התבטאויות אנטישמיות של מחמוד אלזהאר במהלך טקסי אזכרה להרוגים במבצע “צוק איתן” מהוות המשך לקו האנטישמי החריף בו הוא נוקט מזה שנים ונועדו להצדיק את ההתנכלויות ליהודים ואת חיסולה של מדינת ישראל

כללי

1.    מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, נשא במהלך חודש ספטמבר 2014 שני נאומים במהלך טקסי אזכרה להרוגים במבצע "צוק איתן". בנאומיו, אשר שודרו בערוץ אלאקצא של חמאס, שילב מחמוד אלזהאר מוטיבים אנטישמיים ואנטי ישראליים חריפים. נאום ראשון נשא אלזהאר ב-18 בספטמבר 2014 בטקס אזכרה לעיתונאים שנהרגו במהלך המבצע. את הנאום השני נשא ב-30 בספטמבר 2014 במהלך טקס אזכרה לאנשי מנגנוני הביטחון של ממשל חמאס.

2.    בשני נאומיו האנטישמיים הציג מחמוש אלזהאר תיאוריה פסבדו-היסטורית, לפיה  היהודים הם אלו אשר הביאו על עצמם את הגירושים וההתנכלויות נגדם בכל הדורות. במסגרת זאת הוא גילה הבנה להריגת היהודים ע"י היטלר בהסבירו, כי היטלר הרג אותם "משום שהיו יהודים גרמנים שבגדו בארצם…ושיתפו פעולה עם האויב" (פירוט שני הנאומים ראו נספח א').

3.    אין זו הפעם הראשונה בה נושא מחמוד אלזהאר נאום בעל אופי אנטישמי. ב-5 בנובמבר 2010 נשא נאום, שהועבר אף הוא בשידור ישיר בערוץ אלאקצא, בוסקר בהרחבה את תולדות רצח וגירוש היהודים ממדינות שונות באירופה וטען, כי הם גורשו בשל תכונותיהם המגונות (רציחות, גניבות, בגידות וכו'). תיאוריה אנטישמית דומה הוצגה על ידו בספר האנטישמי שכתב (2008) "אין עתיד בין האומות (ראו נספח ב'). הצגת דברים זאת נועדה להוכיח, כי חיסול מדינת ישראל  וגירוש היהודים "מכל פלסטין" הינם מחויבי המציאות ו"הגירוש בוא יבוא, בעזרת אללה יתעלה".

4.    התיאוריה של מחמוד אלזהאר לפיה היהודים הם אלו שהביאו על עצמם את הרדיפות ואף את השואה אינה מקורית. טענות דומות הועלו על ידי אנטישמיים ערבים מוסלמים בעבר. באמצעותה הם ניסו להוכיח, כי לא הערבים והמוסלמים "אשמים" בשנאת היהודים וברדיפתם. היהודים עצמם, על פי טענה זאת, הם אלו שהביאו על עצמם בתקופת הנביא מחמד, בכל דור ודור, ואף בימינו אנו את השנאה והרדיפות. לפי טענה זו הקורבן היהודי הופך למעשה לפושע והדבר נותן לגיטימציה להמשיך ולהתנכל לו (ואף למדינת ישראל, מדינת העם היהודי)^[1].

נספח א'

הנאומים שנשא מחמוד אלזהאר

5.    בנאומיו האנטישמיים הבוטים מציג מחמוד אלזהאר תיאוריה פסיאודו-היסטורית, של תולדות גירוש היהודים, ממדינות שונות תוך שהוא מגלה הבנה לפשעים שבוצעו נגד יהודים בכל הדורות, כולל השואה ומייחס את ההתנכלויות ליהודים לפשעי היהודים ולתכונותיהם הנלוזות. זאת, כדי להצדיק את "עקירתם הוספית [של היהודים] מהשורש" גם בפלסטין.

נאום בטקס האזכרה לעיתונאים

6.    בטקס האזכרה ב-18 בספטמבר אמר מחמוד אלזהאר כי היטלר הרג יהודים משום שאלו בגדו בגרמניה, ארץ מולדתם ושיתפו פעולה עם אויביה. להלן ציטוטים מנאומו:

"…התפוררו כל מיצגי השווא אודות המדינה המוסרית, השבה להיות עזר לכל יהודי בעולם, לכל יהודי מקופח בעולם, מדינה שתהיה בפלסטין וזאת על חשבון עמה [של פלסטין]. זאת כדי שתספק מקום מבטחים עבור היהודים העשוקים והמנודים אותם הרג היטלר. ואנו יודעים שהיטלר לא הרג אותם אלא משום שהיו יהודים גרמניים, שבגדו בארצם, ממנה ינקו ובה חיו ושיתפו פעולה עם האויב ושאלו את איינשטיין על כך …"

הנאום בטקס האזכרה לפעילי מנגנוני הביטחון

7.    בנאום שנשא ב-30 בספטמבר אמר, כי לא הייתה אף מדינה באירופה, שלא עקרה מהשורש את החלאה של המכונים יהודים", יותר מפעם אחת בהיסטוריה. להלן ציטוטים מנאומו:

"…הדברים הללו מופנים כלפי מרכז הרוע ההיסטורי אשר העולם כולו שונא אותו. העולם כולו . אין מדינה, אין עם, אשר לא גירשו את החלאות האלה המכונים "יהודים". הראשונה מביניהם הייתה צרפת אשר בשנת 1253 עקרה מן השורש את קיומם לחלוטין, בשנת 1253 הם ברחו לבריטניה ושם עקרו אותם מן השורש בשנת 1280, אחרי 27 שנים . אין מדינה באירופה שלא עקרה אותם מהשורש פעם, פעמיים ושלוש. ובאשר לעקירה הסופית מהשורש, היא תתבצע [במסגרת] מלחמת "הבטחת אחרית הימים" על ידכם בעזרת אללה יתברך ויתעלה…"

נספח ב'

ספרו האנטישמי של מחמוד אלזהאר

1.    נאומיו הנוכחיים של מחמוד אלזהאר הינם הד חוזר לתזה, שהציג מחמוד אלזהאר בספרו האנטישמי "אין עתיד בין האומות", אשר יצא לאור בשנת 2008 בהוצאה האלג'ירית דאר אלח'לדוניה^[2]. ספרו של מחמוד אלזהאר מזכיר את מיטב הספרות האנטישמית האירופאית של המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. מחמוד אלזהאר הקדיש את ספרו "למיליוני השהידים, הפצועים והנכים, קורבנות הציונות והכיבוש הקולוניאליסטי, למיליוני המגורשים והמסולקים ממולדתם בשל פשעי הכיבוש ולכל מי שמעוניין לדעת את האמת שמאחורי הציונות וסוכניה… לכל מי שרוצה להכיר את התפקיד שמילאו היהודים לאורך ההיסטוריה…".

2.    בספר מפתח מחמוד אלזהאר את התזה לפיה ליהדות ולציונות אין עתיד בין האומות. הוא משווה את היהדות לעצם זר שהגוף האנושי דוחה כל ניסיון השתלה שלו.  הוא מציג את היהודים והציונים כאחראים לאנטישמיות ולרדיפתם הנובעת לדבריו ממעשיהם של היהודים עצמם ומאיבתם כלפי העמים שבקרבם חיו. לציונות יש תפקיד נכבד ביצירת מצב האיבה כלפי היהודים, בהתאם לתכניותיה"^[3].

מאמרים נוספים בתחום