• ארגוני טרור
      • מדינות
      • מידע כללי על הטרור
      • הרשות הפלסטינית

הטרור העממי ביהודה, שומרון וירושלים בתחילת 2018 ממשיך להתאפיין ברמת קטלניות גבוהה, בהמשך לשנת 2017

ב-18 במרץ 2018 נהרג ישראלי בפיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים. הפיגוע בירושלים היה הפיגוע המשמעותי השמיני בחודשיים וחצי הראשונים של שנת 2018. ארבעה משמונת הפיגועים המשמעותיים שבוצעו ב-2018 הסתיימו במותם של ישראלים, אזרחים וחיילים.
להמשך קריאה...

קטלניות “הטרור העממי”: ניתוח האבידות הישראליות בששת שנות “ההתנגדות העממית” המכונה ע”י הרשות הפלסטינית “התנגדות בדרכי שלום”.

בחודש האחרון אנו עדים לגל חמור של “טרור עממי”, במסגרת מערכה המכונה ע”י הרשות הפלסטינית ופתח “ההתנגדות העממית”. גל הפיגועים האחרון, המתבצע בעיקר ע”י מחבלים בודדים, הולך ומתעצם תוך שהוא מזין את עצמו ומתבטא בעיקר בריבוי פיגועי דקירה בערים ובישובים בישראל (שקיבלו מימד “מדבק”).
להמשך קריאה...

תגובות הרשות הפלסטינית ופתח לפיגוע הדריסה באבו דיס מבטאות את תמיכתן בדפוס פעולה זה של הטרור העממי

פיגועי דריסה הם דפוס פעולה קטלני, נפוץ למדי, המתבצע במסגרת תפיסת "ההתנגדות העממית" (קרי, הטרור העממי) של הרשות הפלסטינית ופתח . תפיסת "ההתנגדות העממית", שהחליפה את תפיסת המאבק המזוין, מגלמת בתוכה מאבק מדיני, עממי, כלכלי, הסברתי ומשפטי מתמשך נגד ישראל. ההתנגדות העממית אינה נטולת אלימות כפי שטוענת הרטוריקה הפומבית של בכירי הרשות, או כפי שמציגה אותה הרשות כלפי מדינות המערב.
להמשך קריאה...

הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2019: מאפיינים ומגמות

שתי תופעות אפיינו בשנת 2019 את הטרור הפלסטיני, הממוסד והעממי: ביהודה ושומרון נמשכה הירידה הרב-שנתית בהיקף הטרור (רובו טרור עממי) וברמת הקטלניות שלו, בעוד שברצועת עזה חלה עלייה משמעותית בהיקף הטרור והאלימות, בדגש על ירי רקטות לעבר ישראל. בשנת 2019 שוגרו מרצועת עזה 1,403 רקטות ופצצות מרגמה, מספר שיא של כל הזמנים (למעט ירי הרקטות בשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן").
להמשך קריאה...

הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2018: נתונים, מאפיינים ומגמות

בשנת 2018 בלטו שתי מגמות מרכזיות בטרור הפלסטיני: ברצועת עזה חלה עלייה חדה ברמת האלימות והטרור, לאחר כשלוש שנים של שקט יחסי מאז מבצע "צוק איתן".
להמשך קריאה...

“הטרור העממי” הפלסטיני ביהודה ושומרון ירד בהיקפו במחצית הראשונה של 2018 למרות העברת שגרירות ארה”ב לירושלים ולמרות הסתה בלתי פוסקת של חמאס להצטרף ל”צעדות השיבה” האלימות

מדוע לא הצליחה חמאס להעתיק את הצעדות, האלימות והטרור המלווים אותם, ליהודה ושומרון? מדוע מתנהל הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון באדישות יחסית ואין הוא יוצא להפגין בהמוניו לנוכח האירועים ברצועה, שהביאו למספר גדול של נפגעים? מדוע לא הביאה העברת השגרירות האמריקאית למחאה עממית רחבת היקף, בירושלים וברחבי יהודה ושומרון? מדוע לא הצליחו האירועים ברצועה ובירושלים להניע צעירים פלסטינים, מבצעי "הטרור העממי", לבצע פיגועים ולתת תנופה הטרור העממי?
להמשך קריאה...