אישים פלסטיניים: גם אנחנו אחראים לכישלון אוסלו; לא תרמנו למלחמה בטרור אחרי ה-11 בספטמבר


יום השנה ה-11 להסכם אוסלו הוצנע מאד ולא זכה לסיקור רחב בתקשורת הפלסטינית. גם אישים פלסטינים כמעט ולא נדרשו לו. המאמרים המעטים שעסקו בהסכם אוסלו מתארים אותו כהסכם שכבר איננו קיים. לצד הטלת האחריות למצב הנוכחי על ישראל גם נמתחת בתקשורת הפלסטינית ביקורת על הרש"פ שלא השכילה לבצע את כל התחייבויותיה בהסכם, אפשרה למתנגדי ההסכם לפעול כטוב בעיניהם ולא נקטה צעדים ממשיים לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001. להלן תרגום קטעים מהמאמרים:

לא ניתן לקיים רק חלק מההתחייבויות

חסן עצפור, חבר המועצה המחוקקת , מתח בקורת על הצד הפלסטיני: "ישראל היא הצד העיקרי הנושא באחריות ישירה למצב שאליו הגענו… אך אין בכך לפטור מאחריות את הצד הפלסטיני… הרש"פ לא הבינה שההתחייבויות הן מקשה אחת ואי אפשר לנהוג בהן בסלקטיביות ושבניית שלטון אמיתי מחייבת עקרונות שיבטיחו את קיומו ואת התפתחותו… ההיגיון ששרר לפני [הסכם] אוסלו המשיך גם אחריו כאילו דבר לא ארע… חוסר הבנת ערכו של המפנה האסטרטגי בחיי העם הפלסטיני הוא שהוביל אותנו למצב הנוכחי…

יתכן שאת השגיאות הרבות שנעשו שאולי [אפשר לראות בהן] עבירות – אי אפשר לתקן [עוד] באמצעים הקיימים… המאפיין הבולט ביותר של העמדה הפלסטינית, בפרט לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, הוא אובדן חזון מדיני ואי גיבוש ראיה חדשה על בסיס הערכה פוליטית אמיצה… בתחילה שלח היו"ר ערפאת אותות כגון: תרומת דם לנפגעי ה-11 בספטמבר, הדלקת נרות לזכרם והתמודדות נגד הפגנות התמיכה בבן לאדן בעזה, אולם הנהגת [הרש"פ] הפסיקה לשלוח את המסרים הללו מתוך מחשבה שהיא שילמה את מס השפתיים הנדרש ממנה…" 1