועים נגד מטרות יהודיות. הדיווח ציין כי המעצרים היוו הפתעה עבור שלטונות גרמניה, מכיוון שחמאס נחשבה עד אז בעיניהם כתנועה שהתמקדה ״בשחרור פלסטין״ באמצעות פעילות פוליטית וגיוס כספים, ואשר לפעיליה לא היה עניין בתכנון או ביצוע פיגועים ממדינות אירופה (די וולט, 25 במאי 2024). בכיר חמאס, סאמי אבו זהרי, הכחיש את המידע בטענה כי פרסום ההאשמות הללו נועד להשפיע על הפגנות התמיכה בפלסטינים שמתקיימות באירופה (רויטרס, 14 בדצמבר 2023).
• לפי כתב האישום שהוגש נגד הארבעה ב-8 בנובמבר 2024, הם שימשו פעילים של חמאס בחו”ל במשך שנים, מילאו תפקידים בכירים בתוך התנועה והיו להם קשרים ישירים לבכירים בזרוע הצבאית של חמאס. התביעה טענה כי הם הפעילו מחסני נשק תת-קרקעיים של חמאס ברחבי אירופה לצורך ביצוע פיגועים, כאשר בין היעדים שצוינו היו שגרירות ישראל בברלין, בסיס חיל האוויר האמריקאי ברמשטיין ואזור בקרבת נמל התעופה טמפלהוף בברלין. בין השאר, נאמר בכתב האישום כי אחד הנאשמים הקים מחסן נשק בבולגריה באביב 2019, והגיע לבדוק אותו שוב באוגוסט 2023, וכי בין יוני לדצמבר 2023, ניסו הארבעה לחפש אתר עבור מחסן נשק בפולין (אתר התביעה הפדרלית, 25 בנובמבר 2024).

פעילות חזבאללה בגרמניה

רקע

• בדומה לחמאס, גם פעילי חזבאללה נהנו במשך שנים מחופש פעולה יחסי בגרמניה. הם ניצלו זאת למספר תחומים:
  • פעילות פלילית: כחלק מרשת הפשיעה הבינלאומית שנועדה למימון הארגון, ניצלו פעילי חזבאללה את גרמניה כצומת מפתח ברשת הסחר הבלתי חוקי העולמית של הארגון עבור סחר בסמים, הלבנת הון, סחר במכוניות גנובות ועד.
  • פעילות הסברתית-תרבותית: הפעילות התקיימה בהנחיית איראן, והיא כוונה בעיקר לקהל המהגרים השיעים המתגוררים בגרמניה. חזבאללה הפעיל בגרמניה (כמו במדינות אירופה נוספות) רשת של מרכזי תרבות ורווחה שמטרתם לחזק את תדמית הארגון בקרב מוסלמים שיעים בגרמניה ולגייס כספים עבור הארגון בלבנון. איראן וחזבאללה גם משתמשים באגודות אסלאמיות שיעיות ברחבי אירופה כדי להזין את פעילות הטרור שלהן.
  • פעילות גיוס: פעילי חזבאללה עשו שימוש בגרמניה כבסיס לגיוס פעילים, תומכים, ריגול ורכש אמצעי לחימה. כך למשל, שירות הביטחון הכללי (שב”כ) בישראל חשף בשנת 2008 כי פעילי הארגון ניצלו את שהותם של ערבים ישראלים בחו”ל, בעיקר לצורך לימודים, כדי ליצור עמם מגע ולנסות לגייסם לשורות הארגון תוך שימוש בגופים אזרחיים השייכים לארגון או המזוהים עמו כגון עמותות וארגוני צדקה.^[9]

פעילות הרשויות נגד חזבאללה

• למרות שבמשך שנים רבות הצטברו ראיות שהעידו על אופיו הטרוריסטי של חזבאללה, אימצה גרמניה את מדיניות מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי, שעשתה הבחנה מלאכותית בין הזרוע הצבאית של חזבאללה, אשר הוצאה מחוץ לחוק בילי 2013, לבין הזרוע “המדינית” שלא הוצאה אל מחוץ לחוק בטענה כי היא מהווה חלק מממשל לבנון.^[10]
• במשך שנים, הפעילות של הרשויות בגרמניה נגד פעילי חזבאללה ואגודות שפעלו עבורה הייתה נקודתית ומצומצמת. כך למשל, ב-4 בינואר 2005, החליט בית משפט בדיסלדורף לאשר את החלטת רשויות הביטחון לגרש פעיל חזבאללה שהתגורר במדינה במשך כמה שנים. בית המשפט קבע כי תמיכת חזבאללה בטרור מהווה עילה מספקת לגירושו. בפסיקה צוין כי קיימות ראיות מוצקות לתמיכת חזבאללה בטרור, וכי הארגון מוביל את מאבק בישראל “תוך זלזול ברוטאלי בחיי אדם”.^[11]
• בשנת 2008, הודיע משרד הפנים הגרמני כי הוא אוסר על שידורי ערוץ הטלוויזיה של חזבאללה, אלמנאר, בגרמניה. המשמעות הייתה שערוצי לוויין גרמניים לא יכלו להציע את הערוץ לציבור כחלק מחבילת הערוצים שלהם (יאהו, 21 בנובמבר 2008). איסור השידורים מעוגן בסעיף 9 של החוקה הגרמנית, לפיו ארגון אינו יכול לפעול במטרה להפר את “ההבנות הבינלאומיות” (אי-פי, 21 בנובמבר 2008).
• למרות לחצים שהופעלו על ממשלת גרמניה במהלך השנים, המהלכים להוצאת חזבאללה מחוץ לחוק החלו רק בשנת 2019 לאחר שקבוצת מחוקקים דרשה מהקנצלרית אנגלה מרקל לנקוט עמדה נוקשה יותר נגד הארגון על ידי הגדרת הזרוע המדינית שלו כארגון טרור. הגדרה שכזאת נועדה להבטיח כי חזבאללה לא יוכל לפעול על אדמת גרמניה וכי יימנע ממנו לגייס כספים ולהפיץ תעמולה בגרמניה (ניו יורק טיימס, 30 באפריל 2020). ב-30 באפריל 2020, הגדירה רשמית ממשלת גרמניה את חזבאללה כארגון טרור ואסרה על פעילותו. בעקבות ההחלטה, נאסר להשתמש בסמלי חזבאללה בגרמניה, ונקבע כי כל הנכסים של הארגון בגרמניה יוחרמו. בעקבות ההכרזה, פשטה משטרת גרמניה על כמה מרכזים דתיים ומסגדים הקשורים לחזבאללה בערים ברלין, דורטמונד, ברמן ומונסטרה )אתר משרד הפנים הפדראלי של גרמניה, 30 באפריל 2020).^[12]
• בחזבאללה גינו את ההחלטה. המזכ”ל דאז, חסן נצראללה, ציין כי הייתה זו החלטה פוליטית שנועדה לרצות את ישראל וארה״ב. כמו כן גינה נצראללה את הפשיטות שערכו רשויות גרמניה על מסגדים ובתים, בהם מתגוררים לבנונים, באמתלה שהם תומכים בחזבאללה. לדבריו, גרמניה לא הציגה שום ראיה הקושרת את חזבאללה לפעילות טרור על אדמתה. נצראללה אף טען כי מזה שנים רבות אין לחזבאללה שלוחות בשום מדינה באירופה או במדינה כלשהי בעולם(אלנשרה, אלמנאר, 4 במאי 2020).
• דווח כי החלטת גרמניה היוותה מכה קשה לחזבאללה, במיוחד בהיבט הכלכלי. בכירים ביטחוניים מערביים ציינו כי גרמניה היוותה תחנה משמעותית להעברות כספים לחזבאללה. בין השאר, נחשף כי כספים שגייסו פעילים באירופה עבור חזבאללה הועברו לגרמניה, ומשם לחשבונות בנקים חוקיים בביירות. כמו כן, חשפה ארה”ב שתומכי חזבאללה שעברו מאפריקה לגרמניה פעלו להעברת כספים מאנשים המסייעים לארגון לברלין ומשם לביירות. הכספים הועברו לחזבאללה במספר שיטות: במזומן, באמצעות העברות בנקאיות ובאמצעות משרדי חלפנים (לבנון דיבייט, 3 במאי 2020).
• במאמר שפרסם משארי אלד’אידי, עיתונאי סעודי בעל טור ביומון הסעודי אלשרק אלאוסט, הוא טען כי גרמניה קיבלה באיחור את ההחלטה על הוצאת חזבאללה מחוץ לחוק, לאחר שבמשך זמן רב ידעה על פעילות הארגון, ופטרוניתו איראן, בתחומה ובאירופה כולה, שכללה התנקשויות, ייצור חומרי נפץ, סחר בסמים והלבנת כספים (אלשרק אלאוסט, 2 במאי 2020).
• במאי 2021, הודיע משרד הפנים הגרמני כי על הוצאה מחוץ לחוק של שלוש אגודות: ״המשפחה הלבנונית-גרמנית”, “אנשים למען אנשים״ ו-״אלוהים, הבא שלום עלינו” שמילאו את מקומה של אגודת הצדקה ״מיזם הילדים היתומים של לבנון״ שהוצאה מחוץ לחוק בשנת 2014 עקב תמיכתה הכספית הנרחבת במוסד השהידים של חזבאללה. נמסר שפעילות האגודה נאסרה עקב ראיות לאיסוף כספים עבור חזבאללה (אתר משרד הפנים, מאי 2021).
• במאי 2023, נעצרו שני פעילי חזבאללה שפעלו בעיר ברמן תחת עמותה מקומית בשם אלמצפא, שפעילותה נאסרה בגרמניה בשנת 2022. דווח כי השניים גויסו לחזבאללה בלבנון, ובין השאר הם ארגנו הופעות של מטיפים להרחבת התמיכה האידיאולוגית ולהקמת קבוצת נוער של העמותה. כמו כן, דווח כי יו״ר העמותה, עבד אללטיף, אף היה חלק מכוח אלרצ׳ואן, יחידת העילית של חזבאללה (ערן להב, קהילה בהסוואה: על פעילות חזבאללה בגרמניה, 3 באוקטובר 2023).
• עם זאת, גם הוצאת חזבאללה מחוץ לחוק לא עצרה את פעילות הארגון בשטח גרמניה, כפי שעולה גם מדוחות רשמיים של רשויות הביטחון ואכיפת החוק:
  • בדו”ח מיוחד שפרסם המודיעין הגרמני בשנת 2022 נטען כי חזבאללה “דורש את החלת מערכת המשפט האסלאמית של השריעה” ומכוון את “התעמולה שלו נגד מוסדות המערב ”כדי לקדם את מטרותיו (ערן להב, קהילה בהסוואה: על פעילות חזבאללה בגרמניה, 3 באוקטובר 2023).
  • בדו״ח של משרד הפנים הגרמני של מדינת נורדריין-וסטפאליה מאפריל 2024 צוין כי תומכי חזבאללה בגרמניה חברים באגודות שמנהלות מסגדים מקומיים, וכי כלפי חוץ הפעילויות שלהם לא כוללות שום התייחסות לחזבאללה. עם זאת, הדו”ח ציין מספר אגודות בעלות קשרים לחזבאללה, בהן קהילת המהגרים הלבנונים בדורטמונד (מרכז אהל אלבית) וקהילת המהגרים הלבנונים בבוטרופ (מרכז האמאם רצ’א) ותעמולה (אתר משרד הפנים של נורדריין-וסטפאליה, אפריל 2024).

העברת חלקים לכטב”מים של חזבאללה

• ב-15 ביולי 2024, עצרו רשויות אכיפת החוק בגרמניה אזרח לבנוני בחשד לרכש חלקים עבור כלי טיס בלתי מאוישים לחזבאללה. במקביל, נעצרו שלושה חשודים נוספים בספרד. לפי התביעה, העצור בגרמניה, פאדל ז. הצטרף לחזבאללה בשנת 2016. הוא ושלושת החשודים נוספים, רכשו, במסווה של חברת צעצועים, רכיבים אלקטרוניים, מדחפים, עשרות מנועי בנזין, יותר מ-200 מנועים חשמליים יותר מ-12 טונות של רכיבים נוספים שחיוניים לבניית מכל הדלק, הכנפיים ורכיבי הנעה עבור הכטב”מים. רשויות אכיפת החוק העריכו כי הרכיבים אפשרו לחזבאללה לבנות יותר מאלף כטב”מים, חלקם שימשו לתקיפות נגד ישראל לאחר 7 באוקטובר 2023 (אל פאיס, 18 ביולי 2024; דר שפיגל, 15 ביולי 2024).
• ב-25 באוגוסט 2024, פגע כטב”ם חזבאללה בקיבוץ דן בצפון ישראל. תיעוד של שרידי הכטב”ם זיהה כי המנוע היה מתוצרת חברת 3W בגרמניה. דו”ח של מכון מחקר שבוחן חימושים בסכסוכים מזוינים (CAR) מפברואר 2020 מצא כי מנועים של חברת 3W גם הותקנו בכטב”מים של החות’ים בתימן (i24News, 27 באוגוסט 2024).

סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג

• אחד האתרים המזוהים ביותר עם פעילות איראן וחזבאללה בגרמניה היה המסגד הכחול בהמבורג, בית התפילה המוסלמי הוותיק בגרמניה, בו פעל “המרכז האסלאמי המבורג”(Islamisches Zentrum Hamburg – IZH) . המסגד והאגודה השיעית-אסלאמית נמצאו תחת מעקב של הרשויות כבר מ-1993, וסגן ראש המרכז לשעבר סלימאן מוסאביפר, גורש מגרמניה יחד עם משפחתו ביוני 2022 בשל תמיכתו בקבוצות ובארגונים שיעיים רדיקליים, ובהם חזבאללה. העורך הראשי של די וולט המבורג, פיליפ וולדין, ציין במאמר שפורסם בשנת 2021 כי המרכז בהמבורג הוא “מרכז התעמולה החשוב ביותר של איראן באירופה”, וכי הוא שולח לברלין אוטובוסים מלאים בפעילים פרו- איראנים ופרו-חזבאללה כדי להשתתף בעצרות השנתיות של “יום ירושלים העולמי” (ערן להב, קהילה בהסוואה: על פעילות חזבאללה בגרמניה, 3 באוקטובר 2023).
• ב-16 בנובמבר 2023, פשטו רשויות אכיפת החוק על יותר מחמישים אתרים ששייכים למרכז בשבע מדינות פדרליות בגרמניה ואספו חומרים וראיות במסגרת החקירה בחשד לתמיכה בפעילות חזבאללה (DW, 16 בנובמבר 2023).
• ב24 ביולי 2024, הורתה שרת הפנים של גרמניה, ננסי פזר, על סגירת המרכז והוצאתו מחוץ לחוק. בעקבות זאת, פשטו כוחות הביטחון בגרמניה על המסגד הכחול ועל 53 מבנים ונכסים נוספים השייכים למרכז האסלאמי ברחבי גרמניה, בהם מבנים ומסגדים בפרנקפורט, מינכן וברלין. פזר ציינה כי המרכז האסלאמי היווה שלוחה ישירה של המשטר האיראני, וכי הוא קידם אידיאולוגיה אסלאמית קיצונית והפיץ אנטישמיות אגרסיבית. היא הוסיפה כי בפשיטה בנובמבר 2023 התגלו ראיות על הקשרים של המרכז עם חזבאללה, ועל כן הוחלט על הפסקת הפעילות (DW, 24 ביולי 2024). בתגובה להחלטת גרמניה, זימן משרד החוץ האיראני את השגריר הגרמני בטהראן (רויטרס, 24 ביולי 2024).

• לאחר הפשיטה, חשף הדר שפיגל מסמך של משרד הפנים הגרמני, שהציג את הקשרים הקרובים בין המרכז האסלאמי לבין המשטר האיראני וחזבאללה. להלן חלק מהממצאים (דר שפיגל, 11 באוגוסט 2024):
  • מאות תכתובות ווטסאפ בין ראש המרכז, מחמד הארי מופתא, קיים קשר ישיר עם מהדי מוסטפהוי, סגן ראש הלשכה לעניינים בינלאומיים בלשכתו של מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי. החוקרים גילו יותר מ-650 תכתובות בין השניים מסוף שנת 2021 עד סוף 2023, בהן הבכיר האיראני העביר הוראות מפורטות למופתא. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, הועבר למופתא הנרטיב, לפי “להתנגדות האסלאמית לא עמד שום אמצעי אחר לעצור את פשעי ישראל”.
  • בטלפונים הניידים של מופתא ושל עובדים נוספים במרכז הופיע מספר הטלפון של בכיר בחזבאללה, שאמון על קשרי החוץ של הארגון. הבכיר ביקר כמה פעמים בגרמניה, בין השאר במרכז בהמבורג, שם השתתף בפגישות, והוא אף הביע הערכה בפני המנהיג לשעבר של המרכז עבור “התמיכה הכלכלית, הרוחנית והייעוץ”.
  • נציגים של חזבאללה ושל המרכז האסלאמי דנו לכאורה במיזם בנייה של עמותת וקף מסקסוניה התחתית שקשורה לכאורה למרכז. לפי הדו”ח, המחלקה לקשרי חוץ של חזבאללה הייתה מעורבת בתכנון, והדוחות על מימוש המיזם הועברו ישירות למזכ”ל חזבאללה הקודם נצראללה. חלק מעובדי העמותה נחקרו בחשד לחברות בחזבאללה.
  • התגלו גם מסמכים שהצביעו על גיוס כספים עבור חזבאללה והחות’ים בתימן. על חלק מהמסמכים הופיעה חותמת של מנהיג איראן והן כללו העברות כספים ספציפיות למבצעים בתימן.

1. ראו מחקר של מרכז המידע מ-10 בנובמבר 2024: "אנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי במהלך מלחמת “חרבות ברזל”".

2. ראו מחקר של מרכז המידע מ-2 במרץ 2011: "מרכז השיבה הפלסטיני: מרכז תעמולה אנטי- ישראלי בלונדון, המזוהה עם חמאס והאחים המוסלמים, ושהוצא לאחרונה מחוץ לחוק בישראל. PRC מתמחה בקידום הדרישה להחזרת הפליטים הפלסטינים לישראל כאמצעי לשינוי אופייה היהודי ולטרפוד התהליך המדיני. בכירי PRC חברים בארגונים אחרים העוסקים בשיגור משטים ושיירות לרצועת עזה ובהעברת כספים לחמאס".

3. ראו מחקר של מרכז המידע מ-17 במרץ 2024: "מובילי התמיכה בחמאס בבלגיה ובהולנד מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”".

4. ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 ביוני 2015: "כלי התקשורת של חמאס דיווחו, כי בכיר חמאס אסמאעיל הניה ברך את מאג'ד אלזיר, המנהל הכללי של מרכז השיבה הפלסטיני PRC לרגל קבלת מעמד של משקיף בוועדת האו"מ. דובר (PRC) הכחיש את הידיעה״.

5. ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 בדצמבר 2004: ״צעד חשוב במאבק נגד מימון הטרור מאירופה: בית המשפט בגרמניה קיבל את עמדת הממשלה והורה לאסור את פעילות הסניף הגרמני של "קרן אלאקצא", קרן גיוס כספים של ה-"חמא"ס", המפעילה סניפים גם בבלגיה ודנמרק״.

6. להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-5 באפריל 2016: "חינוך לשנאה ולאלימות במערכת החינוך הפלסטינית: בית הספר על שם רודולף וולטר בדיר אלבלח כמקרה מבחן".

7. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 בנובמבר 2023: "הפעילות הבינלאומית נגד חמאס מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”".

8. צאמידון, שהוקם בשנת 2012, הוא ארגון לא ממשלתי המזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע). הארגון מציג עצמו כמי שתומך בשחרור אסירים פלסטינים. הארגון פעיל באירופה, לבנון, קנדה וארה״ב. פעיליו מארגנים הפגנות נגד ישראל ופועלים בחזית ה-BDS.

9. להרחבה ראו מחקר של מרכז המידע מ-10 באוגוסט 2008: ״שירותי הביטחון הישראליים עצרו לאחרונה ערבי ישראלי הלומד רפואה בגרמניה״.

10. על אף הטיעון האירופי לבידול בין זרועות חזבאללה, בפועל הזרוע הצבאית והזרוע המדינית משולבות זו בזו ויש ביניהן יחסי גומלין, כאשר כל זרוע מספק מחזקת את השנייה. מזכ"ל חזבאללה הקודם, חסן נצראללה, שנהרג בסיכול ישראלי בספטמבר 2024, עמד בראש שתי הזרועות, וגם יורשו המיועד, ראש המועצה המבצעת, האשם צפי אלדין, שסוכל באוקטובר 2024, היה מעורב בשתי הזרועות.

11. ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 בינואר 2005:״ החלטת בית משפט גרמני לגרש משטח גרמניה פעיל "חזבאללה" בשל היות ה"חזבאללה" ארגון טרור המזלזל באופן ברוטאלי בחיי אדם״

12. להרחבה ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 במאי 2020: גרמניה הודיעה כי הוציאה את חזבאללה מחוץ לחוק. בהכרזה זו הצטרפה גרמניה למדינות נוספות בעולם, שכבר הכריזו על הארגון כעל ארגון טרור״ 

מאמרים נוספים בתחום

אנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי במהלך מלחמת “חרבות ברזל”

מרכז השיבה הפלסטיני (PRC): מרכז תעמולה אנטי-ישראלי בלונדון, המזוהה עם חמאס והאחים המוסלמים, ושהוצא לאחרונה מחוץ לחוק בישראל.

מובילי התמיכה בחמאס בבלגיה ובהולנד מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”

כלי התקשורת של חמאס דיווחו, כי בכיר חמאס אסמאעיל הניה ברך את מאג’ד אלזיר, המנהל הכללי של מרכז השיבה הפלסטיני (PRC) לרגל קבלת מעמד של משקיף בועדת האו”מ. דובר PRC הכחיש את הידיעה *.

נהיג איראן (אתר המנהיג, 25 בנובמבר 2024)

סגן מפקד משמרות המהפכה (מהר, 21 בנובמבר 2024)

עלי לאריג'אני (תסנים, 24 בנובמבר 2024)

שגריר איראן בסוריה (snn.ir, 22 בנובמבר 2024)

פגישת נשיא איראן ושר החוץ הסורי (אתר הנשיא, 20 בנובמבר 2024)

רצ'א מראדי (חשבון X של Aamaj News, 25 בנובמבר 2024).

הלוויתו של מראדי בטהראן (חשבון X של דאמאש פוסט, 25 בנובמבר 2024)

עיקרים

• איראן והמיליציות השיעיות בירכו על הפסקת האש בדרום לבנון, על אף שהיא מהווה הפרה של רעיון “אחדות הזירות”, וטענו כי היא הושגה בזכות העמידה הנחושה של חזבאללה. שר החוץ האיראני הדגיש כי איראן לא תותיר את חזבאללה לבדו ותמשיך לתמוך בו בכל האמצעים האפשריים.
• איראן והמיליציות שיבחו את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. עם זאת, מנהיג איראן אמר כי אין די בצו מעצר וכי יש להוציא להורג את הבכירים הישראלים.
• בכירים איראניים שבו והדגישו את הישגי ”חזית ההתנגדות” במערכה מול ישראל וטענו כי ישראל אינה משיגה את יעדיה ושורדת רק בזכות התמיכה האמריקאית.
• דווח שרוסיה מנעה נחיתת מטוס איראני, שהעביר אמצעי לחימה לחזבאללה, בשדה התעופה חמימים בסוריה הנמצא בשליטתה.
• על רקע איומי ישראל לפעול נגד המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה בשבוע האחרון ארבע הודעות קבלת אחריות בלבד על תקיפות נגד יעדים בדרום ישראל באמצעות כטב”מים. דובר צה”ל מסר על יירוט כטב”ם בים סוף ונפילת שלושה כטב”מים נוספים בשטח ישראל, ללא נפגעים. דווח כי מנהיגי מיליציות עברו לאיראן מחשש לתקיפה ישראלית.
• יותר ממאה פעילי מיליציות פרו-איראניות נהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל בעיר תדמור שבמדבר הסורי.
• דו”ח של מכון מחקר אמריקאי העריך כי המיליציה הפרו-איראנית שטענה לתקיפות נגד ישראל משטח סעודיה היא ארגון פיקטיבי של ההתנגדות האסלאמית בעיראק.
• משרד ההגנה האמריקאי דיווח כי המיליציות הפרו-איראניות ביצעו יותר ממאתיים תקיפות נגד יעדים אמריקאיים במזרח התיכון מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה.
• החות’ים קיבלו אחריות על תקיפה נגד ישראל באמצעות טיל בליסטי. דובר צה”ל מסר כי השיגור יורט לפני שחדר לשטח ישראל.
• אזרח ישראלי ששימש שליח חב”ד במאע”מ נחטף ונרצח, שלושה אזרחים אוזבקים נעצרו. המוסד ציין כי מדובר בפיגוע טרור. שגרירות איראן במאע”מ הכחישה מעורבות איראנית ברצח.

תגובות להפסקת האש בלבנון

• איראן והמיליציות השיעיות הפרו-איראניות בירכו על הפסקת האש בלבנון שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 וטענו כי מדובר בניצחון של חזבאללה על ישראל. כמו כן, הן טענו כי הן ישמרו על עיקרון “אחדות הזירות” על אף הניתוק בין הפסקת האש בלבנון מהמשך המלחמה ברצועת עזה. להלן תגובות בולטות:
  • דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, בירך על הפסקת האש בין ישראל ולבנון והדגיש את תמיכתה של איראן בממשלה, בעם וב”התנגדות” בלבנון. הוא קרא לקהילה הבינלאומית לממש את אחריותה להגן על השלום והיציבות באזור ולהפעיל לחץ יעיל על ”המשטר הציוני” כדי להפסיק גם את המלחמה נגד רצועת עזה (אתר משרד החוץ האיראני, 27 בנובמבר 2024).
  • בהודעה שפרסמו גדודי חזבאללה צוין כי הפסקת האש לא היה אפשרית ללא “העמידה הנחושה של לוחמי חזבאללה וחוסר היכולת של הציונים להשיג את מטרותיהם”. המיליציה גם איימה כי “האויב האמריקאי” ישלם על פשעיו במוקדם או במאוחר בשל השותפות שלו עם “הישות”. בהודעה נטען כי גם פרישה של אחד הצדדים של “ציר ההתנגדות” לא תשפיע על “אחדות הזירות” וכי “צדדים חדשים” יצטרפו כדי לחזק את זירת המאבק. כמו כן, התחייבו בגדודי חזבאללה שלא לנטוש את הפלסטינים, על אף האיומים נגדם (ערוץ הטלגרם צבארין ניוז, 27 בנובמבר 2024).
  • על רקע הפסקת האש בלבנון, “מקור מקורב” להתנגדות האסלאמית בעיראק אמר כי המיליציות החברות בהתארגנות ידונו אם להשהות את פעולותיהן או להמשיך עם פעילות “התמיכה” ברצועת עזה. “המקור” הדגיש כי פעולות המיליציות לא היו קשורות למתרחש בדרום לבנון, אולם הודה כי יש לחץ מצד ממשלת עיראק ומצד המפלגות השיעיות להשהות את הפעולות כדי שלא לתת ל”כיבוש” הצדקה לתקוף בעיראק (אלערבי אלג’דיד, 27 בנובמבר 2024).
  • דובר התנועה החות’ית, מחמד עבד אלסלאם, אמר כי חזבאללה, באמצעות ביצוע פעולות ג’האד איכותיות, אילצה את “האויב הציוני” ואת נותן החסות האמריקאי שלו ללכת להסכם שמשמר את הביטחון, הריבונות והעצמאות של לבנון. לדבריו, הודות לעמידה הנחושה של חזבאללה ולהתלכדות של העם הלבנוני, הצבא ו”ההתנגדות”, לבנון הצליחה להשיג “ניצחון חדש” ולהדוף את “התוקפנות הציונית”. הוא הביע את ביטחונו כי חזבאללה ישיג מחדש את היוזמה על אף “פציעותיו הקשות” והדגיש כי העימות מול “הישות הציונית” הוא בלתי נמנע וכי המלחמות מהוות “סבבים בעימות שיסתיים במותה הבלתי נמנע” (אלמסירה, 27 בנובמבר 2024).

תגובות לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט

• איראן והמיליציות שיבחו את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר גלנט בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה ברצועת עזה. להלן תגובות בולטות:
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, התייחס בנאום לרגל יום הבסיג’ לצו המעצר, שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט, ואמר כי צו מעצר אינו מספיק ויש להוציא נגדו ונגד יתר הבכירים בישראל צו הוצאה להורג. הוא ציין כי הפצצת בתים, בתי חולים והתכנסויות אינה מהווה ניצחון, וכי “האויב” לא ניצח ולא ינצח חרף ”פשעי המלחמה” שלו ברצועת עזה ובלבנון. ח’אמנהאי הוסיף כי ”פשעי המשטר הציוני” רק מחזקים ומגבירים את ”ההתנגדות” בקרב הצעירים הפלסטיניים והלבנוניים, וכי ”חזית ההתנגדות” מתרחבת מדי יום ותתרחב מחר פי כמה (אתר מנהיג איראן, 25 בנובמבר 2024). קודם לכן, ציין ח’אמנהאי כי ”יש להעמיד לדין את כל הקברניטים הפוליטיים והצבאיים של כנופיית הטרור הציונית הפושעת” (חשבון X של ח’אמנהאי, 23 בנובמבר 2024).

• דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, בירך על הוצאת צווי המעצר. הוא מסר כי טהראן מקדמת בברכה כל צעד שנועד ליישם צדק ולהביא קץ לחסינותו של ”המשטר הישראלי” בגין ביצוע “רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בפלסטין” ובמקומות אחרים. הוא הוסיף כי דחיינות מתמשכת בהעמדת ישראל לדין, בעיקר בשל החסמים והבריונות מצד ארה”ב, אפשרה את המשך והגברת ”פשעי הזוועה בפלסטין הכבושה”. הוא קרא ליישום מלא ומיידי של צווי המעצר (חשבון X של אסמאעיל בקאא’י, 22 בנובמבר 2024).
• בכירים במיליציות הפרו-איראניות בעיראק בירכו על החלטת בית הדין הפלילי: מזכ”ל עצאא’ב אהל אלחק, קיס אלח’זעלי, קרא לקהילה הבינלאומית לשתף פעולה וליישם את הצו כדי לעצור את “הפשעים שהישות האלימה מבצעת כנגד תושבינו בפלסטין, בלבנון ובשאר מדינות האזור” (חשבון X של של קיס אלח’זעלי, 22 בנובמבר 2024); ראש הלשכה המדינית של תנועת האצילים, עלי אלאסדי, אמר כי ההחלטה “מחזירה במעט” את האמון של התנועה בארגונים הבינלאומיים (חשבון X של תנועת האצילים, 22 בנובמבר 2024).
• משרד החוץ של החות’ים מסר בעקבות הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט כי “הישות הציונית מזלזלת בחוקים הבינלאומיים והתנהלה כמדינה מעל החוק, דבר שהוביל לפגיעה בחוק ובארגונים הבינלאומיים ולאיבוד האמון בהם” (ערוץ הטלגרם ALYMENET, 22 בנובמבר 2024).

מעורבות איראן בזירה הפלסטינית

• מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, אמר בתמרון של מיליציית הבסיג’ של משמרות המהפכה במחוז ח’וזסתאן בדרום איראן כי העם האיראני יכול להיות בטוח בנקמה בישראל וכי המלחמה תימשך עד לחיסולה. הוא ציין כי ישראל נוחלת תבוסה ברצועת עזה ובדרום לבנון, “הציונים” נמלטים משדה הקרב, השלטונות “הציוניים” חסרי אונים, צבאם עייף, בעוד ש”ההתנגדות” מתחזקת מיום ליום. בהתייחסו לצווי המעצר בהאג נגד מנהיגי ישראל, אמר סלאמי כי מדובר בניצחון גדול עבור ”ההתנגדות” ב”פלסטין” ובלבנון ומבשר את קיצו המדיני של ”המשטר הציוני”. הוא קרא למדינות המוסלמיות לחסום את דרכי הסיוע לישראל ולהטיל עליה מצור כלכלי כדי להביא לקריסתה (תסנים, 22 בנובמבר 2024).
• סגן מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי, אמר בכינוס של חברי בסיג’ בדרום איראן כי ”המשטר הציוני” חי כעת רק בזכות הסיוע וההנשמה המלאכותית של ”חזית ההתנשאות” [המערב] בתמיכת ארה”ב. הוא ציין כי ישראל חשבה שתוכל לחסל את ”חזית ההתנגדות” באמצעות הריגת מנהיג חמאס ומפקדי הארגון, אך היא לא הבינה את מהותו של מות קדושים (מהר, 21 בנובמבר 2024).

• ראש המטה הכללי של הכוחות המזויינים האיראניים, מחמד באקרי, אמר בכינוס של מפקדי הכוחות המזויינים כי התגובה לתקיפה הישראלית באיראן תוכננה מעבר לדמיונם של מנהיגי ”המשטר הציוני” ותבוא בזמן המתאים. הוא ציין כי המפקדים הצבאיים והבכירים המדיניים באיראן לא יתעכבו ולא ימהרו בקביעת אופן התגובה ומועדה, אך בכל מקרה ישראל תשלם מחיר כבד על הפרת ריבונותה של איראן. בהתייחסו למלחמה ברצועת עזה ובלבנון, אמר באקרי כי על אף ”הפשעים”, שביצעה נגד אזרחים בלבנון וברצועת עזה, וחרף התמיכה הצבאית והמדינית מצד ארה”ב, ישראל לא הצליחה להשיג אף אחד מיעדיה במלחמה. הוא הוסיף כי ישראל קיוותה לבסס ביטחון בצפון המדינה ולהשיב את תושבי הצפון לבתיהם, אך יעד זה לא רק שלא הושג, אלא שחוסר הביטחון התרחב גם לערים גדולות, כמו חיפה ותל אביב. בנוסף על כך, גם היעד של שחרור החטופים לא הושג וראש הממשלה נאלץ להכריז על פרס כספי עבור שחרורם (איסנ”א, 26 בנובמבר 2024).
• דובר משרד החוץ האיראני בקאא’י גינה בחריפות את הטלת הווטו האמריקאי על החלטת מועצת הביטחון של האו”ם הקוראת להפסקת אש ברצועת עזה. בקאא’י ציין כי ההצבעה האמריקאית חושפת את הזלזול מצד הממשל האמריקאי היוצא בחיי חפים מפשע. הוא הוסיף כי הטלת הווטו מסמנת כישלון נוסף של מועצת הביטחון של האו”ם לממש את אחריותה בהתאם לאמנת הארגון, מהווה רישיון מצד ארה”ב להמשך ההרג ברצועת עזה ובלבנון ומטילה על הממשל האמריקאי אחריות לשותפות שלו ב”פשעים” של ישראל (חשבון X של אסמאעיל בקאא’י, 21 בנובמבר 2024).

מעורבות איראן בלבנון ובסוריה

• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אמר כי הדיבורים על כך שאיראן תעזוב את חזבאללה לבדו הם חלק מלוחמה פסיכולוגית תקשורתית מערבית, וכי איראן לא תותיר את ”ההתנגדות” לבדה בנסיבות אלה ותמשיך לתמוך בה בכל האמצעים האפשריים. הוא ציין כי לאיראן אין התנגדות להגיע להסכם הפסקת אש ברצועת עזה ובלבנון והיא תתמוך בכל החלטה שתתקבל בעניין זה. בהתייחסו לתגובה האיראנית לתקיפה הישראלית באיראן ב-26 באוקטובר 2024, אמר עראקצ’י כי התגובה ל”תוקפנות המשטר הציוני” היא בלתי נמנעת וסופית, אך נסיבות, עיתוי ואופן התגובה קשורים לנסיבות המתאימות. הוא הוסיף כי אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין באיראן, איראן תגיב באותו המטבע (אלמיאדין, 21 בנובמבר 2024).
• יועצו של מנהיג איראן, עלי לאריג’אני, אמר כי חזבאללה הפך ליצרן טילים בעצמו, וכי בניגוד לטענת ישראל, הוא ממשיך לשמר בידיו יכולות נרחבות בתחום אמצעי הלחימה. הוא ציין כי חזבאללה ממלא תפקיד מרכזי בלבנון וכי הוצאת הארגון מהמשוואה הפוליטית במדינה אינה באה בחשבון. עוד אמר לאריג’אני כי הבכירים הצבאיים באיראן מתכננים דרכים שונות לתגובה לתקיפה הישראלית באיראן (תסנים, 24 בנובמבר 2024).

• שר הבריאות האיראני, מחמד-רצ’א ט’פרקנדי, עדכן בפגישה עם ראשי בסיג’ הסטודנטים של האוניברסיטאות לרפואה כי איראן טיפלה בקרוב ל-500 פצועים לבנונים ממתקפת הביפרים בספטמבר 2024 וביצעה כ-1,500 ניתוחים לפצועי עיניים וידיים (תסנים, 21 בנובמבר 2024).
• שגריר איראן בסוריה, חסין אכברי, אמר כי שיתוף הפעולה של איראן עם ”ציר ההתנגדות” מתגבר בתנאי משבר. הוא שיבח את תפקידה של סוריה במסגרת הציר, וטען כי הסיוע שלה לפליטים הלבנוניים מספק עדות נוספת לכך. אכברי ציין כי אלמלא התמיכה האמריקאית בישראל, היא היתה מובסת כבר בחודש הראשון למלחמה, וכי ”חזית ההתנגדות” יכולה להמשיך במערכה לאורך זמן. הוא הוסיף כי ”המשטר הציוני” לעולם לא יוכל להכריז על ניצחון לאחר ההתנגדות העזה ברצועת עזה ובדרום לבנון (snn.ir, 22 בנובמבר 2024).

• נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, נועד בטהראן עם שר החוץ הסורי, בסאם צבאע’. הנשיא ציין כי אם מדינות האסלאם יהיו מאוחדות, ”המשטר הציוני” לא יוכל לבצע את “פשעיו” נגד המדינות המוסלמיות כפי שהוא עושה. הוא הדגיש את תמיכת ארצו בסוריה, ואמר כי איראן מוכנה להעמיק את שיתוף הפעולה עם כל המדינות המוסלמיות, והדבר נכון במיוחד לגבי סוריה (אתר נשיא איראן, 20 בנובמבר 2024).

• דווח כי רוסיה מנעה נחיתת מטוס איראני השייך לחברת מאהאן אייר בשדה התעופה חמימים שליד לאד’קיה בסוריה הנמצא בשליטתה. על פי דיווח זה, המטוס, שהעביר אמצעי לחימה עבור חזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות בסוריה, נאלץ לחזור על עקבותיו לטהראן. עוד נמסר כי קיימת הבנה בלתי מוצהרת בין רוסיה וישראל, לפיה ישראל תימנע מהפצצת שדות תעופה אזרחיים בתנאי שלא ישמשו להעברת אמצעי לחימה עבור חזבאללה (צות אלעאצמה, 22 בנובמבר 2024).

פעילות המיליציות השיעיות

עיראק

פעילות המיליציות נגד ישראל

• בשבוע האחרון (27-20 בנובמבר 2024, נכון לשעה 14:00), פרסמה ההתנגדות האסלאמית בעיראק ארבע הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) נגד ארבע מטרות בדרום ישראל, כולן באמצעות כטב”מים. זאת לעומת 17 הודעות בשבוע שלפני כן ו-25 הודעות בשבוע שלפניו (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 27-20 בנובמבר 2024). דובר צה”ל דיווח על נפילת כטב”ם באזור מצפה רמון, ללא נפגעים. כמו כן, דובר צה”ל מסר על יירוט כטב”ם בים סוף, על כטב”ם שחדר בצפון רמת הגולן, ועל נפילת כטב”ם בשטח פתוח בצפון רמת הגולן, ללא הודעות קבלת אחריות מקבילות מצד המיליציות. לא היו נפגעים (דובר צה”ל , 27-20 בנובמבר 2024).
• “מקור המקורב למיליציות בעיראק” טען כי אי פרסום הודעות קבלת אחריות בין 24-21 בנובמבר 2024 לא נובע מהחלטה להפסיק את התקיפות, אלא בשל “המאמצים לשרטט יעדים חדשים, והדבר מצריך דיוקים טכניים יוצאי דופן” (בע’דאד אליום, 23 בנובמבר 2024). בדיווח נוסף, אמר “מקור מקורב למיליציות” כי המיליציות לא ביצעו תקיפות משום שהן הגדירו מטרות חדשות ברחבי ישראל, אותן הן עתידות לתקוף baghdadtoday.news) , 24 בנובמבר 2024). עם זאת, ניתן להעריך כי הירידה במספר הודעות קבלת האחריות נובעת גם מאיומי ישראל לתקוף יעדים של המיליציות בעיראק, בין אם בשל השהיית התקיפות ובין אם בשל אי פרסום הודעה גם במקרה של ניסיון תקיפה.
• קודם לכן, דווח כי תנועת האצילים (אלנג’באא’) מסרבת להיכנע ללחצים המופעלים עליה להפסיק את השיגורים לעבר ישראל וממשיכה לפעול נגדה באופן יומיומי. בנוסף, דווח כי ישנן סימנים לכך שמפקדים ופעילים מהמיליציה נלחמים לצד חזבאללה בדרום לבנון (חשבון X של Tammuz_Intel, 24 בנובמבר 2024).

היערכות המיליציות לאפשרות של תקיפה ישראלית

• “מקור יודע דבר” טען כי מנהיגי המיליציות הפרו-איראניות עברו מעיראק לאיראן, בהתאם להמלצת ראש ממשלת עיראק, מחמד שיאע אלסודאני, לנוכח האיומים הישראליים. לפי “המקור”, אלה שמות המנהיגים: מזכ”ל עצאא’ב אהל אלחק, קיס אלח’זעלי, שהיה הבכיר הראשון שעזב את עיראק, עבר לעיר משהד; מזכ”ל כתאא’ב סיד אלשהדאא’, אבו אלאא’ אלולאא’י, חצה את מעבר הגבול היבשתי בין המדינות; מזכ”ל ארגון בדר, האדי אלעאמרי, טס מנג’ף לטהראן ב-15 בנובמבר 2024; מזכ”ל גדודי חזבאללה, אבו חסין אלחמידאוי, עבר לטהראן ב-13 בנובמבר 2024; מזכ”ל תנועת האצילים, אכרם אלכעבי, שוהה כבר תקופה ארוכה במחוז קום. בתגובה, “מקור המקורב למיליציות” הכחיש את הדיווחים וטען כי מדובר בלוחמה פסיכולוגית של “המוסד הישראלי וזרועותיו באזור”. לטענתו, המידע אינו נכון ומנהיגי המיליציות ממשיכים למלא את חובתם במסגרת “ההתנגדות לישות הציונית” baghdadtoday.news), 21 בנובמבר 2024).
• “מקור המקורב לוועדת התיאום השיעית” מסר כי המפלגות השיעיות המרכזיות בעיראק מתייחסות ברצינות רבה לאיומי ישראל נגד עיראק. לדבריו, כל בכירי המיליציות ובכירי ועדת התיאום השיעית נעים בחשאיות ושינו את מיקומם מהבסיסים הצבאיים השייכים להם. הוא גם הודה כי לעיראק אין יכולת לעצור כל חדירה למרחב האווירי שלה מאחר שארה”ב היא ששולטת עליו (אלשרק אלאוסט, 23 בנובמבר 2024).
• בכירים במיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו לאיים כי יגיבו על כל תקיפה ישראלית בשטח המדינה והבהירו כי אין בכוונתם להפסיק את התמיכה ברצועת עזה. להלן התבטאויות בולטות:
  • דובר תנועת האצילים, חסין אלמוסוי, ציין כי המיליציות מייצגות את רצון העם העיראקי וכי הן לא תעמודנה בחיבוק ידיים מול מה שקורה ב”פלסטין”. הוא הוסיף כי הכטב”מים של המיליציות יכולים להגיע לעומק “האדמות הכבושות”, דבר שמעיד על מוכנות “ההתנגדות” לעמוד בפני כל תוקפנות מצד ישראל או ארה”ב נגד עיראק (אלסומריה, 23 בנובמבר 2024).
  • בכיר תנועת האצילים, מהדי אלכעבי, איים כי תגובת המיליציות נגד כל תקיפה ישראלית בעיראק תהיה גדולה מאוד, וכי פעולות המיליציות נגד “הישות הכובשת” יתרחבו. הוא הוסיף כי תמיכת המיליציות ברצועת עזה ובלבנון יציבה וישנו תיאום בין כלל חברות “ציר ההתנגדות” באזור (אלערבי אלג’דיד, 22 בנובמבר 2024).
  • בכיר בכתאא’ב סיד אלשהדאא’, עבאס אלזידי, אמר כי איומי ישראל לא יעצרו את פעולות המיליציות, אלא יחזקו את העמדה האחידה של “ציר ההתנגדות” נגד ישראל ונגד המדינות שתומכות בה, ובראשן ארה”ב. לדבריו, המיליציות ערכו את ההכנות הנדרשות כדי לעמוד בפני כל “תוקפנות ציונית” נגד עיראק. כמו כן, הוא האשים כי הפנייה הישראלית למועצת הביטחון של האו”ם נועדה “לתרץ” את תקיפת עיראק ולהביא להרחבת המלחמה במזרח התיכון” (אלערבי אלג’דיד, 22 בנובמבר 2024).
  • “מקור המקורב למיליציות” אמר כי הן ערוכים לכל תרחיש. הוא ציין כי אופי התגובה לכל “תוקפנות” ייקבע על ידי תיאום בין המיליציות, אך בכל מקרה תהיה “תגובה כפולה”, מבלי שפירט. לדבריו, התגובה לא תשפיע על “הישות הציונית” אלא על בעלות בריתה, זאת משום שישראל לא יכולה לפגוע בעיראק ללא תמיכה מארה”ב וממדינות אחרות”. “המקור” גם הדגיש כי אם “מלחמת רצח העם בפלסטין” ובלבנון לא תסתיים, הכטב”מים של עיראק ימשיכו לפגוע “בישות הכובשת”, ללא קשר ללחצים” (בע’דאד אליום, 25 בנובמבר 2024).
• דובר ממשלת עיראק, באסם אלעואדי, מסר כי הממשלה עושה מאמצים לעמוד נגד התקיפות המתרבות נגד אדמותיה מצד “פלגים מזוינים שנתמכים על ידי צדדים באזור”. הוא הבהיר כי ממשלת עיראק מקדישה מאמצים כבירים כדי לשלוט על המיליציות בעיראק שעושות שימוש באדמת עיראק כדי לתקוף את ישראל וכי היא מוכנה לנקוט בכלל הצעדים הנדרשים כדי להגביל את השפעת המיליציות. אלעואדי הוסיף כי עיראק תגיב בנחרצות על כל תקיפה נגדה (שפק ניוז, 22 בנובמבר 2024).
• היועץ הפוליטי של ראש ממשלת עיראק, סבהאן אלמלא ג’יאד, טען כי אין הוכחות שתקיפות המיליציות יוצאות מעיראק. לדבריו, “הישות הציונית” מודיעה על פעולות שמגיעות ממזרח, אך “המזרח כולל את סוריה וירדן ולא רק את עיראק”. הוא האשים כי ישראל מעוניינת להשיג כל תירוץ כדי לתקוף בעיראק ולהרחיב את המלחמה באזור המזרח התיכון” (שפק ניוז, 23 בנובמבר 2024).
• “מקור ביטחוני” מסר כי ממשלת עיראק פרסה כוחות ביטחון רבים באזורים פתוחים ברחבי עיראק כדי למנוע כל תקיפה נגד בסיסים אמריקאיים (חשבון X dr_daark , 23 בנובמבר 2024).

דו”ח: המיליציה הפרו-איראנית בסעודיה פועלת מעיראק

• דו”ח חדש העריך כי המיליציה “ההתנגדות האסלאמית מארץ שני המקומות הקדושים”, שלטענתה פועלת משטחי סעודיה ואשר פרסמה שש הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד ישראל באמצעות כטב”מים מאז 25 באוקטובר 2024, היא שם פיקטיבי של המיליציות של ההתנגדות האסלאמית בעיראק. לפי הדו”ח, השיגורים שעליהם קיבלה המיליציה אחריות בוצעה ככל הנראה משטח עיראק על ידי גדודי חזבאללה או על ידי גורמים חות’ים (The Washington Institute for Near East Policy , 19 בנובמבר 2024).

סוריה

תקיפה אווירית המיוחסת לישראל נגד יעדי מיליציות בסוריה

• ב-20 בנובמבר 2024, מסר “מקור צבאי” סורי כי בוצעה תקיפה “ישראלית” נגד מספר מבנים באזור תדמר (תדמור) שבמרכז סוריה. כתוצאה מכך, נהרגו 36 בני אדם ויותר מחמישים נוספים נפצעו ונזק רב נגרם למבנים באזור (דף הפייסבוק של משרד ההגנה הסורי, 20 בנובמבר 2024). לפי דיווח נוסף, בוצעו תקיפות אוויריות נגד שלושה יעדים בתדמור – אתר שבו התקיימה פגישה, בה השתתפו בכירים במיליציות הפרו-איראניות ובמיליציה העיראקית של תנועת האצילים (אלנג’באא’) ובכיר בחזבאללה, מחסן נשק ואתר נוסף בשכונת אלג’מעיה. לפי הדיווח, לפחות 108 בני אדם נהרגו בתקיפה, בהם 73 פעילי מיליציות סורים, 29 לוחמים שאינם סורים ומרביתם השתייכו לתנועת האצילים, ארבעה פעילי חזבאללה ושני אזרחים (מרכז המעקב הסורי, 25 בנובמבר 2024). דווח כי בין ההרוגים בתקיפה, קצין בכיר בצבא סוריה בדרגת עמיד בשם עבדאללה אחמד אלזיר (SAM SYRIA, 21 בנובמבר 2024).

     
מימין: תיעוד התקיפות בתדמר (SyriaTV , 21 בנובמבר 2024).
משמאל: הקצין הסורי עבדאללה אחמד אלזיר (SAM SYRIA, 21 בנובמבר 2024)

• לפי “מקורות” באופוזיציה הסורית, היעדים שהותקפו שימשו את חזבאללה, ההתנגדות האסלאמית בעיראק ואת המיליציה הפרו-איראנית פאטמיון, שלוחמיה הינם שיעים אפגאנים (SYRIA TV, 21 בנובמבר 2024). חטיבת פאטמיון הודיעה כי חמישה מפקדים שלה נהרגו בסוריה “בהגנה על המקומות” הקדושים. אחד מהם זוהה כפעיל אפגני ממוצא הזארי, רצ’א מראדי, שנקבר בטהראן (עין אלפראת, 25 בנובמבר 2024; חשבון X של בשאר אסד פארודי, 25 בנובמבר 2024).

     
מימין: רצ’א מראדי (חשבון X של Aamaj News, 25 בנובמבר 2024).
משמאל: הלוויתו של מראדי בטהראן (חשבון X של דאמאש פוסט, 25 בנובמבר 2024)

• בהמשך לכך, “מקור צבאי” טען כי 11 בכירים “מהשורה הראשונה” במשמרות המהפכה ובמיליציות הפרו-איראניות עברו מסוריה לעיראק דרך מעבר גבול אלקאא’ם בשל חשש מפני התקיפות הישראליות בסוריה. במקביל, דווח כי משמרות המהפכה ממשיכים לבנות בסיסים עבור המיליציות הפרו-איראניות במדבר הסורי, המיועדים לאימונים של המיליציות, ובפרט לתנועת האצילים (אלשרק אלאוסט, 23 בנובמבר 2024).

תקיפות המיליציות נגד יעדים אמריקאיים בסוריה

• בשבוע האחרון, דווח על תקיפות של המיליציות הפרו-איראניות נגד מתקנים אמריקאיים בסוריה:
  • ב-21 בנובמבר 2024 שוגרו מספר רקטות לעבר הבסיס האמריקאי כוניכו בדיר אלזור שבמזרח סוריה, וכי אחת מהן פגעה במגרש האספקה. לא דווח על נפגעים (ערוץ הטלגרם צבארין ניוז ואלמיאדין, 21 בנובמבר 2024).
  • ב-25 בנובמבר 2024, דווח כי שוגרו חמש רקטות לעבר הבסיס האמריקאי אלשדאדי באלחסכה שבצפון מזרח בסוריה ונשמעו קולות פיצוצים מתוך הבסיס. לא נמסר על נפגעים (אלמיאדין, 25 בנובמבר 2024). בעקבות זאת, דווח כי מטוסי קרב אמריקאיים תקפו עמדה באזור אלדשישיה, כ-50 ק”מ מבסיס אלשדאדי (מרכז המעקב הסורי, 25 בנובמבר 2024). ב-26 בנובמבר 2024, מסר פיקוד המרכז של צבא ארה”ב כי כוחותיו תקפו מחסן נשק של מיליציה פרו-איראנית בסוריה, בתגובה לתקיפה נגד כוחות אמריקאיים יממה לפני כן (חשבון X של פיקוד המרכז האמריקאי, 26 בנובמבר 2024).
  • ב-26 בנובמבר 2024, בשעות הערב, דווח על קולות פיצוצים באזור הבסיס האמריקאי בשדה הנפט אלעמר בדיר אלזור שבמזרח סוריה (ערוץ הטלגרם צבארין ניוז, 26 בנובמבר 2024).
• משרד ההגנה האמריקאי מסר כי בין 18 באוקטובר 2023 ל-21 בנובמבר 2024, ביצעו המיליציות הפרו-איראניות לפחות 206 תקיפות נגד יעדים אמריקאיים במזרח התיכון, 125 מהן בסוריה, 79 בעיראק ושתיים בירדן (חשבון X Open Source Intel, 24 בנובמבר 2024).
• ב-23 בנובמבר 2024, דווח כי כטב”ם בלתי מזוהה תקף את המטה של מיליציות פרו-איראניות בעיירה אלצאלחיה בפאתי אלבוכמאל שבמזרח סוריה, ליד הגבול עם עיראק. לא נמסר על נפגעים (מרכז המעקב הסורי, 23 בנובמבר 2024).

תימן

העימות הישיר בין ישראל והחות’ים

• ב-22 בנובמבר 2024, דובר הכוחות החות’ים, יחיא סריע, קיבל אחריות על תקיפה נגד בסיס חיל האוויר הישראלי נבטים באמצעות טיל בליסטי היפרסוני מסוג “פלסטין 2”. לטענת סריע, התקיפה השיגה את מטרתה (חשבון X של יחיא סריע, 22 בנובמבר 2024). דובר צה”ל מסר כי חיל האוויר יירט שיגור מתימן לעבר אזור יהודה וים המלח, לפני שחצה לשטח ישראל (דובר צה”ל, 21 בנובמבר 2024).

פעילות צבאית נגד החות’ים

• מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, הודה כי על אף שארה”ב מבצעת תקיפות נגד היכולות הצבאיות של החות’ים ומתכוונת להמשיך בכך, החות’ים עדיין ממשיכים בתקיפות נגד כלי טיס. הוא הוסיף כי בתקופה האחרונה, החות’ים מתחילים לראות עצמם כשותפים של איראן ולא כשלוחים שלה או כפופים לה תוך שהם מקבלים החלטות בעצמם לגבי הפעילות הצבאית והמדינית שלהם, ועל כן הם אלה שיצטרכו לשלם את המחיר על פעולותיהם הבלתי חוקיות והמסוכנות (אתר משרד ההגנה האמריקאי, 20 בנובמבר 2024).

שיתוף פעולה בין החות’ים לרוסיה

• דווח כי רוסיה גייסה מאות אזרחים תימנים באמצעות גורמים בממשל החות’י כדי שיילחמו בחזית במלחמה אוקראינה. אזרחים תימנים שרואינו לכתבה סיפרו כי הובטחו להם שכר גבוה ותנאים מפתים תמורת גיוסם ואף נאמר להם שלא יילחמו בחזית, אלא יעסקו בפיתוח אמצעי לחימה ובעבודות הנדסה, דבר אשר התברר כהונאה. לדבריהם, רבים מהמגויסים נהרגו בלחימה. מומחים ציינו כי מדובר בנדבך נוסף ביחסים המתהדקים בין רוסיה והחות’ים, במסגרתו רוסיה גם מעבירה סיוע וציוד צבאי שעלול להעצים משמעותית את היכולות הצבאיות של החות’ים ולהרחיב את הסיכון לכלי שיט המשייטים בסמוך לחופי תימן (Financial Times, 24 בנובמבר 2024).

טרור נגד ישראלים

• ב-23 בנובמבר 2024, הודיע המוסד הישראלי כי הרב צבי קוגן, שמשמש שליח חב”ד במאע”מ, נעדר מזה יומיים וכי התקבל מידע כי מדובר באירוע טרור. דווח כי החשד הוא שקוגן נחטף על ידי חוליה של אזרחי אוזבקיסטן שפעלו בהנחיה איראנית ואשר נמלטו לתורכיה. ב-24 בנובמבר 2024, איתרו הרשויות במאע”מ את גופתו של קוגן. שלושת החשודים, אזרחי אוזבקיסטן, נעצרו בתורכיה והוסגרו למאע”מ (תקשורת ישראלית, 26-23 בנובמבר 2024; סוכנות הידיעות של מאע”מ, 26-23 בנובמבר).
• שגרירות איראן במאע”מ הכחישה מעורבות איראנית כלשהי ברצח הרב קוגן. בהודעה מטעם השגרירות נמסר כי “המשטר הציוני” וכלי תקשורת במערב לא מפספסים הזדמנות להאשים את איראן כמי שעומדת מאחורי הרצח מבלי לספק ראיות ולפני שהרשויות במאע”מ פתחו בחקירה (אירנ”א, 25 בנובמבר 2024).

מאמרים נוספים בתחום

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 בנובמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה ( 25-18 בנובמבר 2024)

מבט לאיראן ולציר השיעי (20-13 בנובמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (19-12 בנובמבר 2024)

טיל נ"מ שהתגלה במרפאה (25 בנובמבר 2024)

ובמבר 2024). אוהלי חוסים שנפגעו בגשמים (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלכופיה, 25 בנובמבר 2024)

העבודות לתיקון מערכות הביוב (דף הפייסבוק של עיריית ח'אן יונס, 25 בנובמבר 2024)

קריקטורה של עלאא' אללקטה, "קריקטוריסט הבית" של חמאס, תחת הכותרת "מבצע ביטחוני נגד כנופיית גנבי הסיוע" (חשבון האינסטגרם של pl24 אונליין, 21 בנובמבר 2024)

^[1] טרם התקיפות ננקטו צעדים רבים על מנת לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, הכוללים פינוי אוכלוסייה מהאזור בעזרת אזהרות רבות, שימוש בחימוש מדויק ובתצפיות מהאוויר. ארגוני הטרור ברצועה מפרים באופן שיטתי את הדין הבין לאומי, תוך ניצול אכזרי של המרחב ההומניטרי והאוכלוסייה כמגן אנושי לפעולות טרור.
^[2] כחמישים בני אדם נהרגו במארב בעיקול מפלסים ב-7 באוקטובר 2023. גופותיהם של שבעה מהנרצחים נחטפו לרצועת עזה ולאחר מכן חולצו והושבו לישראל.
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-26 במאי 2024: "המערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל – תגובות ומשמעויות".

מאמרים נוספים בתחום

המערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל – תגובות ומשמעויות

פעילות חמאס וחזבאללה באירופה: גרמניה כמקרה מבחן

מבט לאיראן ולציר השיעי (27-20 בנובמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה ( 25-18 בנובמבר 2024)

משגר רקטות שכוון לשטח ישראל (דובר צה"ל, 23 בנובמבר 2024)

אחד מטילי השיוט ששוגר לכאורה לעבר בסיס "חצור" (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 21 בנובמבר 2024)

אחד משני כטב"מי נפץ של חזבאללה, הכוללים רכיב אלקטרוני חיצוני (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 20 בנובמבר 2024)

נעים קאסם בנאומו (אלמיאדין, 20 בנובמבר 2024)

העיתונאית דימא צאדק (ערוץ MTV, 24 בנובמבר 2024)

מרכז של צבא לבנון שהותקף באלעאמריה (ערוץ הטלגרם של עלי שעיב, 24 בנובמבר 2024)

פגישת מיקאתי ובורל (לבנון24, 24 בנובמבר 2024)

עיקרים

• כוחות צה”ל המשיכו בתמרון בדרום לבנון והתקדמו ל”קו הכפרים השני”, בקרבת נהר הליטאני. הכוחות סיכלו פעילי חזבאללה, השמידו תשתיות שהוסתרו באתרים אזרחיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים. במקביל, המשיך צה”ל בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ובאזורים נוספים בלבנון. ארבעה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה.
• בשבוע האחרון, קיבל חזבאללה אחריות על 232 תקיפות (חלקן לא מאומתות) נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל, כולל באזור גוש דן, ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. ב-24 בנובמבר 2024, קיבל חזבאללה אחריות על מספר שיא של 51 תקיפות ביום אחד. אזרח אחד נהרג בתקיפות חזבאללה השבוע, נזק רב נגרם לרכוש.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, איים כי כל תקיפה ישראלית בבירות תביא לתגובה נגד מרכז תל אביב. הוא הדגיש כי הארגון ימשיך בלחימה במקביל למאמצים לקדם הפסקת אש. נמשכו המאמצים לגיבוש הסכם הפסקת אש בלחימה בין ישראל לחזבאללה: ראש ממשלת המעבר בלבנון ויו”ר הפרלמנט נועדו עם השליח האמריקאי הוכשטיין ודיווחו על התקדמות במשא ומתן והמתנה לתשובת ישראל. בחזבאללה הביעו התנגדות לדרישת ישראל לקבל חופש פעולה בלבנון. בכיר בחזבאללה אמר כי קיים שיתוף פעולה בין חזבאללה לבין צבא לבנון ויוניפי”ל בדרום לבנון, ולכן אין לארגון התנגדות להרחבת פעילות צבא לבנון בדרום.
• ביקורת פומבית בלבנון על חזבאללה שגרר את לבנון למלחמה והרס ועל חוסר יכולתו להגן על הדרום לצד קריאות לפרק את הארגון מנשקו עם סיום המלחמה.
• שר הכלכלה הלבנוני מסר כי ההפסדים הכלכליים נעים בין 20-15 מיליארד דולר. נמסר כי הנזקים לתשתיות החשמל הגיעו ל-221 מיליון דולר.
• יוניפי”ל דיווח על מספר חיילים פצועים לאחר פגיעות במוצבים בדרום לבנון. דובר צה”ל מסר כי מדובר ברקטות שחזבאללה ניסה לשגר לעבר שטח ישראל.
• בסוריה, דווח על יותר ממאה הרוגים בתקיפה המיוחסת לישראל נגד יעדים של המיליציות הפרו-איראניות ושל חזבאללה בעיר תדמור שבמרכז המדינה.

הלחימה בלבנון

• פעילות קרקעית: בשבוע האחרון, המשיכו כוחות צה”ל את התמרון בדרום לבנון בעיקר כנגד יעדים ב”קו הכפרים השני”, בטווח של כשישה ק”מ מהגבול. במסגרת הפעילות, הכוחות סיכלו פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובהיתקלויות בשטח, איתרו אמצעי לחימה (אמל”ח) רבים, בהם משגרי רקטות, פצצות מרגמה וטילים נגד טנקים (נ”ט) שכוונו ליישובי הצפון, והשמידו מפקדות, תשתיות תת-קרקעיות ותשתיות טרור נוספות שהוסתרו באתרים אזרחיים. במהלך פעילות כוחות צה”ל בהר דב, התגלה מרחב שיגור שכלל תותח מדגם רעד-1 מתוצרת איראן ומשגרים חמושים שכוונו לירי לעבר שטח ישראל. ארבעה לוחמי צה”ל נהרגו  בלחימה בדרום לבנון בשבוע האחרון (דובר צה”ל, 25-18 בנובמבר 2024).

• לפי הודעות חזבאללה והדיווחים בכלי התקשורת בלבנון, עיקר הלחימה מול כוחות צה”ל מתנהלת בפאתי העיירה אלח’יאם ובאזור דיר מימאס-כפרכלא בגזרה המזרחית של דרום לבנון, בקרבת נהר הליטאני, ובפאתי הכפר אלביאצ’ה בגזרה המערבית ששולט על הדרך לכיוון צור. לפי ההודעות, לוחמי חזבאללה תקפו את הכוחות הישראליים ברקטות, בטילי נ”ט ובכטב”מי נפץ (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18-25 בנובמבר 2024; Lebanon Debate בנובמבר 2024; וטן, 23 בנובמבר 2024).
• פעילות אווירית: צה”ל המשיך בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון, ובהם מפקדות, משגרים ואתרים לייצור אמל”ח, רבים מהם מוקמו בסמוך לאתרים אזרחיים.^[1] בתקיפות באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, הותקפו בין השאר מפקדות צבאיות, מפקדות של מטה המודיעין ומתקנים של יחידת טילי חוף-ים של חזבאללה ושל יחידה 4400 שאחראית על העברת אמל”ח מאיראן דרך סוריה ללבנון. כמו כן, הושמדו יותר מ-45 משגרים של חזבאללה ברחבי דרום לבנון, מהם בוצעו שיגורים לעבר שטח ישראל (דובר צה”ל, 18-25 בנובמבר 2024).
• בלילה שבין 23-22 בנובמבר 2024, דיווחו כלי תקשורת בלבנון על תקיפה אווירית ישראלית נגד בניין באזור אלבסטה אלפוקא שבמרכז בירות, מחוץ לאלצ’אחיה אלג’נוביה. כתוצאה מכך, נהרגו לפחות 15 בני אדם ויותר משישים נפצעו. דווח כי יעד התקיפה היה בכיר חזבאללה מחמד חידר, שעומד בראש חדר המבצעים של הארגון וחבר מועצת הג’האד של חזבאללה. בחזבאללה הכחישו שחידר שהה במקום (אלערביה, 23 בנובמבר 2024).

חזבאללה

תקיפות

• בתקופה הנסקרת (18 בנובמבר 2024, מהשעה 14:02, עד 25 בנובמבר 2024, נכון לשעה 14:00), קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 232 תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, כולל באזור גוש דן, ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון.^[2] התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים מדויקים, רקטות מסוגים שונים, וירי טילים נגד מטוסים (נ”מ) לעבר כלי טיס של חיל האוויר בשמי לבנון. בין השאר, טען חזבאללה כי בוצעו תקיפות ראשונות נגד בסיס חצור של חיל האוויר, מוצב ישראלי להתראה מוקדמת בהר החרמון, מוצב משמר הכרמל להגנה אווירית ובסיס חיל הים באשדוד. בחלק מהודעות קבלת האחריות, התקיפות הוגדרו כחלק מפעולות ח’יבר תחת הקריאה “לקריאתך, נצראללה!”. כמו כן, חזבאללה הודיע על תקיפות יישובים אזרחיים שלטענתו הפכו ליעדים צבאיים. בנוסף, טען חזבאללה כי הפיל ב-18 בנובמבר 2024 כטב”ם מסוג הרמס-450 של חיל האוויר, מעל העיירה אלטיבה בלבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הצבאית של חזבאללה, 25-18 בנובמבר 2024). אזרח אחד נהרג בתקיפות, נזק רב נגרם לרכוש (תקשורת ישראלית, 25-28 בנובמבר 2024). להלן אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע:
  • מספר שיא של תקיפות יומיות: ב-24 בנובמבר 2024, פרסם חזבאללה 51 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד ישראל, המספר היומי הגבוה ביותר מאז תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2024. לפי תרשים שהציג הארגון, התקיפות בוצעו בשטח לבנון ונגד יעדים בשטח ישראל, עד למרחק של 150 ק”מ מהגבול. הרשימה כללה תשעה בסיסים של צה”ל, חמישה מחנות ועמדות צבאיות, 127 מוצבים בגבול ישראל-לבנון, 14 יישובים, 18 שטחי כינוס והפלת כטב”ם. במסגרת התקיפות, שוגרו 38 רקטות כבדות (טילי קרקע-קרקע, לפי חזבאללה) וארבעה “טילים איכותיים” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 בנובמבר 2024). נראה כי על רקע הדיווחים על הסדרה בלבנון לקראת הפסקת אש, מנסה חזבאללה להפעיל לחץ על ישראל ולהפגין יכולות.

• • הכנסת אמל”ח חדש לשימוש: במסגרת הסלמת הפעילות של חזבאללה, דיווח הארגון על הכנסת אמצעי לחימה חדשים לזירת הלחימה. ב-18 בנובמבר 2024, פרסם חזבאללה סרטון שתיעד שימוש ראשון לכאורה ברקטות מסוג פג’ר-3 לעבר בסיס סטלה מאריס בחיפה, יומיים קודם לכן. בתיעוד נראות הרקטות נורות ממשגר רב-קני נייד (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 בנובמבר, 2024); ב-23 בנובמבר 2024, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון בטילי שיוט בתקיפה נגד בסיס חצור, יומיים קודם לכן, אולם לא מסר פרטים על המאפיינים של שני סוגי טילי השיוט שהופיעו בסרטון. יצוין כי בפועל, אין אימות לתקיפה בסרטון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23 בנובמבר 2024).

     
מימין: שיגור רקטת פג’ר-3 (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 בנובמבר 2024). משמאל: אחד מטילי השיוט ששוגר לכאורה לעבר בסיס “חצור” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 21 בנובמבר 2024)

• • חיבור רכיב אלקטרוני חדש לכטב”מים: בסרטון חזבאללה שתיעד שיגור שני כטב”מי נפץ לעבר בסיס שרגא ב-20 בנובמבר 2024 נראה רכיב אלקטרוני שהותקן על חלקו הקדמי העליון של אחד הכטב”מים ואשר לא היה חלק מהעיצוב המקורי של הכטב”ם. ההערכה היא שמדובר ברכיב לניווט לווייני שנועד לשפר את רמת הדיוק של הכטב”ם (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 20 בנובמבר 2024).

     
אחד משני כטב”מי נפץ של חזבאללה, הכוללים רכיב אלקטרוני חיצוני
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 20 בנובמבר 2024)

הרוגים לחזבאללה

• ב-18 בנובמבר 2024, פרסם חזבאללה הודעה רשמית על מותם של ארבעה מפעילי זרוע ההסברה שנהרגו יחד עם ראש מערך התקשורת, מחמד עפיף, בתקיפה ישראלית בבירות ב-17 בנובמבר 2024. ההודעה ציינה כי ההרוגים, שכונו “אבירי תקשורת ההתנגדות”, הם אלחאג’ מוסא חידר, אלחאג’ מחמוד אלשרקאוי, הלאל תרמס וחסין רמצ’אן. עוד נכתב כי הם “נשאו את דגל האמת ואת מילת ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 בנובמבר 2024). יצוין כי מדובר בהודעה חריגה מטעם חזבאללה ששומר על מדיניות איפול מאז סוף ספטמבר 2024 ואינו מפרסם הודעות רשמיות על הרוגי הארגון, מלבד בכירים בודדים כדוגמת עפיף.
• ב-18 בנובמבר 2024, סוכל מפקד מערך הרקטות לטווח בינוני של חזבאללה, עלי תוופיק דויכ, בתקיפה ישראלית בכפר ג’וז שבדרום לבנון. לפי דובר צה”ל, דויכ פיקד על מערך הרקטות לטווח הבינוני מאז ספטמבר 2024, לאחר שהחליף את מפקד המערך הקודם שנהרג בתקיפה ישראלית, וכי היה אחראי על יותר מ-300 שיגורים לעבר שטח מדינת ישראל (דובר צה”ל, 19 בנובמבר, 2024).
• ברשתות החברתיות נטען כי מספר הרוגי חזבאללה מאז תחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023 עומד יותר מ-1,700 פעילים ובכירים, בהם לוחמים בכוח אלרצ’ואן (ערוץ הטלגרם של Qalaat Al Mudiq , 24 בנובמבר 2024). בכלי תקשורת ובחשבונות ברשתות החברתיות המשיכו להתפרסם שמות של בכירים נוספים שנהרגו בתקיפות:
  • דווח על מותו של ח’צ’ר חסין אלזין, שהיה שומר ראשו של מזכ”ל חזבאללה הקודם, חסן נצראללה, שבעבר גם השתתף במלחמת האזרחים בסוריה (חשבון X של QalaatM, 21 בנובמבר 2024).
  • “גורם ביטחוני אמריקאי בכיר” אישר כי אחראי “תיק הגולן” בחזבאללה, עלי מוסא דקדוק, נהרג בתקיפה אווירית ישראלית באזור אלסידה זינב בדמשק ב-10 בנובמבר 2024. לפי “הגורם”, דקדוק שימש סגן מפקד יחידת אלרצ’ואן בעת שנהרג (חדשות NBC, 22 בנובמבר 2024).

נאום מזכ”ל חזבאללה

• ב-20 בנובמבר 2024, נשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, נאום מצולם, בו התייחס להמשך הלחימה נגד ישראל ולהתפתחויות במשא ומתן על הפסקת אש, וכן לסוגיות “היום שאחרי” בתוך לבנון. להלן עיקרי הדברים (אלמנאר, 20 בנובמבר 2024):
  • פגיעה ישראלית בבירות תביא לתגובה בתל אביב: קאסם התייחס להריגת ראש מערך התקשורת בחזבאללה, מחמד עפיף, בתקיפה ישראלית בבירות, מחוץ לאלצ’אחיה אלג’נוביה, ב-17 בנובמבר 2024, ואיים כי “כאשר עיר הבירה נתונה לתקיפות האויב, התגובה חייבת להיות במרכז תל אביב”. הוא הוסיף כי “האויב” חייב להבין כי כאשר הוא תוקף בבירות, העניינים אינם יכולים להישאר ליד המקרה. בכך מנסה קאסם לחזור לשיטת “המשוואות” בתגובות הארגון כפי שעשה קודמו, חסן נצראללה.
  • הצדקת “התמיכה” ברצועת עזה: אמר כי חזבאללה מרגיש כבוד להיות בין הבודדים שתמכו ברצועת עזה, כאשר הוא ציין גם את עיראק, תימן ואיראן, אולם לא את סוריה שגם נחשבת לחלק מ”ציר ההתנגדות”. לדבריו, הלחימה של חזבאללה מתנהלת בשתי חזיתות – התמיכה ברצועת עזה והמאמץ להדוף את “התוקפנות” הישראלית נגד לבנון.
  • התמרון הישראלי בדרום לבנון: הודה כי בחזבאללה ציפו כי התמרון הישראלי יימשך רק 15 יום, אולם הוסיף כי הוא התארך בגלל “התנגדות האמיצים”. לטענתו, לוחמי חזבאללה גרמו לנפגעים בקרב כוחות צה”ל בכל אחד מהכפרים שאליהם נכנס “האויב” וכי המשימה אינה לעצור את התקדמות “האויב”, אלא “להתנגד לו בכל מקום שאליו הוא מתקדם”.
  • ההצעה האמריקאית להפסקת אש: קאסם לא דחה על הסף את הטיוטה, אולם הדגיש כי יש לארגון שתי דרישות – סיום “התוקפנות” באופן מוחלט ושמירה על ריבונות לבנון – וכי הם לא יסכימו לאפשר לישראל חופש פעולה בלבנון. הוא הוסיף כי הצלחת המשא ומתן תלויה בתגובה הישראלית וברצינות של ראש הממשלה נתניהו. לדברי קאסם, הארגון ינהל משא ומתן במקביל להמשך הלחימה.
  • “היום שאחרי”: ציין כי חזבאללה יסייע בבניית כל מה שנהרס במהלך המלחמה וקרא לעם הלבנוני לגלות סבלנות. הוא הוסיף כי חזבאללה יהיה נוכח בזירה הפוליטית וגם ימלא תפקיד פעיל בבחירת נשיא חדש ללבנון.

• “מקורות המודעים לסודות חזבאללה” הסבירו כי נאומו האחרון של מזכ”ל חזבאללה קאסם היה ניסיון לתמרן בין שני מחנות יריבים בארגון – המחנה שרוצה להעמיד את הנשק מעל הפוליטיקה והמחנה שמעניק את הבכורה לפוליטיקה. לפי “המקורות”, החלק הראשון של הנאום היה ניסיון לרצות את המחנה “הצבאי”, בעוד שהמשך הנאום ניסה לרצות את המחנה “הפוליטי”. אחד “המקורות” תהה אם המשך המלחמה עשוי לדחות את התפרצות המאבק הפנימי בחזבאללה (נדאא’ אלוטן, 21 בנובמבר 2024).

התבטאויות נוספות

• סגן ראש המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, אמר כי הארגון לא יאפשר לכוחות צה”ל להתקדם לעבר נקודות שאליהן ניסה להגיע בעבר. בהתייחסו להריגת הממונה על התקשורת בארגון, מחמד עטיף, ציין קמאטי כי מדובר בניסיון של “האויב” לכפות משוואה חדשה, וכי בכל פעם שישראל תרצה לפגוע בבירה בירות, הם יגיבו נגד “בירת האויב” (קרי, תל אביב). בהתייחסו למאמצים לגבש הסכם הפסקת אש, טען קמאטי כי ישראל תסכל השגת פתרון מדיני בלבנון, כפי שלטענתו עשתה ברצועת עזה, וכי הם מקווים לעצור את “התוקפנות” באמצעות “כוח ההתנגדות” (אלג’זירה, 19 בנובמבר 2024).

פרשנות בתקשורת

• עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לחזבאללה, טען כי בלבנון קיים ציבור, אשר מלבד סיום הסכסוך עם ישראל דורש גם ליישם את כל ההחלטות הבינלאומיות שנועדו לפרק את “ההתנגדות” מנשקה. לפי אלאמין, מדובר בקבוצת “אנשי אכיפת החוק”; אישים בעלי מוטיבציה שמעוניינים להגיע לשלטון; ו”קבוצה קיצונית” שמבטאת את הרצון של האמריקאים, האירופים ומדינות המפרץ ודורשת פירוק מלא של “נשק ההתנגדות” וסגירת הסכסוך נגד ישראל. אלאמין דחה את הדרישות והדגיש כי ישראל תישאר “האויב” שעל חזבאללה לדאוג שיחדל מלהתקיים וכי גם סיום המלחמה לא יביא לסיום “ההתנגדות” אלא לבנייה מחדש ולהתחזקות נוספת (אלאח’באר, 20 בנובמבר 2024).

ביקורת על חזבאללה

• נשיא לבנון לשעבר, אמין ג’מייל, הזהיר כי אם חזבאללה לא יתפרק מנשקו, תיתכן מלחמה חדשה, גדולה יותר בעוצמתה מהמלחמה הנוכחית. ג’מייל הסביר כי אמנם יש סיכוי להגיע להסכם זמני “ושברירי” בין לבנון לישראל, אך זה יכשיר את הקרקע לקראת משבר גדול יותר ולמלחמה חדשה, אם המצב יישאר כמו שהוא, וחזבאללה ימשיך להחזיק בנשקו בשאר שטחי לבנון. לדבריו, קיים סיכוי שחזבאללה יתכונן לסבב חדש עם ישראל (אלערביה, 21 בנובמבר 2024).
• חבר הפרלמנט הלבנוני ממפלגת הפלנגות, נדים ג’מייל, אמר כי הסכסוך האמיתי כעת אינו בין לבנון לישראל, אלא בין ישראל, חזבאללה ואיראן. הוא ציין כי מי שהחל את המלחמה בלבנון הוא חזבאללה, ודווקא מי שלא התחיל את המלחמה הוא זה שצריך למצוא לה פתרון, וזאת מדינת לבנון. הוא הוסיף כי “חזבאללה הצבאי הסתיים” וכי על הארגון להכיר בתבוסתו ובחוסר יכולתו להגן על כפרי הדרום ולעסוק רק בפוליטיקה פנים-לבנונית. ג’מייל הדגיש כי הלבנונים רוצים פתרון מוחלט של כל המשברים, בין ישראל לחזבאללה ובין הלבנונים לחזבאללה, וקרא לחזבאללה למסור את נשקו לרשויות המדינה (אלחורה, 23 בנובמבר 2024).
• העיתונאית הלבנונית-שיעית, דימא צאדק, שידועה כמתנגדת לחזבאללה, מתחה ביקורת על מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, שאמר כי “השטח ידבר”, כאשר התכוון להמשך פעולות חזבאללה בשדה הקרב. לפי צאדק, “השטח” אומר “הדרום אבוד” וכי הכפרים נופלים בזה אחר זה ועשרות כפרים יימחקו מהמפה. היא הוסיפה כי “טובי בנינו נהרגים בעשרות ובמאות. הם נלחמים במלוא אמונתם ורוחם, ואף אחד לא בא לעזור להם, לא איראן ולא סוריה”. צאדק ציינה כי “השטח” קורא “לרחם על הדרום, לרחם על הבייס שלך, ולהציל את מה שניתן להציל לפני שהאבדות והאסונות יתעצמו והמדינה תתמוטט” (ערוץ MTV, 24 בנובמבר 2024).

לבנון

נפגעים

• משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי 3,754 בני אדם נהרגו ו-15,626 נוספים נפצעו מתחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023 ועד 23 בנובמבר 2024 (חשבון X של משרד הבריאות הלבנוני, 24 בנובמבר 2024).

מצב העקורים

• לפי נתוני נציבות האו”ם לפליטים, כ-560 אלף בני אדם נמלטו לסוריה מאז ההסלמה של התקיפות הצבאיות הישראליות בלבנון בספטמבר 2024. נציג האו”ם לפליטים בסוריה, גונסאלו ורגס יוסה, הסביר כי 65% מהעקורים הם סורים שביקשו בעבר מקלט בלבנון כדי להימלט מהמלחמה המתמשכת בסוריה. הוא הוסיף כי חלק מהפליטים הלבנונים חוזרים ללבנון בקצב של מאות ביום מאחר שהם מאמינים שהתנאים בלבנון עשויים לספק להם הזדמנויות טובות יותר לשירותים ולתמיכה בפרנסה למרות התקיפות הישראליות. עוד צוין כי מספר העקורים שחצו את הגבול ירד מ-15-10 אלף בני אדם ביום לאלפיים בני אדם כתוצאה מהתקיפות הישראליות נגד מעברי הגבול (אתר האו”ם ,22 בנובמבר 2024).
• שר הפנים הלבנוני, בסאם אלמלוי, הנחה את המנהלה הכללית של ביטחון הפנים לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע הקמה של מחנות פליטים סוריים, או הרחבה שלהם, ליד נהר הליטאני, בבעלבכ, אלהרמל ובבקאע. (אלנשרה, 21 בנובמבר 2024)

הנזק הכלכלי

• שר הכלכלה הלבנוני, אמין סלאם, מסר כי ההפסדים הכלכליים של לבנון בשל המלחמה נעים בין 15 ל-20 מיליארד דולר (אלערביה, 19 בנובמבר 2024).
• דווח כי הנזקים לתשתיות החשמל בלבנון כתוצאה מהלחימה הגיעו לסכום של 221 מיליון דולר. לפי הדיווח, התקיפות גרמו נזק ישיר ל-15 מתוך 65 תחנות החשמל במדינה וניתקו אזורים נרחבים בלבנון מאספקת החשמל, בדגש על הבקאע, דרום לבנון ואלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות (אלאח’באר, 19 בנובמבר 2024)

צבא לבנון

• צבא לבנון האשים את ישראל בתקיפות נגד כוחות הצבא שגרמו למותם של מספר חיילים:
  • ב-19 בנובמבר 2024, נמסר כי שלושה חיילים נהרגו כאשר “האויב הישראלי” תקף מרכז של הצבא בעיירה אלצרפנד (חשבון X של צבא לבנון, 19 בנובמבר 2024). משרד הבריאות הלבנוני מסר כי שמונה חיילים נוספים נפצעו בתקיפה (אלמיאדין, 19 בנובמבר 2024).
  • ב-19 בנובמבר 2024, נמסר כי חייל אחד נהרג וחייל נוסף נפצע בתקיפה נגד כלי רכב צבאי בכביש המוביל מברג’ אלמלוכ לאלקליעה שבדרום לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 19 בנובמבר 2024).
  • ב-24 בנובמבר 2024, דווח כי חייל נהרג ו-18 נוספים נפצעו בתקיפה שפגעה במרכז של הצבא באלעאמריה בדרך אלקלילה-צור (חשבון X של צבא לבנון, 24 בנובמבר 2024). ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, האשים כי הקהילה הבינלאומית שותקת לנוכח “התקיפות המתמשכות נגד צבא לבנון ואזרחינו” (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 24 בנובמבר 2024).

     
מרכז של צבא לבנון שהותקף באלעאמריה (ערוץ הטלגרם של עלי שעיב, 24 בנובמבר 2024)

• בהודעה לרגל יום העצמאות ה-81 של לבנון, מסר מפקד צבא לבנון, ג’וזף עון, כי יחידות הצבא עדיין פרוסות בדרום לבנון ולא יעזבו את האזור משום שהוא חלק בלתי נפרד מהריבונות הלאומית. הוא הדגיש כי הצבא ממשיך לבצע את משימותיו בכל שטח לבנון, תוך התמודדות עם כל הניסיונות “לערער את הביטחון והיציבות”, מכיוון שאחדות לאומית ושלום אזרחי הם בראש סדר העדיפויות”. עון הוסיף כי הצבא פועל עם כוחות יוניפי”ל במסגרת החלטה 1701″ וציין כי נמשכים המגעים בניסיון להגיע להפסקת אש (חשבון X של צבא לבנון, 21 בנובמבר, 2024).
• שר הכוחות המזוינים הצרפתי, סבסטיאן לקורנו, קרא למדינות המפרץ למצוא דרכים לחזק את הכוחות המזוינים בלבנון, שיהיו חיוניים לאבטחת אזורי הגבול בתום המלחמה. עוד אמר כי “אין פתרון טוב יותר בשלב זה מאשר יישום החלטה 1701 ותמיכה בכוחות המזוינים בלבנון”. (סוכנות הידיעות הצרפתית , 19 בנובמבר 2024).

ממשל לבנון

• ב-24 בנובמבר 2024, ביקר בלבנון שר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזף בורל. להלן עיקרי פגישותיו עם בכירי הממשל (אלנשרה, 24 בנובמבר 2024):
  • ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, הדגיש את הצורך בהפעלת לחץ על ישראל להפסקת “תוקפנותה” ולהגעה להפסקת אש”. הוא הוסיף כי לבנון סומכת על התמיכה האירופית שתסייע לה כלכלית, מדינית ובחיזוק תפקיד הצבא (חשבון X של לשכת ראש ממשלת לבנון, 24 בנובמבר 2024)
  • בפגישתו עם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, הם דנו בהתפתחויות “לאור המשך התוקפנות הישראלית”.
  • בורל נפגש בנוסף עם הרמטכ”ל הלבנוני, ג’וזף עון, והודיע כי האיחוד יעניק לצבא סיוע של ארבעים מיליון אירו כדי לאפשר לצבא לבנון להיות חזק לצורך יישום החלטה 1701. בורל הוסיף כי “אין לקחת את ריבונות העם הלבנוני כבת ערובה, בין אם על ידי גורם פנימי או חיצוני”.

המגעים להפסקת אש

• ב-19 בנובמבר 2024, ביקר השליח המיוחד של נשיא ארה”ב, עמוס הוכשטיין, בלבנון כדי לדון בעמדת ממשלת לבנון וחזבאללה ביחס לטיוטה האמריקאית להפסקת אש. הוא נועד עם ראש ממשלת המעבר, נג’יב מיקאתי, ועם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, שגם מייצג את חזבאללה במשא ומתן. להלן עיקרי ההצהרות:
  • בסיום פגישתו עם ברי, אמר הוכשטיין כי מדובר ברגע של קבלת החלטות עבור כל הצדדים וכי יש הזדמנות ממשית להשיג את סיום הסכסוך. לדבריו, האווירה הייתה חיובית והשיחות היו “בונות מאד” וכי הושגה התקדמות, אולם הוא לא יחשוף בפומבי את הנקודות השנויות במחלוקת (אלמיאדין, 19 בנובמבר 2024).
  • ברי ציין כי נותרו מספר פרטים שצריך להשלים וכי הם ממתינים לעמדת ישראל. הוא הוסיף כי ארה”ב אחראית לערבויות בנוגע לעמדה הישראלית, וטען שהוכשטיין אמר שהוא מתואם עם ישראל לגבי הטיוטה, אולם “זו אינה הפעם הראשונה שישראל מתכחשת להתחייבויותיה” (אלשרק אלאוסט, 19 בנובמבר 2024).
  • ראש הממשלה מיקאתי אמר כי הממשלה מעוניינת בהפסקת אש ובשמירה על ריבונות לבנון. הוא הדגיש כי יש ליישם את ההחלטות הבינלאומיות ולחזק את מקומו של צבא לבנון בדרום המדינה (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 19 בנובמבר 2024).
• “מקורות יודעי דבר” מסרו ליומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, כי יש הבנות לגבי כל סעיפי הטיוטה האמריקאית וכי הדיונים מתמקדים כרגע בבעיה אחת הקשורה לגבול, ואשר מהווה את המכשול העיקרי להסכם. עם זאת, “המקורות” כי יש סודיות סביב הסוגיה וכי לא ברור אם היא קשורה ל-13 הנקודות שבמחלוקת באזור הגבול (אלאח’באר, 20 בנובמבר 2024).
• היומון אלאח’באר דיווח כי הדיונים בין הוכשטיין לבכירים הלבנונים נסובו בעיקר סביב טיוטת ההסכם וכללו סעיפים שלבנון מחשיבה אותם כבעלי חשיבות רבה: סוגיית הגבול, מועדי ביצוע ההסכם והסעיפים הקשורים להפסקת המלחמה. לפי הדיווח, הדרישה הלבנונית היא כי עם ההכרזה על הפסקת אש, ייקבע מועד מדוייק של נסיגה מלאה, מהירה ומיידית של כוחות צה”ל מכל שטח לבנון, והדבר ילווה בשחרור פעילי חזבאללה שנפלו בשבי הישראלי ובהחזרת גופות פעילים. עוד צוין כי הלבנונים איימו כי המשך החזקתם של פעילי חזבאללה השבויים, אפילו לשעות ספורות, יאלץ את חזבאללה לבצע את “מה שמוטל עליו” כדי לשחרר אותם, והמשמעות של זה תהיה שאין הפסקת אש (אלאח’באר, 21 בנובמבר 2024).
• לאחר שפורסם בכלי תקשורת בישראל ובארה”ב כי יש “אור ירוק” מישראל להתקדם להסכם על הפסקת אש בלבנון, הבהירו “מקורות” בממשלת לבנון כי הם ממתינים לתגובה הישראלית להצעה של הוכשטיין להפסקת אש. לפי “המקורות”, הגברת התקיפות הישראליות מהווה הצבת תנאים ולא דחייה של ההצעה (אלערבי אלג’דיד, 25 בנובמבר 2024). סגן יו”ר הפרלמנט, אליאס בו צעב, מסר כי “האויב הישראלי” מסלים את פעולותיו בכל פעם שמתקרבים להסכם, אולם הוא ציין כי יש אופטימיות לגבי הגעת להפסקת אש (רדיו אלנור, 25 באוקטובר 2024).
• להלן התבטאויות בולטות של בכירי חזבאללה ביחס למשא ומתן:
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, הודה כי אינו אופטימי לגבי סיכויי המשא ומתן מאחר שארה”ב אינה מתווכת הוגנת, אלא לוקחת חלק ב”תוקפנות”. הוא הוסיף כי אם יהיה סעיף אחד שיאפשר לישראל להפר את הריבונות הלבנונית, חזבאללה לא יסכים לכך. כמו כן, אמר קמאטי כי מאז הקמת “ההתנגדות”, היה לה תיאום מלא ושיתוף פעולה עם צבא לבנון בדרגים הגבוהים ביותר, וכי גם קיים שיתוף פעולה בין חזבאללה לבין צבא לבנון ויוניפי”ל בדרום לבנון, ולכן אין לארגון התנגדות להגדלת כוחות הצבא או הרחבת הפעילות שלו (הטלווזיה הערבית, 24 בנובמבר 2024).
  • חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם סיעת חזבאללה, חסן פצ’לאללה, ציין כי על אף שהם מתייחסים למו”מ “ברצינות רבה”, “ההתנגדות” ממשיכה לפעול בשטח. הוא הדגיש כי המלחמה לעולם לא תסתיים אם “תנאי האויב יהיו מוגזמים”, והוסיף כי יש התנגדות נחרצת לאפשרות של “הפרת הריבונות ונתינת חופש תנועה לאויב במדינה”. פצ’אללה הדגיש כי המטרה היא לעצור את “התוקפנות” כאשר לבנון מרימה ראש (אלג’דיד, 20 בנובמבר 2024).
  • חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, עלי פיאד, אמר כי אם ישראל מעוניינת למתוח את המשא ומתן והיא תסלים את הפעולות בשטח, חזבאללה מוכן לכל התרחישים. בהתייחסו לאפשרות שישראל תקבל חופש פעולה בלבנון, הוא הדגיש כי חזבאללה, ממשלת לבנון ויו”ר הפרלמנט ברי לא יסכימו לכל הפרה מצד ישראל. (אלג’דיד, 21 בנובמבר, 2024)

יוניפי”ל

• ב-20 בנובמבר 2024, דיווח יוניפי”ל כי שישה חיילים נפצעו כתוצאה מרקטה ששוגרה על ידי “גורמים בלתי ממשלתיים” בלבנון ופגעה בבסיס באזור ראמיה. באירוע נוסף, נפגע מטה של יוניפי”ל מחמש רקטות, ובתקרית שלישית ירה חמוש לעבר כוחות יוניפי”ל. בשני המקרים הללו, לא היו נפגעים. בארגון הדגישו כי כל התקפה נגד כוחות האו”ם היא הפרה של החוקים הבינלאומיים (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 20 בנובמבר 2024). דובר צה”ל מסר כי מוצב יוניפי”ל באזור העיירה שמע בדרום לבנון נפגע כתוצאה ממספר רקטות ששיגר חזבאללה ממרחב אלמלכיה לכיוון הגליל (דובר צה”ל, 19 בנובמבר 2024).
• ב-22 בנובמבר 2024, דיווח יוניפי”ל כי ארבעה משקיפים איטלקים נפצעו אחרי ששתי רקטות 122 מ”מ פגעו במפקדת הגזרה המערבית של הכוח בעיירה שמע. בהודעה צוין כי הרקטות ככל הנראה שוגרו על ידי חזבאללה או אחד הארגונים הקשורים אליו ופגעו בבונקר ובאזור לוגיסטי וגרמו לנזק משמעותי. עוד נמסר כי מדובר בתקיפה השלישית נגד הבסיס בתוך שבוע (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 22 בנובמבר 2024). דובר צה”ל מסר כי מוצב יוניפי”ל נפצע משיגורים של חזבאללה מאזור דיר קאנון (דובר צה”ל, 23 בנובמבר 2024).

• ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, שוחח עם מקבילתו האיטלקיה, ג’ורג’יה מלוני, והביע את הזדהותו עם כוחות יוניפי”ל בעקבות התקיפה שגרמה לפציעתם של ארבעה חיילים איטלקים. הוא הוסיף כי “מה שקרה אינו מתקבל על הדעת”, וכי לבנון מגנה בחריפות את האירוע ותנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח שהתנהגות זו לא תחזור על עצמה בעתיד (אלנשרה, 23 בנובמבר 2024).
• שר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזף בורל, נועד במהלך ביקורו בלבנון עם מפקד יוניפי”ל, ארולדו לזארו. נמסר כי השניים הדגישו כי “הדרך היחידה להפסקת התוקפנות בגבול היא יישום מלא של החלטה 1701” (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 24 בנובמבר 2024).

סוריה

תקיפה המיוחסת לישראל באזור תדמור

• ב-20 בנובמבר 2024, מסר “מקור צבאי” סורי כי בוצעה תקיפה “ישראלית” נגד מספר מבנים באזור תדמור שבמרכז סוריה. כתוצאה מכך, נהרגו 36 בני אדם ויותר מחמישים נוספים נפצעו ונזק רב נגרם למבנים באזור (דף הפייסבוק של משרד ההגנה הסורי, 20 בנובמבר 2024). לפי דיווח נוסף, בוצעו תקיפות אוויריות נגד שלושה יעדים בתדמור – אתר שבו התקיימה פגישה, בה השתתפו בכירים במיליציות הפרו-איראניות ובמיליציה העיראקית של תנועת האצילים (אלנג’באא’) ובכיר בחזבאללה, מחסן נשק ואתר נוסף בשכונת אלג’מעיה. לפי הדיווח, לפחות 105 בני אדם נהרגו בתקיפה, בהם שבעים פעילי מיליציות סורים, 29 לוחמים שאינם סורים ומרביתם השתייכו לתנועת האצילים, ארבעה פעילי חזבאללה ושני אזרחים (מרכז המעקב הסורי, 24 בנובמבר 2024).
• משרד החוץ הסורי גינה “באופן נחרץ” את התקיפה וציין כי היא “משקפת את הפשע הציוני המתמשך נגד מדינות ועמי האזור”. עוד נמסר כי “הפשעים שהישות הציונית מבצעת בסוריה, בלבנון ובפלסטין מהווים איום ממשי על הביטחון והיציבות של האזור” (סאנ”א, 20 בנובמבר 2024).

     
אזור התקיפה בתדמור (ערוץ הטלגרם SHAM FM, 20 בנובמבר 2024)

תקיפה ישראלית בגבול סוריה-לבנון

• ב-23 בנובמבר 2024, בשעות הערב, דווח כי בוצעה תקיפה ישראלית נגד מעבר ג’וסיה בגבול סוריה-לבנון וכי נגרם נזק לרכוש (סוכנות הידיעות הסורית, 23 בנובמבר 2024). דובר צה”ל אישר כי מטוסי קרב תקפו תשתיות צבאיות סמוכות למעבר הגבול ג׳וסיה שבצפון הבקעא. לפי ההודעה, יחידה 4400 של חזבאללה, שאחראית על תחום ההתעצמות ושיתוף הפעולה, משתמשת במעבר הגבול, נמצא בשליטת המשטר הסורי, לצורך העברת אמל”ח איראני ללבנון דרך סוריה (דובר צה”ל, 24 בנובמבר 2024).

פעילות נגד חזבאללה

• ב-20 בנובמבר 2024, הודיעה ממשלת ניו זילנד על הכנסת חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, וזאת אחרי שעד כה רק הזרוע הצבאית של הארגון הוגדרה כארגון טרור. ראש ממשלת ניו זילנד, כריסטופר לוקסון, ציין כי בהתאם לחקיקה, יש ראיות שמוכיחות כי הארגון ביצע פעילות טרור ביודעין (רדיו ניו זילנד, 20 בנובמבר 2024).
• ב-21 בנובמבר 2024, הודיע שר הביטחון, ישראל כ”ץ, בהמלצת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, על הטלת סנקציות כלכליות נגד 24 לקוחות של אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הכלכלית של חזבאללה. הסנקציות הופעלו נגד לקוחות שהפקידו סכומים משמעותיים באגודה, שבין השאר מאפשרת לארגון לרכוש אמל”ח ולשלם משכורות לפעילי הזרוע הצבאית של הארגון (דוברות לשכת שר הביטחון ותקשורת ישראלית, 21 בנובמבר 2024).

^[1] צה"ל ציין כי לפני כל התקיפות ננקטו צעדים רבים כדי לצמצם את הסיכוי הפגיעה באזרחים, ובהם איסוף מודיעין מקדים, תצפית מדויקת ואזהרות מקדימות לפינוי האוכלוסייה בקרבת יעדי התקיפה.
^[2] יודגש כי בחלק מהמקרים אין אימות בפועל לטענות חזבאללה על תקיפות נגד יעדים בשטח ישראל.

מאמרים נוספים בתחום

פעילות חמאס וחזבאללה באירופה: גרמניה כמקרה מבחן

מבט לאיראן ולציר השיעי (27-20 בנובמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 בנובמבר 2024)

מבט לאיראן ולציר השיעי (20-13 בנובמבר 2024)

מחמד דחלאן (וטן, 14 בפברואר 2024)

העברת סיוע של מאע"מ לרצועה (אתר הזרם הרפורמיסטי, 17 באפריל 2024)

מחמד דחלאן (מימין) במסיבת עיתונאים בנושא מעבר רפיח (אלג׳זירה, נובמבר 2005)

יגור רקטות של התארגנות "גדודי חללי אלאקצא/ חטיבת נצ'אל אלעאמודי (יוטיוב, 19 בנובמבר 2019)

עיקרים

• במסגרת הניסיונות למצוא גורם שינהל את רצועת עזה ב”יום שאחרי”, מדי פעם עולה שמו של מחמד דחלאן, בכיר פתח שנמצא בגלות במאע”מ, כמי שמועמד לשמש כאחראי, לפחות באופן זמני, על ניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בספטמבר 2024, גם החליטה הנהגת תנועת פתח בראשות אבו מאזן על קידום מהלך לפיוס עם דחלאן ועם כל חברי הפתח המודחים.
• שמו של דחלאן עלה בעיקר על רקע מעורבותו ברצועה מאז תחילת המלחמה במסגרת פעילות הסיוע ההומניטרית של מאע”מ ובשל קשריו הפוליטיים עם גורמים שונים ברצועה, בהם יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית של חמאס עד הריגתו באוקטובר 2024.
• מחמד דחלאן עצמו הכחיש את הדיווחים וציין כי הוא מסרב לקבל על עצמו או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי וכי הוא עוסק רק בפעילות הסיוע ההומניטרי.
• דחלאן, יליד ח׳אן יונס שברצועת עזה ומהאישים הבולטים בדור הביניים של הנהגת פתח, נחשב לדמות שנויה במחלוקת. לאחר הסכם אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, הוא מילא תפקידים בכירים, ובהם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה והשר לעניינים אזרחיים. במסגרת תפקידיו, הוא ניהל שיחות מדיניות וביטחוניות מול גורמים ישראליים, אולם לאחר פרוץ האנתפאצ’ה השנייה נקשר שמו לפעילות טרור נגד ישראל.
• בשנת 2011, סולק דחלאן מתנועת פתח לאחר שנטען כי ניסה להדיח את יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הוא עבר למאע”מ, שם הפך ליועץ קרוב של הנשיא מחמד בן זאיד. במקביל, הוא פעל לשמר את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית באמצעות יצירת בריתות פוליטית וחיזק את קשריו עם חמאס ברצועת עזה.
• להערכתנו, שיחות הפיוס בין תנועת פתח לבין דחלאן צפויות להימשך מאחר שהן משרתות את שני הצדדים. עבור הרשות הפלסטינית, מדובר בהזדמנות להתקרב למאע”מ ולמדינות המפרץ שצפויות למלא תפקיד מרכזי בשיקום רצועת עזה לאחר סיום המלחמה. עבור דחלאן, המהלך יסייע לחזק את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית כמי שעשוי לשוב לתפקיד הנהגה לאחר סיום עידן אבו מאזן, במיוחד אם מרואן אלברג’ות’י לא ישוחרר מהכלא הישראלי במסגרת המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים. לדחלאן גם יתרון בכך שהוא לא מזוהה כיום כחלק מהנהגת הרשות הפלסטינית וידוע כיריב בולט של אבו מאזן והנהגת הרשות הנתפסים בעיני ציבור נרחב כמושחתים.

פירוט המידע

מאמצי הפיוס עם דחלאן

• מאז סוף אוגוסט 2024, התרבו הדיווחים על ניסיונות פיוס ראשונים בין תנועת פתח בהובלת יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לבין הזרם הרפורמי הדמוקרטי בראשותו של מחמד דחלאן, לשעבר בכיר בפתח וראש המנגנון המסכל של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה שסולק משורות התנועה בשנת 2011 וכעת שוהה בגלות במאע”מ.
• “מקורות פלסטיניים בתנועת פתח” ציינו כי אבו מאזן “מוכן ברצינות” להשיב את הפעילים שהודחו מהתנועה, וזאת אחרי שהתקיימו פגישות בין מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח, לבין בכירי הזרם הרפורמי הדמוקרטי, סמיר אלמשהראוי וג’עפר הדיב, בהתאם להנחיותיו של יו”ר הרשות הפלסטינית. “המקורות” הסבירו כי הנכונות של אבו מאזן נובעת מהכרתו ביכולת ההשפעה של דחלאן ואנשיו ברצועת עזה ובמחנות הפליטים ביהודה ושומרון ובלבנון ומהרצון להשיג תמיכה ומימון ממדינות המפרץ, להן קשרים הדוקים עם דחלאן. “מקורות המקורבים לדחלאן” הדגישו כי יש צורך להשיב לתנועה את כל האישים המודחים, מהמנהיגים ועד דרגי הביניים (אינדיפנדנט בערבית, 25 באוגוסט 2024).
• בדיווח נוסף נמסר כי ירדן הפעילה לחצים על אבו מאזן כדי שינקוט במספר צעדים “חיוניים” כדי למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית. אחד הצעדים הוא פיוס בתוך תנועת פתח עם אישים בולטים, ובהם גם דחלאן. לפי הדיווח, יש מגעים אינטנסיביים של בכירים ירדנים עם בכירים בפתח כדי לקדם את הסוגייה, וירדן אף ביקשה ממאע”מ להתערב בנושא (ראי אליום, 3 בספטמבר 2024).
• לאחר ישיבת הוועדה המרכזית^[1] בראשות אבו מאזן שהתקיימה ב-9 בספטמבר 2024, מסרו “גורמים בכירים בפתח” כי הנהגת התנועה החליטה לקדם מהלך לפיוס עם כל חברי פתח המודחים, ובהם אנשי דחלאן. “הגורמים” ציינו כי סגנו של דחלאן, סמיר אלמשהראוי, קיים שיחות פיוס עם מספר בכירים בפתח, בהם חסין אלשיח’. לפי הדיווח, אלמשהראוי דרש את החזרת כל חברי הזרם לשורות פתח ומנגנוני הביטחון וביטול ההרשעות שלהם, על אף שציין כי דחלאן עצמו אינו מעוניין לשוב בשלב זה (אלשרק, 11 בספטמבר 2024).
• על אף שבשבועות הבאים לא דווח על התקדמות נוספת, שני הצדדים הביעו רצון להגיע לפיוס פנימי. דובר פתח ברצועת עזה, מנד’ר אלחאיכ, הדגיש כי במסגרת בנייה מחדש של התנועה, הוחלט להחזיר את כל מי שיצאו ממנה, וכי הוועדה המרכזית היא זו שמטפלת בכלל התיקים, כולל אלו הקשורים לתיק מחמד דחלאן. לדבריו, המצב הפנימי בפתח מלוכד ובריא, וכי כל מי שעוזב את התנועה הוא אבדה לה ו”לפרויקט הלאומי” (רדיו אלעלם, 17 באוקטובר 2024). דובר התנועה הרפורמיסטית הדמוקרטית, עמאד מחסן, ציין כי הם פתוחים לדיאלוג שיוביל לאחדות של תנועת פתח, וכי כולם מעוניינים להגיע לאחדות, ללא קשר לדעותיהם. הוא הוסיף כי הם עומדים על דעתם כי ההתנהלות שהובילה לסילוקו של דחלאן הייתה נוהל פסול ולא חוקי, וכי יש גם ועדות שהכחישו את “האשמות השווא” שהועלו נגדו (רדיו אלעלם, 17 באוקטובר 2024).
• חבר המועצה המהפכנית של פתח, פח’רי אלבע’ות’י, טען כי חסין אלשיח’ הוא הגורם שמרוויח יותר מכל מקיום שיחות הפיוס עם דחלאן ואנשיו מאחר שהן עשויות לסייע לו לשקם את יחסיו עם מאע”מ שהיו מתוחים מאז הפגישה בינו לבין שר החוץ של מאע”מ, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, בסוף אפריל 2024. בשיחה עם אתר שידוע כמתנגד לרשות הפלסטינית, האשים אלבע’ות’י כי שיחות הפיוס הן “ריקות וחסרות ערך” מאחר שאין נכונות אמיתית להתפייס עם כל הפלגים בתנועה, כולל עמו ועם חבריו לרשימת החירות בבחירות למועצה המחוקקת ב-2021, בהובלת נאצר אלקדוה ופדוא אלבאע’ות’י, אלא רק עם דחלאן. הוא הוסיף כי גם לא עדכנו אותו או בכירים נוספים בהנהגת התנועה לגבי מהות השיחות בין אלשיח’ לבין אלמשהראוי (אלשאהד, 18 באוקטובר 2024).
• ברשתות החברתיות לא התפרסמו תגובות רבות לגבי האיחוד האפשרי. מבין המגיבים חלקם צידדו באיחוד וחלקם התנגדו לו. כך למשל ציין אחד הגולשים: ״עבודה חרוצה לקראת היום שאחרי. [מחמוד] עבאס קיבל הוראות מלמעלה לאפס את המפעל (חשבון x של יוסף ברא). מנגד ציין גולש אחר: ” מאוחר מדי עבור כל רפורמה או פיוס, אני אומר תשאירו ככה שכן הדבר יחזיר אותנו לנקודת האפס ויביא למלחמת אזרחים״ (חשבון x של אדיב ריאח). גולש נוסף כתב:״מי שרוצה לבצע רפורמה בפתח עליו שלא להפוך אותה למטרת האמירויות וישראל אלא להחזירה לעם שלה ולשורשיה” (חשבון x של מחמד אבו שמילה).
• סקרי דעת קהל פלסטיניים הראו כי מעמדו של דחלאן התחזק בשאלה לגבי זהות יורשו של אבו מאזן מאז תחילת המלחמה, אולם הוא עדיין אינו נחשב המועמד המוביל. לפי מכון PSR של ד”ר ח’ליל שקאקי, בסקר שפורסם בדצמבר 2023, הראשון מאז פרוץ המלחמה, קיבל דחלאן ארבעה אחוזי תמיכה בלבד לעומת 36 אחוזים למרואן אלבע’ות’י, 19 אחוזים לאסמאעיל הניה ו-16 אחוזים ליחיא אלסנואר. בסקר ביוני 2024, קיבל דחלאן שמונה אחוזים מול 27 אחוזים לאלבע’ות’י ו-14 אחוזים להניה. בסקר האחרון מספטמבר 2024, הגיע דחלאן לעשרה אחוזים, מול 37 אחוזים לאלבע’ותי’ ושלושים אחוזים לאלסנואר.^[2]

פעילות דחלאן ברצועת עזה במהלך המלחמה

• ניתן לזהות את שינוי העמדה מצדו של אבו מאזן, אחרי שנים של יריבות מרה מול דחלאן, לנוכח מעורבותו הבולטת של דחלאן ברצועת עזה מאז תחילת המלחמה ועל רקע שאיפתו של אבו מאזן להשיב את שליטת הרשות הפלסטינית על הרצועה ב”יום שאחרי” סיום המלחמה, לראשונה מאז השתלטות חמאס בשנת 2007.
• דחלאן, שמקורב לנשיא מאע”מ מחמד בן זאיד, נחשב למי שעומד מאחורי מבצע אספקת הסיוע ממאע״מ לרצועת עזה, עליו הכריז בן זאיד ב-5 בנובמבר 2023. במסגרת מבצע ״האביר האיתן 3״, שתואר כ״מבצע הסיוע הגדול ביותר של מאע״מ לרצועת עזה״, נשלחו בדרך האוויר והים מאות טונות של סיוע לתושבי רצועת עזה העקורים, הוקם בית חולים שדה מטעם האמירויות ברצועת עזה וחולים ופצועים הועברו לטיפול בבתי חולים במאע”מ. מתנדבי “האביר האיתן 3” גם השתתפו בקמפיין חיסוני הפוליו לילדים ברצועת עזה בספטמבר 2024 (אתר מבצע “האביר האיתן 3”, 18 בספטמבר 2024; האתר הרשמי של הזרם הרפורמי הדמוקרטי, 9 בספטמבר 2024).
• דווח שלרשות דחלאן עומדים אלפי פעילים פעילי הזרם הרפורמי הדמוקרטי ברצועת עזה שמארגנים את חלוקת הסיוע ההומניטרי המגיע לרצועה במחנות העקורים השונים ובאזורים ההומניטריים. “מקורות יודעי דבר” אף ציינו כי לזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי יש תפקיד מרכזי בארגון ובמימון הוועדות העממיות, במיוחד באספקת השומרים והציוד הדרוש להובלת הסיוע ההומניטרי (אלשרק, 16 במרץ 2024). כמו כן, פעילים בסניף המצרי של הזרם הרפורמי הדמוקרטי ביקרו אצל פצועי רצועת עזה המאושפזים בבתי החולים במצרים במסגרת קמפיין “עזה בלב” (האתר הרשמי של הזרם של מחמד דחלאן, 7 ביולי 2024).

• “מקורות פלסטיניים יודעי דבר” מסרו כי במפגש שקיימו נציגי הארגונים הפלסטיניים במרץ 2024 ברפיח השתתפו לראשונה גם נציגים מהזרם של מחמד דחלאן. קודם לכן, התקיימו מגעים בין דחלאן לבין הנהגת חמאס בחו”ל, בהם הדגיש כי הוא רוצה לתרום להגעת הסיוע ההומניטרי וטען כי הוא לא עושה זאת ממניעים פוליטיים. לדברי “המקורות”, נוכחות דחלאן ואנשיו מספקת קו תקשורת הכרחי בשטח עם כוחות צה”ל, המצרים או הגופים הבינלאומיים האחראים על הכנסת הסיוע )אלאח’באר, 18 במרץ 2024).

דחלאן כמועמד לניהול הרצועה

• על רקע מעורבות דחלאן ברצועה בכלל, ומאז תחילת המלחמה בפרט, הועלה שמו מספר פעמים על ידי גורמים שונים, כולל ישראלים, כמי שעשוי לנהל את הרצועה ״ביום שאחרי״ המלחמה. בין השאר, דווח כי בשיחות שהתקיימו בנושא הסדר בין ישראל לחמאס עלה שמו של דחלאן, כמועמד לשמש כאחראי, לפחות באופן זמני, על ניהול רצועת עזה לאחר המלחמה. לפי הדיווח, “גורמים” בישראל, בארה”ב ובקרב המדינות המתווכות הערביות הביעו תמיכה ברעיון שדחלאן יעמוד בראש כוח ביטחוני שיוקם ברצועה כפתרון זמני. עוד נטען כי בשיחות עם המדינות המתווכות, ריככה חמאס את התנגדותה ואותתה שהיא תסכים לקבל את דחלאן כפתרון ביניים לסיום המלחמה (וול סטריט ג׳ורנל, 25 ביולי 2024).
• מחמד דחלאן עצמו הכחיש את הדיווחים וציין כי פעם אחר פעם מוצגים או מודלפים לתקשורת תרחישים שונים על ההסדרים בנוגע ליום שאחרי ״המלחמה ההרסנית שנמשכת בידי הכיבוש הישראלי״, ולפעמים שמו עולה ״כדי לעורר קצת התרגשות״. לדבריו, הוא הצהיר כי הוא מסרב לקבל על עצמו או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי. עוד הדגיש כי הוא ואנשיו נמצאים ברצועת עזה רק כדי לספק את הסיוע שנשלח אליה על ידי מאע״מ, וכי עצירת המלחמה היא בראש סדר העדיפויות שלהם. עוד ציין כי הם לא יתמכו בשום אפשרות שאינה במסגרת הבנות לאומיות-פלסטיניות שיובילו לבנייה מחדש של המערכת הפוליטית הפלסטינית באמצעות הליך דמוקרטי שקוף, ולספק תוכנית פעולה בינלאומית שתוביל להגשמת המאבקים הפלסטינים להקמת מדינה עצמאית שבירתה מזרח ירושלים (חשבון x של מחמד דחלאן, 25 ביולי 2024).
• יצוין כי גם בעבר הביע דחלאן את סירובו לקבל תפקיד בהנהגה הפלסטינית. במספר ראיונות שהעניק מאז תחילת המלחמה, חזר דחלאן וציין כי הוא אינו מעוניין למלא את תפקיד המנהיג העתידי של הרשות הפלסטינית המתחדשת.^[3] זאת על רקע טענות כי הוא מנסה לנצל את המלחמה כדי להפוך לשליט החדש של רצועת עזה ולמצב עצמו כמועמד מוביל בקרב הירושה על תפקיד יו״ר הרשות לאחר עידן אבו מאזן.
• בפברואר 2024, הגיע דחלאן לקטר ונועד עם הנהגת חמאס. נמסר כי הוא התקבל בחום וכי הוא אף נועד עם אסמאעיל הניה, אז ראש הלשכה המדינית של חמאס, ועם גורמים קטריים (אלערבי, 15 בפברואר 2024). לא נמסרו פרטים אודות הפגישה, אולם ״גורמים פלסטיניים״ ציינו כי השיחות היו בנושא ״היום שאחרי״ (N12, 20 בפברואר 2024). בשל כך, ״גורם רשמי בפתח״ ציין כי שיתוף הפעולה המתמשך בין חמאס לדחלאן “מדאיג”, מכיוון שלדבריו הוא מאיים להפריד את רצועת עזה מהגדה המערבית ומערער את הישות המדינית הפלסטינית (אלשרק, 16 במרץ 2024).

נספח א’: ציוני דרך בפעילות מחמד דחלאן

פרטים ביוגרפיים

• מחמד דחלאן, המכונה אבו פאדי, נולד ב-29 בספטמבר 1961 במחנה הפליטים ח׳אן יונס שברצועת עזה. משפחתו נמלטה ב-1948 לרצועת עזה מחמאמה הסמוכה לאשקלון. בשנת 1981, הוא סייע להקמת השביבה, תנועת הנוער של פתח. ב-1987, הוא נעצר על ידי ישראל על חלקו באנתפאצ’ה הראשונה וגורש לירדן. משם עבר לתוניסיה והצטרף לתנועת פתח. הוא החל להתקדם בתנועה לאחר שזכה לאמון מצד מנהיג אש”ף, יאסר ערפאת.

שנותיו כראש מנגנון הביטחון המסכל

• בשנת 1994, לאחר חתימת הסכם אוסלו, חזר דחלאן לרצועת עזה ומונה לראש מנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית החדשה. במסגרת תפקידו, הוא סיכל פיגועים רבים ונקט ביחס תקיף כלפי האופוזיציה האסלאמית בהובלת חמאס. במהלך כהונתו, הוא יצר קשרים עם ממשלת ישראל בהנהגת יצחק רבין, כמו גם עם סוכנות הביון המרכזית של ארה”ב (CIA) שסייעה לו בהקמת המנגנון וסיפקה לו גם מכשירי האזנה. במסגרת קשרים אלה, הוא תיאם מבצעים משותפים וסיכל פיגועים שתכננו לבצע חמאס והג’יהאד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) (הארץ, 20 בינואר 2020).
• בשנת 2002, הוא התפטר מתפקידו, ככל הנראה בתקווה שימונה לשר הפנים. אולם, ערפאת סירב למנותו והציע לו את תפקיד היועץ הביטחוני, אותו דחלאן דחה. במקומו מונה לתפקיד ראש מנגנון הביטחון המסכל, סגנו, רשיד אבו שבאכ. למרות זאת, דחלאן המשיך להיות בעל השפעה רבה על פעילות המנגנון.

תפקידים בממשלות הרשות הפלסטינית

• עם מינוי אבו מאזן לראש ממשלת הרשות הפלסטינית בשנת 2003, הפך מחמד דחלאן לבעל הברית של אבו מאזן בשטח, במיוחד ברצועת עזה, שם מעמדו של אבו מאזן היה בעייתי. בזכות זאת, סייע אבו מאזן לדחלאן “לשדרג” עצמו מעמדת גורם כוח מקומי ברצועה לדמות מפתח ברמה הלאומית. הברית האסטרטגית בין אבו מאזן לדחלאן הגיעה לשיאה עם מינוי דחלאן לשר לענייני ביטחון בשנת 2003, והוא הפך בפועל ליד ימינו ולאיש החזק בממשלת הרשות. עם התפטרותו של אבו מאזן מראשות הממשלה באותה שנה, התפטר גם דחלאן והוא סירב בכל תוקף להשתלב בממשלתו של אבו עלאא’.
• מות יאסר ערפאת בנובמבר 2004 ובחירת אבו מאזן ליו”ר החדש של הרשות הפלסטינית בינואר 2005 חיזקו את מעמדו של דחלאן והוא מונה לשר לעניינים אזרחיים. במסגרת תפקידו, הוא גם החזיק בתיק “ההתנתקות” ועמד בקשר רשמי עם גורמים ישראליים ואמריקאיים בכל הקשור ליישום היציאה הישראלית מרצועת עזה (2005), בין אם בנושאים ביטחוניים, כדוגמת פריסת שוטרים פלסטיניים ברצועת עזה, או בנושאים אזרחיים כגון פתיחת מעבר רפיח והפעלת “השיירות הבטוחות” בין יהודה ושומרון לרצועה.
• במסגרת פעילות התיאום לקראת “ההתנתקות” נפגש דחלאן עם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יוסף משלב, במעבר ארז ב-10 ביולי 2005. התקשורת הפלסטינית ודוברים ברשות הפלסטינית הביעו קורת רוח מהסיכומים שהושגו בפגישה והביעו עניינם שיימשך התיאום הרצוף בין שני הצדדים בסוגיית “ההתנתקות” (אלחיאת אלג׳דידה, 10 ביולי 2005). דווח כי מחמד דחלאן אף עדכן את אסמאעיל הניה וסעיד ציאם, בכירי חמאס ברצועה, על תוצאות שיחותיו עם האלוף משלב (אלחיאת אלג’דידה, 11 ביולי 2005). 
• בסוף נובמבר 2005, התפטר דחלאן מתפקידו על פי חוק כדי להתמודד ברשימת פתח בבחירות למועצה המחוקקת בינואר 2006, בהן נבחר ברוב דחוק כנציג ח׳אן יונס. ביולי 2007, לאחר ההפיכה של חמאס וההשתלטות האלימה של התנועה על רצועת עזה, עזב דחלאן את הרצועה והתפטר מתפקידו כיועץ ביטחון לאומי. באוגוסט 2009 נבחר כחבר הוועד המרכזי של פתח.

מעורבות בטרור

• לאורך כל השנים, ניהל דחלאן קשרים ומשא ומתן עם גורמים ישראליים ואמריקאיים. הוא היה מעורב בשיחות קמפ דיוויד בשנת 2000, בהן, לדעת גורמים ישראליים, הוא הציג דעות מתונות יחסית. במהלך האנתפאצ’ה השנייה, נקט דחלאן באופן פומבי בעמדה מתונה יחסית וניסה למנוע פיגועים בשטח ישראל, ואף המשיך לקיים קשרים עם ההנהגה בישראל ובארה”ב. הוא מתח ביקורת על פעילות חמאס והגא”פ, וציין כי האנתפאצ’ה השנייה היא טעות שעלולה להוביל את הרשות הפלסטינית לשקיעה במאבקים פנימיים ובאנרכיה. הוא ציין כי על הפלסטינים לפעול נגד ישראל רק בשטחי 1967 ולבצע מה שמכונה ״פעילות עממית״ בלבד. יש לציין שלאור עמדותיו, נפגעה תדמיתו של דחלאן בעיני הציבור הפלסטיני.
• מנגד, טענו גורמי ביטחון ישראליים כי דחלאן היה מעורב בפעילות טרור, בעיקר באמצעות מקורבו רשיד אבו שבאכ ואנשי מנגנון הביטחון המסכל. הוא אף הואשם במעורבות בפיגוע נגד אוטובוס שהסיע ילדים סמוך לכפר דרום שבגוש קטיף.^[4] באפריל 2004, דווח כי ה-CIA העביר הקלטות, בהן נשמע דחלאן מורה לאנשיו לבצע את הפיגוע. דו״ח שערך צה״ל וכלל רשימת פיגועים שבוצעו באחריות דחלאן הועבר לידי ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. קורבנות פיגוע ישראלים אף הגישו תביעה נגד דחלאן, בה נקבע כי הוא אחד מהאחראים לפיגוע והוא נדרש לשלם 44 מיליון שקלים למשפחת קורבנות הפיגוע (פסק דין בתיק ע״א 7036/19, 7 באוקטובר 2021).
• בחוות דעת משפטית שנתן אביתר אלון, מומחה לנושא הפלסטיני, הוא טען כי המנגנון, בראשו עמד דחלאן, היה אחראי ישירות לסדרת פיגועים קטלניים שבוצעו ברצועת עזה, מאז פרוץ האנתפאצ’ה השנייה, בהם פיגוע נגד אוטובוס ילדים בכפר דרום. אהוד אולמרט ציין כי דחלאן, ראש מנגנון הביטחון המסכל בעזה בזמן הפיגוע, וסגנו הינם החשודים העיקריים בביצוע פיגוע האוטובוס (מחמד דחלאן ועתיד עזה, מכון משגב, 21 בינואר 2024).
• לראיות אלה יש להוסיף מידע ממסמכי שלל וחקירת עצורים שנחשפו במהלך מבצע “חומת מגן”, אשר העלו כי לדחלאן ולאבו שבאכ הייתה מעורבות בתמיכה בפעולות טרור. להלן מספר דוגמאות:
• במהלך ימי האנתפאצ’ה השנייה, סייעו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ובהם הביטחון המסכל, לארגוני הטרור ולפעילות טרור נגד ישראל. מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה הקים ומימן תשתית ענפה של בתי מלאכה לייצור אמצעי לחימה, אותה העמיד לרשות ארגוני הטרור ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים.^[5]
• במתחם הביטחון המסכל ברצועת עזה נמצא מסמך העוסק באישור שהעניק יאסר ערפאת, בהמלצת מחמד דחלאן, להשתתפות בשכר טרחה של עורך דין להגנה על בנו של ערבי ישראלי מאזור נצרת. שני בניו של אותו ערבי ישראלי הועמדו לדין בשל גניבת אמצעי לחימה מבסיס צה”ל בנעורה שבצפון. אישורו של ערפאת להקצות 5,000 דולר עבור שכר טרחת עורך דין באמצעות משרד האוצר הפלסטיני, שניתן בשנה הראשונה של האנתפאצ’ה היווה דוגמה להתערבות ערפאת ודחלאן בעניינם של ערביי ישראל.^[6]

• מסמכי שלל וחקירת עצורים שנחשפו במהלך מבצע “חומת מגן” גם העלו כי דחלאן ואבו שבאכ פעלו במקביל לתפקידם להבטחת מקורות הכנסה מעבר לתקציבים שקיבלו והם עסקו בפעילות כלכלית ענפה שבמקרים מסוימים אף גבלה בשחיתות ובפלילים.
• נטען כי הפלג העזתי “גדודי חללי אלאקצא – חטיבת אלעאמודי” הוא ארגון הפועל בחסותו של מחמד דחלאן ברצועת עזה. הפלג מקיים שיתוף פעולה עם הזרועות הצבאיות של חמאס והגא”פ ומהווה חלק מחמ״ל הארגונים המשותף שפעל ברצועה תחת פיקוד חמאס. הפלג גם קיבל אחריות על ביצוע מספר פיגועים נגד ישראל, בין השאר שיגור רקטות לעבר יישובי עוטף עזה, למשל, במהלך מבצע “עלות השחר״, ב-9-7 באוגוסט 2022.

• ההתארגנות של חטיבת אלעאמודי גם עודדה את תושבי יהודה ושומרון לבצע פיגועים. כך למשל, היא פרסמה סרטון, בו הובאו דבריו של מפקד ההתארגנות, אבו אחמד, שקרא ללוחמיה ולפעיליה בשטחי הרשות הפלסטינית להתעמת עם ישראל (“הכיבוש ומתנחליו״) בכל מקום שבו הם נמצאים. לאחר מכן, נראו בסרטון שני פעילים רעולי פנים, כשמאחוריהם דגל ההתארגנות וכאשר הם דורכים על דגל ישראל. אחד מהם הקריא הודעה, בה הציג אותם כפעילי ההתארגנות ביהודה ושומרון ואמר: ״נפעל במלוא המרץ לבצע את המשימות שנדרשנו, ובהקדם האפשרי. המסר שלנו לבני עמנו ברצועת עזה הוא שאנו גוף אחד, והכיבוש הישראלי ישלם את מחיר פשעיו כלפי עמנו הפלסטיני. הפגזה תחת הפגזה ופחד תמורת פחד״ (אתר גדודי חללי אלאקצא – חטיבת נצ’אל אלעאמודי, 8 בינואר 2020; דניא אלוטן, 8 בינואר 2020).

   
מימין: הודעת גדודי חללי אלאקצא )אתר גדודי שהדאא’ אלאקצא – חטיבת נצ’אל אלעאמודי, 22 במרץ 2022). במרכז: פעילי ההתארגנות ביהודה ושומרון.משמאל: אבו אחמד בנאומו בעזה (חשבון x של אבו מחמד, הדובר הצבאי גדודי חללי אלאקצא /חטיבת נצ’אל אלעאמודי, 8 בינואר 2020)

• במהלך ימי צעדות השיבה ברצועת עזה, פרסם דחלאן בדף הפייסבוק שלו גינוי להריגתם של שלושה ילדים ברצועה. הוא אף העביר מסר ביקורתי כלפי הכוחות הלאומיים והאסלאמיים ברצועה, בציינו כי יש להם אחריות לדאוג שילדים לא יורשו להתקרב לאזורי הסכנה סמוך לגדר (דף הפייסבוק של מחמד דחלאן, 29 באוקטובר 2018).

• להלן התבטאויות נוספות של דחלאן לגבי המאבק בישראל:
  • לאחר “ההתנתקות” מרצועת עזה, קרא דחלאן לחיזוק האחדות הלאומית “כדי להשלים את מה שהושג ברצועת עזה, ובעיקר “לשחרר את ירושלים והגדה המערבית ולקחת בכוח את זכות השיבה של הפליטים לבתיהם” (סוכנות הידיעות הפלסטינית, 6 בנובמבר 2005).
  • בעת ששימש חבר הוועדה המרכזית של פתח, אמר כי אם ארה”ב תטיל וטו על פניית הרשות הפלסטינית למועצת הביטחון, עומדת בפני הפלסטינים האופציה להניע “התנגדות עממית גדולה” לגדר והתנחלויות. הוא הוסיף כי לפלסטינים יש זכות, על פי המשפט הבינלאומי, לנקוט בכל שיטות “ההתנגדות”, שאושרו בהחלטות המוסדות השלטוניים שלהם (סוכנות הידיעות הפלסטינית, 15 בנובמבר, 2009).
  • ציין כי בידי הפלסטינים ארסנל שלם של אופציות תגובה כלפי התעקשות ישראל שלא לקדם משא ומתן רציני לשלום. הוא קרא לקיים דיון בתוך פתח, אשר יקבע עמדה אחידה באשר למהות “ההתנגדות” ומטרותיה (אלחיאת אלג’דידה, אלקדס, אלאיאם, 9 בדצמבר, 2009).

יחסי דחלאן-פתח

• דחלאן נחשב לדמות שנויה במחלוקת בקרב פעילי פתח. במסגרת תפקידו כראש הביטחון המסכל, הוא הסתכסך עם פעילים בכירים במנגנון הביטחון, בהם ג׳בריל רג׳וב. לאורך השנים, מתח דחלאן ביקורת על התנהלות יו״ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, שבראייתו לא השכיל לבנות את הרשות הפלסטינית באופן ראוי ומינה אנשים מושחתים המקורבים אליו.
• העימותים בין ערפאת לבין דחלאן הגיעו לשיאם בשנת 2004, כאשר ערפאת מינה את אחיינו מוסא ערפאת למפקד המשטרה ברצועת עזה, מינוי שהתפרש כניסיון להחליש את מעמדו של דחלאן ברצועה. המינוי הוביל להפגנות ולחטיפת מקורבים לערפאת בדרישה לבטל את המינוי.
• בנובמבר 2010, דווח כי דחלאן פעל יחד עם בכירי פתח להדחת אבו מאזן. על פי הדיווחים, שלחו דחלאן ומקורביו מכתב לנציגי הממשל האמריקאי, בו ציינו כי אבו מאזן אינו ראוי. כמו כן, דווח כי דחלאן פעל להקמת כוח חמוש ביהודה ושומרון שיהיה כפוף למרותו ואשא יסייע לו בעת הצורך לבצע הפיכה להפלת אבו מאזן. בתגובה הקים אבו מאזן ועדת חקירה, והוועד המרכזי של פתח והחליט על השעיית חברותו של דחלאן והדחתו מתפקיד דובר הוועד עד לבירור תוצאות החקירה. זמן קצר לאחר מכן, הגיע דחלאן לראמאללה ונחקר על ידי חברי ועדת החקירה.
• ביוני 2011, הודיע הוועד המרכזי של פתח על הדחת דחלאן מהתנועה וניתוק הקשרים עימו. הוא עבר למאע״מ יחד עם בני משפחתו. בשנת 2014, פורסם כי בית המשפט הפלסטיני גזר עליו שנתיים מאסר בשל הכפשת השלטון. בדצמבר 2016, הרשיע אותו בית המשפט שלא בנוכחותו בגניבת 16 מיליון דולרים וגזר עליו שלוש שנות מאסר.
• הקרע בין דחלאן לתנועת פתח היה גדול עד כדי כך שבשנת 2017 מסר ״גורם בלשכתו של אבו מאזן שבחר להישאר בעילום שם״ כי בכוונת הרשות הפלסטינית להעביר לאינטרפול רשימת מבוקשים, בראשה מחמד דחלאן ושניים ממקורביו. אותו “גורם” ציין כי אחת הסיבות שעמדו מאחורי רצון הרשות להצטרף לאינטרפול היא לרדוף מבוקשים שהורשעו על ידי מערכת המשפט הפלסטינית ונמלטו למדינות זרות ( Middle East Eye, 29 בספטמבר 2017).

יחסי דחלאן-חמאס

• מאז החלה חמאס בשיגור רקטות לעבר ישראל בשנת 2001, מתח דחלאן על הפעילות ואף כינה אותה ״מעשה שטות ולא פעולת התנגדות אמיתית״. לדבריו, כל בור שמשאירה רקטה בשטח ישראל עולה להם ב-500 בתים הרוסים ברצועה. הוא ציין כי קיימות חלופות טובות בהרבה (אלקדס אלערבי, 31 ביולי 2004).
• במרץ 2007, מונה דחלאן על ידי אבו מאזן לעמוד בראש המועצה לביטחון לאומי, צעד שנתפס כמכוון נגד חמאס. עם השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, ראו בו אנשי חמאס כבכיר פתח המוביל את המאבק נגד התנועה ברצועה. 
• במשך שנים, נחשב מחמד דחלאן לחשוד בעיני חמאס, והוא הואשם בהנהגת “הזרם החתרני” בפתח, בקשירת קשר עם האמריקאים, בהכשלת עסקת השבויים עם ישראל ובפעילות שמטרתה להצית מלחמת אחים. הם גם הטילו עליו את האחריות לאנרכיה הביטחונית (אתר פאלמדיה, 22 בדצמבר 2007). כמו כן, הוא הואשם בשחיתות, וניצול הונו האישי להקמת “כנופיות מזוינות” הסרות למרותו. דובר ועדות ההתנגדות העממית. אבו עביר. ציין במפורש כי בכוונת ארגונו להקים חמ”ל משותף על מנת “לשחוט את מחמד דחלאן” (רדיו אלאקצא, 20 בינואר 2007). במקביל, בחמאס הטילו עליו את האחריות לניסיון ההתנקשות בחייו של אסמאעיל הניה במעבר רפיח (מען, 15 בדצמבר 2007).
• מחמד דחלאן, מצדו, דחה את ההאשמות נגדו ותקף בחריפות את חמאס, אותה כינה “ארגון פשיסטי שהורג ללא רחם” (ערוץ אלערב, 17 בדצמבר 2007). על רקע זה דווח על מספר ניסיונות התנקשות בחייו, בין השאר, דווח כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים נטרלו מטען רב עוצמה, מהסוג בו השתמשה חמאס, שהונח בכביש המוביל לח’אן יונס, בו נהג דחלאן לנסוע. כמו כן, דווח כי אנשי הגא”פ ירו לעבר שיירה של מחמד דחלאן במחנה הפליטים ג’נין וכי חמושים ירו לעבר ביתו במתחם הסראיא בעזה. 

   
דה-לגיטימציה תקשורתית-תעמולתית של מחמד דחלאן ע”י חמאס. מימין: קובץ מאמרי הכפשה נגד מחמד דחלאן שפורסם באתר האינטרנט של חמאס תחת הכותרת, “תיקים שחורים”. משמאל: קריקטורה המתארת את דחלאן כזמר פופ אמריקאי שמפיו יוצאות זמירות של מלחמת האחים (אתר האינטרנט פלסטין מבאשר המזוהה עם חמאס, 14 בינואר 2008)

• גירושו של דחלאן מתנועת פתח הביא אותו לטפח יחסים טובים עם חמאס, לאחר שאבו מאזן הפך לאויב המשותף. על רקע זה, אף קיבל דחלאן אישור שהארגון הפוליטי החדש שהקים, “הזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי” בתנועת פתח, יוכל לפעול בשטח רצועת עזה. יש לציין כי היכרותו רבת השנים עם יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה (מאז 2017) ולאחר מכן ראש הלשכה המדינית של חמאס (מאוגוסט 2024 עד הריגתו ב-16 באוקטובר 2024), ועם מוחמד צ׳יף, שעמד בראש הזרוע הצבאית של חמאס עד סיכולו בתקיפה ישראלית ביולי 2024, סייעו לו להתקרב מחדש לתנועה ולשכוח את משקעי העבר.
• מלבד מניעים פוליטיים, ההתקרבות בין דחלאן לבין אלסנואר הייתה מבוססת גם על מרכיבים של תרבות זהה של שני האישים. בריאיון שהעניק דחלאן לסוכנות AP ביולי 2017, הוא דיבר על “הכימיה הטובה” שלו עם אלסנואר, וציין כי לשניים יש היסטוריה משותפת מאחר ששניהם גדלו בח׳אן יונס באותן שנים. אלסנואר, מצדו, העיד באוגוסט 2017 כי היחסים עם דחלאן מתמשכים וכי הם לא הופסקו. הוא הוסיף כי בחמאס מודעים לעובדה שדחלאן עושה רווחים מהסיוע שלו לרצועת עזה בציינו כי זו זכותו, והם לא מתנגדים לכך (מחמד דחלאן ועתיד עזה, מכון משגב, 21 בינואר 2024).
• בשנת 2017, חתם מחמד דחלאן בקהיר, בחסות מצרית, על שורה של הבנות לשיתוף פעולה פוליטי וכלכלי בינו לבין אלסנואר. אלסנואר הסכים למספר הצעות, החשובות בהן: הקמת מועצה מייעצת של אנשי רוח ופובליציסטים שאינם מהתנועה כדי לשמוע מקרוב את דעותיהם, ושישלימו את תפקיד מוסדות המחקר בתוך חמאס, דבר שיבטיח את הרחבת מעגל ההשתתפות; הקמת ועדה שתהווה חממת מוחות לצעירים הפלסטינים, והקמת מועצה לאומית לתקשורת (במקור: מג’לס וטני ללאעלאם). הוא הדגיש כי חמאס תומכת ומאמצת לחיקה את גדודי חללי אלאקצא, המשתייכים לפתח, ובהם גדודי חללי אלאקצא–חטיבת אלעאמודי, הנחשבים שייכים למחמד דחלאן (דף הפייסבוק של חסאם אלדג’ני, 16 באוגוסט 2017). יצוין כי דבר מהחלטות אלה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל בשל התנגדות הרשות הפלסטינית וחידוש שיחות הפיוס בינה לבין חמאס (יוני בן מנחם, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 18 באוגוסט 2020).
• במאמר שכתב פאיז אבו שמאלה (פובליציסט מזוהה חמאס מח’אן יונס), הוא ציין שבפגישה, שארכה יותר מארבע שעות, אלסנואר שב לדבר על “ההתנגדות” ויכולותיה. אלסנואר גם ציין כי הם לא חושבים אף לא לרגע להשתמש בדחלאן כדי לצלוח באמצעותו את השלב הזה, אלא חושבים ברצינות על שותפות עמו, ולכן הם גם לא התנגדו לקיומן של קבוצות מזויינות המשתייכות למחמד דחלאן ברצועה, כיוון שהמטרה הייתה ״לחימה בכובשים הציונים״ (פלסטין און ליין, 16 באוגוסט 2017).
• בפברואר 2023, דיווחו ״מקורות פלסטיניים יודעי דבר” כי משלחת חמאס נפגשה בקהיר עם משלחת בראשות מחמד דחלאן ודנה עימה ״במצב ברצועת עזה ובצעדי ההסלמה האחרונים של ישראל”. עם זאת, דובר הזרם של דחלאן סירב לאשר אם ביקורו בקהיר היה קשור לביקור המקביל של משלחת חמאס (אלשרק אלאוסט, 12 בפברואר 2024).

פעילות בשנות הגלות

• במהלך שהותו באבו ט׳בי, ביסס דחלאן את מעמדו כאיש עסקים מצליח והפך יועץ למשימות בינלאומיות של מחמד בן זאיד, אז יורש העצר של אבו ט’בי וכיום נשיא מאע”מ, שהחל לשגר אותו למשימות רגישות במדינות ערביות, בבלקן ובמזרח אפריקה. בדרך זו, וגם בזכות כספו, רקם דחלאן קשרים הדוקים עם מנהיגים בעולם הערבי, ובראשם נשיא מצרים עבד אלפאתח אלסיסי.
• במקביל, דחלאן יצר בריתות פוליטיות עם גורמי כוח שונים ברשות הפלסטינית. נטען כי הוא ניצל את הונו כדי להקים בשטחי הרשות הפלסטינית מאחזים בשליטת גורמים שתומכים בו, חלקם אף מחזיקים בכלי נשק. זאת, במטרה לאפשר את חזרתו ביום מן הימים. “גורמים”, שציטטו “מקורות אמריקאיים”, אף ציינו כי הסכם משולש בין ארה”ב, מעא״מ וישראל קבע שמחמד דחלאן יוכל לחזור לשטחי הרשות הפלסטינית בתוקף היותו אישיות מרכזית שיכולה להחיות את תהליך השלום וכי יש לו תפקיד חשוב בשלב הבא (דאר אלחיאת, 13 באוגוסט 2020).
• דחלאן השכיל להזרים במהלך השנים כסף רב לפרויקטים ברצועת עזה בתיאום עם חמאס, מהלך שחיזק את קשריו עם התנועה ושיפר את מעמדו החברתי והפוליטי בקרב תושבי הרצועה. בין השאר, הוא עמד מאחורי משלוח החיסונים שהגיע לרצועה בימי מגפת הקורונה. כך למשל, ב-21 בפברואר 2021, קיבל משרד הבריאות בעזה סיוע של עשרים אלף מנות חיסון מסוג ספוטניק V הרוסי ממאע”מ בזכות מעורבות דחלאן (חשבון X של חסן אצליח, 21 בפברואר 2021).
• ביולי 2021, קיבלה מנהלת הג״א ברצועת עזה תרומה של כבאית ממאע”מ, אשר נכנסה לרצועה דרך מעבר רפיח בסיוע ובתיאום של מחמד דחלאן (דף הפייסבוק של משרד הפנים בעזה, 19 ביולי 2021).

נספח ב׳ :התבטאויות דחלאן

התבטאויות על רקע המלחמה

• מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, הרבה דחלאן להתבטא אודות פעילות צה״ל ברצועה ואודות ״היום שאחרי״ ברשתות החברתיות ובראיונות שהעניק לכלי תקשורת. להלן מספר דוגמאות:
  • ״ממשלת ישראל מוציאה את שנאתה על תושבי עזה, הורגת ילדים ונשים, בהנחה ששפיכת דם פלסטיני היא הדרך להתחמק מהאחריות”; “העם הפלסטיני הוא עם שלא מת, אלא עם שמתקומם ומנצח” (חשבון X של מחמד דחלאן, 30 באוקטובר 2023).
  • האשים כי ״מעשי הטבח האכזריים״ בבתי הספר אלפאח’ורה ותל אלזעתר שבצפון רצועת עזה ב-18 בנובמבר 2023, שבהם לטענת הפלסטינים נהרגו יותר מ-200 בני אדם בתקיפות ישראליות, היו יכולים להיות רק מכוונים וחלק מתוכנית “רצח עם” מתוכננת ושיטתית מראש. הוא הוסיף כי “מאות השהידים והפצועים מקרב העקורים היוו מטרה של פצצות ישראליות כבדות בתוך בתי הספר של העקורים, במקומות שישראל ושר ההגנה שלה אמרו שנמצאים בשליטתם מזה עשרה ימים. התקפות הנקמה הללו נגד בתי ספר הן זירות פליליות חוזרות ונשנות של הרג והרס של בתי חולים. שכן בכל פעם שהאויב לא מצליח להשיג את מטרותיו הצבאיות, הוא שופך את חמתו על אזרחים, ילדים ונשים. ובכל פעם שהוא סובל אבדות בקרב שורות חייליו הפולשים, הוא הורג עוד ועוד אנשים חסרי הגנה” (דף הפייסבוק של מחמד דחלאן, 18 בנובמבר 2024).
  • בראיון לעיתון טיימס הוא הטיל על הממשל האמריקאי את האחריות על “רצח העם” ברצועת עזה. הוא טען כי “בעזה מתרחש כיום טיהור אתני מאורגן…מחיקת עזה מהמפה, הרג מספר מקסימלי של ילדים, נשים וזקנים… והפיכת עזה למקום בלתי ראוי ליישוב״ (יוטיוב, 22 בנובמבר 2024).
  • ציין כי לדעתו, גם לאחר המלחמה ברצועת עזה, לא ניתן יהיה לנהל את הרצועה ללא הסכמת חמאס, וחמאס לא ייעלם ככוח פוליטי. הוא הציע להקים ממשלת טכנוקרטים שתנהל את השטחים הפלסטיניים ברצועת עזה וביהודה ושומרון למשך שנתיים. לאחר מכן תתקיימנה בחירות פרלמנטריות שבהן תיקח חלק גם חמאס (אקונומיסט, 30 באוקטובר 2024).
  • ״פעם אחר פעם מוצגים או דולפים לתקשורת תרחישים שונים לגבי ההסדרים של היום שאחרי המלחמה ההרסנית שפתח הכיבוש הישראלי ושבה הוא ממשיך. ולפעמים משתמשים בשם שלנו כדי לשלהב. לכן, שוב, כל עמיתיי ואני באופן אישי מציינים שאנו כאן רק כדי לספק את כל מה שביכולתנו כדי לספק סיוע לאנשינו בעזה, בהתבסס על התמיכה הנדיבה והמתמשכת של אחינו באיחוד האמירויות הערביות במהלך רצח העם הנאלח הזה. אנו מדגישים בתוקף שעצירת המלחמה היא בראש סדר העדיפויות שלנו. לא נתמוך בשום אפשרות מלבד בהבנות לאומיות פלסטיניות שיובילו אותנו לבנות מחדש את המערכת הפוליטית הפלסטינית באמצעות תהליך דמוקרטי שקוף, ולספק תוכנית פעולה בינלאומית מתועדת ומתוזמנת שתגלם בתוכה את המאבקים של עמנו על ידי הקמת מדינת עצמאית שבירתה ירושלים. הכרזתי שוב ושוב שסירבתי לקבל או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי״ (דף הפייסבוק של דחלאן, 25 ביולי 2024).
  • הוא ציין כי אינו מעוניין למלא את תפקיד המנהיג העתידי של הרשות המתחדשת. באשר לאפשרות שחמאס תמלא תפקיד פוליטי בזירה הפלסטינית גם לאחר שביצעה את מתקפת ה-7 באוקטובר, אמר דחלאן כי לא נמצא כוח שיכול למחוק את חמאס באופן סופי, מכיוון שחמאס הוא רעיון. לדבריו, הוא לא צופה בהכרח השתתפות של חמאס או של נציגי ארגונים אחרים בממשלה, אלא ממשלת טכנוקרטים. הוא גם ציין כי בשלב המעבר הזמני יהיה צורך בתמיכה ובהשתתפות של כל הגורמים כדי להצליח לייצב את המצב הפנימי ולהגיע לבחירות כלליות (פוליטיקו, 9 בפברואר 2024).
  • העריך כי ישראל וחמאס יאלצו למסור את ניהול רצועת עזה למנהיג פלסטיני עצמאי המסוגל לשקם את רצועת עזה. הוא ציין כי הוא מנסה להשפיע על חמאס שתמסור לידיו את האחריות לניהול הרצועה וסיפר כי הוא אף נפגש לאחרונה עם כמה מבכירי התנועה לדון בנושא )ניו יורק טיימס, 14 בפברואר 2024).

התבטאויות נוספות

• • הריגת אסמאעיל הניה: מסר תנחומים לעם הפלסטיני על מותו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה וציין כי הם מגנים את ״הרצח הפחדני״, שלא היה מתרחש לולא האור הירוק שהעניקה ארה״ב להמשך ״פשעי הכיבוש נגד העם הפלסטיני ומנהיגיו”. הוא קרא לחיזוק האחדות הלאומית כדי להתמודד עם התוכניות לחיסול הסוגייה הפלסטינית וניסיונות כפיית מציאות חדשה בשטח. לבסוף קרא לכל העולם לקחת על עצמו אחריות ולפעול לעצירת פשעי ישראל ברצועת עזה (דף הפייסבוק של דחלאן, 31 ביולי 2024).
  • מינוי יחיא אלסנואר כראש הלשכה המדינית של חמאס: הזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי של דחלאן בירך את ״האחים בתנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס״ על הצלחת התהליך הפנימי הדמוקרטי ובחירת “האח המתנגד” יחיא אלסנואר לראשות התנועה. בהודעה שיבח הזרם את המהירות המופתית שבה מילאה הנהגת התנועה את החלל הגדול שהותיר מותו של איסמעיל הנייה. הזרם גם הדגיש כי הצלחת תהליך דמוקרטי זה ממחישה את כישלונה של “מדיניות ההתנקשות” שנוקטת ישראל בניסיון לחסל את תנועות “ההתנגדות”, וכי הצלחת התהליך הדמוקרטי הזה גם מוכיח כי “מדיניות ההתנקשות” לעולם לא תשיג ביטחון למדינה “הכובשת” (אתר הזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי, 6 באוגוסט 2024).
  • הריגת יחיא אלסנואר: הזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי של דחלאן מסר כי “השהיד המפקד יחיא אלסנואר היה דוגמה ללוחם פלסטיני שלחם במערכותיו למען חופש מולדתו וכבוד עמו” (אתר הזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי, 18 באוקטובר 2024).
  • בעקבות הודעת מדינות באירופה על הכרה במדינה פלסטינית: הדגיש כי הכרה זו היא צדק היסטורי וצעד חיוני בדרך לחירות ולהיפטר מהכיבוש הישראלי ((סוכנות פטרה, 22 במאי 2024).
  • הנהגת הרשות: ציין כי על ההנהגה הפלסטינית החדשה להיות בראשות קבוצה שתיבחר בבחירות דמוקרטיות ותייצג את העם הפלסטיני. בהתייחסו למעורבות של “ציר ההתנגדות” בלחימה, דחלאן טען כי איראן וחזבאללה פועלים למען האינטרסים שלהם (אלמשהד, 3 בינואר 2024).
  • הקמת ממשלה חדשה ברשות הפלסטינית: הזרם הרפורמיסטי הדמוקרטי תקף את החלטתו של אבו מאזן על הקמת ממשלה חדשה. בהודעה שפרסם הדגיש כי צעד זה אינו עומד בצעדים הנדרשים לשלב שאחרי המלחמה וכי הוא יכפיל את חוסר האמון של הפלסטינים ברשות הפלסטינית. הוא הוסיף כי צעד זה הוא עקיפה של דרישות הפלסטינים לרפורמה במוסדות הממשלתיים ולהקמת ממשלה הרחק מהשפעת אבו מאזן. הזרם קרא לבניית חזית פנימית רחבה לתמיכה בממשלה זמנית, עצמאית ומקצועית שתפעל לעצירת “התוקפנות” ולשיקום הרצועה, לצד קביעת מועד מחייב לקיום בחירות כוללות (אתר הזרם רפורמיסטי, 16 במרץ 2024).
  • המצב הפנימי בישראל ופתרון שתי המדינות: ציין כי פתרון שתי המדינות נגמר מאחר שלטענתו ישראל הרסה אותו. קרא להנהגה הפלסטינית להציע את פתרון המדינה האחת ולתת לישראל לסרב לו. באשר למצב הפנימי בישראל, אמר כי ישראל, שהתגאתה שהיא דמוקרטיה אמיתית, כבר אינה כזו, וכי היא רוצה לעבור כעת לדיקטטורה. הוא איחל לראש הממשלה נתניהו שיצליח בתוכניתו ויהרוס את מערכת המשפט הישראלית. על המצב הפנים פלסטיני אמר כי על אבו מאזן להכריז על אחדות הגדה המערבית ורצועת עזה ולקיים בחירות לנשיאות ולפרלמנט, אבל אין לו רצון לעשות זאת. לגבי ההסלמה הביטחונית אמר דחלאן כי העם הפלסטיני נאבק בכיבוש, הם רואים את פעולות הבודדים, ופעולות אלו יהפכו במוקדם או במאוחר ליוזמות ההמון (סקיי ניוז, 1 במרץ 2023).

[1]הוועדה המרכזית של פתח היא הוא הגוף העליון בתנועה האמון על קבלת ההחלטות לגבי מבנה התנועה. על פי אמנת פתח, כולל הגוף 21 חברים קבועים, אשר נבחרים על ידי צירי התנועה באופן ישיר במהלך ועידת התנועה.
^[2] יוזכר כי אסמאעיל הניה נהרג באיראן ב-31 ביולי 2024 בהתנקשות המיוחסת לישראל.
^[3] על התבטאויותיו של דחלאן מאז תחילת המלחמה, ראו נספח ב'.
^[4] ב-20 בנובמבר 2000, הותקף אוטובוס שהסיע ילדים שהיו בדרכם לבית הספר בגוש קטיף. בפיגוע נהרגו שני תושבי כפר דרום וכמה ילדים נפצעו, חלקם באורח קשה.
^[5] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-31 בדצמבר 2022: ""הביטחון המסכל" ברצועה כתאגיד כלכלי מושחת".
^[6] להרחבה, ראו: "מסמך שלל במל"מ: ערפאת ודחלאן סייעו לערבי ישראלי שבניו גנבו נשק מצהל", מבט מל"מ, יוני 2003, עמ' 27.

מאמרים נוספים בתחום

פעילות חמאס וחזבאללה באירופה: גרמניה כמקרה מבחן

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 בנובמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (19-12 בנובמבר 2024)

קד משמרות המהפכה (מיזאן, 14 בנובמבר 2024)

פגישת מנהיג איראן עם שגריר איראן בבירות (אתר מנהיג איראן, 17 בנובמבר 2024)

גישת לאריג'אני עם הנשיא אסד (איסנ"א, 14 בנובמבר 2024)

פגישת לאריג'אני עם ראש ממשלת לבנון (איסנ"א, 15 בנובמבר 2024)

פגישת שר ההגנה האיראני עם הנשיא אסד (איסנ"א, 17 בנובמבר 2024)

פעילי סראיא אוליאא' אלדם משגרים כטב"ם מסירה (ערוץ הטלגרם של סראיא אוליאא' אלדם, 19 בנובמבר 2024)

עיקרים

• בכירים איראנים חידשו השבוע את איומיהם להגיב על התקיפה הישראלית באיראן ב-26 באוקטובר 2024. הם הדגישו כי איראן מחויבת לנקום בישראל ותעשה זאת בעיתוי ובאופן שתמצא לנכון.
• ביקורים הדדיים בדרג בכיר בין איראן וסוריה: יועצו של מנהיג איראן, עלי לאריג’אני, ביקר בסוריה ובלבנון ונועד עם בכירי הממשלים בדמשק ובבירות. שר ההגנה האיראני ביקר אף הוא בסוריה ונועד עם בכירי הממשל, ובראשם הנשיא אסד. כמו כן, ביקר שר החוץ הסורי בטהראן ונועד עם מקבילו האיראני.
• דווח כי איראן הודיעה לחזבאללה על התחייבותה לשקם לאחר המלחמה את דרום לבנון, רובע אלצ’אחיה בבירות ואת ההריסות שנגרמו בבקעת הלבנון. סגן מפקד משמרות המהפכה ושר החוץ האיראני הדגישו כי איראן מחויבת להמשך התמיכה בחזבאללה וב”חזית ההתנגדות” באזור.
• ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 17 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים בישראל באמצעות כטב”מים. המיליציה סראיא אוליאא’ אלדם קיבלה אחריות על ארבע תקיפות נוספות.
• דובר צה”ל הודיע על יירוט של לפחות חמישה כטב”מים, חלקם בשטח סוריה. דווח כי ישראל העבירה לממשלת עיראק מסר כי אם תקיפות המיליציות לא תיפסקנה, היא תתקוף בעיראק. “גורמים” במיליציות איימו שיגיבו בהרחבת התקיפות נגד ישראל אם היא תפעל נגדן וממשלת עיראק טענה כי היא פועלת למנוע שימוש בשטח המדינה להוצאת תקיפות.
• המיליציות הפרו-איראניות המשיכו בתקיפות נגד בסיסים אמריקאיים בסוריה. דווח כי הכוחות האמריקאיים בסוריה תוגברו לקראת כניסת ממשל טראמפ.
• החות’ים קיבלו אחריות על שתי תקיפות נגד ישראל באמצעות כטב”מים, דובר צה”ל מסר כי יורטו כטב”מים, לא היו נפגעים.
• החות’ים קיבלו אחריות על תקיפה נגד אונייה בים האדום והמשיכו באיומיהם לפעול נגד נושאות מטוסים וספינות מלחמה אמריקאיות בים האדום. בכיר בפנטגון הודה כי היכולות הצבאיות של החות’ים “מתחילות להפחיד”.

איומים מצד איראן נגד ישראל

• בכירים במשטר האיראני חידשו את איומיהם כי טהראן תגיב על התקיפה הישראלית באיראן ב-26 באוקטובר 2024, אולם נמנעו מלהתייחס במפורש למועד ולאופי התגובה:
  •  מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, הדגיש כי איראן תנקום בישראל בוודאות ותנחית עליה מהלומות כואבות (מיזאן, 14 בנובמבר 2024).

• • סגן מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי, אמר בנאום בטקס לציון מותו של מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, כי לאורך השנים, הרפובליקה האסלאמית לא הותירה אף תוקפנות ללא תגובה, וכי היא תגיב בוודאות לתקיפה הישראלית באופן שיגרום לה להתחרט על כך (תסנים, 14 בנובמבר 2024).
  • מפקד צבא איראן, עבד אלרחים מוסוי, הצהיר במהלך פגישה עם משפחתו של אחד מחיילי ההגנה האווירית שנהרגו בתקיפה הישראלית באיראן כי איראן תקבע את עיתוי ואופן התגובה, וכי בשעת הצורך היא לא תתעכב ותגובתה תהיה נחרצת (מהר, 14 בנובמבר 2024).
  • שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אמר במפגש עם מפקדי מטה משמרות המהפכה כי “הבטחת האמת 3” (תקיפה איראנית נוספת על ישראל) תתבצע בזמן המתאים. הוא ציין כי איראן הודיעה לעולם שהתקיפה הישראלית על איראן היתה מתקפה חדשה שתיענה בזמן המתאים (איסנ”א, 19 בנובמבר 2024).

מעורבות איראן בלבנון ובסוריה

• מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, הצהיר כי ישראל חשבה שניתן להוציא את חזבאללה משדה הקרב באמצעות חיסול מנהיגיו ומפקדיו או הריגת חייליו באמצעות פיצוץ הזימוניות, אך חזבאללה הוא זרם עצום שלא ניתן לעצור אותו או לשים לו קץ. הוא הוסיף כי איראן תמשיך להילחם עד הסוף ולא תאפשר לישראל לקבוע את גורלם של המוסלמים (מיזאן, 14 בנובמבר 2024).
• סגן מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי, הבהיר בנאום בטקס לציון מותו של חסן נצראללה כי איראן תמשיך לתמוך בחזבאללה וב”ציר ההתנגדות” באופן חזק יותר ומהיר יותר מבעבר (תסנים, 14 בנובמבר 2024).
• דווח כי איראן הודיעה לבכירים בחזבאללה שהיא מתחייבת לשקם את דרום לבנון אחרי המלחמה, את רובע אלצ’אחיה בדרום בירות ואת ההריסות בבעלבכ ואלהרמל שבבקעת הלבנון, בקרבת הגבול עם סוריה. ההודעה נמסרה לאחר שבמהלך ביקורו של יו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף, בבירות, הוא התחייב כי איראן תשקם אך ורק את אזור רובע אלצ’אחיה. לפי הדיווח, ההודעה נועדה להדגיש את תמיכת איראן בחזבאללה כדי למנוע את תבוסתו ונפילתו (אלאנבאא’, 13 בנובמבר 2024).
• איראן גינתה את הריגת אחראי התקשורת של חזבאללה, מחמד עפיף, בתקיפה ישראלית בבירות ב-17 בנובמבר 2024. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, אמר כי זו פעולה המצביעה על אופיו הבלתי מוסרי של “המשטר הציוני”, וכי התנקשות בחיי אנשי תקשורת היא פשע מלחמה, שנועד לקדם את “תוכנית ההשמדה של פלסטין” ולהפחיד את אמצעי התקשורת מסיקור “פשעי המשטר הציוני”. הוא קרא לאו”ם ולבית הדין הבינלאומי להעמיד לדין ולהעניש את מנהיגי ישראל (אתר משרד החוץ האיראני, 18 בנובמבר 2024). בהודעה שפרסמו משמרות המהפכה, נאמר כי הריגת בכיר חזבאללה לא רק שלא תחליש את “ההתנגדות” ואת איתנות חזבאללה, אלא אף תגביר את עומק השנאה בקרב “לוחמי ההתנגדות” בלבנון (תסנים, 18 בנובמבר 2024).
• שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אמר כי כאשר קיים את מסע הביקורים שלו במדינות האזור בחודש שעבר, שררו באזור תנאי משבר, והוא ניסה להפגין את תמיכת איראן ב”חזית ההתנגדות” בלבנון וב”פלסטין” והדגיש שחזבאללה ימשיך בפעילותו חרף מותו של נצראללה. הוא הוסיף כי למרבה המזל, חזבאללה שב כיום למצבו החזק בשדה הקרב (הטלוויזיה האיראנית, 16 בנובמבר 2024).
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, נפגש עם שגריר איראן בלבנון, מג’תבא אמאני, שנפצע במתקפת הזימוניות בבירות בחודש ספטמבר 2024, ועודכן על מצבו הבריאותי (תסנים, 17 בנובמבר 2024).

• יועצו של מנהיג איראן, עלי לאריג’אני, הגיע ב-14 בנובמבר 2024 לדמשק ונועד עם בכירי הממשל הסורי, ובראשם הנשיא בשאר אסד. בפגישתו עם אסד, דנו השניים בהתפתחויות באזור, ובמיוחד במלחמה ברצועת עזה ובלבנון, וביחסים בין שתי המדינות. לאריג’אני הדגיש את תמיכת איראן בסוריה ואת תפקידה המרכזי של סוריה באזור (איסנ”א, 14 בנובמבר 2024).

• בתום ביקורו בסוריה, המשיך לאריג’אני לביקור בלבנון, במהלכו נועד עם ראש ממשלת המעבר, נג’יב מיקאתי, ועם יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, ודן עימם בהתפתחויות באזור בכלל ובלבנון בפרט. במסיבת עיתונאים בבירות, הדגיש לאריג’אני את תמיכת איראן בלבנון, בצבא לבנון וב”התנגדות”, ואמר כי העביר ליו”ר הפרלמנט הלבנוני מסר ממנהיג איראן. בתשובה לשאלה אם איראן תומכת בעמדת לבנון בנוגע ליישום החלטה 1701, אמר לאריג’אני כי איראן תומכת בכל נושא חשוב המקובל על הבכירים ועל “ההתנגדות” בלבנון, וכי חזבאללה הוא זרם איתן שיודע כיצד להתנהל בעצמו (איסנ”א, 15 בנובמבר 2024).

• בריאיון לרשת אלמיאדין, המזוהה עם “ציר ההתנגדות”, הוא ציין כי הטיוטה האמריקאית להפסקת אש, בחלק מנקודותיה, תוכל להביא לפתרון בעתיד אם ארה”ב וישראל לא יחבלו בה. הוא ציין כי חזבאללה הוא מפלגה שקולה והגיונית שאינה זקוקה לעצה מאף אחד, וכי איראן סומכת על הארגון ועל החלטותיו (אלמיאדין, 15 בנובמבר 2024).
• ב-16 בנובמבר 2024, ביקר שר ההגנה האיראני, אמיר עזיז נצירזאדה, בסוריה. עם הגעתו לדמשק, הדגיש נצירזאדה את חשיבות סוריה עבור איראן, ואמר כי סוריה היא תומכת מרכזית ב”ציר ההתנגדות” וכי איראן מוכנה לספק לה את כל אמצעי התמיכה (אלוטן, 16 בנובמבר 2024). נצירזאדה נועד עם נשיא סוריה, בשאר אסד, עם שר ההגנה הסורי, עלי עבאס, עם רמטכ”ל סוריה, עבד אלכרים מחמוד אבראהים, ועם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של סוריה, כפא מלחם, ודן עימם בהתפתחויות באזור ובחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי בין המדינות (תסנים, 17 בנובמבר 2024).

• ב-19 בנובמבר 2024, הגיע שר החוץ הסורי, בסאם צבאע’, לביקור רשמי בטהראן, במהלכו נפגש עם מקבילו האיראני. שר החוץ האיראני אמר במסיבת העיתונאים המשותפת כי הם דנו בהתפתחויות באזור, לרבות המלחמה ברצועת עזה ובלבנון, וב”קשרים האסטרטגיים” בין שתי המדינות. עראקצ’י ציין כי איראן תמשיך בתמיכתה בסוריה וב”התנגדות”, ושיבח את תפקידה של סוריה בתמיכה בלבנון וב”התנגדות”. הוא הוסיף כי איראן גם תומכת בהרחבת הקשרים בין סוריה למדינות ערב (איסנ”א, 19 בנובמבר 2024).
• שר החוץ האיראני עראקצ’י נועד עם סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב. הוא ציין כי חוסר היציבות באזור נגרם כתוצאה מ”התוקפנות הציונית”, והזהיר מפני הרחבת היקף הסכסוך לאזור כולו. קודם לכן נועד יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי אצע’ר ח’אג’י, עם בוגדנוב ודן עימו בהתפתחויות האחרונות ברצועת עזה, בלבנון, בסוריה ובתימן. השניים קראו לכינון הפסקת אש מיידית ברצועת עזה ובלבנון (איסנ”א, 19 בנובמבר 2024).
• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי אצע’ר ח’אג’י, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות הרוסית RIA כי איראן לא קיבלה כל החלטה בנוגע לשינוי מספר היועצים שלה בסוריה על רקע המתיחות באזור. הוא הוסיף כי איראן תשתמש בזכותה החוקית כדי להגן על עצמה מול ישראל בזמן ובאופן המתאימים (ג’מאראן, 14 בנובמבר 2024).

פעילות המיליציות השיעיות

עיראק

פעילות המיליציות נגד ישראל

• בשבוע האחרון (20-13 בנובמבר 2024, נכון לשעה 15:30) פרסמה ההתנגדות האסלאמית בעיראק 17 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד עשרה יעדים בישראל באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) (ערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק, 20-13 בנובמבר 2024). כמו כן, המיליציה סראיא אוליאא’ אלדם פרסמה שתי הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד ארבע מטרות באילת באמצעות כטב”מים (ערוץ הטלגרם של סראיא אוליאא’ אלדם, 20-17 בנובמבר 2024). דובר צה”ל דיווח על יירוט של לפחות חמישה כטב”מים מחוץ לשטח ישראל, שניים מתוכם בשטח סוריה. לא היו נפגעים (דובר צה”ל , 20-13 בנובמבר 2024).

• “מקור המקורב למיליציות” מסר כי התקבלה החלטה להגביר את התקיפות נגד ישראל, וכי כלל היחידות המיוחדות קיבלו פקודה לפני מספר שבועות להתחיל בהכנות הלוגיסטיות למען שיפור היכולות בכל הרמות. לדבריו, ארבע עד חמש תקיפות נגד “הישות הכובשת” בתוך 24 שעות מהוות תחילתו של מסלול שיתגבר ככל שהזמן יעבור וכי בתקופה הקרובה תמשיך ההסלמה. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” עדיין לא השתמשה בכל אמצעי הלחימה שיש ברשותה, וכי ההחלטות יתקבלו לפני האירועים בזמן אמת ולפי המדיניות שהתוו המנהיגים baghdadtoday.news), 14 בנובמבר 2024).
• “שלושה מקורות המקורבים” להתנגדות האסלאמית בעיראק מסרו כי התקיפות האחרונות של המיליציות לא בוצעו מעיראק, אלא מסוריה, מאזור מדבר אלרטבה ומאזור אלקאא’ם, באזור משולש הגבולות בין עיראק, ירדן וסוריה. אחד “המקורות” ציין כי הסיבה לכך היא כי סוריה יותר קרובה לישראל, ועל כן יש סבירות יותר גבוהה כי הכטב”מים יגיעו אל מטרתם (אלערבי אלג’דיד, 17 בנובמבר 2024). בהקשר זה, דווח כי המיליציות בעיראק הגבירו את התיאום ביניהן לאורך גבול עיראק-סוריה וכי הן קיבלו הנחיות להתכונן לכל מצב חירום (1news-iq.com , 17 בנובמבר 2024).
• ” מקור מקורב למיליציות” ציין כי התקבלו מספר החלטות למקרה ש”הישות הציונית” תתקוף בעיראק. לדבריו, ההחלטה הבולטת ביותר היא הרחבת היקף התקיפות בעומק ישראל, כאשר הרשימה כוללת שלושים מטרות, מרביתן אסטרטגיות בהיבט הכלכלי והצבאי. בנוסף, המיליציות יעברו ל”שלב חדש בהסלמה”BaghdadToday.news) , 18 בנובמבר 2024).
• “גורם בכיר” בתנועת האצילים (אלנג’באא’) התייחס למכתב ששלח שר החוץ, גדעון סער, לנשיא מועצת הביטחון של האו”ם, ובו דרש מממשלת עיראק לפעול נגד המיליציות והדגיש כי לישראל יש זכות להגנה עצמית. לדברי “הגורם”, האיומים הישראליים הם תירוץ להרחבת היקף המלחמה, וכי המיליציות מוכנות להגיב על כל תקיפה נגד עיראק. הוא הוסיף כי תלונת ישראל “מגוחכת בהתחשב בפשעים הנוראיים שהיא מבצעת” (אלאח’באר, 20 בנובמבר 2024).
• “מקור המקורב” לראש ממשלת עיראק, מחמד שיאע אלסודאני, מסר כי המשלחת האמריקאית בבגדאד הזהירה את ממשלת עיראק כי המדינה תהיה נתונה לתקיפות ישירות מצד ישראל אם התקיפות של המיליציות לא יעצרו. לפי המסר, מדובר בהזדמנות האחרונה שישראל מעניקה לממשלת עיראק להתמודד בעצמה עם המיליציות news-iq.com) 1, 17 בנובמבר 2024). בהקשר זה, דווח כי במסר שהעבירה ישראל באמצעות האמריקאים נאמר כי לאור המשך התקיפות של המיליציות בעיראק כנגד ישראל, ולאור המידע כי התקיפה האיראנית הקרובה נגד ישראל עשויה לצאת משטח עיראק, ישראל תחל לתקוף בעיראק במקום לתקוף בסוריהmc-doualiya.com) , 18 בנובמבר 2024). מועצת השרים לענייני ביטחון לאומי בעיראק, בראשותו של ראש הממשלה אלסודאני, קיימה דיון חירום והדגישה כי הממשלה ממשיכה לפעול למניעת שימוש בשטח המדינה כדי להוציא לפועל תקיפה כלשהי, וכי היא תרדוף אחר מי שמשתתפים בפעילויות המאיימות על ביטחון המדינה (ערוץ הטלגרם של דוברות ראש ממשלת עיראק, 19 בנובמבר 2024).
• “קצין בכיר” בכוחות הביטחון העיראקיים מסר כי הכוחות האמריקאיים הגבירו בשבועיים האחרונים את הפיקוח באמצעות רחפנים באזור גבול עיראק-סוריה. לפי הקצין, הרחפנים מתמקדים באזורים המדבריים כדי לזהות את האתרים מהם מבוצעים השיגורים לעבר ישראל. הוא הוסיף כי מטרת “גיחות אוויריות” אלו היא לעקוב אחר פעילויותיהם של “פלגי ההתנגדות” הנוכחים באלרמאדי, באלקאא’ם וברצועת הגבול מול סוריה מחשש לביצוע תקיפות נגד בסיסים אמריקאיים או נגד ישראל כחלק משרשרת התגובה האיראנית. הוא ציין כי כוחות הקואליציה הבינלאומית בכלל, והכוחות האמריקאיים בפרט, גם חוששים מהברחת אמצעי לחימה לסוריה ולחזבאללה בלבנון באמצעות שיירות עיראקיות (אלאח’באר, 19 בנובמבר 2024).

תקיפה המיוחסת למיליציה פרו-איראנית בסעודיה

• “ההתנגדות האסלאמית מארץ שני המסגדים הקדושים” (אלמקאומה אלאסלאמיה פי בלאד אלחרמין), מיליציה פרו-איראנית שפועלת לכאורה מסעודיה, קיבלה אחריות על תקיפת “מטרה” בתל אביב באמצעות כטב”מים (ערוץ הטלגרם של אלמקאומה אלאסלאמיה פי בלאד אלחרמין, 17 בנובמבר 2024). מדובר בקבלת האחריות הרביעית של המיליציה מאז 26 באוקטובר 2024, אולם אין אישור לטענות על התקיפות ואין אימות לקיומה של המיליציה בפועל.

תקיפות המיליציות נגד יעדים אמריקאיים בסוריה

• ב-15 בנובמבר 2024, דווח כי הבסיס האמריקאי שבשדה הגז כוניכו בסוריה הותקף על ידי המיליציות באמצעות כטב”מים (ערוץ הטלגרם צאברין וערוץ אלמיאדין, 15 בנובמבר 2024). נמסר כי מערכות ההגנה האווירית יירטו שלושה כטב”מים ליד הבסיס וכי הכטב”מים לא הגיעו ליעדים (מרכז המעקב הסורי, 15 בנובמבר 2024).
• ב-19 בנובמבר 2024, דווח על פיצוצים באזור הבסיס האמריקאי אלשדאדי באזור אלחסכה שבצפון מזרח סוריה (אלמיאדין, 19 בנובמבר 2024). לפי דיווח נוסף, מערכות ההגנה האווירית של הכוחות האמריקאיים הפילו טיל במרחק של שני ק”מ מהבסיס (מרכז המעקב הסורי, 19 בנובמבר 2024).
• “מקורות” מסרו כי ארה”ב תגברה את כוחותיה בבסיסים בסוריה כדי למנוע פגיעה בכוחות הצבא עד שהממשל החדש של הנשיא הנבחר טראמפ יגבש את התוכניות הצבאיות שלו באזור. “המקורות” ציינו כי “ההתנגדות” מודעת לרגישות הביטחונית בתקופת המעבר בין הממשלים, ולכן היא פועלת להסלים את התקיפות כדי להראות היא מוכנה לפעול כדי לאלץ את האמריקאים לסגת (אלאח’באר, 17 בנובמבר 2024).

תימן

העימות הישיר בין ישראל והחות’ים

• בשבוע האחרון, הודיע דובר הכוחות החות’ים, יחיא סריע, על שתי תקיפות נגד ישראל:
  • 16 בנובמבר 2024 – תקיפה נגד “מטרה חשובה” באילת באמצעות מספר כטב”מים. לטענת סריע, התקיפה היתה מוצלחת והשיגה את מטרותיה (חשבון X של יחיא סריע, 16 בנובמבר 2024). דובר צה”ל מסר כי זוהה שיגור אחד מכיוון מזרח לעבר אזור אילת וכי הוא לא חצה לשטח ישראל ולא היו נפגעים (דובר צה”ל, 16 בנובמבר 2024).
  • 17 בנובמבר 2024 – תקיפה נגד מספר מטרות “צבאיות וחשובות” באזור הערים “יפו” (תל-אביב) ואשקלון באמצעות מספר כטב”מים. לטענת, התקיפות השיגו את מטרתן (חשבון X של יחיא סריע, 17 בנובמבר 2024). דובר צה”ל מסר כי כטב”ם שחדר לשטח ישראל מכיוון מזרח יורט על ידי חיל האוויר באזור השפלה (דובר צה”ל, 17 בנובמבר 2024).
• חבר הלשכה המדינית של החות’ים, חזאם אלאסד, איים כי החזית התימנית תגרום ל”אויב” כאב גדול יותר וחרטה בימים הקרובים. לדבריו, החות’ים לא יסתפקו בטילים ובכטב”מים, וכי המרחק הגיאוגרפי לא יהווה מכשול עבור הלוחמים התימנים שיהרגו את “חיילי האויב” מטווח אפס” (שהאב, 14 בנובמבר 2024).

פעילות צבאית נוספת של החות’ים

• ב-19 בנובמבר 2024, קיבל דובר הכוחות החות’ים, יחיא סריע, אחריות על תקיפה נגד האונייה Anadolu S בים האדום באמצעות מספר טילים בליסטיים ו”טילים ימיים”. סריע טען כי הפגיעה בספינה היתה מדויקת (חשבון X של יחיא סריע, 19 בנובמבר 2024). ב-17 בנובמבר 2024, דיווחה לשכת הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) כי התקבל דיווח מהאונייה בעת על נפילת טיל בסמוך אליה, בעת ששטה בים האדום. למחרת, דיווחה האונייה על נפילת טיל נוסף בסמוך אליה במפרץ עדן. האונייה המשיכה בדרכה ולא דווח על נפגעים (חשבון X של UKMTO, 18-17 בנובמבר 2024).
• תת שר ההגנה האמריקאי, ביל לה פלנט, הממונה על מדיניות החימוש ורכש האמל”ח בפנטגון, הודה כי החות’ים מצליחים להשיג אמצעים אשר הולכים ומשתכללים וכי יכולותיהם “מתחילות להפחיד”. בדברים שנשא בכנס ביטחוני, ציין לה פלנט כי הוא נדהם ממה שהצליחו החות’ים לעשות בששת החודשים האחרונים (Axios, 14 בנובמבר 2024).

התבטאויות בכירים חות’ים

• חבר הלשכה המדינית של החות’ים, מחמד אלבח’יתי, מסר כי הם יהיו מוכנים לקבל בברכה את בכירי חמאס בצנעאא’, אם התנועה תיאלץ לסגור את המשרדים שלה בקטר. הוא הוסיף כי “הישות הציונית” ותומכיה הם האחראים לשפיכות הדמים ברצועת ולכישלון המאמצים להשגת הפסקת אש, והבהיר כי הפעולות הצבאיות של החות’ים תימשכנה עד “להפסקת התוקפנות ולהסרת המצור” (חשבון X של מחמד אלבח’יתי, 19 בנובמבר 2024).
• בכירים חות’ים התייחסו להסלמה מול ארה”ב על רקע הגברת התקיפות האמריקאיות בתימן והתקיפה המשולבת שביצעו החות’ים באמצעות טילים וכטב”מים נגד ספינות המלחמה האמריקאיות בים האדום ב-12 בנובמבר 2024:
• מנהיג התנועה החות’ית, עבד אלמלכ אלחות’י, טען בנאומו השבועי כי התקיפה נגד נושאת המטוסים אברהם לינקולן “אילצה אותה להימלט למרחק מאות מיילים”, בעוד התקיפה נגד המשחתות סטוקדייל וספרואנס סיכלה פעילות אווירית “אגרסיבית” של האמריקאים שעמדה להתבצע בשטח תימן (אלמסירה, 15 בנובמבר 2024). יצוין כי משרד ההגנה האמריקאי אישר כי שתי משחתות שלה הצליחו לסכל את התקיפה, אך הכחיש כי נושאת המטוסים הותקפה.
• שר ההגנה של החות’ים, מחמד נאצר אלעאטפי, איים כי הם ימשיכו לתקוף את נושאות המטוסים ואת ספינות הקרב של “האויב” באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב”מים. הוא הבהיר כי הם ימשיכו לתמוך בעם הפלסטיני ובעם הלבנוני וכי הם לא יירתעו מלחצים ומאיומים (אלמסירה, 13 בנובמבר 2024).
• חבר המועצה המדינית העליונה של החות’ים, מחמד עלי אלחות’י, אמר כי לעם התימני לא אכפת מהנשק שבו משתמשים האמריקאים בתקיפות, ועקץ כי “הדבר היחיד שארה״ב לא השתמשה בו במלחמתה בתימן, במימון סעודי, הוא נשק גרעיני בלבד”. לטענתו, החות’ים הצליחו להביס את הצי האמריקאי ולנטרל את ספינות הקרב שלו “בעזרת האל, תרבות הקוראן והקשר ההדוק לספרו הקדוש” (חשבון X של אלמסירה, 17 בנובמבר 2024).
• חבר המועצה המדינית של החות’ים, חסין אלעזי, ציין כי על אף שאמריקה נכנסה ל”מצב מסובך”, היא עדין יכולה לצאת ממנו “בעלות נמוכה”. לדבריו, מעורבות אמריקאית נוספת בתימן תסלול את הדרך “לתבוסה” של אמריקה בכל מקום (חשבון X של חסין אלעזי, 15 בנובמבר 2024).

    
כרזות חות’יות שמהללות את התקיפה לכאורה נגד נושאת המטוסים אברהם לינקולן
(חשבון X של זרוע המדיה של הכוחות החות’ים, 14-13 בנובמבר 2024)

מאמרים נוספים בתחום

פעילות חמאס וחזבאללה באירופה: גרמניה כמקרה מבחן

מבט לאיראן ולציר השיעי (27-20 בנובמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (26-19 בנובמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה ( 25-18 בנובמבר 2024)