חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (22 – 28 באוגוסט 2012)

ירי רקטות לעבר שדרות

• במהלך השבוע אותרו שש נפילות רקטות בדרום ישראל. הרקטות נורו בסמוך למועד פתיחת שנת הלימודים:

• ב-26 באוגוסט, בסביבות השעה 0900 נפלו שלוש רקטות באזור שדרות. אחת הרקטות פגעה במבנה מפעל בעיר. הרקטה שנייה נפלה במפעל באזור שער הנגב. לא היו נפגעים אך נגרם נזק למפעלים. רקטה שלישית נפלה בשטח פתוח סמוך למבנה מגורים. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.
• ב-27 באוגוסט, יום פתיחת שנת הלימודים, נפלו שלוש רקטות בדרום ישראל בסביבות השעה 0800 בבוקר, מועד בו הולכים הילדים לבתי הספר ולגנים. אחת הרקטות נפלה בשדרות. הרקטה נפלה בשטח פתוח. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

• על ירי הרקטות בשני הימים קיבלה אחריות התארגנות ברצועת עזה, המכנה עצמה, לוחמי הקודש בירושלים רבתי. בהודעה, שפורסמה על ידי ההתארגנות נאמר, כי הירי בוצע בכוונת תחילה ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים (פורום ג'האד עולמי, 27 באוגוסט 2012). המדובר במסגרת-על ברצועת עזה בה שותפות ההתארגנויות אלתוחיד ואלג'האד ואנצאר אלסנה המזוהות עם הג'האד העולמי^[1].

תגובת צה"ל לירי הרקטות

• בתגובה לירי הרקטות תקפו כלי טיס של חיל האוויר בליל 28-27 באוגוסט שני אתרים לייצור ולאחסון אמצעי לחימה בצפון רצועת עזה.

ירי רקטות מאז תחילת שנת2011 ²

התארגנות בשם תומכי ירושלים קיבלה אחריות על הירי לעבר אילת

• התארגנות בסיני המזוהה עם אלקאעדה, בשם תומכי ירושלים (אנצאר בית אלקדס), אשר קיבלה אחריות על ירי הרקטות לעבר אילת, פרסמה ב-25 באוגוסט סרטון בו תיעוד של ירי הרקטות. שמה של התארגנות תומכי ירושלים, עלה לראשונה ב-24 ביולי 2012, כאשר פורסם סרטון בו קיבלה אחריות על פיצוץ צינור המוביל גז לישראל בחצי האי סיני. הסרטון, עלה תחת הכותרת "אם תשובו לסורכם נשוב גם אנו" ונאמר בו, כי אם מצרים תמשיך לספק את אוצרות הטבע שלה "לציונים" ו"יבגדו במולדת" אזי הארגון יחזור לפוצץ את הצינור פעם נוספת ובעוצמה רבה יותר (יוטיוב, 24 ביולי 2012).

תמונות מהסרטון המתעד את הירי (יוטיוב, 25 באוגוסט 2012)

הפגנות במוקדי חיכוך

• כמידי שבוע, התנהלו גם השבוע הפגנות במוקדי החיכוך המסורתיים ברחבי יהודה ושומרון, בדגש על הכפרים בלעין, נעלין, נבי צאלח. המפגינים יידו אבנים לעבר כוחות צה"ל, אשר בכמה מקרים השיבו באמצעים לפיזור הפגנות. כמו כן אירעו מספר מקרים בהם יודו אבנים והושלכו בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים וכלי רכב ביטחוניים.

המשך הפעילות הביטחונית המצרית בחצי האי סיני

• במהלך השבוע המשיכו כוחות הביטחון המצריים בפעילות הביטחונית בדגש על הריסת מנהרות ההברחה באזור רפיח (צפא, 20 באוגוסט 2012). על פי גורמים בכירים במצרים, מאז תחילת המבצע  נסגרו כ-120 מנהרות (רדיו סוא, 25 באוגוסט 2012).
• גורמים מצריים ציינו, כי חיל ההנדסה המצרי רשם הצלחה ניכרת בפעילותו לסגירת המנהרות באמצעות פיתוח שיטה חדשה ויעילה יותר לסגירתן המתמקדת בהריסת גוף המנהרה ומונעת מבעליה יכולת לשקמה (מען, 27 באוגוסט 2012). בכיר ביטחוני מצרי העריך, כי בשל מספרן הרב של המנהרות תארך פעילות אטימת המנהרות כארבעה חודשים (פלסטין אליום, 26 באוגוסט 2012).

מעבר רפיח

• השבוע הודיעה מצרים, כי מעבר רפיח יפתח לאורך כל השבוע בשני הכיוונים (פלסטין אינפו, 25 באוגוסט 2012). ההחלטה הושגה לאחר שהחלטה קודמת לפתיחת המעבר לשלושה ימים בלבד עוררה זעם בקרב הציבור ברצועת עזה (מען, 25 באוגוסט 2012).
• בכירים בחמאס הביעו שביעות רצון מההחלטה המצרית:

• סאמי אבו זהרי, דובר חמאס ברצועה, ציין, כי הצעד הוא הוכחה לכנות כוונות ההנהגה המצרית כלפי הפלסטינים ובעיקר בעזה ולמחויבות נשיא מצרים להבטחותיו למתן הקלות במעבר (פלסטין אלא'ן, 25 באוגוסט 2012).
• ג'מאל אלח'צ'רי, ראש הוועדה העממית למאבק בסגר וחבר מועצה מחוקקת, הביע את הערכתו להחלטה המצרית (צפא, 25 באוגוסט 2012).

• בינתיים ממשיכים בחמאס ל"גלגל" את רעיון הקמת אזור סחר חופשי בגבול רפיח בתמורה לסגירת המנהרות. יוסף רזקה, יועצו המדיני של אסמאעיל הניה, אמר כי הרעיון נידון מזה זמן עם מצרים וכי משרד הכלכלה של ממשל חמאס הגיש למצרים תוכנית מפורטת בנושא. לדבריו אזור סחר חופשי יאפשר לשני הצדדים להטיל פיקוח על הסחורות העוברות בו (קדסנט, 23 באוגוסט 2012).

הזרוע הצבאית של וועדות ההתנגדות העממית הקימה "אקדמיה צבאית"

• הזרוע הצבאית של וועדות ההתנגדות העממית הודיעה, כי הקימה "אקדמיה צבאית", שמטרתה "לשפר את יכולות הקרב של פעילי הזרוע". ה"אקדמיה" נקראת על שם עמאד חאמד^[3] לדברי מקימי ה"אקדמיה" הלימודים בה נחלקים לשני חלקים: לימודים תיאורטיים, כולל לימודי הלכה ואימונים בשטח (אתר קאום, 25 באוגוסט 2012).

קריאה לפיגועי התאבדות וחטיפות מצד שר האסירים בממשל חמאס

• בעצרת השבועית של משפחות האסירים, שהתקיימה מול מטה הצלב האדום בעזה, קרא עטאללה אבו אלסבח, שר האסירים והמשוחררים בממשל חמאס ברצועה, לעשות שימוש בפיגועי התאבדות וב"התנגדות" (קרי, פעולות טרור) ביהודה, שומרון וירושלים, כמו גם לחטוף ולהרוג חיילים ישראליים כדי להחליפם באסירים פלסטיניים (פאלטודיי, 27 באוגוסט 2012)

התקפה חריפה על ישראל ביום השנה להצתת מסגד אלאקצא

• יום השנה ב-43 להצתת מסגד אלאקצא^[4] נוצל על ידי לשכת אבו מאזן להתקפה חריפה על ישראל. בהודעה מטעם הלשכה נאמר, כי ההצתה הייתה תחילתה של שרשרת אירועים שמטרתם הרס מסגד אלאקצא והשתלטות על המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצרים. לדברי ההודעה ירושלים ומסגד אלאקצא מותקפים באופן רשמי וחסר תקדים מצד ממשלת ישראל ועיריית ירושלים באמצעות תפיסת שטחים וחקיקת חוקים. בהודעה הודגש, כי לא יכונו שלום ביטחון או יציבות "ללא הסתלקות הכיבוש, התנחלויותיו ומתנחליו מבירת מדינתנו הנצחית" (ופא, 21 באוגוסט 2012).

השתתפות פלסטינית בועידת המדינות הבלתי מזדהות

• בין התאריכים 31-30 באוגוסט יערך כינוס המדינות הבלתי מזדהות בטהראן (בדרג בכיר של נשיאים וראשי ממשל). איראן, המארחת את הועידה, הזמינה את אבו מאזן להשתתף בה. מאוחר יותר הוזמן גם אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס.
• סוגיית ההשתתפות הפלסטינית בכינוס בטהרן עוררה פולמוס בזירה הפלסטינית אשר גרר אחריו חילופי האשמות בין פתח לבין חמאס. אבו מאזן הודיע, כי לא ישתתף בכינוס במידה וראש ממשל חמאס, אסמאעיל הניה, ישתתף בו לצידו בציינו, כי  "לא ניתן לאף אחד בעולם לפצל את אחדותנו וייצוגנו". (קדס נט, 26 באוגוסט 2012). סלאם פיאצ', ראש הממשלה הפלסטיני, מתח ביקורת על ההזמנה ששלח נשיא איראן להניה. לדבריו, הזמנה זו פוגעת באחד ההישגים הגדולים של העם הפלסטיני שהוא הייצוג הבלעדי באמצעות אשף שהינו הנציג הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני. לאור זאת, קרא להניה לשים את זהותו הפלסטינית ואת רגשותיו הלאומיים לפני כל דבר אחר (ופא, 25 באוגוסט 2012).
• בחמאס הודיעו בתחילה, כי הניה אכן ישתתף בכינוס, בהתאם להזמנת איראן. אולם, ב-26 באוגוסט הודיע אסמאעיל הניה סופית, כי הוא מוותר על השתתפותו בכינוס, משום שאין בכוונתו להעמיק את הפילוג הפנים-פלסטיני (צפא, 26 באוגוסט 2012).   
• על רקע סוגיה זו, מתח עיתון אלקדס הפלסטיני ביקורת נוקבת על המשטר האיראני במאמר המערכת מטעמו תחת הכותרת: "התערבות איראנית לא קבילה". במאמר מאשים העיתון את איראן במאמץ לקעקע את הלגיטימציה הפלסטינית ולהנציח את הפילוג הפנים-פלסטיני בשולחו שתי הזמנות לכינוס, אחת לממשל חמאס בעזה, והשנייה לאבו מאזן (אלקדס, 26 באוגוסט 2012).

דיווח תקשורתי אודות תרגיל צבאי של חזבאללה בסמיכות לאירועי יום ירושלים

• על פי  מקורות לבנוניים, המצוטטים בכתבה נרחבת בעיתון הלבנוני אלג'ומהריה,  ערך חזבאללה תרגיל בהיקף נרחב, הראשון מסוגו, שנמשך שלושה ימים רצופים בו השתתפו מעל לעשרת אלפים מפעילי הארגון. על פי הדיווח התקיים התרגיל בעיקר באזור הבקאע והוא דימה אירוע של עימות עם ישראל. מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה פיקח באופן אישי על התרגיל כשלצידו קצינים ממשמרות המהפכה האיראניים.
• עוד מציינת הכתבה,  כי סעיד ג'לילי, מזכיר המועצה לביטחון לאומי של איראן, שביקר לאחרונה בלבנון (6 באוגוסט) נתן "אור ירוק" לחזבאללה להתכונן לתרחיש במסגרתו תפרוץ מלחמה בין ישראל לאיראן בה לבנון תשמש כאחת מזירות הלחימה העיקריות. בפגישה בין נצראללה לג'לילי, שנערכה מחוץ לרובע הדרומי של בירות, נדונו סוגיית מוכנותו הצבאית והלוגיסטית של חזבאללה (אלג'ומהריה, 23 באוגוסט 2012).

סעיד ג'לילי, מזכיר המועצה הביטחונית הלאומית העליונה של איראן, מבקר בקברו של עמאד מע'ניה בעת ביקורו האחרון בלבנון (אלאנתקאד לבנון, 6 באוגוסט 2012)

אירועי יום ירושלים ברחבי העולם

• כמידי שנה צוינו אירועי יום ירושלים באיראן, בעולם הערבי/מוסלמי ובמדינות נוספות ברחבי העולם. גם השנה התקיימו האירועים המרכזיים באיראן, בהשתתפות הצמרת האיראנית. מוקד נוסף הייתה לבנון שם התקיימו אירועים בהובלת חזבאללה. במערב התקיימו הפגנות בלונדון, ברלין, וכמה ערים בארה"ב, ובמדינות נוספות.
• להלן כמה מאפיינים של האירועים הללו :

• מספר קטן יחסית של משתתפים באיראן– מארגני האירועים באיראן, שעשו מאמץ תעמולתי רב כדי לעודד את הציבור להשתתף בהם, טענו, כי השתתפו באירועים "מיליונים" . אולם בפועל דיווחו כתבים זרים, כי משפר המשתתפים השנה היה קטן בהשוואה לשנה שעברה וקטן בהרבה בהשוואה לשנים הראשונות , שלאחר המהפכה.
• השתתפות דלה במדינות אחרות– בלטה ההשתתפות הדלה ברצועת עזה, שם נמנעה חמאס מלהוביל את האירוע ; גם ביהודה ושומרון לא הורגשו האירועים; במדינות מערביות , ובכלל זה במוקדים המרכזיים בלונדון ובברלין הייתה השתתפות מעטה (הגם שבלונדון הושקעו כספים רבים במסע פרסום מקדים על גבי אוטובוסים). גם התהודה התקשורתית הייתה מעטה והאירועים ברחבי העולם דווחו בעיקר על ידי התקשורת האיראנית.
• בולטות האופי האיראני-שיעי של האירועים– הכוונה המקורית של יום ירושלים הייתה להפגין את אחדות המוסלמים, סונים ושיעים, סביב הבעיה הפלסטינית. בפועל השתתפו באירועים בעיקר ארגונים ופעילים שיעים או כאלה הנתמכים ע"י איראן (במדינות המערב חברו אליהם פעילים אנטי-ישראלים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל). כמה מסרים , שהושמעו באירועים הללו היו בעלי אופי שיעי וכאלה שעל סדר היום הפוליטי של יאיראן ובתוכם, תמיכה במשטר העלוי בסוריה, בשיעים בבחרין ובמרד החות'י בתימן.

• במסרים של ההנהגה האיראנית ושל ארגון חזבאללה, שחזר עליהם בלטו שני נושאים :

• קריאות להשמדתה של  מדינת ישראל, שתוארה כ"יצור מלאכותי", "סרטן ממאיר" ו-"סכנה לאנושות". קריאות אלו לוו בהסתה אנטישמית שתארה את הציונים , קרי היהודים, כמי ששולטים על ארה"ב והעולם כולו (ברוח המיתוסים של הפרוטוקולים של זקני ציון) .
• אזהרה כלפי ישראל לבל תעז לתקוף את איראן. מנהיגי איראן הדגישו את הצורך בהמשך ה"התנגדות" כאמצעי להשמדת ישראל ובו בזמן הזהירו את ישראל מפני תקיפת מתקני הגרעין האיראניים ("אם ישראל תעשה חישוב מוטעה ותתקוף את מתקני הגרעין האיראניים התגובה החזקה של איראן תביא להשמדת הישות הציונית"). חסן נצראללה , מנהיג חזבאללה הוסיף כי גם לחזבאללה יש יכולת לפגוע בעורף הישראלי באמצעות טילים מדויקים ש"יהפכו את חייהם של מאות אלפי ציונים לגיהנום של ממש".

סורבה כניסת פעילי יוזמת ברוכים הבאים לפלסטין 3 לישראל

• כמאה פעילי יוזמת "ברוכים הבאים לפלסטין 3" הגיעו לירדן במהלך סוף השבוע (25-24 באוגוסט) בכוונה להגיע ממנה ליהודה ושמרון דרך מעבר אלנבי. טרם הגעתם למעבר הם ביקרו במחנה פליטים פלסטינים בג'רש שבירדן. מטרת הקמפיין, לדברי מארגניו, הייתה להבליט את השליטה הישראלית על הכניסה לשטחי יהודה ושומרון .
• ב-26 באוגוסט הגיעו חמישה אוטובוסים, אשר הסיעו את הפעילים, למעבר אלנבי. בדרכם קראו הפעילים קריאות דוגמת :"שחררו את פלסטין" ושרו שירים לאומיים פלסטינים. כניסתם של הפעילים לישראל סורבה על ידי שלטונות ישראל והם חזרו כלעומת שבאו.
• לאחר גירושם אמרו הפעילים, כי ינסו להגיע פעם נוספת למעבר. לדברי אחד הפעילים הם  אמורים לדון בנושא הצעדים המשפטיים, שניתן לנקוט נגד האמצעים הביטחוניים שמפעילה ישראל למניעת כניסתם של הפעילים במהלך ועידה שתתקיים בברזיל בסוף 2012 (רדיו קול פלסטין, 27 באוגוסט 2012).

בית המשפט בחיפה דחה  תביעה של בני משפחת ריצ'ל קורי, פעילת ISM, שנהרגה באזור "ציר פילדלפי"

• ב-28 באוגוסט 2012 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את התביעה האזרחית, שהגישו בני משפחתה של ריצ'ל קורי, פעילת הארגון האנטי ישראלי ISM, שנדרסה ע"י דחפור צה"ל בשנת 2003. בפסק הדין נקבע, כי "המנוחה הכניסה עצמה לסיטואציה מסוכנת. מות המנוחה נגרם בשל תאונה שהמנוחה הביאה על עצמה זאת למרות כל ניסיונות כוח צה"ל להרחיק אותה ואת חבריה מהמקום". השופט עודד גרשון קבע, כי הדחפור ומפעיליו ביצעו פעילות מלחמתית של חישוף תחת אש ומותה של קורי היה תאונה, כך שאין מקום לפצות את המשפחה (ynet, 28 באוגוסט 2012)
• באשר לארגון תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), אליה השתייכה רייצ'ל קורי קבע השופט, כי: "מחומר הראיות עלה פער גדול בין הצהרות הארגון לבין האופי האמיתי של פעולותיו ומעשיו. למעשה הארגון מנצל לרעה את השימוש בשיח זכויות האדם והמוסריות כדי לטשטש את חומרת מעשיו המתבטאים באלימות בפועל". לדברי השופט "התמחו" פעילי בארגון בשיבוש פעולותיו המבצעיות של צה"ל: "הפעילות כללה בין השאר פעילים כ'מגן אנושי' של פעילי טרור, שהיו מבוקשים ע"י כוחות הביטחון הישראלים, סיוע כספי, לוגיסטי ומורלי לפלסטינים ולבני משפחותיהם, והפרעה להריסה או אטימה של בתי מחבלים, שביצעו פיגועי התאבדות רבי נפגעים", כתב השופט גרשון בפסק דינו (ynet, 23 באוגוסט 2012^)[5].