חדשות העימות הישראלי פלסטיני 31-16 במרץ 2007

ובשטח גבר ירי הרקטות בהובלת הג’האד האסלאמי בפלסטין המתנגד נחרצות ליוזמה הערבית		ועידת פסגה בריאד מאשרת מחדש את יוזמת השלום הערבית ומתעלמת מהטרור הפלסטיני…
חוליית הג’האד האסלאמי בפלסטין מבצעת ירי רקטות לעבר ישראל (אתר הג’האד האסלאמי בפלסטין, 30 במרץ)		יו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן וראש ממשלת האחדות אסמאעיל הניה מגיעים לדיוני הפסגה בריאד (טלוויזיה סעודית, 27 במרץ)

עיקרי תמונת המצב •  במוקד האירועים עומד אישורה מחדש של “יוזמת השלום הערבית” (בירות, מרץ 2002) ככתבה וכלשונה ע”י הפסגה הערבית בריאד. היוזמה מבוססת על נסיגה מלאה של ישראל מהשטחים שכבשה ב- 1967, הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית בשטחים הללו ובתמורה כינונו של הסכם שלום בין מדינות ערב לבין ישראל. היוזמה כוללת גם סעיף בדבר השגת “פתרון צודק” לבעיית הפליטים הפלסטינים, שיוסכם עליו על בסיס החלטה 194 של העצרת הכללית של האו”מ (דצמבר 1948). ביוזמה הערבית אין אזכור להפסקת הטרור נגד ישראל. •  ישראל הביעה תקוותה כי החלטות פסגת ריאד תתרומנה למאמץ לקדם את תהליך השלום עם הפלסטינים והעולם הערבי. ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט הביע אמונתו כי בחמש השנים הבאות ניתן יהיה להגיע להסכם שלום במזרח התיכון. ראש הממשלה נמנע מלשלול את היוזמה הערבית אך הסתייג מאזכור החלטת עצרת האו”מ 194. אבו מאזן שיבח במילים חמות את היוזמה והביע דבקותו בהחלטת 194 של האו”מ בדבר הפליטים. תנועת החמא”ס, המתנגדת עקרונית ליוזמה הערבית, משום שכלולה בה הכרה בישראל, העדיפה משיקולים טקטיים שלא להביע התנגדות בוטה ליוזמה (כשבמקביל ממשיכים בכיריה להצהיר בזכות המשך הטרור והדבקות ב”זכות השיבה” של הפליטים). הג’האד האסלאמי בפלסטיןהביע התנגדות מוחלטת ליוזמה הערבית וגיבה התנגדותו זאת בירי רקטות מהרצועה לעבר ישראל.

אירועים בולטים בשטח
רצועת עזה

ירי צלפים של חמא”ס לעבר ישראלים באזור מסוף הדלקים ברצועה

  במהלך השבועיים האחרונים ביצעו פעילי החמא"ס ירי צלפים לעבר אזור מסוף הדלקים שליד קיבוץ נחל עוז: ב-19 במרץ בוצע ירי כתוצאה ממנו נפצע ישראלי, עובד חברת החשמל באופן בינוני; ב-26 במרץ בוצע ירי נוסף ללא נפגעים. על ביצוע הפיגועים נטלה אחריות החמא"ס. יצוין כי פיגועי ירי צלפים היו נדירים מאז ההינתקות (אוגוסט 2005).

  דוברי החמא"ס טענו כי הירי התבצע בתגובה לפעילות של ישראל והדגישו כי התנועה לא זנחה את מדיניות "ההתנגדות" (קרי, הטרור):

• אבו עבידה , דובר גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע המבצעית טרוריסטית של החמא"ס, אמר כי גדודי עז אל דין אלקסאם אינם מחויבים להפסקת האש . עם זאת ציין כי פעולת הירי אינה מכוונת נגד הממשלה החדשה ואין גם החלטה פוליטית בחמא"ס להסלים את הפעילות הצבאית (סוכנות הידיעות מען, 19 במרץ).

• פוזי ברהום , דובר החמא"ס, הצדיק את הירי שביצעה הזרוע המבצעית לעבר נחל עוז ואמר כי תנועתו לא זנחה את העשייה הצבאית גם כשהגיעה לכס השלטון. לדבריו החמא"ס דבקה ב"תוכנית התנגדות עד שחרור האדמות הפלסטיניות" (אתר פלסטין מבאשר, 26 במרץ).

עלייה בהיקף ירי הרקטות לעבר ישראל

  במחצית השנייה של חודש מרץ חלה עליה בהיקף ירי הרקטות לעבר יישובי הנגב המערבי (22 נפילות). זאת, לאחר שבשבועיים הראשונים של חודש מרץ חלה רגיעה יחסית בשיעור ירי הרקטות (12 נפילות). סה"כ נורו במהלך חודש מרץ 34 רקטות . יצוין ירי מאסיבי במיוחד של רקטות (שבע במספר) ביום רביעי, 28 במרץ, יום פתיחת ועידת הפסגה בריאד . הג’אהד האסלאמי בפלסטין נטל אחריות על הירי (כמו על רוב אירועי הירי במהלך החודש). הרשות הפלסטינית אינה עושה מאמץ למנוע את המשך הירי העומד בניגוד להסכם על הפסקת אש מרצועת עזה.

  בתגובה לירי שבע רקטות בו זמנית לעבר ישראל תקף כוח צה"ל חוליית מחבלים בצפון רצועת עזה, שהשתייכה לג’האד האסלאמי בפלסטין. החוליה התכוונה לשגר מטח רקטות נוסף. כוח צה"ל ירה לעברה לפני שהספיקה לבצע את שיגור הרקטות. ארבעה פעילי הארגון נפצעו (אי.פי, 28 במרץ).

יהודה ושומרון

סיכול פיגוע דקירה

  ברשות מחבלת שעוררה את חשד חיילי צה"ל המוצבים מחסום בחווארה (סמוך לשכם) נמצאה סכין. חיילי צה"ל שהיו במחסום הצליחו לעצור את המחבלת. מחקירתה עלה כי היא התכוונה להרוג חייל צה"ל במחסום.

פעילות סיכול ומנע

  כוחות צה"ל המשיכו בפעילות הסיכול והמנע ביהודה ושומרון :

• 27 במרץ – בחילופי אש עם מחבלים במהלך פעילות מבצעית בשכם, הרגו כוחות הביטחון (27 במרץ) שני פעילי פת"ח/תנזים. השניים, היו מעורבים בהפעלת מטעני חבלה רבים בעיר שכם. בין השאר מטען שהרג חייל צה"ל ופצע חמישה חיילים ביולי 2006.

• 28 במרץ – במהלך פעילות מעצרים של כוחות צה"ל נעצר מחמד קטנה ראש הג’האד האסלאמי בשכם.

• 28 במרץ – במהלך פעילות סיכול ומנע בקלקיליה עצרו כוחות הביטחון שני פעילי חמא"ס בכירים ו-17 פעילי חמא"ס נוספים.

נתונים סטטיסטיים 

מאפייני הפיגועים בחלוקה חודשית

נפילות מזוהות של רקטות בישראל בחתך חודשי

נפגעים בחתך חודשי

פסגת המדינות הערביות בסעודיה אישרה מחדש
את “יוזמת השלום הערבית”

המלך עבדאללה מקבל את פניהם של אבו מאזן ואסמאעיל הניה בהגיעם לפסגה בריאד
(פורום הגולשים באתר האינטרנט של החמא"ס, 27 במרץ)

  בריאד בירת סעודיה התקיימה ועידת הפסגה ה-19 של מדינות ערב (28- 29 במרץ). הועידה נערכה בצל ההתגברות המאבק האזורי בין הציר הרדיקלי האיראני-סורי לבין המדינות הפרגמאטיות הפרו-מערביות (ובמרכזם סעודיה, מצרים, ירדן) ובצל המתחים הפנימיים בזירות המערכה השונות (ובמרכזם עיראק, הזירה הפלסטינית ולבנון). בהחלטות הפסגה הודגש הצורך באחדות ערבית ובעשייה ערבית משותפת כדרך להתמודד עם האתגרים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפני העולם הערבי.

  אחד הנושאים, שבהם עסקה הפסגה בריאד, היה החייאתה ושיווקה מחדש של היוזמה הערבית, שאושרה בפסגה הערבית בביירות לפני כחמש שנים (מרץ 2002). זאת על מנת לשגר מסר של אחדות ערבית מחודשת, להקל על המאבק נגד האיום האיראני (הגם שהחלטות הפסגה נמנעו מאזכורה המפורש של איראן) ולבסס את מעמדה של סעודיה כמנהיגת העולם הערבי.

  "יוזמה השלום הערבית", שאומצה ע"י הפיסגה הערבית בביירות, מתבססת על "היוזמה הסעודית", של יורש העצר דאז (ומלך סעודיה כיום) עבדאללה בן עבד אל עזיז. "היוזמה הסעודית" נולדה בסוף שנת 2001, במלאת שנה למערכת הטרור הפלסטינית ("האינתיפאדה השנייה"). סעודיה, שיזמה את המהלך, קיוותה לנסות ולבלום באמצעותו את ההסלמה בעימות הישראלי-פלסטיני ובו בזמן לשפר מעמדה בארה"ב ובמערב על רקע אירועי ה- 11 בספטמבר 2001. ה"יוזמה הסעודית" נחשפה בראיון של יורש העצר עבדאללה לפובליציסט האמריקאי תומס פרידמן (פברואר 2002). לאחר מכן היא עברה שינויים (במגמה של הקשחת העמדות כלפי ישראל) עד אשר התקבלה ע"י כל מדינות ערב בבירות והפכה ל"יוזמה הערבית".

  פסגת ריאד אישרה, בין השאר, את "היוזמה הערבית" כלשונה, על כל מרכיביה, בה כלול גם הסעיף שאינו מקובל על ישראל העוסק בבעיית הפליטים הפלסטינים ¹. יוזמה זאת, על פי הצהרת הסיכום של מנהיגי מדינות ערב בריאד, נועדה להתוות את הדרך הנכונה להשגת הסדר שלום לסכסוך הערבי-ישראלי בהסתמך על עקרונות הלגיטימיות הבינלאומית, ועל העיקרון של שטחים תמורת שלום.

אבו מאזן ואסמאעיל הניה יושבים לצידו של המלך עבדאללה. הפסגה אפשרה לחמא"ס למצב עצמו בקדמת הבמה
הבינערבית כשווה מעמד לאבו מאזן.(פורום הגולשים של אתר האינטרנט של החמא"ס 27 במרץ).

  להלן עיקרי היוזמה כפי שאומצה ע"י הפסגה הערבית בבירות (27- 28 במרץ 2002) ²:

• מועצת הליגה הערבית מבקשת מישראל לבחון מחדש את מדיניותה ולפנות לעבר השלום, כשהיא מכריזה שהשלום הצודק ("אלסלאם אלעאדל") הינו בחירתה האסטרטגית.

• מועצת הליגה הערבית דורשת מישראל לבצע את המהלכים הבאים:
  

  •  נסיגה מלאה ("אלאנסחאב אלכאמל") מהאדמות הערביות הכבושות, כולל מ"הגולן הסורי" עד לקו ה-4 ביוני 1967 ומהאדמות שישראל עודנה כובשת בדרום לבנון ³.

  •  השגת פתרון צודק ("חל עאדל") לבעיית הפליטים הפלסטינים, שיוסכם עליו בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם מספר 194 ⁴.

  •  הסכמה לקיומה של מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית על האדמות הפלסטיניות הכבושות מאז ה- 4 ביוני 1967 בגדה המערבית וברצועת עזה, ובירתה ירושלים המזרחית.

• [בתמורה למהלכים הישראלים המוזכרים לעיל] תעשינה מדינות ערב כדלקמן:
  

  •  [מדינות ערב] תיראנה בזאת את קץ הסכסוך הערבי-ישראלי ותיכנסנה להסכם שלום [כך במקור. הכוונה ככל הנראה לכינון הסכם שלום] בינן לבין ישראל תוך השגת ביטחון לכל מדינות האזור.

  •  [מדינות ערב] תכוננה יחסים טבעיים ("עלאקאת טביעיה" ⁵) עם ישראל במסגרת השלום הכולל הזה.

  •  [מדינות ערב] תערובנה לדחייה של כל צורות יישוב הקבע של [הפליטים] הפלסטינים ("אלתוטין"), אשר עומדות בסתירה למצב המיוחד [השורר] במדינות הערביות המארחות [את הפליטים הפלסטינים].

  •  מועצת הליגה הערבית קוראת לממשלת ישראל ולכל הישראלים לקבל יוזמה זו כדי לשמור על הסיכויים לשלום ולמנוע שפיכות דמים ⁶ באופן שיאפשר למדינות ערב ולישראל לחיות בשלום זו לצד זו ויקנה לדורות הבאים עתיד בטוח של שגשוג ויציבות.

  פסגת ריאד הודיעה על הקמת "מכניזם" ל"שווק" יוזמת השלום הערבית. בועידה הוחלט על הקמת ועדת שרים מיוחדת (כמקובל במקרים כאלה בועידות הפסגה הערביות), אשר תקים "קבוצות עבודה". הללו תקיימנה את המגעים הדרושים לקידום היוזמה עם מזכ"ל האו"ם, המדינות החברות במועצת הביטחון, ה"רביעייה" ועם גורמים נוספים הנוגעים לתהליך השלום (רמז לישראל שאינה נזכרת במפורש) (אלג’זירה, 29 במרץ).

תגובות ראשוניות לאימוץ היוזמה הערבית ע"י פסגת ריאד

ישראל

  דובר משרד החוץ , בהתייחסות ראשונה לפסגה הערבית בריאד (29 במרץ), ציין בין השאר:

" Israel is sincerely interested in pursuing a dialogue with those Arab states that desire peace with Israel, this in order to promote a process of normalization and cooperation. Israel hopes that the Riyadh Summit will contribute to this effort.

Israel’s position with regard to the peace process with the Palestinians is founded upon fundamental principles, the most central of which is the existence of two nation-states, with each state addressing the national aspirations of its own people – Israel for the Jewish people and Palestine for the Palestinian people – and with both states coexisting in peace, free of the threat of terrorism and violence.

For this purpose, a direct dialogue between Israel and the Palestinians is necessary."

  ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בראיון לעיתון "הארץ", שנערך ב-28 במרץ, הביע אמונתו כי בחמש השנים הבאות ניתן יהיה להגיע להסכם שלום כולל עם מדינות ערב ועם הפלסטינים. הוא התייחס בחיוב ל"יוזמה הסעודית" אך הסתייג מה"יוזמה הערבית" בה מאוזכרת החלטת עצרת האו"ם 194. אולמרט ציין כי ב"יוזמה הסעודית" יש רעיונות מעניינים "ואנו מוכנים להתדיין ולשמוע מהסעודים על עמדתם ולהשמיע להם את עמדתנו". הוא הוסיף כי ישמח להשתתף בועידה אזורית, שתעניק תמיכה למו"מ בין ישראל לפלסטינים ("הארץ", 30 במרץ 2007). בראיון נוסף לשבועון האמריקאי "טיים" ציין ראש הממשלה כי אם תהייה לו הזדמנות להיפגש עם עבדאללה מלך סעודיה יופתע מאוד המלך לשמוע מה בפיו. ראש הממשלה הוסיף כי יוזמת השלום הסעודית מבטאת גישה מעניינת מאד ("הארץ", 1 באפריל).

הזירה הפלסטינית

ציפיות הפלסטינים כי הפסגה הערבית תסייע להפחית מעליהם את הלחצים הבינלאומיים ("המצור" בלשונם). קריקטורה פרי עטה של אמיה ג’חא, קריקטוריסטית ידועה המזוהה עם החמא"ס. בקריקטורה אין זכר לציפייה כי הפסגה תסייע לקידום השלום בין ישראל לפלסטינים. (אתר האינטרנט של החמא"ס, 30 במרץ).

יו"ר "הרשות הפלסטינית" אבו מאזן

  יו"ר "הרשות הפלסטינית" אבו מאזן וראש ממשלת האחדות אסמאעיל הניה עמדו בראש המשלחת הפלסטינית, שהשתתפה בפסגה בריאד. בניגוד לאנשי החמא"ס, שניסו לשמור על מידה של עמימות בהתייחסותם ליוזמה הערבית (ראו להלן), שיבח אבו מאזן במילים חמות את היוזמה וקרא למדינות ערב לעשות מאמץ רציני על מנת "לשווקה" לקהילה הבינלאומית.

  להלן עיקרי התבטאותו של אבו מאזן ביחס ליוזמה הערבית (על פי הטלוויזיה הפלסטינית וסוכנות הידיעות הפלסטינית, 27 במרץ):

• יוזמת השלום הערבית הינה ההזדמנות הגדולה ביותר לפתרון המשבר במזה"ת. כל כשלון של היוזמה משמעו חיסול כל תקווה לשלום בעתיד.

• אין להכניס שינויים ביוזמה משום שהיא "מאוזנת לחלוטין" ומבטיחה את "הזכויות" של כל הצדדים; הפלסטינים יקבלו מדינה משלהם ואת "פתרון בעיית הפליטים" ומדינות ערביות ואסלאמיות תנרמלנה את יחסיהן עם ישראל.

• יש "לשווק" את היוזמה למדינות העולם משום שלדברי אבו מאזן היא לא הובנה כראוי, לא הוסברה ואף "הושחתה ע"י מספר גורמים" (אבו מאזן נמנע מלהבהיר מיהם הגורמים הללו וכיצד הם "השחיתו" את היוזמה).

• מבחינה עקרונית אין מנוס מקיום מגעים עם ישראל. לדבריו לאחרונה נקבעו [לאבו מאזן] פגישות עם ראש הממשלה [אולמרט] מידי שבועיים. בפגישות הללו תועלינה בעיות שוטפות ובעיות יסוד הקשורות להסדר הקבע.

• באשר לסוגיית הפליטים ציין אבו מאזן (על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית): "אנו דבקים בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"מ משנת 1949 [צ"ל- 1948] כלשונה". לדבריו החלטה זאת מוצגת גם ביוזמה הערבית הקובעת "פתרון צודק ומוסכם לפליטים על פי החלטה 194".

  בנאומו בישיבת הסיכום של הפסגה בירך אבו מאזן על אישורה מחדש של היוזמה הערבית וקרא לקביעת מכניזם לביצועה ולמציאת דרכים מתאימות על מנת להפוך את היוזמה מהצהרת עקרונות לתוכנית מעשית (סוכנות הידיעות הפלסטינית, 29 במרץ).

  סלאם פיאד , שר האוצר בממשלת האחדות, האיץ במנהיגי ערב להגיש סיוע כלכלי דחוף לרשות הפלסטינית ולתמוך בתקציבה (אלחיאת אלג’דידה, 29 במרץ). הוא הודיע כי הצרכים התקציביים של הרשות לשנת 2007 מסתכמים ב-2.7 מיליארד $ והביע תקוותו, שמדינות ערב והאירופאים יסייעו בכיסוי הגרעון התקציבי של הרשות.

החמא"ס

  תנועת החמא"ס מתנגדת עקרונית ל"יוזמה הערבית" משום שכלולה בה הכרה בישראל והבאת הסכסוך עימה לסיומו. למרות זאת השתתף ראש ממשלת החמא"ס אסמאעיל הניה במשלחת לריאד ודוברים של החמא"ס העדיפו (עד כה) שלא להביע התנגדות בוטה ליוזמה ולשמור על מידה של עמימות בכל הנוגע לעמדתם כלפיה.

  עמדה זאת של החמא"ס מקורה, להערכתנו, במספר סיבות: עניינה של החמא"ס שלא להיקלע לעימות עם סעודיה, מצרים ומדינות נוספות התומכות ביוזמה ובממשלת האחדות הפלסטינית; עניינה לשמור על אחדות פנים- פלסטינית בעקבות "הסכם מכה" והקמת ממשלת האחדות; הצפייה כי היוזמה הערבית תסייע בהסרת לחצי הקהילה הבינלאומית בתחום הכלכלי והמדיני; ומעבר לכל אלו מודעותה של החמא"ס כי התנגדותה ליוזמה ותמיכתה בהמשך הטרור (אשר "היוזמה הערבית" כלל אינה מתייחסת אליו) מקטינים באופן משמעותי את הסיכוי למימושה הלכה למעשה.

  בהתבטאויות בכירים בחמא"ס הודגשו דבקות התנועה בעקרונותיה הקיצוניים והבלתי מתפשרים בנוגע לסכסוך עם ישראל ( העומדים בסתירה ליוזמה הערבית ) יחד עם הימנעות מלהתפלמס עם "היוזמה הערבית" ולשלול אותה ישירות, ובאופן נחרץ. כך למשל:

• ח’אלד משעל , ראש הלשכה המדינית של החמא"ס, בעת ביקורו באלג’יר שם השתתף ב"ועידת ירושלים העולמית", הכחיש כי חמא"ס ויתרה על הג’האד הצבאי כאשר היא עלתה לשלטון והדגיש דבקותה בהמשך ה"התנגדות" (הטרור). עם זאת, הוא הדגיש את הצורך ליטול יוזמה ולעבור מ"מגננה מדינית" ל"מתקפה מדינית" (אלח’בר, אלג’יריה, 27 במרץ). בהתבטאות אחרת ציין ח’אלד משעל כי "צריך לעצור את סדרת הויתורים. לא יהיה ויתור על ירושלים, [לא] על אלאקצא [ולא] על זכות השיבה" (סוכנות הידיעות הכוויתית מאלג’יר, 26 במרץ).

• אסמאעיל הניה , ראש ממשלת האחדות, שנטל חלק בפסגת ריאד, ציין בפני כתב רויטרס כי ארגונו לא יתנגד ליוזמה הערבית אולם בשום אופן לא יוותר על "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים . הוא קרא למנהיגי מדינות ערב שלא להתפשר על הזכויות הבסיסיות של הפלסטינים ובמרכזם "זכות השיבה" של הפליטים (רויטרס, ריאד, 28 במרץ).

• מחמד נזאל , חבר הלשכה המדינית של החמא"ס, שגם הוא נטל חלק ב"ועידת ירושלים העולמית", הצהיר כי מוקדם עדיין לדבר על עמדת החמא"ס כלפי ה"יוזמה הערבית" . זאת משום שלדבריו ישראל מתנגדת מלכתחילה ליוזמה זאת ולפיכך לא יהיה זה נבון להיכנס לויכוח מדיני עקר וחסר משמעות בעניין היוזמה (אתר "פלסטין אלא’ן (חמא"ס), 27 במרץ).

• ח’ליל אבו לילה , האחראי על קשרי החוץ של החמא"ס, הצהיר כי אין הוא מאמין ש"הישות הציונית" תסכים לקבל את "היוזמה הערבית". לפיכך יש לתת לאש"פ הזדמנות נוספת לפעול מול "הישות הציונית" אולם הדבר צריך להיעשות ללא ויתורים של הצד הערבי בתמורה להסכמה ישראלית ליוזמה (טלוויזיה אלאקצא הלווינית, 27 במרץ). ח’ליל אבו לילה ציין גם כי חמא"ס לא תשתתף בתהליך מדיני כלשהו "ואם היוזמה [הערבית] תתקבל… אש"פ [הוא זה אשר] ינהל את המו"מ הזה, שיהיה עקר וללא תועלת" ("אלקדס אלערבי", 28 במרץ).

הג’האד האסלאמי בפלסטין

  לעומת העמימות של דוברי חמא"ס, הנגזרת ממחויבויותיה השלטוניות של התנועה, הביע הג’האד האסלאמי בפלסטין התנגדות נחרצת ליוזמת השלום הערבית . בשל התנגדותו לכל ההחלטות המכירות בזכות קיומה של ישראל. זיאד נח’אלה , סגן המזכיר הכללי של הארגון המתגורר בדמשק, ציין בראיון לערוץ "אלעאלם" האיראני כי מנהיגי ערב המכונסים בריאד אינם מוסמכים להעניק ויתורים ל"ציונים" על "פלסטין ההיסטורית". הוא הוסיף כי עמדתו של הג’האד האסלאמי בפלסטין היא שאין לדון כלל ברעיון של מדינת פלסטינית בגבולות 1967 לצידה של ישראל ("אלעאלם", 28 במרץ).

הזירה הבינלאומית

  דובר מחלקת המדינה בארה"ב ברך על החלטת הפסגה בריאד לאשרר את היוזמה הערבית משנת 2002 לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני "That is something we view as very positive" " ציין הדובר. הוא הוסיף כי "…The United States has no interest in seeking revision to the initiative…" גם שרי החוץ של האיחוד האירופאי ומזכיר האו"ם הביעו תמיכתם ביוזמה הערבית.

הזירה הפנים-פלסטינית

תחילת פעילותה של ממשלת האחדות הפלסטינית

  ממשלת האחדות הפלסטינית קיימה את ישיבתה הראשונה (19 במרץ) בנוכחות אבו מאזן במתכונת של ועידת וידאו בין עזה לראמאללה. לדברי מצטפא ברע’ותי, שר ההסברה בממשלה, התמקדה ישיבת הממשלה בגיבוש תוכניות לשבירת המצור הבינלאומי ותוכניות לשיפור ביטחון האזרחים (אלחיאת אלג’דידה, 19 במרץ)

  במקביל החל תהליך העברת הסמכויות במשרדי הממשלה השונים לידי השרים החדשים. כמו כן החלו הכנות להקמתה מחדש, על פי צו נשיאותי מטעם אבו מאזן, של המועצה לביטחון לאומי בראשותו של מחמד דחלאן (הממשיך לעורר התנגדות עזה בקרב אנשי החמא"ס). על פי הצו תכלול המועצה גם נציגים מהחמא"ס וביניהם ראש הממשלה אסמאעיל הניה ושר הפנים החדש האני אלקוסמי (אלאיאם, 19 במרץ).

  בעוד גורמים בפת"ח שיבחו את מינויו של מחמד דחלאן בקרב ראשי החמא"ס מעורר המינוי גל של תגובות נזעמות. דובר סיעת החמא"ס טען כי המינוי לא רק שאינו ראוי אלא הוא גם בלתי חוקי שכן, חוק היסוד אינו מאפשר לחבר מועצה מחוקקת לכהן בתפקיד ממשלתי אחר (אתר מעאן, 19 במרץ). עניין מינויו של דחלאן הועבר לטיפולה של הוועדה לענייני חוק ומשפט במועצה המחוקקת (אלאיאם, 20 במרץ).

נמשכים העימותים האלימים והאנרכיה גם לאחר הקמת ממשלת האחדות

  גם לאחר הקמת ממשלת האחדות, ולמרות הקריאות מצד בכירים בפת"ח ובחמא"ס לדבוק באחדות הלאומית ולהתעלות מעל המחלוקות, נמשכו גילויי האלימות והאנרכיה שהתמקדו ברצועת עזה . פעילי שטח של הצדדים היריבים ואנשי החמולות המקומיות, המשיכו להתכתש ביניהם ולא שעו למאמצי התיווך של בכירי החמא"ס והפת"ח. במקביל, התחדשה גם מלחמת ההסברה והתעמולה בין הצדדים היריבים.

  בין גילויי האלימות יצוינו :

• 21 במרץ – שני פעילי "כוח 17" נפצעו לאחר שבוצע ירי לעברם.

• 21 במרץ – מספר אירועים של חטיפות הדדיות בין החטופים: פעילי הביטחון המסכל, מרצה באוניברסיטה האסלאמית בעזה (ששוחרר שלושה ימים לאחר מכן) ושופט המזוהה עם החמא"ס.

• 21 במרץ – עימותים אלימים בין פעילי פת"ח וחמא"ס בבית לאהיא במהלכם נעשה ניסיון לשגר רקטה לעבר ביתו של פעיל חמא"ס. אדם אחד נהרג ושמונה נפצעו.

• 22 במרץ – במהלך עימותים אלימים בין פעילי הכוח המבצע לבין אחת החמולות בעיר עזה נהרגו פעיל חמא"ס וילד בן ארבע.

• 24 במרץ- חמושים מהכוח המבצעי של החמא"ס פתחו באש לעבר מפקדת הביטחון הלאומי בח’אן יונס.

• 25 במרץ – חמישה מבני משפחת ערפאת מח’אן יונס נפצעו לאחר שחמושים מהכוח המבצע של החמא"ס פתחו לעברם באש.

• 28 במרץ – מפקד בגדודי עז אלדין אלקסאם ובכוח המבצע בבית חאנון נפצע מאש שנורתה לעבר רכבו בעיר עזה. בו ביום נופצע פעיל גדודי חללי אלאקצא ושני מאבטחיו מאש שנורתה לעברם בצפון הרצועה.

  אירוע אלים נוסף התחולל ב-27 במרץ כאשר שיירתו של שר הפנים האני אלקווסמי הותקפה בירי ע"י אזרחים זועמים בשעה שהגיע לכפר הבדואי אם אלנצר לאחר שמאגר שפכים התמוטט במקום. מספר מאנשי השיירה נפצעו.

ישראל והזירה הבינלאומית

עמדת "הרביעייה" וארה"ב כלפי הממשלה החדשה

  שרי החוץ של "הרביעייה" פרסמו הצהרה בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית המברכת על הרגעת העימות הפנים פלסטיני. עם זאת הבהירו שרי החוץ כי "הרביעייה" עומדת על קיום שלושת התנאים והיא מעודדת את הממשלה החדשה להתקדם לעבר עמידה בהם. "הרביעייה" הבהירה כי הממשלה תיבחן לא רק על בסיס המצע שפרסמה אלא על בסיס מעשיה בפועל. במקביל הודיעו שרי החוץ של "הרביעייה" כי מנגנון הסיוע הכספי הזמני יוארך בשלושה חודשים במתכונתו הנוכחית.

  במהלך שימוע בבית הנבחרים אמרה מזכירת המדינה של ארה"ב קונדוליסה רייס (21 במרץ) כי בקשת הסיוע המחודשת למנגנוני הביטחון שתחת שליטת אבו מאזן תוגש לקונגרס במהלך הימים הקרובים. גורמים בממשל העריכו כי הסיוע יופחת ובמקביל גם יגבר הפיקוח על העברות הכספים בשל חשש הממשל שחלקם יגיע לידי החמא"ס (ניו יורק טיימס, 21 במרץ).

"שיווק" הממשלה החדשה לקהילה הבינלאומית

  במסגרת הניסיונות ל"שווק" את הממשלה החדשה ועל מנת לנסות והסיר את הלחצים הבינלאומיים, נועד שר החוץ זיאד אבו עמרו , עם שר החוץ של בלגיה. בעקבות הפגישה אמר אבו עמרו כי הפלסטינים יעשו כל מאמץ להבהיר את עמדתם, כדי להקל על ידידיהם באירופה המעוניינים בנירמול היחסים עימם (אלקדס, 25 במרץ). סלאם פיאד שר האוצר הפלסטיני צפוי גם הוא לצאת למסע באירופה במטרה לבחון את הדרכים להקלת הלחצים ולהעברת סיוע כלכלי לרשות (אלאיאם, 24 במרץ).

סבב ביקורים נוסף של מזכירת המדינה האמריקאית

  ב-26 במרץ הגיעה מזכירת המדינה של ארה"ב קונדוליסה רייס לאזור לקיום פגישות עם גורמי ממשל ישראליים ופלסטינים בניסיון להגדיר את הנושאים שעליהם תידרש הסכמה ישראלית פלסטינית במסגרת הדיאלוג לקראת כינון מדינה פלסטינית. בתום פגישתה עם אבו מאזן הדגישה קונדוליסה רייס את מחויבותה של ארה"ב להגיע לפיתרון על בסיס התפיסה של שתי מדינות. היא הסבירה כי יש לעמוד במתווה "מפת הדרכים", אך אין הדבר מונע "דיון ביעד אליו אנחנו הולכים". באשר ליוזמה הערבית הבהירה כי ארה"ב אינה מבקשת לבצע שינויים ביוזמה והביעה תקווה כי זו תניע את המגעים בין הצדדים.

  בסיכום ביקורה באזור (27 במרץ) הודיעה רייס כי הוחלט על הקמת ערוץ הידברות דו-שבועי בין אולמרט לבין אבו מאזן. בערוץ זה יידונו לדבריה סוגיות יומיומיות קונקרטיות (כגון חופש התנועה של הפלסטינים, ניהול המעברים, מניעת הברחת אמצעי לחימה לרצועה) וגיבוש "אופק מדיני" בהתאם ל"מפת הדרכים". עם זאת הבהירה רייס כי לא מדובר עדיין במשא ומתן להסדר קבע וציינה כי הערוץ הדו-צדדי לא יהווה תחליף לתיווך האמריקאי (אלג’זירה אנגלית וסוכנות אי.פי., 27 במרץ).

---

¹ סעיף זה לא נכלל ב"יוזמה הסעודית" המקורית . בראיון של יורש העצר עבדאללה לתומס פרידמן דובר על נסיגה מלאה של ישראל מכל השטחים הכבושים תמורת נרמול מלא של היחסים, ללא התייחסות לסוגיית הפליטים הפלסטינים. להלן ציטוט דברי יורש העצר כפי שהתפרסמו ב"ניו יורק טיימס" (17 בפברואר, 2002) : "full withdrawal from all the occupied territories, in accord with U.N resolutions, including in Jerusalem, for full normalization of relations" . הסעיף הנוגע לנושא הפליטים נוסף בפסגה הערבית בבירות בלחץ הסורים והמדינות הערביות הרדיקליות .

² על בסיס נוסח היוזמה המופיע בערבית באתר האינטרנט של הליגה הערבית ראה:

http://www.arableagueonline.org/las/arabic/details_ar.jsp?art_id=1777&level_id=202# .

³ ישראל אינה "כובשת" אדמות בדרום לבנון. יש כאן רמז ברור ל"חוות שבעא" (הר דב), המהוות חלק מצפון הגולן ואין הן שייכות ללבנון. ניתן להניח כי חלק זה הוכנס ליוזמה על פי דרישת הממשל הלבנוני. הצגת ישראל כ"כובשת" שטחים לבנונים מנוצלת ע"י חזבאללה לחיזוק הטיעון שלו בדבר הלגיטימציה להמשך פיגועי הטרור .

⁴ סעיף 11 בהחלטה עצרת האו"מ 194 (11 בדצמבר 1948) קובע כדלקמן:

" The refugees wishing to return to their homes and live at peace with their neighbours should be permitted to do so at the earliest practicable data, and that compensation should be paid for the property of those choosing not to return and for loss of or damage to property which , under principles of international law or in equity, should be made good by the Governments or authorities responsible;"

(על פי אתר האינטרנט של האו"מ). יצויין כי הנוסח של "היוזמה הערבית" נמנע מאזכור מפורש של המינוח "זכות השיבה".

⁵ הנוסח נמנע מלהשתמש במונח המרחיב והטעון "נורמליזציה" ("תטביע"). המונח "יחסים טבעיים" הינו כללי ואינו מציין בהכרח את אופי היחסים שייכונו בין מדינת ערב לישראל. אומנם הוא מרמז על כך שכינון יחסים שכאלה או יבטל או עשוי לבטל את החרם הערבי על ישראל. אולם הוא גם מאפשר למדינות ערב לכונן מתכונת יחסים של "שלום קר", כמו זו הקיימת בין מצרים לישראל. מתכונת היחסים הישראלית- מצרית מבטאת הכרה פורמאלית בישראל, כינון קשרים דיפלומטיים עימה, אך תוך סירוב להכניס תכנים עמוקים יותר למערכת יחסים זאת (כגון קשרים בתחום החברתי והתרבותי).

⁶ מעבר למילים כלליות ובלתי מחייבות אלו אין ביוזמה אזכור להפסקת הטרור הפלסטיני נגד ישראל . זאת בעיתוי (ערב הפיגוע במלון "פארק" בנתניה) בו הטרור הפלסטיני הגיע לשיאו .

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום