חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (17 בספטמבר- 1 באוקטובר 2013)

ירי רקטות לעבר ישראל

• בליל 19-18 בספטמבר אותרה נפילה של רקטה אחת בשטח פתוח בתחום השיפוט של המועצה האזורית חוף אשקלון. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

צה"ל ירה לעבר שני פלסטינים שהתקרבו לגדר הביטחון

• ב-30 בספטמבר 2013 בשעות הערב זיהה כוח צה"ל שני פלסטינים בצפון רצועת עזה, שהתקרבו לגדר הביטחון על גבול ישראל רצועת עזה. השניים החלו לחבל בגדר. כוחות צה"ל ירו לעברם (דובר צה"ל, 30 בספטמבר 2013). כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו, כי פלסטיני נהרג ופלסטיני נוסף נפצע מירי כוחות צה"ל (אלרסאלה.נט, ערוץ אלאקצא, 30 בספטמבר 2013). 

רצח חייל צה"ל בשומרון

• ב-20 בספטמבר 2013 בשעות הערב התקבל דיווח על היעלמותו של צעיר, חייל צה"ל, שמאז שעות הבוקר לא יצר קשר עם משפחתו. בעקבות זאת התבצעה פעילות מודיעינית, אשר הובילה לתושב בית אמין (דרומית מזרחית לקלקיליה) בשם נצ'אל עאמר.  נצ'אל, כבן 42 עבד, יחד עם הצעיר הנעדר, במסעדה בבת ים. על פי המידע אסף נצ'אל עאמר את הצעיר ויחד הם נסעו במונית לישוב שערי תקווה הסמוך לכפרו של נצ'אל. בעקבות המידע עצרו כוחות הביטחון את נצ'אל ואת אחיו לחקירה.
• בחקירה הודה נצ'אל עאמר, כי שכנע את הצעיר להצטרף אליו לנסיעה למקום מגוריו. הוא הוביל אותו לשטח צפונית לכפר סיניריה שם הרג אותו והסתיר את גופתו בבור מים. לדבריו המניע לרצח היה לסחור בגופת החייל במטרה להביא לשחרור אחיו נור אלדין עאמר פעיל פתח/תנט'ים הכלוא בישראל מאז 2003 בגין מעורבותו במספר פיגועים (שירות הביטחון הכללי, 21 בספטמבר 2013).  החייל הרוג הינו תומר חזן, בן 20 מבת ים, ששירת בחיל האוויר ועבד במסעדה בשעות הפנאי.
• על פי דו"ח שירות הביטחון הכללי ניכרת לאחרונה עלייה בכוונות ארגוני הטרור הפלסטינים לבצע פיגועי חטיפה של ישראלים ביהודה ושומרון ובישראל ולהשתמש בהם כ"קלפי מיקוח" לשחרור אסירים השוהים בישראל. מגמת העלייה נחשפה בשורת סיכולים של פעילות חוליות טרור ביהודה ושומרון, שפעיליהן הודו שהתכוונו לבצע חטיפות. לדברי הדו"ח הפעילות מאוכוונת על ידי גורמי חוץ או אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל (שירות הביטחון הכללי, ספטמבר 2013).

חייל צה"ל נהרג ע"י צלף פלסטיני בחברון

• חייל צה"ל נהרג ב-22 בספטמבר 2013 בשעות הערב כאשר צלף פלסטיני ירה כדור לעבר כוח צה"ל, שעסק בפעילות אבטחה בחברון. ההרוג הוא סמל ראשון גבריאל (גל) קובי בן 20 מטירת הכרמל. הירי בוצע משכונת ג'בל ג'והר הסמוכה לישוב היהודי בחברון. בעקבות הירי פעל צה"ל בשכונה כדי ללכוד את מבצעי הירי (דובר צה"ל, 22 בספטמבר 2013). בעקבות פעילות צה"ל יידו פלסטינים אבנים והשליכו בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון הישראליים, שהשיבו בירי כדורי גומי וגז מדמיע (אלחיאת אלג'דידה, 24 בספטמבר 2013).

מימין: האזור בו בוצע פיגוע הירי בחברון (ירח ראפ - סוכנות תצפית, 22 בספטמבר 2013). משמאל: צעירים פלסטינים מתעמתים עם כוחות צה"ל בחברון (ופא, 27 בספטמבר 2013)

• ברשתות החברתיות התפרסם כרוז לפיו גדודי חללי אלאקצא, הזרוע הצבאית של פתח עומדת מאחורי ביצוע הירי. אמינות הדיווח איננה ברורה באשר ההודעה לא התפרסמה באתרים הרשמיים של פתח והזרוע הצבאית שלה. יחד עם זאת פרסמה הזרוע הצבאית של פתח הודעה לפיה היא מברכת על הפיגוע ורואה בו "תגובה טבעית לפשעי הכיבוש" בהודעה קוראת הזרוע לאחדות לאומית ולהמשך הפגיעה בחיילי צה"ל ובמתנחלים (דף הפייסבוק של הזרוע הצבאית של פתח).

כרוז בו קיבלו גדודי חללי אלאקצא, הזרוע הצבאית של פתח, אחריות לפיגוע הירי בחברון (22 בספטמבר 2013, סוכנות הידיעות ONA)

תגובות פלסטיניות

• בכירי הרשות הפלסטינית לא הגיבו פומבית ובאופן רשמי לפיגועי ההרג. גם כלי התקשורת הפלסטינים מיעטו להתייחס אליהם. בנאום, שנשא אבו מאזן, בפני מנהיגי הקהילה היהודית בניו יורק התייחס לנושא כאשר הופנתה אליו שאלה. אבו מאזן ציין בתשובה לשאלה, כי החיילים נהרגו באזורי C, שישראל שולטת בהם, ולא באזורים הנמצאים בשליטת מנגנוני הביטחון הפלסטינים. הוא הוסיף, כי הם מגנים את ההרג ומוקיעים אותו  בדיוק כפי שהם דורשים מהישראלים להוקיע הרג ארבעה פלסטינים במחנה הפליטים קלנדיא (ופא, 24 בספטמבר 2013).
• ריאצ' אלמאלכי, שר החוץ של הרשות הפלסטינית, אמר כי במידה והממשל האמריקאי ידרוש מהנהגת הרשות הפלסטינית לגנות את הפיגועים האחרונים אזי להנהגת הרשות יש עמדה ברורה בעניין. הוא הדגיש את "התוקפנות" הישראלית כלפי התושבים הפלסטינים בדגש על מה שכינה הרג פלסטינים במחנות הפליטים קלנדיה וג'נין, ואת המשך הבנייה בהתנחלויות (רדיו קול פלסטין, 23 בספטמבר 2013).

פעילות אלימה ביהודה ושומרון

• ביהודה ושומרון נמשכו האירועים האלימים הפלסטינים במסגרת מה שמכונה "ההתנגדות העממית". במסגרת זאת יודו עשרות רבות של אבנים לעבר כלי רכב ישראליים, כוחות ביטחון ואזרחים ישראליים והושלכו בקבוקי תבערה. במקביל, נמשכו עימותים וחיכוכים אלימים בין פלסטינים לבין כוחות הביטחון הישראלים במסגרת ההפגנות והמחאות השבועיות.
• להלן מספר אירועים בולטים:

• ב-20 בספטמבר 2013 התקהלו עשרות מפגינים פלסטינים, פעילי שמאל זרים ודיפלומטים סמוך לישוב חמדת בבקעת הירדן. המפגינים, שהיו מצוידים באוהלים, ניסו להקים מאחז במקום. המפגינים יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראליים, שהגיעו למקום כדי לפזר את ההפגנה (סוכנות תצפית, 20 בספטמבר 2013). במהלך פינוי המשתתפים תיעדה סוכנות הידיעות רויטרס עימות בין דיפלומטית מצרפת לבין כוחות הביטחון הישראליים במהלכו תקפה הדיפלומטית שוטר משמר הגבול. על-פי דיווח תקשורתי הגישה ישראל תלונה בנושא ובעקבותיה סוכם, כי הדיפלומטית, העובדת כנספחת תרבות בקונסוליה הצרפתית בירושלים, תעזוב את ישראל עד סוף שנה זו (ישראל היום, 21 בספטמבר 2013).

• ב-24 בספטמבר 2013 התקהלו כמה מאות פלסטינים סמוך לשער שכם, במזרח ירושלים. המפגינים, שחלקם הניפו דגלי אש"ף, יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראליים (סוכנות תצפית, 24 בספטמבר 2013). הפגנות דומות היו באותו יום גם בשכונת ראס אלעמוד, עיסאויה והרובע המוסלמי בעיר העתיקה (24 בספטמבר 2013, ynet). על רקע האירועים בירושלים אמר חאתם עבד אלקאדר הממונה על תיק ירושלים בתנועת פתח, כי "מתקיימת מלחמה בירושלים שסופה עדיין לא נראה באופק" (קול פלסטין, 25 בספטמבר 2013).

• ב-27 בספטמבר 2013 צוין יום השנה לפרוץ האנתיפאדה השנייה במקומות שונים ביהודה ושומרון. למרות הקריאות ברחוב הפלסטיני לקיים מפגני מחאה ביום זה היו האירועים מצומצמים יחסית ולא נרשמו תקריות חריגות. 

המצב במעברים

• ב-28 בספטמבר 2013 נפתח מעבר רפיח לתנועת נוסעים, לאחר שהיה סגור במשך שמונה ימים. המעבר נפתח מידי יום למספר שעות מוגבל. איהאב אלע'צין, דובר ממשל חמאס, אמר כי המדובר בצעד תקשורתי מצרי ולא פעילות רצינית שתסיים את המשבר (אלקדס, 28 בספטמבר 2013).
• למרות הפתיחה העבודה מתנהלת במעבר באיטיות וכמות היוצאים והנכנסים היא מוגבלת. על רקע זה ניסו ב-29 בספטמבר 2013  כמה מאות סטודנטים פלסטינים, הלומדים מחוץ לרצועת עזה, לפרוץ את הצד הפלסטיני של מעבר רפיח ולעבור לצד השער המצרי. כוחות ביטחון פלסטינים מנעו מעברם לשער המצרי (סוכנות אנטוליה, 29 בספטמבר 2013).

• נוכח השיבושים הקשים בפעילות מעבר רפיח נשקלות בחמאס דרכים להביא להפעלתו המלאה. יוסף רזקה, היועץ המדיני של אסמאעיל הניה, אמר כי ממשל חמאס רוצה להגיע להסכם כלל פלסטיני חדש לניהול המעבר אך לא על בסיס ההסכם, שנחתם בשנת 2005 (אלרסאלה.נט, 21 בספטמבר 2013). איהאב אלע'צין, דובר וראש לשכת ההסברה של ממשל חמאס, הביע את הסכמתו העקרונית של הממשל לבחון כל מכניזם חדש, שיביא לפתיחתו הסדירה של המעבר. אולם, בתנאי שהוא לא יכלול דריסת רגל ישראלית במעבר (סמא, 26 בספטמבר 2013).
• הפעילות המצרית נגד המנהרות ממשיכה לגרום למחסור ברצועת עזה בסחורות, בדלק ובאספקה נוספת. מחמד אלפרא, שר השלטון המקומי בממשל חמאס דיווח, כי נוצר מחסור במי שתייה בשל המחסור בדלק הנחוץ להפעלת משאבות המים. הוא קרא לארגוני זכויות אדם לספק את הדלק הדרוש להפעלת משאבות המים על מנת לספק מים לבתי התושבים (צפא, 17 בספטמבר 2013).
• על מנת להקל על המחסור החליטה ממשלת ישראל, זו הפעם הראשונה מאז תפיסת השלטון ע"י חמאס (יוני 2007) לאשר הכנסת חומרי בניין לסקטור הפרטי (350 משאיות בשבוע). זאת,  במטרה להגדיל את מעגל התעסוקה ולחזק את פעילות הסקטור הפרטי. כמו כן ניתן  אישור להגדלת כמות הדלק הנכנס לרצועה שנועד להגברת תפוקת החשמל העצמית בעזה (17 בספטמבר 2013, nrg).
• ג'מאל אלחצ'רי, ראש הועדה העממית להסרת המצור מעל רצועת עזה, אמר בתגובה להחלטה הישראלית, כי הכנסת חומרי הבנייה למגזר הפרטי ובאופן מוגבל דרך מעבר כרם שלום אינה מספיקה לקיום הפרויקטים ברצועת עזה. עוד אמר, כי חומרים אלה, המועברים דרך כרם שלום, יכסו רק 20% מהפרויקטים כך, שהדבר לא ימנע משבר בענף (מען, 22 בספטמבר 2013).

מימין: הכנסת חומרי בנייה לרצועה דרך מעבר כרם שלום (ופא, 23 בספטמבר 2013). משמאל: שוטר משטרת חמאס מנתב את כניסת הסחורות והמשאיות דרך מעבר כרם שלום (קדסנט, 23 בספטמבר 2013)

יחסי חמאס מצרים

• מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר כי תנועת חמאס פועלת על מנת לטפל במשבר הנוכחי עם מצרים באמצעות מספר צעדים שהיא נקטה (דף הפייסבוק של מוסא אבו מרזוק):

• מתן הוראה לאחראי הוקף בעזה לפקח על תכני המטיפים הדתיים ואיסור על התבטאויות במסגדים בנושא מצרים .
• איסור קיום הפגנות וצעדות תמיכה בתנועת האחים המוסלמים.
• פעילות מול ערוץ אלאקצאשלא יפרסם ידיעות בנושא מצרים.
• פריסת כוחות מנגנוני הביטחון של חמאס לאורך הגבול עם מצרים כדי לשלוט על הנעשה בגבול .

צעדות ומפגנים ברצועת עזה

• ארגוני הטרור, בראשם חמאס, מרבים לאחרונה לקיים צעדות ומפגני כוח ברחבי רצועת עזה כדי להעביר מסרים מרתיעים, בעיקר כלפי ישראל. להלן פירוט המפגנים הצבאיים שנערכו לאחרונה ברצועה :

• 28 בספטמבר 2013- ועדות ההתנגדות העממית ערכו בעיר עזה מפגן צבאי לציון 14 שנים להקמת הארגון (אתר קאום, 28 בספטמבר 2013).
• 26 בספטמבר 2013- תנועת חמאס ערכה צעדה המונית בעזה. אבו עבידה דובר הזרוע הצבאית של חמאס אמר, כי גדודי עז אלדין אלקסאם מוכנים לכל עימות ותוקפנות (אלרסאלה.נט, 26 בספטמבר 2013).
• 25 בספטמבר 2013- מנגנוני  הביטחון של חמאס ערכו בעיר עזה מפגן צבאי במסגרת היערכותם לקראת אפשרות לתקיפה ישראלית ברצועה (פלסטין אלא'ן, 25 בספטמבר 2013).
• 24  בספטמבר 2013-  התקיימה צעדה, שיזמה תנועת חמאס, במחאה על מה שכינתה פעולות ישראל נגד מסגד אלאקצא וירושלים (צפא, 24 בספטמבר 2013).  כמו כן התקיימה צעדת תמיכה במסגד אלאקצא של ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין במחנה הפליטים ג'באליא, שבצפון הרצועה (פאל טודיי, 24 בספטמבר 2013).
• 21 בספטמבר 2013- חמאס קיימה מפגן צבאי במחנה הפליטים אלשאטי בהשתתפות ראש ממשל חמאס אסמאעיל הניה. במהלך המפגן, בו השתתפו גם ילדים הוצגו משגרי רקטות (פלסטין אלא'ן, 21 בספטמבר 2013).

• 20 בספטמבר 2013- חמאס קיימה מפגן צבאי ברפיח. במהלך המפגן הובעה במרומז תמיכה בתנועת האחים המוסלמים במצרים. על רקע זה הזהיר מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מפני התנהגות פרובוקטיבית נגד הצבא המצרי ומהמשך התערבות בענייניה הפנימיים של מצרים (פאלפרס, 20 בספטמבר 2013).

הפגנות מחאה סמוך לגדר הביטחון

• כמה עשרות צעירים פלסטינים קיימו ביום שישי (27 בספטמבר 2013) פעילות מחאה סמוך לגדר הביטחון, על גבול ישראל רצועת עזה, באזור נחל עוז. הצעירים התקרבו לגדר ויידו אבנים לעבר כוחות צה"ל. המשתתפים יצאו מהעיר עזה בעקבות קריאה שהופצה באמצעות הרשתות החברתיות של גוף המכנה עצמו "קואליציית נערי האנתיפאדה" לציון יום השנה לפרוץ האנתיפאדה השנייה (פלסטין אלא'ן, 27 בספטמבר 2013).

צעירים פלסטינים מתעמתים עם כוחות צה"ל סמוך לגדר הביטחון באזור נחל עוז (פלסטין אלא'ן, 27 בספטמבר 2013)

התקרבות בין החזית העממית לשחרור פלסטין לבין איראן

• על פי כתבה, שפורסמה באתר אלמוניטור, חידשה איראן את הסיוע הכספי והלוגיסטי לחזית העממית לשחרור פלסטין. על-פי הכתבה חודש הסיוע בעקבות מספר מפגשים, שערכו ראשי החזית "בחוץ" עם גורמים איראניים בבירות, דמשק וטהראן בחסות חזבאללה. דובר החזית העממית אבו ג'מאל גם אמר, כי אנשיו עוברים אימונים בסוריה ובלבנון על ידי מדריכים מחזבאללה ואולי גם איראן. על פי הכתבה על רקע חידוש הסיוע תחול בקרוב עלייה משמעותית בכוחה של הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין. בכתבה נאמר, כי  גורמי החזית העממית לשחרור פלסטין ברצועת עזה ממשיכים להפגין את אהדתם לממשל אסד ולחזבאללה ומנסים לשגר רקטות לעבר ישראל  (אלמוניטור, 17 בספטמבר 2013). 

המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית

• בנאום שנשא בפני משתפי כינוס המדינות התורמות, ציין  מזכיר המדינה האמריקאי ג'והן קרי, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הסכימו לאחרונה להאיץ את קצב סבבי שיחות המשא ומתן ולהגביר את ההשתתפות האמריקאית במו"מ לגישור בין הצדדים. בנאומו שב קרי והדגיש את הסיכונים שבהמשך הסטאטוס קוו לרבות האפשרות לעימות אלים נוסף ולפגיעה במעמד הרשות הפלסטינית. בנוסף קרא קרי לקהילה הבינלאומית לסייע לרשות בהתמודדותה עם בעיותיה התקציביות ושיבח את ישראל על נכונותה להרחיב את מגוון וכמות הסחורות הנכנסות לרצועת עזה, על הסכמתה להקל על מעבר פלסטינים בגשר אלנבי ולהגדיל את מכסת אישורי העבודה לפלסטינים מיהודה ושומרון.

התבטאויות אבו מאזן בעצרת האו"ם ובשוליה

• אבו מאזן, השוהה בניו יורק בעצרת האו"ם, קיים סדרה של פגישות מדיניות עם נשיא ארה"ב ברק אובמה ומזכיר המדינה ג'והן קרי. כמו כן נועד עם  נציבת החוץ של האיחוד האירופאי קתרין אשטון,  ועם כמה ממנהיגי הקהילה היהודית בארה"ב. בכל מפגשיו התייחס אבו מאזן לנושא המשא ומתן עם ישראל.
• ב-25 בספטמבר 2013 נועד אבו מאזן עם נשיא ארה"ב ברק אובמה. במסיבת עיתונאים, שערך בסיום הפגישה, אמר כי ישראל מנסה לשבש את התהליך המדיני ולפגוע במשא ומתן באמצעות פעולותיה בירושלים (ופא, 25 בספטמבר 2013).  בנאום שנשא הנשיא אובמה בעצרת האו"ם, הוא הדגיש את מחויבותו לקדם את תהליך השלום בהתבסס על פיתרון של שתי מדינות אך יחד עם זאת הוא אישר את תמיכת ארה"ב בדבר אופייה היהודי של מדינת ישראל. ריאצ' אלמאלכי, שר החוץ ברשות הפלסטינית, מתח ביקורת על דברי אובמה באומרו,  כי הפלסטינים לעולם לא יקבלו את רעיון יהדותה של מדינת ישראל (רדיו קול פלסטין, 25 בספטמבר 2013).

• בנאום שנשא אבו מאזן בעצרת האו"ם אמר כי מטרת המשא ומתן לשלום היא לבטל את מה שכינה "העוול ההיסטורי", שנעשה לעם הפלסטיני, ולהגיע לשלום בר קיימא שמשמעותו מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית. מדינה זו לדבריו,  תחיה בשלום ובביטחון עם מדינת ישראל.  הוא גם קרא ל"פיתרון צודק ומוסכם" של בעיית הפליטים על פי החלטת האו"ם 194. אבו מאזן הביע התנגדות לכל הסכם זמני או הסדר ביניים, שכן לדבריו הכוונה היא להגיע להסכם כולל, שייתן מענה על כל הבעיות. אבו מאזן פרט בנאומו את פעילות המתנחלים נגד הפלסטינים ואת הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון מול מה שכינה "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" של העם הפלסטיני (הטלוויזיה הפלסטינית הממסדית, 26 בספטמבר 2013^)[3].

פיגוע הרג בקניון בקניה ע"י ארגון המזוהה עם אלקאעדה

• ב-21 בספטמבר 2013 תקפו כמה עשרות מחבלים מרכז קניות סואן בניירובי, בירת קניה. המחבלים, שהשתייכו לארגון הסומאלי האסלאמי אלשבאב, המזוהה עם אלקאעדה,  קראו טרם התקיפה למוסלמים, ששהו בקניון לעזוב את המקום. המחבלים התבצרו בקניון במשך כיומיים, הרגו למעלה משישים בני אדם ופצעו למעלה ממאתיים והחזיקו בבני ערובה רבים. לאחר כיומיים פרצו כוחות הביטחון הקנייתים למרכז הקניות ושיחררו את בני הערובה.
• אחמד עבדי ע'ודאני, העומד בראש הארגון הסומאלי אלשבאב, אמר, כי הפיגוע נועד להזהיר את מי שתמכו ב"פלישת קניה לסומליה". לדבריו עוד ישפך דם רב אם קניה לא תסיג את חייליה מסומליה. ארגון אלשבאב, שקיבל את האחריות לפיגוע הוקם בשנת 2006 ומהווה הארגון החמוש הגדול ביותר בסומליה. על פי ההערכות הוא מונה כ-7,000-6,000 פעילים. הארגון דוגל בהקמת ח'ליפות אסלאמית ב"סומליה הגדולה" הכוללת את ג'בוטי וחלקים מאתיופיה ומקניה. הארגון השתלט על שטחים נרחבים בסומליה כולל הבירה מוגדישו. הארגון הוכרז בשנת 2008 ע"י ארה"ב כארגון טרור.

סוכן מודיעין איראני נעצר בישראל^[4]

• שירות הביטחון הכללי עצר ב-11 בספטמבר 2013 בנמל התעופה בן גוריון, איש עסקים, אזרח בלגי ממוצא איראני, שנשלח ככל הנראה על ידי האיראנים להקים תשתית לפעילות מודיעינית איראנית בישראל. העצור, עלי מנצורי,  גויס על ידי משמרות המהפכה באיראן ונשלח לישראל, תחת זהות של איש עסקים בלגי בשם אלכס מנס. מפעיליו הורו לו להקים בישראל חברות עסקיות שיוכלו לשמש בסיס לפעילות חשאית של האיראנים נגד אינטרסים ישראליים ומערביים.  בתמורה הובטח לו סכום של מיליון דולרים. במסגרת פעילותו הספיק לקיים שלושה ביקורים בישראל, תוך שימוש בזהותו הבלגית, במהלכם ניסה לפתח קשרים עסקיים ולחתום על חוזים עם בעלי עסקים בתל אביב.
• עלי מנצורי נולד בשנת 1958 באיראן. בחקירתו סיפר, כי הוא חי באיראן עם משפחתו עד שנת 1980 אז עבר להתגורר בתורכיה בה שהה עד שנת 1997. בשנה זו קיבל ויזה המאפשרת לו להתגורר בבלגיה בשל פעילותו העסקית. בשנת 2006 קיבל אזרחות בלגית, לאחר שנישא לאזרחית מקומית, ממנה התגרש בהמשך. באותה שנה החליף את שמו לאלכס מנס כדי לטשטש את זהותו האיראנית. בשנת 2007 שב לאיראן ופעל להרחבת פעילותו העסקית באיראן, בלגיה ותורכיה. במהלך השנים התגורר לסירוגין באיראן, תורכיה ובלגיה ונישא בשנית, הפעם לאזרחית איראן.
• לדבריו נוהלו עימו לאורך השנים מגעים מצד גורמים שונים במנגנוני השלטון האיראני. בראשית שנת 2012 הוא קיבל, לדבריו, הצעה מפורשת לפעול מטעמם נגד מדינת ישראל. הוא הונחה על ידי מפעיליו להקים תשתית עסקית בישראל שתספק מסווה לפעילות המודיעין האיראני ולשמש את הגורמים האיראניים לצרכים שונים. לצורך זה הוטל עליו לבקר בישראל לקשור קשרים עסקיים ולהקים חוזים, שיאפשרו לו פעילות עסקית ממושכת. הובטחו לו סכומי כסף גבוהים למימון פעילותו. בהתאם להנחיות מפעיליו, במגעיו בישראל הוא עשה שימוש בכיסוי עסקי של מסחר ושיווק חלונות וקירוי לחנויות ומסעדות. הוא הקפיד להציג עצמו כאיש עסקים בלגי תוך שהוא נתמך באתרי אינטרנט ופייסבוק שהציגו את הפעילות העסקית שלו לכאורה.
• עלי מנצורי ביקר בישראל פעמיים בשליחות מפעיליו, ביולי 2012 ובינואר 2013 . ביקורו האחרון החל ב-6 בספטמבר והסתיים, עם מעצרו, ב-11 בספטמבר 2013. בעת מעצרו נתפסו אצלו צילומים של אתרים שונים בישראל בין השאר בניין שגרירות ארה"ב בתל אביב. הפעלתו של מנצורי בוצעה על ידי היחידה למבצעים מיוחדים של כוח קדס אשר בראשה עומדים חאמד עבדאללהי ומג'יד עלאוי^[5].

ראג'י אלצוראני העומד בראש ארגון PCHR  נבחר לקבל את "פרס הנובל האלטרנטיבי"

• ב-26 בספטמבר 2013 הוחלט להעניק את הפרס RighLive hoodהמוכר גם בשם "פרס הנובל האלטרנטיבי^[6]" לעו"ד ראג'י אלצוראני, מנהל המרכז הפלסטיני לזכויות אדם בעזה (PCHR). זאת, לאור, מה שכונה, פעילותו בתחום זכויות האדם. טקס קבלת הפרס ייערך ב-2 בדצמבר 2013 בפרלמנט השבדי בשטוקהולם, בירת שבדיה. אלצוראני הינו הפלסטיני הראשון המקבל פרס זה. אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס, ברך את  אלצוראני על זכייתו (פלסטין אלא'ן, 28 בספטמבר 2013).
• ראג'י מוסא אלצוראני עומד בראש ארגון PCHR, ארגון חברה אזרחית פלסטיני אנטי-ישראלי, הפועל ברצועת עזה, הנהנה מיוקרה ומוניטין בקרב ארגוני זכויות האדם ברחבי העולם. למרות הדימוי המהוגן שלו, ולמרות מחויבותו המוצהרת לזכויות האדם ולדמוקרטיה, PCHR הינו שותף למתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל, שבבסיסה החתירה לחיסולה כמדינת הלאום של העם היהודי וממלא תפקיד מרכזי במערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל. הארגון מרבה להכפיש את ישראל בתארו אותה כמדינת "אפרטהייד" המבצעת "טיהור אתני" ו"פשעי מלחמה" לעומת הימנעות מוחלטת מגינוי הטרור המתבצע ע"י הארגונים הפלסטינים (למשל, אי גינוי פעולות כמו ירי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסיה בישראל המהווה "פשע מלחמה"). סמכות השיפוט האוניברסאלית נתפסת על ידי PCHR כאמצעי חשוב להכפשת ישראל, להטרדה משפטית של בכיריה ולפגיעה ביכולתם של כוחות הביטחון שלה לנהל מאבק אפקטיבי נגד ארגוני הטרור ובמרכזם חמאס^[7].

לוגו של הפרס (אתר המרכז הפלסטיני לזכויות אדם בעזה, 26 בספטמבר 2013)