בית האופרה בקהיר מציג מזה זמן הצגה אנטי-אמריקאית בשם “המשחק בראש”


בית האופרה בקהיר מציג מזה זמן הצגה אנטי-אמריקאית בשם "המשחק בראש" ["אללעב פי אל דמאע'"]. ההצגה נכתבה ומשוחקת ע"י קבוצת שחקנים צעירים בשם "חרכה". ההצגה מוקרנת בפני אולמות מלאים, בעיקר בצעירים, ומחיר הכרטיס הינו זול במיוחד (5-10 לירות מצריות). ההצגה מתארת תכנית "Talk show" בטלוויזיה המצרית, במהלכה מוצפים נושאים שונים לדיון. ההצגה מלאה בביטויי הסתה נגד ארה"ב והיא משקפת היטב את האווירה האנטי-אמריקאית השוררת כיום במצרים.  
 
האמריקאים מגולמים בהצגה בדמותו של הקצין האמריקאי, הגנרל טומי פוקס (שיבוש שמו של טומי פרנקס), המתראיין בתכנית. האמריקאים מוצגים כאכזריים, ברוטלים וולגריים. פוקס אינו מדבר אלא נוהם. האמריקאים משתיקים את הקולות המתנגדים להם באלימות ובאכזריות (באחת הסצנות, חייל אמריקאי גורר נערה מצרית צורחת על הבמה, כשהוא אוחז בשערה). בנוסף, בכניסה לאולם, ניצבו חלק מהשחקנים, לבושים במדי צבא אמריקאים, וצעקו לעבר הקהל "SHUT UP!" .  
האמריקאים מוצגים בהצגה כמי ששונאים את הערבים, למרות שהם, ובהם גם הנשיא בוש בעצמו, שדמותו מופיעה בהצגה, טוענים כי הם אוהבים ערבים ומבקשים את טובתם. ארה"ב משתמשת בכוחה הצבאי בכדי לכפות את מרותה באזור, בשירות האינטרס הישראלי, ופולשת לסוריה.  
במהלך ההצגה נעשית לנשיא בוש פסיכואנליזה, במסגרתה עליו לספר על האסוציאציות שלו למילים שבוחר המנחה. במענה למילה "פחד" אומר בוש "אסתר גולדמן", כביטוי לחששו הרב של הנשיא בוש מהלובי היהודי בארה"ב, המשפיע על מדיניותו כלפי הערבים.  
במהלך ההצגה מתרחש פיגוע התאבדות של צעיר פלסטיני נגד האמריקאים והבריטים, שאינם מוכנים למתוח ביקורת כלפי ישראל. הסצנה מלווה בסרטון וידאו המתאר את דברי המחבל ופרידתו ממשפחתו, כפי שנעשה הדבר בקרב הארגונים הפלסטינים.  
הצעירים הערבים בהצגה הינם חסרי זהות, אובדי דרך ומבולבלים. הצעירים מבקשים את האסור ומתפתים בקלות לחלומות המזויפים שמוכרים להם האמריקאים. בהצגה נמתחת ביקורת על ערוצי הטלוויזיה הערבים, שאינם מגויסים למען המטרה הערבית וכל ערוץ משקף את הקו של בעליו.  
בסוף ההצגה רוצחים הצעירים הערבים את הגנרל האמריקאי ביריות אקדח, תוך שהם צועקים "התנגדות!" ("מקאומה"). מייד לאחר שהוא נופל, קם האמריקאי ואומר, כי ההצגה אינה יכולה להסתיים כך, ופונה אל הקהל בבקשה, שאיש איש יבחר את הסוף המועדף עליו. יתכן שהייתה כאן התערבות של הצנזורה המצרית, אך המסר ברור – הסתה לרצח הכובש האמריקאי.