ממצאי ניתוח שמות המחבלים ההרוגים במבצע "עמוד ענן" ובחינת היחס בינם לבין אזרחים בלתי מעורבים, שנהרגו בשוגג*

אחמד סעיד  ח'ליל אלג'עברי

אחמד סעיד ח'ליל אלג'עברי


כללי

עיקרי הממצאים

1.    לקט מידע זה מפרט תוצאות בדיקה של שמות הפלסטינים, שנהרגו במבצע "עמוד ענן", מחבלים ואזרחים בלתי מעורבים. הניתוח מסתמך על מגוון מקורות (פלסטינים וישראלים) ובהם רשימות הרוגים של משרד הבריאות של ממשל חמאס, שהתפרסמו במהלך המבצע, אתרי אינטרנט ופורומים של ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה, ומידע נוסף מכלי תקשורת פלסטינים. כהשלמה או כאימות לממצאי הבדיקה הסתייענו במידע, שמקורו במערכת הביטחון הישראלית.

2.    באשר למספר הכולל של ההרוגים הפלסטינים במבצע קיימים סתירות ואי דיוקים בפרסומים הפלסטינים. על סמך ממצאי בדיקתנו הגענו למסקנה, כי כתוצאה מהמבצע נהרגו 178 פלסטינים, כולל כאלו, שמתו מפצעיהם לאחר המבצע. מספר זה הינו מכסימאלי משום שיש לקחת בחשבון, שמספר ההרוגים "נופח" ע"י ממשל חמאס, בין השאר באמצעות הוספות שמות אזרחים, שמתו מוות טבעי במהלך המבצע ולאחריו[1].

3.    מתוך שמות 178 ההרוגים זוהו על ידינו 169 שמות כמחבלים או כאזרחים בלתי מעורבים  תשעה שמות נוספים הינם של גברים, שלא ניתן לזהותם כמחבלים או כבלתי מעורבים, אשר נסיבות מותם אינם ברורים לנו בשלב זה). מתוך 169 ההרוגים המזוהים101 (כ- 60%) הינם פעילי טרור   ו-68 (כ-40%) הינם אזרחים בלתי מעורבים. אזרחים אלו נפגעו בשוגג בעת ההתקפות צה"ל על תשתיות טרור, שמוקמו ע"י ארגוני הטרור במתכוון בקרב ריכוזי אוכלוסיה, תוך שימוש באזרחים כב"מגן אנושי".

4.    להלן התפלגות ארגונית של 101 פעילי הטרור, שזוהו על ידינו:

א.   71 פעילי חמאס.

ב.   17 פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין.

ג.    פעילי ועדות ההתנגדות העממית.

ד.   פעילי פתח.

ה.   פעילי צבא האסלאם.

ו.    פעיל מהחזית העממית לשחרור פלסטין.

ז.    פעיל התארגנות סלפית- ג'האדית ברצועה.

5.    בקרב המחבלים ההרוגים נכלליםבכירים במנגנון הצבאי-טרוריסטי של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין. הבכיר והחשוב שבהם הינואחמד אלג'עברי, המפקד בפועל של הכוחות הצבאיים של חמאס ברצועה, שנהרג (יחד עם עוזרו) בפתיחת מבצע "עמוד ענן". בקרב ההרוגים בולטיםמפקדים בכירים ופעילי שטח במערכי שיגור הרקטות של חמאס ושל הג'האד האסלאמי בפלסטין, שנהרגו בסיכולים ממוקדים ובתקיפות צה"ל על תשתיות אחסון ושיגור הרקטות. מותם של הפעילים הללו מהווה מרכיב חשוב בפגיעה הקשה, שנגרמה למערכי שיגור הרקטות של ארגוני הטרור ברצועה במבצע "עמוד ענן".

תופעת "הזהות הכפולה" ומשמעותה

6.    אחת התופעות, שבלטו בבדיקת שמות המחבלים ההרוגים, הייתה ה"זהות הכפולה" של פעילי מנגנוני הביטחון של ממשל חמאס, אשר השתייכו לחמאס ולארגוני טרור נוספים:

א.   במהלך המבצע נהרגו 25 אנשי מנגנוני הביטחון של ממשל חמאס[2]. כל 25 השמות אותרוכפעילים בעלי "זהות כפולה", מתוכם 23, שהיו פעילים בגדודי עז אלדין אלקסאם ושני פעילי ועדות ההתנגדות העממית. ממצאים אלו מעידים על היקפה הנרחב של תופעה "הזהות הכפולה" ומחייבת לדעתנו התייחסותלפעילי המנגנונים כאל מחבלים לכל דבר (כזכור הוצגו אנשי מנגנוני הביטחון בדו"ח גולדסטון כאזרחים ולא כפעילי טרור).

ב.   חמישה פעילי ארגוני טרור, שנהרגו, שירתו גם במערך התקשורת וההסברה של הג'האד האסלאמי בפלסטין (3) וחמאס (2). מערך אשר משולב במערך הטרוריסטי של ארגוני הטרור הללו ומשרת אותו.

ג.    שני מחבלים הרוגים, פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם, שימשו גם כאנשי דת ברצועה (מואזין ומטיף).

השוואת יחס ההרוגים מעורבים/בלתי מעורבים למבצע "עופרת יצוקה"[3]

7.    לאחר מבצע "עופרת יצוקה" נערכה בישראל בדיקה מקיפה של ההרוגים הפלסטינים.  הבדיקה הסתמכה על מידע מודיעיני, שהוצלב עם פרסומים בכלי התקשורת הפלסטיניים. למרות, שהמידע המודיעיני המתייחס להרוגים לא היה מושלם, ממצאי הבדיקה נתנו תמונת מצב סבירה אודות מספר ההרוגים וזהותם.

8. על פי ממצאי הבדיקה הישראלית, נהרגו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" 1,166 בני אדם. מקרב ההרוגים 609 היו פעילי טרור, שהשתייכו לזרוע הצבאית של חמאס ולמנגנוני הביטחון שלה. למספר זה הוספו כ-100 פעילים מעורבי לחימה מארגוני טרור אחרים, כך שהמספר הכולל של פעילי טרור מעורבי לחימה עמד על 709. מתוך 709 פעילי טרור מעורבי לחימה, 232 פעילים גם השתייכו למנגנוני ביטחון הפנים של חמאס; וזאת על פי רשימה שמית, שפרסמה משטרת ממשל חמאס (אתר המשטרה הפלסטינית). ההרוגים, שלא הוגדרו בבדיקה כפעילי טרור מעורבי לחימה (457) היו אזרחים בלתי מעורבים שנפגעו בשוגג (רובם), או כאלו שלא ניתן היה לקבוע את זהותם (מיעוטם).

9. ממצאי הבדיקה לאחר מבצע "עופרת יצוקה: הצביעו איפא, כי לפחות כ-60% מכלל ההרוגים במבצע "עופרת יצוקה" היו פעילי המערך הצבאי והביטחוני של חמאס, שהיה מעורב בלחימה נגד צה"ל. יחס זה, הזהה ליחס שבמבצע "עמוד ענן"  היה שונה מהותית מנתוני ארגוני זכויות האדם הפלסטינים (שאת ממצאיהם אימץ בשעתו דו"ח גולדסטון). לפי אותם נתונים רק אחד מכל חמישה הרוגים היה "לוחם", קרי – רק כ-20% מכלל ההרוגים היו פעילי טרור מעורבי לחימה.

10. היחס בין הרוגים מקרב פעילי הטרור לבין האזרחים בזירה העזתית צפופת האוכלוסין אושש במידה רבה את טענת ישראל ביחס למאמץ השיטתי, שעשה צה"ל, לצמצום הפגיעה באזרחים פלסטיניים, שבקרב מקומות מגוריהם התנהלה הלחימה, ושבהם השתמשו ארגוני הטרור במכוון כב"מגן אנושי" (הדבר בולט עוד יותר בהשוואת הזירה העזתית לזירות לחימה אחרות של צבאות אחרים). הוא גם סייע להפריך את קביעתו של גולדסטון בדו"ח – ממנה חזר בו מאוחר יותר לפיה ישראל פגעה בכוונה באוכלוסיית רצועת עזה.

הערות מתודולוגיות

11. בבדיקת שמות הפלסטינים, שנהרגו במבצע "עמוד ענן", נתקלנו בקשיים מתודולוגיים, שמקורם בראש ובראשונה באי דיוקים ברשימות שפורסמו (שמות כפולים, שמות שהוכנסו בטעות, שמות אנשים שלא מתו בקרבות, וכו') ובהימנעות (לדעתנו מכוונת) של ארגוני הטרור מלפרסם מידע מוסמך אודות המספרים הכוללים של המחבלים, שנהרגו במבצע. גורמי ממשל חמאס, ובמרכזם משרד הבריאות, פרסמו רשימות הרוגים, שבהן נכללו מחבלים יחד עם אזרחים בלתי מעורבים מבלי לציין את זהותם של ההרוגים. דפוס מניפולטיבי זה של פרסום שמות פלסטינים שנהרגו, ללא אבחנה בין מחבלים לאזרחים, מוכר לנו היטב מהעבר והוא נועד ליצור דימוי של פגיעות רבות בקרב האזרחים על מנת לנגח את ישראל.

12. כבסיס לבדיקה הסתייענו ברשימה של 162 ההרוגים, שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני ברצועה בעיתון פלסטין ב-22 בנובמבר, על אף הבעייתיות שבה[4]. לרשימת בסיס זאת הוספנו שמות הרוגים, שהופיעו ברשימה נוספת של משרד הבריאות, על אף החשדות הקיימים לגבי זהותם ונסיבות מותם של כמה מהאנשים, שנוספו לרשימת הבסיס. לאחר הורדת כמה שמות כפולים או שמות, שלהערכתנו מותם לא נגרם כתוצאה מפעולות צה"ל אנו סבורים כי סה"כ הרוגי המבצע, מחבלים ואזרחים, הינו כ-178 בני אדם[5].

13. ארגוני הטרור פרסמו נתונים חלקיים המפחיתים (לדעתנו במכוון) את מספרי המחבלים ההרוגים במהלך המבצע: כך למשל, גדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס פרסמה רשימה שמית של 25 מחבלים שנהרגו (מתוך 71 הרוגי חמאס שאיתרנו); הג'האד האסלאמי בפלסטין פרסם שמות של 11 הרוגים (כשני שליש מ- 17 הרוגי הארגון, שזוהו על ידנו). מחמוד אלזהאר, מבכירי חמאס התבטא (רסאלה.נט), כי במהלך הלחימה נהרגו כ-30 מחבלים ("שהידים") מתוך 170 הרוגים (פחות משליש ממספר הרוגי המחבלים בפועל).

14. המעטת מספר המחבלים, שנהרגו וההתייחסות למחבלים שנהרגו כאל "פלסטינים הרוגים", תוך יצירת דימוי של אזרחים רבים שנהרגו, הינן תופעות המוכרות לנו מהעבר, כולל ממבצע "עופרת יצוקה". המניפולציות במספרי ההרוגים נועדו מחד גיסא, שלא לפגוע ב"נראטיב הניצחון" של חמאס ושאר ארגוני הטרור, ומאידך לאפשר הכפשת ישראל ע"י הצגתה כמי שפוגעת באזרחים פלסטינים בפני דעת הקהל ופורומים בינלאומיים (משפטיים, מדיניים ותעמולתיים).


מקורות

15. לשם זיהוי המחבלים ההרוגים הסתייענו באתרי אינטרנט ופורומים של חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין ושאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה. כמו כן בוצעה בדיקה ברשתות החברתיות, שבהן נעשה שימוש ע"י ארגוני הטרור. כהשלמה ולעיתים גם כתוספת לממצאי הבדיקה מהמקורות הפלסטינים הסתייענו במידע, שמקורו במערכת הביטחון הישראלית.

16. הבדיקה השמית באתרים ובפורומים של ארגוני הטרור הניבה מידע רב ומגוון אודות המחבלים שנהרגו, מהארגונים השונים, כולל צילומים של מרבית פעילי הטרור שנהרגו (73).

נספחים

17.      רצ"ב שלושה נספחים, אשר שימשו בסיס למסקנות הבדיקה, כפי שפורטו לעיל;

א.  נספח א': טבלה שמית ובה מידע אודות ההרוגים במבצע, בחתך של מחבלים ובלתי מעורבים, על בסיס רשימות משרד הבריאות הפלסטיני, שבהן שולבו ממצאי בדיקותינו.

ב.  נספח ב': צילומי 73 מחבלים הרוגים, בחתך ארגוני, על בסיס בדיקות באתרים ובפורומים של ארגוני הטרור (מתוך שמות של 101 מחבלים הרוגים שאיתרנו).

ג.   נספח ג': רשימת בסיס של 162 שמות ההרוגים (בערבית), שפרסם משרד הבריאות של ממשל חמאס ב-22 בנובמבר 2012. לרשימה זאת נוספו, כאמור, שמות נוספים הן מתוך רשימה נוספת, שפרסם משרד הבריאות של ממשל חמאס, והן שמות מחבלים הרוגים, אשר לא נכללו ברשימות משרד הבריאות.

להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן

* הבדיקה נכונה ל-5 בדצמבר 2012. בממצאי הבדיקה עשויים לחול שינויים, להערכתנו לא משמעותיים. זאת, למשל, כתוצאה ממותם של פלסטינים שנפצעו בלחימה או בעקבות קבלת מידע נוסף על זהותם של הרוגים במבצע.

[1]קיים פער בין רשימת ההרוגים הראשונה, שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני (162 הרוגים) לבין רשימה שנייה מעודכנת (174 הרוגים). בפער זה נכללים בעיקר שמות הרוגים שלא עלו כלל במהלך ימי הלחימה בהקשר לאירועים בשטח. לפיכך קיימים סימני שאלה גדולים לגבי זהותם ונסיבות מותם של הרוגים, שנוספו לרשימת הבסיס.

[2]משרד הפנים של ממשל חמאס פרסם הודעה לפיה נהרגו 25 אנשי מנגנוני הביטחון. ברשימה פורטו וזוהו 23 שמות. 2 שמות נוספים, שלא הופיעו ברשימה, עלו במהלך הבדיקה.

[3]פירוט ראו :"התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה – בחינת תכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים" (כרך ב') , 14 במרץ 2010.

[4]התרשמותנו היא שהרשימה הזאת נערכה בחופזה וברשלנות (איתרנו מספר שמות כפולים או שמות שלא הופיעו ברשימה נוספת שפרסם משרד הבריאות). כמו כן מתעורר חשד, כי כבעבר נעשו ברשימה מניפולציות שונות, למשל הוספה של שמות של כאלו, שמתו מוות טבעי על מנת להפגין מספר גדול של הרוגים כתוצאה מתקיפות צה"ל (במקרה אחד איתרנו שם אזרח, שנכלל ברשימה, אשר מת מהתקף לב במהלך המבצע).

[5]מספר זה דומה למספרים אחרים שפורסמו ע"י משרד הבריאות של ממשל חמאס: בדיווח נוסף בעיתון פלסטין מה-28 בנובמבר 2012, שמקורו במשרד הבריאות של עזה, נאמר, כי במהלך הלחימה נהרגו 174 בני אדם. אתר גדודי עז אלדין אלקסאם פרסם ב-27 בנובמבר 2012 רשימה של 175 הרוגים, המסתמכת גם היא על נתוני משרד הבריאות. המספר שאליו הגענו גדול במעט משום שהוא כולל כמה פעילי טרור, אשר שמותיהם לא הופיעו בפרסומי משרד הבריאות.