מבט לאיראן

במוקד אירועי השבוע

• רעידות האדמה במערב-איראן: שתיקת התקשורת הממלכתית, הזנחת התשתיות וזעם האזרחים
• גוברת הביקורת על אופן הסיקור התקשורתי של ההתפתחויות בסוריה
• מחיר כינוס ועידת מדינות הבלמ"ז בטהראן: עשרות מיליוני דולרים והשבתת הפעילות בבירה
• התפרסמו נתוני האבטלה הרשמיים: עליה קלה בשיעור האבטלה הכולל; ירידה בשיעור האבטלה ברוב המחוזות
• זרקור קצר על נעליו של המנהיג העליון
• תמונות השבוע: בעקבות רעידות האדמה בצפון-מערב איראן

רעידות האדמה במערב-איראן:
שתיקת התקשורת הממלכתית, הזנחת התשתיות וזעם האזרחים

רעידות האדמה, שפקדו בשבת שעברה (11 אוגוסט) את צפון-מערב איראן וגבו את חייהם של למעלה מ-300 בני-אדם, עוררו מחדש את הדיון בהתנהלותם הלקויה של אמצעי התקשורת הממלכתיים במצבי חירום. אתרי חדשות המזוהים עם מבקרי הממשלה ובלוגרים איראנים מתחו ביקורת חריפה על התעלמותם הכמעט מוחלטת של אמצעי התקשורת הממלכתיים מרעידות האדמה הקשות במהלך השעות הראשונות לאחר התרחשותן. אמצעי התקשורת לא העבירו עדכונים מאזור האסון והמשיכו בשידוריהם הרגילים, שכללו, בין היתר, דיווחים מטקסי חודש הרמדאן. למחרת האסון אף שידרה הטלוויזיה האיראנית כהרגלה תוכנית בידור.

האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran) טען במאמר פרשנות שפרסם בראשית השבוע, כי רשות השידור נכשלה שוב בהתנהלותה לאחר רעידות האדמה. בעוד שאתרי החדשות, סוכנויות הידיעות והרשתות החברתיות דיווחו במהירות ובאופן שוטף על רעידות האדמה ותוצאותיהן, אמצעי התקשורת הממלכתיים נדרשו לשעות ארוכות עד שהחלו לדווח על ההתרחשויות. מדובר בעלבון קשה לאזרחים, נכתב במאמר. רשות השידור, שלא הקדישה את שידוריה לכיסוי ההתרחשויות לאחר האסון אפילו בערוץ טלוויזיה אחד, מצאה לנכון להעביר דיווחים חדשותיים על תאונת דרכים בין משאית לרוכב אופניים בגרמניה, שגרמה למותו של אדם אחד ולפציעתם של שלושה, ועל מחאה של כמה אזרחים אמריקאים נגד המצב הכלכלי בארצות-הברית.

רשות השידור הממלכתית, שבמהלך המשחקים האולימפיים קטעה את שידוריה הרגילים על מנת להעביר שידורים חיים מלונדון, לא מצאה ברעידת האדמה במערב איראן ערך חדשותי דומה לזה של תחרויות הטאקוונדו, ההיאבקות והפינג-פונג. האתר תהה, מתי תחדל רשות השידור הזוכה לתקציב ענק של אלפי מיליארדי תומאן מדי שנה מקופת המדינה לשמש רק שופר תעמולה ותהיה ראויה להתכנות רשות השידור הלאומית הקשורה לכלל האזרחים. האתר מתח ביקורת גם על העיתונים היומיים רסאלת (Resalat) וכיהאן (Keyhan), שכלל לא דיווחו על רעידות האדמה במהדורת יום ראשון שלהם (עצר-י איראן, 12 אוגוסט 2012).

גם האתר תאבנאכ  (Tabnak) תקף בחריפות את התעלמותם הכמעט מוחלטת של אמצעי התקשורת הממלכתיים מרעידות האדמה. מותם של מאות אזרחים, פציעתם של אלפים והרס ניכר באזור האסון לא הצליחו לגרום לאחראים על כלי התקשורת הממלכתיים לקטוע את השידורים הרגילים או לכל הפחות להעביר ידיעות הקשורות בהתפתחויות, טען האתר.

תאבנאכ מתח ביקורת גם על התנהלות הממשלה, שהסתפקה בשעות הראשונות לאחר רעידות האדמה בפרסום הודעת תנחומים וכמה המלצות בנוגע לצורך לגייס אמצעים וסיוע. בעוד שבמדינות אחרות הזדרזה הממשלה במקרים דומים להכריז על אבל לאומי, הממשלה באיראן לא נהגה כך. הישגיהם הספורטיביים של נציגי איראן באולימפיאדה זכו לתגובה מיידית מצד הנשיא והתקשורת הממלכתית בעוד שרעידת האדמה לא זכתה לתגובה דומה לא מצד הנשיא ולא מצד רשות השידור (תאבנאכ, 12 אוגוסט). בתגובות שהעלו גולשי תאבנאכ טענו רבים מהם, כי שמעו לראשונה על רעידת האדמה משידורי ה-BBCולא מהטלוויזיה האיראנית.

ביקורת על התנהלות אמצעי התקשורת לאחר רעידת האדמה נמתחה גם מצד חברי מג'לס. חבר המג'לס עלי-רזא מנאדי ספידאן (Ali-Reza Manadi Safidan) אמר, כי האזרחים ונציגיהם מרוגזים מאופן הסיקור התקשורתי של רעידת האדמה באמצעי התקשורת הממלכתיים (איסנ"א, 12 אוגוסט 2012). חבר המג'לס לשעבר, מסעודי ריחאן (Mas'oudi Reyhan), ציין, כי רשתות הטלוויזיה הזרות פעלו בצורה טובה יותר מאשר תחנות הטלוויזיה האיראניות, וכי העדר סיקור תקשורתי מספק גרם לעיכוב בהגשת הסיוע לאזורים שנפגעו באסון וכתוצאה מכך למספר הרוגים גבוה יותר (אילנ"א, 12 אוגוסט 2012).

בלוגרים איראנים הביעו, אף הם, את זעמם לנוכח התנהלות התקשורת הממלכתית לאחר האסון. אחד הבלוגרים כתב, כי אילו הייתה נשפכת טיפת דם אחת של פלסטיני בעזה, הייתה התקשורת האיראנית מדווחת על כך באופן נרחב יותר (http://tatanahoo.blogfa.com/post/397). בלוגר נוסף המזוהה עם מתנגדי המשטר קרא לאזרחים לדרוש מהממשלה לסייע להם במקום להגיש סיוע למשטר הרודני בסוריה ולארגוני הטרור (http://iran-darband.blogspot.ca/2012/08/blog-post_11.html). בלוגר אחר התייחס ליום האבל, שצוין בסוף השבוע שעבר לרגל מותו של האימאם השיעי הראשון, עלי בן אבו-טאלב, ואמר כי הוא מעדיף להתאבל על מותם של בני ארצו ברעידות האדמה. בשעה שהשיעים במסגדים מתאבלים על מותו של אדם לפני 1,400 שנים והממשלה משקיעה כספים רבים לקיום טקסי אבלות לזכרו, היא אינה מצליחה להתמודד עם רעידות האדמה או להגיש סיוע רפואי לנפגעים. ממשלה, שהפילוסופיה שלה מבוססת על האימאם עלי, אינה יכולה לספק רווחה לאזרחיה ולהגיש סיוע רפואי בעת הצורך. במדינה כזו, טען הבלוגר, חשיבותם של המתים מן העבר עולה על זו של החיים (http://unirani.blogspot.co.il/2012/08/blog-post_11.html).

במקביל לביקורת על התנהלות אמצעי התקשורת נמתחה גם ביקורת על הזנחת התשתיות, שהובילה למספר הנפגעים הגדול. בריאיון, שהעניק פרופ' בהראם עכאשה (Bahram Akashe) לסוכנות הידיעות "אילנ"א", אמר הסיסמולוג האיראני הבכיר, כי באף מדינה אחרת בעולם לא הייתה גורמת רעידת אדמה בעוצמה 6 בסולם ריכטר למספר הרוגים כה רב וכי מספר הנפגעים הגבוה נובע מהזנחה של תשתיות הבינוי בערים ובכפרים ברחבי איראן ומכשלים בניהול משברים (אילנ"א, 12 אוגוסט 2012).

חבר המג'לס, אללה-ורדי דהקאני (Allahverdi  Dehqani), המייצג את אחד המחוזות במערב איראן שנפגעו ברעש האדמה, הלין בריאיון לסוכנות הידיעות מהר (Mehr) על כך, שאין אף בית חולים באזור הכפרים שנפגעו באסון ולכן היה צורך להעביר את הנפגעים לעיר תבריז (Tabriz). הוא ציין, כי צוותי ההצלה הראשונים הגיעו לאזור האסון רק שבע שעות לאחר התרחשותו (מהר, 12 אוגוסט). גם נציג העיר תבריז במג'לס, מסעוד פזשכיאן (Mas'oud Pezeshkian), הצביע על בעיות קשות בהגשת סיוע לנפגעי רעידת האדמה. במהלך דיון במג'לס טען פזשכיאן, כי צוותי הסיוע לא פעלו באופן מאורגן וכי האזרחים נאלצו להוביל את נפגעי האסון לקבלת טיפול רפואי במכוניותיהם הפרטיות. הוא גם ציין, כי 8,000 אוהלים, שאמורים היו להגיע לאזור האסון, לא הועברו עדיין לשימוש האזרחים נכון ליום שני (13 אוגוסט 2012).

יציאתו של הנשיא אחמדינז'אד לביקור מדיני בערב הסעודית עוררה, אף היא, ביקורת חריפה. האתר עצר-י איראן טען, כי נסיעת הנשיא בלוויית כמה משרי ממשלתו לערב הסעודית יומיים בלבד לאחר רעידת האדמה מעוררת פליאה. האתר ציין, כי בכל העולם נהוג שכאשר מתרחש אירוע כזה בזמן שמנהיג המדינה נמצא בחו"ל, הוא מקצר את ביקורו ושב לארצו על מנת לפקח מקרוב על פעולות ההצלה והחילוץ. אחמדינז'אד, לעומת זאת, מוצא לנכון לקיים ביקור מדיני זה – שנחיצותו מוטלת בספק – ומעדיף לקיים ביקור בערב הסעודית על פני ביקור באזורים שנפגעו כתוצאה מרעידת האדמה (עצר-י איראן, 13 אוגוסט 2012). 

מספר אתרים ובלוגים המזוהים עם מבקרי הממשלה פרסמו השבוע מאמר חריף נגד הנשיא אחמדינז'אד, שבו נמתחה ביקורת על השקעותיו העצומות בהקמת תשתיות מחוץ לאיראן בשעה שהתשתיות באיראן עצמה סובלות מהזנחה, שתוצאותיה ניכרו היטב במהלך רעידת האדמה. בשעה שהממשלה מקימה בחינם תחנות כוח ומתקני אנרגיה בפקיסטאן, בתאג'יכיסטאן, בעיראק ובלבנון, סובלות תשתיות האנרגיה באיראן ממצוקה חריפה וחברות רבות נמצאות על סף פשיטת רגל. במקום לספק תחנות כוח למדינות אחרות צריכה המדינה להגדיל את סכום הקצבאות לאזרחים ואילו המטה המיוחד, שהממשלה הקימה לאחר מלחמת לבנון השניה לצורך שיקום התשתיות בבירות, צריך עתה לשקם את 63 הכפרים שנהרסו לחלוטין ברעידת האדמה (עצר-י איראן, 13 אוגוסט 2012).

גוברת הביקורת על אופן הסיקור התקשורתי של ההתפתחויות בסוריה

חטיפתם של 48 עולי רגל איראנים בסוריה בשבוע שעבר עוררה מחדש את הביקורת בנוגע לאופן סיקור אירועי הדמים בסוריה באמצעי התקשורת הממלכתיים באיראן. במאמר מערכת שפרסם האתר תאבנאכ (Tabnak) תחת הכותרת: "האם האיראנים אינם יודעים מה מתרחש בסוריה?" נטען, כי הדיווחים באיראן על ההתפתחויות בסוריה מושפעים ממאבקי כוחות פוליטיים פנימיים (בין רפורמיסטיים לתומכי הממשלה) ואינם מאפשרים לאזרחי איראן לקבל תמונת מצב מהימנה בנוגע למציאות המורכבת בסוריה.

ההתפתחויות בסוריה מוצגות, לטענת האתר, בשני אופנים מנוגדים לחלוטין. יש פרשנים איראנים המבטאים בדיווחיהם ובהערכותיהם בנוגע למצב בסוריה תפישת עולם המושפעת מהשיח המערבי על זכויות אדם ודמוקרטיה. הם אינם מכירים במורכבות המצב בסוריה ומתמקדים בהצגת ה"טבח", שמבצע המשטר במדינה זו. פרשנים אלה אף אינם מאמצים את הגישה המסויגת המאפיינת את תורכיה וארצות-הברית המכירות בכך, שמתנגדי המשטר הסורי אינם שוחרי דמוקרטיה אלא פעילי אלקאעדה ואסלאם רדיקלי הפועלים על-פי מודל סעודי ובן-לאדני. פרשנים איראנים, שהתייחסותם להתפתחויות בסוריה דומה לאלה של מתנגדי אסד, אינם מודעים לשינוי ההדרגתי שחל בקרב מתנגדי הנשיא הסורי ונוטים להתעלם משפיכות הדמים במדינה ומהעתיד הקשה הצפוי לסוריה עם אסד או בלעדיו. הם אינם מכירים באפשרות, שנפילת סוריה עלולה להציב איום משמעותי בגבולותיה המערביים של איראן. הם מתעלמים מהאינטרסים הלאומיים של איראן ושוכחים, כיצד ההתקוממויות העממיות בתימן ובבחרין שירתו בסופו של דבר את האינטרסים של ערב הסעודית.

מן הקצה השני יש אלה הסבורים, שניתן למנוע מאזרחי איראן מידע בנוגע להתפתחויות באזור ובעולם באמצעות הסתרת דיווחים והעברת חדשות שקריות. הם אינם מבינים, כי במציאות התקשורתית העולמית כיום, לא ניתן לחסום את ערוצי העברת המידע והחדשות לאזרחים. יש המתייחסים לחסימת החדשות בנוגע למצב בסוריה כאל האסטרטגיה הקלה ביותר אף על-פי שהיא אינה הפתרון הטוב ביותר. בכירים איראנים מחפשים לעיתים קרובות את האסטרטגיה הפשוטה ביותר, כיוון שהם אינם מסוגלים להתמודד עם התפתחויות עתידיות אפשריות. לא ניתן, נכתב במאמר, להעביר לציבור המעוניין במידע רק חדשות העולות בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים האיראנים ולמנוע ממנו קבלת מידע סותר באמצעות אמצעי תקשורת אחרים. הצגה מעוותת זו של המצב בסוריה כ"שחור או לבן" נובעת ממאבקי כוחות פוליטיים פנימיים ואינה תורמת לאינטרסים הלאומיים, סיכם האתר (תאבנאכ, 9 אוגוסט 2012).

האתר www.daypress.ir   , המזוהה, אף הוא, עם מבקרי הממשלה, כתב בעקבות חטיפת האזרחים האיראנים בסוריה, כי לא ניתן לטעון עוד, שהמצב בסוריה רגוע. במאמר, שפרסם האתר בשבוע שעבר, נכתב, כי בחודש האחרון דיווחו אמצעי התקשורת הממלכתיים באיראן, כי המצב בסוריה רגוע. בשעה שסוכנויות ידיעות שונות דיווחו על עימותים חריפים בדמשק ובחלב, דיווחה רשות השידור האיראנית על שקט ורגיעה ברחבי המדינה. חטיפת 48 עולי הרגל האיראנים בדמשק מטילה ספק בנוגע למהימנות הדיווחים שהתפרסמו בתקשורת האיראנית בנוגע למצב בסוריה. אם אכן שוררת בדמשק רגיעה מוחלטת, מי חטף את האזרחים האיראנים? האם ממשלת סוריה היא שחטפה את עולי הרגל? ואם אכן כך הדבר, כיצד יכולה התקשורת האיראנית להמשיך ולבטא את תמיכתה במשטר הסורי הנוכחי? ואם עולי הרגל נחטפו על-ידי מתנגדי בשאר אסד, מה משמעות הדיווחים על רגיעה במדינה?

האתר הטיל את האחריות לביטחונם האישי של אזרחי איראן הממשיכים לנסוע לסוריה על רשות השידור הממלכתית. ארגון העלייה לרגל כבר השעה את נסיעתם של אזרחים איראנים לסוריה לצורך עליה לרגל. גם משרד החוץ הזהיר אזרחים איראנים, שלא לנסוע כעת לסוריה. לא ניתן, עם זאת, לעצור את המשך הטיסות לסוריה כשם שלא ניתן למנוע מאזרחים ממדינות אחרות בעולם לנסוע למדינה זו. ההבדל בין אזרחים אלה לאזרחי איראן הוא שבמדינות אחרות התקשורת נוהגת באחריות ומעבירה לאזרחיה דיווחי אמת על המתרחש בסוריה. ייתכן ובכירי רשות השידור לא חשבו על כך, שכאשר הם מדווחים באופן שגוי על המתרחש בסוריה, הם מסכנים את חייהם של אזרחים איראנים הממשיכים לנסוע למדינה זו. האתר הביע תקווה, כי בכירי רשות השידור יגלו אחריות בדיווחיהם בנוגע להתפתחויות בסוריה וישקלו מחדש את מדיניותם בעניין זה. רוב האזרחים האיראנים אינם נגישים לדיווחי חדשות המשודרים בשפות זרות באמצעי התקשורת העולמיים וחייהם עלולים להיות בסכנה אם דיווחי התקשורת הממלכתית בנוגע למצב בסוריה לא יהיו אמינים (www.daypress.ir, 5 אוגוסט 2012).

בתוך כך מתח האתר באזתאב אמרוז (Baztab Emrooz) ביקורת על היומון כיהאן (Keyhan), שפרסם בשבוע שעבר תמונת ילד קטן תחת הכותרת: "הטרוריסטים בסוריה תלו ילד בן 3".

היומון דיווח, כי מתנגדי הנשיא הסורי רצחו בני משפחה ממוצא שיעי-עיראק ולאחר מכן תלו ילד זה, שנותר שריד אחרון ממשפחתו. לטענת באזתאב, אין כל קשר בין התמונה להתפתחויות בסוריה והילד, שתמונתו התפרסמה בכיהאן, נרצח בעיר חלב בשנת 2010 לאחר שעבר התעללות מינית. האתר קרא לעורך כיהאן, חסין שריעתמדרי (Hossein Shariatmadari), להפגין רחמים ומוסר לפחות לרגל יום העיתונאי ולילת אל-קדר, שצוינו בשבוע שעבר. אין ספק שכוחות סלפים מבצעים פשעים נגד השיעים המוסלמים ברחבי העולם, נכתב באתר, אך אין זו סיבה לסלף ידיעות ולפרסם שקרים בתקשורת. בשעה שהכוחות המזוינים הסורים חטפו למעלה מ-40 אזרחים איראנים, התנהלות תקשורתית כזו רק משרתת את הזרם הסלפי (באזתאב, 7 אוגוסט 2012).

אין זו הפעם הראשונה בה מותחים אתרי חדשות המזוהים עם מבקרי הממשלה ביקורת על אופן הסיקור התקשורתי של ההתפתחויות בסוריה. בחודש שעבר טען האתר "עצר-י איראן" (Asr-e Iran), כי התקשורת הממלכתית באיראן מציגה את המצב בסוריה כבטוח וכיציב אף יותר מאשר התקשורת הסורית. האתר הזהיר, כי הציבור האיראני עלול לאבד אמון בתקשורת הממלכתית ולהתבסס על דיווחים המתפרסמים בתקשורת הזרה.

מחיר כינוס ועידת מדינות הבלמ"ז בטהראן:
עשרות מיליוני דולרים והשבתת הפעילות בבירה

ועידת הפסגה של המדינות הבלתי-מזדהות הצפויה להתקיים בטהראן בין התאריכים 31-26 באוגוסט מעוררת ביקורת חריפה על רקע הוצאותיה הכבדות והכוונה להשבית במהלכה כמעט לחלוטין את הפעילות הכלכלית בעיר. היומון הרפורמיסטי שרק (Shargh) דיווח השבוע, כי עלות השבתת הפעילות בטהראן צפויה להגיע ל-7,140 מיליארד תומאן (כ-3.5 מיליארד דולרים, שרק, 12 אוגוסט 2012).

סגן ראש ארגון התיירות, מנוצ'הר ג'האניאן (Manouchehr Jahanian), עדכן בשבוע שעבר, כי שירותי המלונאות והתיירות שיסופקו ל-7,000 אורחי הועידה צפויים לעלות למעלה מ-50 מיליון דולרים. לרשות האורחים יועמדו, בין היתר, למעלה מ-3,500 חדרי מלון וסוויטות בעלות כוללת של כ-12.5 מיליון דולרים. האתר דיי-ניוז (Day news) דיווח, כי לקראת הועידה ייבאה איראן 200 מכוניות שרד מסוג "מרצדס בנץ" דגם S-500בעלות כוללת של 50 מיליארד תומאן לכל הפחות (כ-25 מיליון דולרים) וכן השכירה 700 סוויטות, חדרי מלון ודירות בצפון טהראן עבור משתתפי הועידה (די-ניוז, 6 אוגוסט 2012). במקביל אישרה הממשלה להשבית כמעט לחלוטין את הפעילות הכלכלית בעיר טהראן במהלך ארבעת ימי הועידה.

ראש לשכת המסחר לשעבר, אסדאללה עסגר-אולאדי (Asadollah Asgaroladi), מתח ביקורת חריפה על ההחלטה להשבית את הפעילות בטהראן במהלך ימי הועידה ואמר, כי אין כל סיבה להשבית את העבודה במשרדי הממשלה, בבנקים, במוסדות הממשלתיים ובמגזר הפרטי. איש העסקים הבכיר המשמש כחבר הנהלת לשכת המסחר והתעשייה בטהראן אמר,  כי השבתת טהראן למשך כמעט שבוע בשל נוכחותם של ראשי המדינות הבלתי-מזדהות בעיר תגרום נזק בלתי הפיך לפרנסתה. הוא ציין, כי ניתן להטיל מגבלות על התנועה באיזורים שונים בעיר לרגל הועידה ולשפר את הביטחון באיזורים בהם ישהו אורחי הועידה, אך אין כל סיבה להשבית את הפעילות הכלכלית ביתר חלקי העיר. הוא הוסיף, כי אפילו בלונדון, שבה מתקיימים המשחקים האולימפיים, לא מושבתים כל השירותים בעיר וכי לממשלה אין כל סמכות להחליט על השבתת הפעילות בטהראן במהלך ימי הועידה (ח'בר אונליין, 9 אוגוסט 2012).

האתר באזתאב (Baztab) מתח, אף הוא, ביקורת על ההיערכות החריגה לקראת כינוס הועידה. לנוכח הלחץ הכלכלי הכבד על אזרחי איראן הנובע מהרפורמה במדיניות הסובסידיות ומהסנקציות, אין זה מתקבל על הדעת להוציא מאות מיליארדי תומאן מהתקציב הלאומי לצורך אירוח הועידה ולהשבית את הפעילות בעיר הבירה, שפעילותה הכלכלית מהווה כ-50 אחוזים מכלל הפעילות הכלכלית במדינה. עוד טען האתר, כי אין כל סיבה לייבא מכוניות שרד מחו"ל לשימוש משתתפי הועידה כאשר איראן מייצרת בעצמה מכוניות ראויות ומצוידות אחרות. גם אם הממשלה רואה בכינוס הועידה את שיא ההצלחה הדיפלומטית בהיסטוריה של איראן, אין צורך להפריז בחשיבותה. האתר ציין, כי אפילו כאשר התכנסה בטהראן ועידת ראשי המדינות האסלאמיות בשנת 1997, היו עלויות האירוח קטנות יותר והשלטונות הקפידו להשתמש במוצרים מתוצרת איראן ולא במוצרים מיובאים. דווקא בשנה שהוכרזה על-ידי המנהיג העליון כ"שנת הייצור הלאומי והתמיכה בעבודה ובהון איראנים" משביתה הממשלה את הפעילות הכלכלית בעיר במשך שבוע. באף מקום אחר בעולם לא מושבתת כלל הפעילות במהלך כינוסים וועידות, נכתב בבאזתאב, שהביא כדוגמא את העיר ניו-יורק המארחת מדי שנה את כינוס עצרת האו"ם. ועידת מדינות הבלמ"ז, שהייתה יכולה להפוך חגיגה של הצלחה דיפלומטית עבור איראן, הפכה לאבל לאומי עבור חלק מהאזרחים, הלין האתר (באזתאב, 9 אוגוסט 2012).

התפרסמו נתוני האבטלה הרשמיים: עליה קלה בשיעור האבטלה הכולל; ירידה בשיעור האבטלה ברוב המחוזות

המרכז האיראני לסטטיסטיקה פרסם השבוע את נתוני האבטלה העדכניים לשלושת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-מאי 2012). על-פי נתונים אלה הגיע שיעור האבטלה הרשמי באביב 2012 ל-12.9%, עליה של 0.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד וירידה של 1.2% לעומת חורף 2011. הדוח מצביע על שיעור אבטלה גבוה יותר בקרב נשים ובקרב אוכלוסיה עירונית.

שיעור האבטלה בקרב צעירים בגילאים 24-15 הוא 28.6%. שיעור זה משקף עליה של 2.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שיעור האבטלה בקרב צעירים בגילאים 29-15 הוא 25.8%, שיעור הגבוה ב-2.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני האבטלה בחתך מחוזות מצביעים על כך, שב-22 מחוזות באיראן שיעור האבטלה הוא דו-ספרתי (לעומת 20 מחוזות בתקופה המקבילה אשתקד) וב-9 מחוזות השיעור הוא חד-ספרתי (לעומת 11 מחוזות בתקופה המקבילה אשתקד). בארבעה מחוזות עולה שיעור האבטלה על 17% (בדומה לתקופה המקבילה אשתקד).

שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בשלושת החודשים הראשונים של השנה נרשמו במחוזות אילאם (Ilam, 21% אבטלה) ולורסתאן (Lorestan, 19.3% אבטלה) שבמערב איראן. שיעורי אבטלה גבוהים נרשמו גם במחוזות פארס (18.3%), אל-בורז (Alborz, 16.9%), טהראן (14.6%), קום (14.3%) ואצפהאן (14.2%).

שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר נרשמו במחוזות ח'וראסאן הדרומית (6.5%), כרמאן (Kerman, 7.5%), גולסתאן (7.8%), ח'וראסאן הצפונית (9.1%), יזד (9.5%), אזרביג'אן המערבית (9.7%) וכוהכילויה ובויר-אחמד (Kohgiluyeh Va Boyer Ahmad, 9.8%). ב-14 מחוזות חלה עליה בשיעור האבטלה באביב 2012 לעומת התקופה המקבילה אשתקד ואילו ב-17 מחוזות חלה ירידה בשיעור האבטלה בתקופה זו. מנתוני המרכז לסטטיסטיקה עולה, כי רק 41.8% מבין המועסקים במשק (בגילאים 15 ומעלה) עובדים בממוצע למעלה מ-49 שעות בשבוע.

שיעורי האבטלה באיראן בחתך מחוזות ( 12 אוגוסט, מתוך: www.fararu.com)

מחוז	שיעור אבטלה אביב 2012	שיעור אבטלה אביב 2011
אזרביג'אן המזרחית	12.6	8.8
אזרביג'אן המערבית	9.7	10.1
ארדביל	11.8	14.7
אצפהאן	14.2	14.8
אלבורז	16.9	20.7
אילאם	21	16.7
בושהר	11.2	11.7
טהראן	14.6	12.5
צ'הארמחאל ובח'תיארי	10.6	12.3
ח'וראסאן הדרומית	6.5	9.4
ח'וראסאן רזוי	10.4	8.9
ח'וראסאן הצפונית	9.1	9.9
ח'וזיסתאן	10	9.7
זנג'אן	10.3	8.1
סמנאן	10	12.8
סיסתאן ובלוצ'יסתאן	12.1	9.6
פארס	18.3	20.6
קזוין	11.6	12.6
קום	14.3	10.1
כורדיסתאן	11.9	12.4
כרמאן	7.5	13.8
כרמאנשאה	13	13.8
כוהלילויה ובויר-אחמד	9.8	19.2
גולסתאן	7.8	8.3
גילאן	14.5	11.7
לורסתאן	19.3	17.3
מאזנדראן	12.6	7.9
מרכזי	13	9.8
הורמוזגאן	11.2	12
המדאן	12	10.6
יזד	9.5	7.4

עוד עולה מדוח המרכז לסטטיסטיקה, כי 47.3% מבין המועסקים במשק האיראני עובדים במגזר השירותים, 32.4% עובדים במגזר התעשייתי ו-20.3% עובדים בחקלאות. הכלכלן אחמד ח'אתמי-יזד (Ahmad Khatami-Yazd) הזהיר השבוע בריאיון לסוכנות הידיעות אילנ"א, כי בעוד שבמדינות המפותחות בעולם מועסקים במגזר השירותים בעיקר טכנאים, מהנדסים ואנשי תוכנה, הרי שבאיראן חלק גדול מהמועסקים במגזר זה עובדים בתחומי המסחר, הבריאות והתחבורה ולכן תרומתם לייצור הלאומי פחותה באופן משמעותי (אילנ"א, 13 אוגוסט 2012).

יצוין, כי שיעור האבטלה הרשמי המתפרסם באיראן נתון לויכוח בקרב פרשנים הטוענים, כי שיעור האבטלה בפועל גבוה באופן משמעותי מהנתונים הרשמיים. נתוני האבטלה הרשמיים מבוססים, לטענת חלק מהפרשנים, על חישוב מגמתי של מספר המועסקים במשק על-ידי הממשלה המגדירה, בין היתר, גם חיילים, סטודנטים ועקרות-בית כ"מועסקים". 

זרקור קצר על נעליו של המנהיג העליון

בטקס שנערך לאחרונה לרגל פרסום הביוגרפיה החדשה של המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, "הסברו של שם" (שרח-י אסם, Sharh-e Esm), התייחס ראש הלשכה לפרסום כתביו של המנהיג העליון, חג'ת אלאסלאם עלי-אכבר רשאד (Hojjat-ul-Islam Ali Akbar Rashad) לסגולותיו של ח'אמנהאי. בהתייחסו לאורח חייו הפשוט של ח'אמנהאי אמר רשאד: "אלה הסבורים שיש לו [לח'אמנהאי] סוס ושהוא רוכב על סוסים, צריכים להסתכל על נעליו בהם הוא משתמש קרוב ל-20 שנה. נעליו הן כה בלויות, שבכל פעם שאני מביט בהן, אני נזכר בנעליו של "אמיר אל-מא'מנין" (Amīr al-Mu'minīn, כינוי נהוג בקרב השיעים לאימאם הראשון, עלי בן אבו-טאלב). (www.snn.ir, 4 אוגוסט 2012).

דבריו של חג'ת אל-אסלאם רשאד זכו לתגובות לעג רבות במדיה החברתית, באתרים ובבלוגים המזוהים עם מתנגדי המשטר. אחד הבלוגים פרסם בתגובה לדברי רשאד את התמונה הבאה תחת הכותרת: "חשיפת השקר של חג'ת אלאסלאם רשאד בנוגע לנעליו הבלויות של ח'אמנהאי":

דבריו של רשאד בנוגע לאורח חייו הפשוט של ח'אמנהאי מצטרפים לדיווחים נוספים, שהתפרסמו בשנים האחרונות בעניין צניעותו לכאורה של המנהיג העליון. בפברואר 2012 דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית פארס על הרגלי הטיסה של המנהיג. הדיווח המבוסס על זיכרונותיו של אחד הטייסים המלווים את המנהיג בטיסותיו ברחבי איראן נועד להעיד על צניעותו הרבה. הטייס סיפר, בין היתר, כי המנהיג נוהג לטוס בדרך כלל בטיסות "רגילות" לצד אזרחים פשוטים, מתעקש שלא למנוע מאזרחים לגשת אליו במהלך הטיסה ומסרב לקבל שירות מיוחד ביחס ליתר הנוסעים. הוא גם מסתפק, בדרך כלל, בכוס תה ובעוגה קטנה במהלך הטיסה.

הפצתה של הביוגרפיה החדשה של ח'אמנהאי חודשה לאחרונה, לאחר שהוכנסו בה מספר תיקונים קלים. הביוגרפיה הוצגה לראשונה בתערוכת הספרים הבינלאומית, שהתקיימה בראשית חודש מאי בטהראן. הפצתה הופסקה, עם זאת, ימים ספורים לאחר פרסומה בהוראת השלטונות עד להכנסת תיקונים ולתיאום פרסומה עם לשכת המנהיג. 

מאמרים נוספים בתחום