בית משפט במצרים פרסם פסק דין האוסר (זמנית) על פעילות חמאס במצרים.

עו

עו"ד סמיר צברי, יוזם העתירה להכרזת חמאס כארגון טרור, מתראיין לערוץ טלוויזיה מצרי מייד לאחר פסיקת בית המשפט במצרים. מאחוריו ברקע בית המשפט עאבדין בקהיר (סרטון יוטיוב, 4 במרץ 2014)

צבא מצרים נאבק בחמאס (אלאהראם אלג'דיד, 5 במרץ 2014)

צבא מצרים נאבק בחמאס (אלאהראם אלג'דיד, 5 במרץ 2014)

תהלוכת מחאה ברצועת עזה, שהסתיימה בעצרת מול שגרירות מצרים בעזה (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

תהלוכת מחאה ברצועת עזה, שהסתיימה בעצרת מול שגרירות מצרים בעזה (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

תהלוכת מחאה ברצועת עזה, שהסתיימה בעצרת מול שגרירות מצרים בעזה (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

תהלוכת מחאה ברצועת עזה, שהסתיימה בעצרת מול שגרירות מצרים בעזה (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

קריקטורה של אמיה ג'וחא המותחת ביקורת על החלטת בית המשפט במצרים.

קריקטורה של אמיה ג'וחא המותחת ביקורת על החלטת בית המשפט במצרים.

עורך הדין ד

עורך הדין ד"ר סמיר צברי (דף הפייסבוק הרשמי של עו"ד סמיר צברי)


כללי

1. ב-4 במרץ 2014 פרסם בית המשפט המצרי לשיפוט מהיר בקהיר פסק דין המכריז על איסור פעילות תנועת חמאס במצרים (כמו גם הקבוצות והגופים הכפופים לה או הממומנים על ידה). זאת, לאחר שהתביעה המקורית (שהוגשה על ידי עורך הדין סמיר צברי) ביקשה להכריז על חמאס כעל ארגון טרור. ההחלטה הוגדרה כזמנית עד לפסיקה במשפט המתנהל נגד הנשיא לשעבר, מחמד מרסי. ההחלטה נמצאת עתה בידי השלטון המצרי הצריך להחליט האם ובאיזו מידה לפעול נגד חמאס. בהקשר זה יצוין, כי ממשלת מצרים החליטה להכריז על תנועת האחים המוסלמים כעל ארגון טרור רק שלושה חודשים לאחר החלטת בית המשפט בסוגיה.

2. פסק הדין מהווה ביטוי נוסף לתהליך התדרדרות היחסים בין מצרים לחמאס בעידן, שלאחר משטר מחמד מרסי. הוא גם מהווה מהלומה מדינית ותדמיתית לחמאס ונדבך נוסף במצוקתה האסטרטגית . במישור המדיני עלול פסק הדין להקשות על תהליך הפיוס הפנים-פלסטיני ולתת "תחמושת" נוספת למתנגדיה בזירה הפלסטינית ובעולם הערבי. במישור המעשי עשוי פסק הדין להטיל מגבלות קשות על נוכחות ופעילות חמאס במצרים. בנוסף לכך, להערכתנו, הוא עלול להוביל לפגיעה משמעותית במנופי ההשפעה המצריים על חמאס.

3. חמאס גינתה בחריפות את פסק הדין והאשימה את מצרים בנטישת "תפקידה ההיסטורי" למען הבעיה הפלסטינית. עם זאת הדגישו דוברים של חמאס, כי היא ממשיכה במגעיה עם שלטונות מצרים ובכלל זה עם מנגנון המודיעין הכללי.

עיקרי פסק הדין

4.  ב-4 במרץ 2014, לאחר שלוש דחיות, פרסם בית המשפט המצרי לשיפוט מהיר פסק דין האוסר על פעילות תנועת חמאס במצרים (כמו גם קבוצות וגופים הכפופים לה או הממומנים על ידה).  פסק הדין ניתן בשל טענה לפיה חמאס תומכת בקבוצות קיצוניות, אשר,  מאז הדחת הנשיא מחמד מרסי, הסלימו את תקיפותיהן נגד כוחות הביטחון במצרים. על פי הדיווחים בכלי התקשורת המצריים ההחלטה אינה סופית וכדי שתצא לפועל היא צריכה לקבל את אישור הממשלה (אליום אלסאבע, אל מצרי אליום, 4 במרץ 2014).

5. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה רשמית, שהגיש עו"ד סמיר צברי בה תבע את נשיא מצרים הזמני עדלי מנצור, ראש ממשלת מצרים, ושר הפנים המצרי מחמד אבראהים, ודרש מהם להגדיר את חמאס כארגון טרור, כפי שעשו מדינות רבות בעולם (קוים לדמותו של סמיר צברי ראו נספח ב'). הנימוק לכך  הוא שחמאס מהווה זרוע של תנועת האחים המוסלמים, אשר הוצאה אל מחוץ לחוק במצרים (אלחיאת אלג'דידה, 5 במרץ 2014). במסגרת העתירה, מנה עו"ד סמיר צברי בפני בית המשפט 45 דוגמאות של פיגועים, שאירעו בזמן האחרון בחצי האי סיני, בהם, לטענתו, הייתה מעורבת חמאס. לדבריו, "חמאס הינה תנועת טרור הפועלת לאיסוף כספים, השתלטה על רצועת עזה, והיא אחת מזרועות האחים המוסלמים  הטרוריסטים" (אתר אח'בארכ, 5 במרץ 2014).

6. בעקבות החלטת בית המשפט בקהיר, הפיץ עורך הדין סמיר צברי אזהרה רשמית ליישום הפסיקה, הממוענת אל ראש ממשלת מצרים, שר ההגנה, שר החוץ , ראש המודיעין הכללי, מנהל רשות ההגירה והדרכונים, מנהל רשות הביטחון בנמלים במצרים. בקריאתו ציין צברי, כי אי יישום פסיקת בית המשפט במלואה תעמיד אותם בפני חוק העונשין המצרי (אתר אח'בארכ, 6 במרץ 2014). בתגובה להחלטה אמר נביל אלפהמי, שר החוץ המצרי, כי משרדו בוחן את פסק הדין כדי ליישם את הצעדים הנובעים ממנו.עם זאת הדגיש, כי מצרים תמשיך לפעול לקידום תהליך הפיוס הפנים-פלסטיני (קדסנט, 5 במרץ 2014).

משמעויות

7. פסק הדין מהווה ביטוי נוסף לתהליך התדרדרות היחסים בין מצרים לתנועת חמאס בעידן, שלאחר הפלת שלטונו של מחמד מרסי. המשטר המצרי הנוכחי רואה בתנועת חמאס זרוע של תנועת האחים המוסלמים ואת שלטונה ברצועת עזה הוא תופס כמקור לייצוא חתרנות וטרור לשטחה של מצרים (כשברקע מערכת הטרור, שמוקדה בחצי האי סיני, שמנהלים ארגונים סלפים-ג'האדיסטים נגד המשטר המצרי). עם זאת, להערכתנו, הימנעות בית המשפט מלהכריז על חמאס כעל ארגון טרור נועדה להותיר בידי השלטון המצרי מרחב פעולה בכל הנוגע להתנהלותו כלפי חמאס.

8. בראיית חמאס, מהווה פסק הדין (בין אם יאושר ובין אם לאו) מהלומה מדינית ותדמיתית. שכן, פסק הדין עלול לפגוע בקשריה המדיניים (החשובים) של חמאס עם מצרים ולהוות נדבך נוסף במצוקתה האסטרטגית של חמאס, בעידן שלאחר נפילת משטר האחים המוסלמים במצרים. פסק הדין עלול גם להקשות על תהליך הפיוס הפנים-פלסטיני ולספק "תחמושת" לפתח ולרשות הפלסטינית נגד חמאס ברצועת עזה. כמו כן הוא יקשה  על מאמצי חמאס לשפר את קשריה עם מדינות המערב ויחזק את תדמית הטרור שדבקה בה. לפיכך, הגיבו בכירי חמאס בחריפות נגד מצרים והאשימו אותה, כי היא "נטשה את תפקידה ההיסטורי בפעילות למען הסוגיה הפלסטינית" (פירוט תגובות חמאס ראו נספח א').

9. במישור המעשי עשוי פסק הדין, אם יאושר, להטיל מגבלות קשות על נוכחות חמאס המצרים, להקשות על יחסי חמאס-מצרים ואולי אף להחליש את שלטון חמאס ברצועה. בדומה למדינות אחרות , שהוציאו את חמאס אל מחוץ לחוק, עלול פסק הדין להביא לסיומה של  הנוכחות הממוסדת של חמאס במצרים, או לפחות להקשות עליה מאד.  בכירי חמאס השוהים במצרים עשויים להידרש לעזוב אותה ובנוסף לכך עשויות לחול מגבלות על סיוע כספי וחומרי המועבר לחמאס ולרצועת עזה דרך שטחה של מצרים. בהקשר הרחב, היא עלולה להוביל לצמצום יכולת ההשפעה המצרית המרסנת על חמאס.

10. לדברי עורך הדין סמיר צברי בראיון לערוץ טלוויזיה מצרי, מייד לאחר פסיקת בית המשפט במצרים, כי פירוש ההחלטה הוא, שמצרים תוכל לעצור כל פעיל חמאס במדינה כמו גם למנוע כניסת פעילים לתחומה (אתר אח'בארכ, 4 במרץ 2014). גורם המקורב למוסא אבו מרזוק, בכיר חמאס, השוהה מאז 2011 במצרים מסר, כי שלטונות מצרים סירבו לחדש לאבו מרזוק ולמאבטחיו את אשרת השהייה במצרים, הצפויה להסתיים באפריל 2014 (פאלטודיי, 10 במרץ 2014).  בהקשר זה אמר צלאח אלברדאויל, בכיר חמאס, כי מוסא אבו מרזוק יישאר לפי שעה במצרים שכן איש לא ביקש ממנו לעזוב. יחד עם זאת הוסיף כי באם יתבקש הוא יעזוב (אלקדס אלערבי, 7 במרץ 2014).

נספח א'
תגובות להחלטת בית המשפט במצרים
חמאס

1.         פסק הדין , גם אם לא יאושר על-ידי הממשלה , מהווה מהלומה תדמיתית לתנועת חמאס ונדבך נוסף בתהליך התדרדרות היחסים בינה לבין מצרים. ממשל חמאס פרסם הודעה רשמית בה גינה בחריפות את ההחלטה המבוססת לטענתו, על "ידיעות כוזבות". בהודעה נאמר, שחמאס מופתעת מבסיס ההחלטה שכן אין לה משרדים רשמיים במצרים והיא אינה מקיימת בה שום פעילות. עוד ציינה ההודעה, כי חמאס רואה בהחלטה החלטה פוליטית מובהקת הפוגעת בעם הפלסטיני ובסוגיה הפלסטינית (חמאס אינפו, 4 במרץ 2014). בהודעה קרא ממשל חמאס למצרים לחזור בה מהחלטתה שכן, בהחלטה זו"נטשה מצרים את תפקידה ההיסטורי בפעילות למען הסוגיה הפלסטינית" (צפא, 4 במרץ 2014). יחד עם זאת דוברים בחמאס הדגישו, כי חמאס ממשיכה לנהל מגעים עם שלטונות מצרים ובכלל זה עם מנגנון המודיעין הכללי.

2.         תושבים רבים ברצועת עזה השתתפו בפעולות מחאה נגד החלטת בית המשפט, שהתקיימו לאחר תפילות יום השישי. במסגרת הפעולות הללו, שלהערכתנו מקבלות עידוד מחמאס, יצאו צעדות ממסגדים שונים ברחבי רצועה לעבר מטה השגרירות המצרית במערב העיר עזה (קדספרס, 7 במרץ 2014).

3.         בכירי חמאס הגיבו בחריפות לפסיקה בהדגישם גם הם, כי זוהי החלטה פוליטית הפוגעת במטרות חמאס:

א.       משיר אלמצרי, מבכירי חמאס ברצועה, הגדיר את החלטת מצרים "תקדים היסטורי וטעות משפטית". לדבריו, החלטה זו לא תשפיע על קיומה של חמאס ועל "ההתנגדות". לדבריו, מן הראוי שמצרים הייתה פועלת לסיום ה"מצור" ברצועה ובסיוע לעם הפלסטיני. המרוויח היחיד מכך הוא "האויב הציוני" (אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 5 במרץ 2014).

ב.       מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, השוהה דרך קבע במצרים, אמר כי אין בבעלות חמאס אגודות, ארגונים או מוסדות במצרים וכל הפגישות והביקורים במדינה מתקיימים בחסות המודיעין הכללי. עוד אמר כי ההחלטה נועדה לייצא את מצוקתה הפנימית של מצרים (סמא, 4 במרץ 2014).

ג.       מחמוד אלזהאר, מבכירי חמאס, גינה את הפסיקה והגדיר אותה החלטה פוליטית לא צודקת אשר התקבלה מבלי שלחמאס הייתה הזדמנות להגן על עצמה. לדבריו, אין לחמאס מטות או נכסים במצרים  ואחרי החלטה שכזאת איבדה בעצם מצרים את מעמדה בתהליך פיוס הפלסטיני (דף הפייסבוק של מחמוד אלזהאר, 5 במרץ 2014).

ד.       פוזי ברהום, דובר חמאס ברצועה, הגדיר את ההחלטה של מצרים כ"חיסול חשבונות" עם תנועת חמאס (צפא, 5 במרץ 2014). בהתבטאות נוספת אמר, כי כל הסימנים מצביעים על מזימה הנרקמת נגד חמאס נגד הסוגיה הפלסטינית ונגד "ההתנגדות" הפלסטינית לדבריו עתה החלה מלחמה מסוג חדש נגד החלטת בית המשפט במצרים (ערוץ אלקדס, 7 במרץ 2014).

ה.      עזת אלרשק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, גינה את ההחלטה ואמר כי המדובר בהחלטה פוליטית, שנועדה לפגוע ה"עם הפלסטיני והתנגדותו" (אלרסאלה.נט, 4 במרץ 2014).

ו.        סאמי אבו אלזהרי, דובר חמאס, אמר, כי ההחלטה עולה בקנה אחד עם "האסטרטגיה הציונית- אמריקאית באזור" (פלסטין אתאן, 5 במרץ 2014).

ז.       טאהר אלנונו, יועץ ההסברה של אסמאעיל הניה,  קרא למצרים לסגת מההחלטה ולסרב לדון בנושא ובכך להיענות לאויבי הפלסטינים. לדבריו החלטת בית המשפט משרתת אך ורק את ישראל. אלנוונ גם  ציין, כי השיחות עם מצרים נמשכות ואין ברצונם לנתק עמה את היחסים (ערוץ אלקדס, 7 במרץ 2014).

ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין

4. בכירי הארגון ברצועת עזה  מתחו אף הם ביקורת על ההחלטה המצרית:

א.       ח'צ'ר חביב, ציין שההחלטה המצרית "מצערת" ויהיו לה השלכות חמורות על הצד המצרי ועל הצד הפלסטיני. לדבריו ההחלטה משרתת אך ורק את ישראל ומזיקה לבעיה הפלסטינית. הוא קרא לחמאס ומצרים להתגבר על כל הקשיים המשפיעים לרעה על היחסים ביניהן )פלסטין אליום, 4 במרץ 2014).

ב.       ח'אלד אלבטש, הביע צער על החלטת בית המשפט במצרים נגד חמאס וקרא להנהגה המצרית לשקול מחדש את ההחלטה (אלאסתקלאל, 4 במרץ 2014).

ג.       אחמד אלמדלל, ציין כי המתיחות בין חמאס למצרים וההחלטה האחרונה של מצרים אינם משרתים כלל את הסוגיה הפלסטינית (קדס נט, 4 במרץ 2014).

תגובות פתח

5. אחמד עסאף, דובר הפתח ביהודה ושומרון, טען, כי ההחלטה היא תוצאה של מעורבות חמאס בענייניה הפנימיים של מצרים לצד נטייתה לטובת  תנועת האחים המוסלמים, שהוגדרה במצרים כארגון טרור. לדבריו, הם לא ציפו שהדברים יגיעו לידי כך אולם אילו חמאס הייתה מקשיבה לעצת פתח ולא מתערבת בענייניה של מצרים היא לא הייתה מגיעה למצב זה  (PNN,  4 במרץ 2014).

תגובות מצריות

6.  מאמר מערכת, שהתפרסם בעיתון אלאהראם, משבח את פסק הדין, כי הוא מדגיש את אחריותה של חמאס לפעולות טרור רבות, שהתרחשו במצרים. לדברי המאמר לא ניתן להכחיש את הקשר שבין תנועת האחים המוסלמים לחמאס שכן באמנת חמאס עצמה קיים סעיף שבו נאמר, כי התנועה היא אחד מפלגי הארגון[1].  עוד מוסיף המאמר, כי  חקירות, שבוצעו על ידי מנגנוני הביטחון במצרים, הוכיחו כי חמאס נושאת אחריות ישירה לרבות מפעולות הטרור במצרים ובחצי האי סיני.

7. התנועה האסלאמית גינתה את ההחלטה אשר לדבריה מהווה "סטייה מסוכנת מהחובה הלאומית והפאן ערבית לסייע לסוגיה הפלסטינית". לדברי התנועה אינטרס האומה הערבית צריך להיות לסייע לתנועת חמאס ולהתעמת עם ישראל . התנועה הדגישה כי הם מתנגדים לצעד זה (אלבוצלה, 5 במרץ 2014).

נספח ב'
קווים לדמותו של עורך הדין סמיר צברי

1. עורך הדין ד"ר סמיר צברי הינו עורך דין מצרי בכיר המוכר גם בעולם הערבי.  נולד בשנת 1950 במחוז אלע'רביה במצרים. בוגר תואר שלישי באוניברסיטת בוסטון בארה"ב בנושא חוקי מסחר. את התמחותו עשה במשרדו של מצטפא אלברדעי, יו"ר איגוד עורכי הדין דאז במצרים. את משרדו הפרטי פתח בשנת 1980. בשנת 1998 פתח בקהיר מרכז למחקרים משפטיים. בשנת 1999 פרסם ספר בנושא צ'קים ונישות פליליות בנושא (דף הפייסבוק הרשמי של עו"ד סמיר צברי).

2. מאבקו נגד חמאס החל בעקבות הפיגוע ברפיח המצרית באוגוסט 2012 במהלכו נהרגו 16 חיילים מצריים. בעקבות אירוע זה הגיש סמיר צברי תביעה נגד הנשיא מרסי ונגד חמאס תוך שהוא מאשים את חמאס באחריות ישירה לאירוע (סרטון יוטיוב).

[1]בסעיף 2 של אמנת חמאס משנת 1988נאמר, כי תנועת ההתנגדות האסלאמית הינה אחת הזרועות של האחים המוסלמים [הפועלת] בפלסטין. על אמנת חמאס ומשמעויותיה ראו מחקר מרכז המידע מ-29 בינואר 2006:" אמנת תנועת החמא"ס (1988): מסמך יסוד בעל אופי אנטישמי ואנטי מערבי בוטה ותפיסת עולם אסלאמית רדיקלית. האמנה מדגישה את מחויבותה האידיאולוגית של החמא"ס לחיסול מדינת ישראל באמצעות אסטרטגיה של מאבק אלים ארוך טווח".