עיקרים
1. חזבאללה, "מפלגת האל", הנו ארגון טרור מוסלמי-שיעי לבנוני, שהוקם ע"י איראן בסיועה של סוריה בקיץ 1982, בעת מלחמת לבנון הראשונה ("מבצע שלום הגליל"). חזבאללה בעל אידיאולוגיה אסלאמית-שיעית רדיקלית, הוא משמש כמכשיר אסטרטגי לקידום מטרותיהן של איראן ושל סוריה ובו בזמן מהווה חלק בלתי נפרד מהמרקם הפוליטי והחברתי של לבנון.
2. במהלך 25 שנות קיומו עלה בידי חזבאללה, בעזרת סיוע מסיבי מצד איראן, להקים בלבנון תשתית צבאית נרחבת, מצוידת בכלי נשק מתקדמים, שהופעלה נגד ישראל במלחמת לבנון השנייה. לצדה הקים חזבאללה מערכת אזרחית תומכת המסייעת לבני העדה השיעית, בסיס כוחו של הארגון, בתחומי החינוך, בריאות, דת ושירותים חברתיים. כל אלו, הפכו את חזבאללה מארגון טרור לבנוני מקומי, בעל יכולות מוגבלות בתחומי הטרור והגרילה, לארגון בעל יכולות צבאיות ואזרחיות, החורגות מאלו של ארגוני טרור במזה"ת ואף מחוצה לו.
3. חזבאללה, כמו ארגוני טרור אחרים, מודע היטב לחשיבות המלחמה על התודעה שמטרתה להשפיע על התפיסות והתובנות של קהלי היעד השונים בלבנון או מחוצה לה, במגוון דרכים ושיטות, החל מהסברה ותעמולה וכלה בחינוך ובאינדוקטרינציה. בצד מערכת ענפה של מוסדות חינוך ותרבות, בנה הארגון במימון מסיבי מצד איראן, "אימפריה תקשורתית" נרחבת, והשכיל לעשות שימוש אינטנסיבי באפשרויות שנפתחו בפני חזבאללה (ושאר ארגוני הטרור) בעקבות מהפיכת התקשורת והמידע.
4. חוד החנית ב"אימפריה התקשורתית" של חזבאללה הנו ערוץ הטלוויזיה הלוויני "אלמנאר", שהוקם בשנת 1991 בסיוע משמרות המהפכה האיראניים. זהו ערוץ בעל אופי תעמולתי מובהק ששידוריו משקפים את האידיאולוגיה וסדר היום הפוליטי של חזבאללה. כבר מתחילת דרכו התמחה הארגון בשילוב תעמולה עם מידע עובדתי הכולל חומר ויזואלי מקורי משדה הקרב. לשם כך, הוקמה פונקציה בחזבאללה בשם "ההסברה הקרבית", שבמסגרתה שולבו צלמים מקצועיים בחוליות מבצעיות של הארגון שתקפו את צה"ל ואת צבא דרום לבנון. הערוץ פועל במקצועיות וביעילות המקנים לו פופולריות רבה לא רק בלבנון אלא בעולם הערבי/מוסלמי (כולל האוכלוסייה הפלסטינית ב"שטחים"), במזה"ת ואף מחוצה לו.
5. מלבד ערוץ אלמנאר, כוללת התשתית התקשורתית של חזבאללה תחנת רדיו (רדיו נור), עיתונים, אתרי אינטרנט במגוון שפות (ובכלל זה אנגלית, צרפתית, ספרדית ואף עברית) ובתי הוצאה לאור של ספרים ופרסומים (הבולט שבהם דאר אלהאדי על שם בנו של חסן נצראללה שנהרג בדרום לבנון). כל אלו, בצד תשתית ענפה של מוסדות דת, חינוך ותרבות ומערכת אינדוקטרינציה
פנים-ארגונית, מופעלים ע"י חזבאללה על בסיס אסטרטגיה
הסברתית-תעמולתית אחידה (הנקבעת ע"י חסן נצראללה), ללא ביקורת פנימית וללא הדלפות.
6. במסגרת המלחמה על התודעה, מרבה חזבאללה להשתמש בטרמינולוגיה המבטאת את תפיסת העולם האסלאמית-שיעית רדיקלית של איראן. דגש מיוחד מושם על טיפוח ערכי הג’האד (מלחמת הקודש) והשהאדה (מות הקדושים למען אללה) לשם הצדקת מערכת הטרור והגרילה שחזבאללה (וארגוני הטרור הפלסטינים) מנהלים נגד ישראל. בו בזמן אין חזבאללה מהסס לעשות שימוש גם בטרמינולוגיה מערבית, נטולת שורשים אסלאמיים, כגון השימוש הנרחב במונח הערבי החילוני המודרני "מקאומה" ( "התנגדות"), או אף אימוץ מיתוסים מהאנטישמיות הנוצרית האירופית לשם טיפוח השנאה נגד ישראל והעם היהודי.
7. המסרים העיקריים שמפיץ חזבאללה לקהלי היעד השונים מבית, בעולם הערבי/אסלאמי ובמדינות המערב, הנם: אופיו הלבנוני-לאומי העל-עדתי של הארגון; תפקידו של חזבאללה כ"מגן לבנון", המעניק לו לגיטימציה לתשתית הצבאית שהוא מקיים; טיפוח השנאה נגד ישראל, שלילת זכות קיומה והצדקת הטרור של חזבאללה ושל הפלסטינים המתנהל נגדה; טיפוח השנאה נגד העם היהודי באמצעות הסתה אנטישמית; טיפוח שנאה נגד ארה"ב והצגתה כמקור הרוע והטרור; בניית דימוי של עוצמה לחזבאללה, האדרת הצלחותיו נגד ישראל וטיפוח פולחן האישיות של מנהיגו חסן נצראללה; הפצת האידיאולוגיה האסלאמית-שיעית הרדיקלית בלבנון וטיפוח פולחן האישיות של המנהיג האיראני עלי ח’אמנא’י.
8. אולם, במסרים הללו קיימות סתירות פנימיות ונקודות תורפה: תלותו המכרעת של חזבאללה באיראן (וסוריה) וראיית המנהיג האיראני ח’אמנא’י כמקור הסמכות, עומדים בסתירה לדימויו ה"לבנוני-לאומי" שחזבאללה מנסה ליצור; זהותו השיעית המובהקת עומדת בניגוד מוחלט לדימוי העל-עדתי שהוא מנסה לטפח; הערכים האסלאמיים-רדיקליים האיראניים אותם הוא מייצג, עומדים בניגוד לפרגמטיות הבסיסית המאפיינת את מרבית האוכלוסייה הלבנונית בני כל העדות; אופיו הג’האדי הלוחמני עומד בסתירה לאינטרסים הממלכתיים של לבנון ואף לאינטרסים של בני העדה השיעית, הנושאת בעיקר את הנטל של תוצאות הטרור והגרילה שחזבאללה מנהל נגד ישראל.
9. במהלך מלחמת לבנון השנייה ניהל חזבאללה בהצלחה מלחמה תודעתית נגד ישראל, תוך שימוש מושכל ב"אימפריה התקשורתית" שנבנתה על ידו, במהלך שנים ארוכות. מלחמה זו, שהתנהלה במקביל למלחמה בשטח, כוונה בעיקר לקהלי היעד הלבנוניים והערביים/מוסלמיים אך היא נועדה גם להשפיע על דעת הקהל המערבית והישראלית. במלחמה זו, חתר חזבאללה ליצור
דה-לגיטימציה של פעולות צה"ל בלבנון. זאת, ע"י הטמעת המסר כי ישראל פוגעת באזרחים לבנונים חפים מפשע ועמעום השימוש הנרחב שהוא עשה באזרחים לבנונים כ"מגן אנושי" ע"י מיקום תשתיותיו הצבאיות בקרבם. בצד זאת, ניהל הארגון מערכת תעמולה ולוחמה פסיכולוגית כלפי קהל היעד הישראלי במטרה לפגוע במורל שלו, להעצים את הפחד והבהלה מפני ירי הרקטות ולחזק את דימויו של חזבאללה כארגון אמין בעל יכולות מבצעיות מרשימות.
10. חוד החנית של המערכה התודעתית במלחמת לבנון השנייה היה ערוץ הטלוויזיה אלמנאר, שהמשיך לשרוד ולשדר, גם לאחר שחיל האוויר הישראלי פגע בבניין תחנת הטלוויזיה בפרבר הדרומי של בירות. הערוץ שידר בתכיפות מידע עובדתי (שזור בתעמולה) על ירי הרקטות ועל ה"הצלחות" שנחל חזבאללה בלחימה והיווה מקור מידע לכלי תקשורת רבים. חסן נצראללה מנהיג הארגון, העניק במהלך המלחמה שישה ראיונות (ארבעה מהם לאלמנאר) שזכו לתהודה רבה בקרב קהלי היעד השונים. במידה רבה הצליח חסן נצראללה "להשתלט" על מסכי הטלוויזיה (גם בישראל) ולזכות בכך ביתרון במלחמה על התודעה.
11. ההישגים שנחל חזבאללה במלחמה על התודעה נבעו גם מיכולתו למנוע נגישות לשטח ולמידע של כתבים זרים, ערביים ומערביים ולמנוע מהם להרחיב את הסיקור בנושאים שלא תאמו את האסטרטגיה ההסברתית שלו. מכתבים בלבנון נמנעה בדרך כלל גישה לתשתיות הצבאיות של חזבאללה (אמצעי לחימה, בסיסים ומתקנים, פעילי ארגון בשטח) והם תועלו לסיקור הפגיעות שנגרמו לאזרחים לבנונים ע"י ההתקפות הישראליות והנזקים שנגרמו לתשתית האזרחית הלבנונית. עדויות של כתבים זרים מצביעות על כך שרק מעטים מהם הצליחו במהלך המלחמה להתחמק מהפיקוח ומההגבלות שהוטלו עליהם ע"י חזבאללה ולפעול בניגוד ל"כללי המשחק" שהארגון הכתיב.
12. לאחר המלחמה פתח חזבאללה בקמפיין הסברתי נרחב, שמטרתו להטמיע בקרב קהלי היעד השונים את מיתוס "הניצחון האלוהי". קמפיין זה התבסס על שלושה מרכיבים עיקריים: כשלון צה"ל להביא להפסקת ירי הרקטות או לצמצומו המשמעותי במשך כל ימי המלחמה; הביקורת הפנימית הנוקבת שנמתחה בישראל כלפי צה"ל והדרג המדיני עם תום המלחמה והמחדלים הרבים שנחשפו לאחריה שמשו ומשמשים "חומר גלם" מצוין בידי תעמולת חזבאללה; ההישגים של ישראל במלחמה לא הודגשו מספיק בישראל על רקע שטף הביקורת הפנימית ולכן הם גם לא תמיד נקלטו בלבנון ובעולם הערבי ולא ערערו את "מיתוס הניצחון" של חזבאללה.
13. אולם, ככל ששקע האבק במהלך החודשים שלאחר המלחמה, וככל שהציבור הלבנוני הפנים את מראות ההרס והחורבן, כן הלך ונסדק מיתוס "הניצחון האלוהי" וגברה הביקורת הפנימית אודות המחיר שלבנון נאלצה לשלם על ההרפתקה הצבאית של חזבאללה. לנוכח זאת, עבר הארגון ל"מגננה" הסברתית במסגרתה הוא נאלץ להתמודד עם האשמות של מתנגדיו מבית כי הוא גרר את לבנון למלחמה מיותרת, ולהדוף תביעות לפירוקו מנשקו וליישום החלטת מועצת הביטחון 1701. ההתנצחות החריפה בין חזבאללה לבין מחנה מתנגדיו יצרה בלבנון משבר פוליטי מתמשך, שנראה כי הוא עדיין רחוק מסיומו.
קווים לדמותו של חזבאללה
1. חזבאללה 2 ("מפלגת האל", בטרמינולוגיה פוליטית מודרנית), הנו ארגון טרור מוסלמי-שיעי לבנוני, שהוקם ע"י איראן ובסיוע של סוריה בקיץ 1982, בעת "מלחמת לבנון הראשונה" ("מבצע שלום הגליל"). חזבאללה הנו בעל אידיאולוגיה אסלאמית-רדיקלית, מבית מדרשה של איראן הח’מיניסטית. הארגון מהווה מכשיר אסטרטגי בידי איראן וסוריה ובו בזמן חלק בלתי נפרד מהמרקם הפוליטי והחברתי הלבנוני. זהותו האסלאמית-רדיקלית ותלותו הרבה באיראן ובסוריה, מכתיבים לו גישה לוחמנית (ג’האדיסטית) כלפי ישראל, נגדה הוא מנהל מערכת טרור וגרילה מאז הקמתו (על ההבדל בין טרור לגרילה ראו בהמשך).
2. ראשיתו של חזבאללה בבקעת הלבנון (אזור בעל בכ) משם התפשטה אחיזתו בקרב ריכוזי השיעים בדרום לבנון ובשכונות הדרומיות של בירות. באזורים אלו הוקמה תשתית צבאית רחבה, בסיוע "משמרות המהפכה" האיראנים, הכוללת יכולות של מדינה ובכלל זה (ערב "מלחמת לבנון השנייה") למעלה
מ-20,000 רקטות וטילי נ"ט מתקדמים. כמו כן מקיים חזבאללה תשתית מבצעית מחוץ ללבנון, הנשענת על הפזורה השיעית ברחבי העולם ומהווה פוטנציאל לפיגועי טרור בחו"ל.
3. פעילות הטרור והגרילה, שניהל חזבאללה במשך עשרים וחמש שנות קיומו, התמקדה ברובה נגד ישראל, אולם בנקודות זמן שונות פעל חזבאללה גם נגד ארה"ב ומדינות מערביות נוספות ואף נגד יעדים ישראלים ויהודיים בחו"ל. התשתית הצבאית של הארגון, ששודרגה מאז יציאת צה"ל מ"אזור הביטחון" (מאי 2000), הופעלה באופן נרחב נגד ישראל בעקבות חטיפת שני חיילי צה"ל באזור זרעית ב-12 ביולי 2006 (אירוע שהוביל ל"מלחמת לבנון השנייה").
4. בצד התשתית הצבאית הקים חזבאללה בסיוע איראני מסיבי תשתית אזרחית נרחבת, הכוללת מוסדות חינוך, בריאות, דת, עזרה סוציאלית והסברה. התשתית האזרחית מסייעת לבני העדה השיעית, שהנה באופן מסורתי העדה המקופחת ביותר בלבנון, לקדם את האינטרסים העדתיים שלה מהבחינה הפוליטית, הכלכלית והחברתית. פעילותו האזרחית הנרחבת של חזבאללה סייע לו ליצור בסיס תמיכה נרחב בקרב העדה השיעית ולהפוך ולגורם חשוב ומשפיע בפוליטיקה הפנים-לבנונית.
5. חזבאללה מונע ע"י אידיאולוגיה אסלאמית-שיעית איראנית רדיקלית, ה"מיוצאת" מאיראן ומופצת ומוטמעת בקרב בני העדה השיעית בלבנון. האמאם ח’מיני, מחולל המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, ויורשו "המנהיג" עלי ח’אמנא’י, הנן שתי דמויות מפתח, הזוכות להערצה והאדרה והפכו ע"י חזבאללה למודל לחיקוי (ב"מלחמת לבנון השנייה" נמצאו צילומים שלהם ופרסומים של הגותם האידיאולוגית במשרדי ובסיסי חזבאללה בדרום לבנון). יצוין כי חזבאללה לא יצר תפיסת עולם אסלאמית ייחודית משלו אלא הוא העתיק ללבנון את תפיסת העולם האיראנית אסלאמית-רדיקלית על כל מרכיביה.
|
6. בעשרים וחמש שנות קיומו הצליח חזבאללה להפוך מארגון טרור מקומי בעל יכולות מוגבלות לארגון בעל יכולות צבאיות מתקדמות ותשתית חברתית ותקשורתית נרחבת, שמעבר ליכולותיהם המוכרות של ארגוני טרור במזרח התיכון ואף מחוצה לו. הדבר התאפשר ע"י הסיוע הצבאי והכספי המסיבי וע"י הגיבוי הפוליטי שמעניקות לו איראן וסוריה, הרואות בו מכשיר אסטרטגי חשוב לניהול מאבקן מול ארה"ב וישראל, להעמקת השפעתן בלבנון ולקידום האינטרסים האזוריים שלהן. |
מקומה של המלחמה על התודעה באסטרטגיה של חזבאללה
1. "אנשי ההתנגדות הגיעו למסקנה כי בשעה שכדור יכול לפגוע בחייל או שניים, התמונה (המצולמת) פוגעת בחברה הישראלית כולה, דבר המהווה את החלק המשמעותי ביותר בסכסוך" (בכיר במנגנון ה"הסברה הקרבית" של חזבאללה, "אלדיאר", לבנון, 25 באוקטובר 1997).
2. המערכה בין חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים 3 לבין ישראל, המתחוללת בעשורים האחרונים, מתנהלת במקביל בשלוש חזיתות: הלחימה בשטח, בין הארגונים יוזמי הטרור ומבצעיו לבין כוחות הביטחון הישראליים המנסים למנוע ולסכל את פעולות הטרור; החזית המדינית, במסגרתה מתמודדים שני הצדדים על השגת תמיכה בקרב הקהילה הבין-לאומית והעולם הערבי/מוסלמי; והחזית התודעתית, במסגרתה מנסים ארגוני הטרור וישראל להנחיל את עמדותיהם ותפיסותיהם לקהלי יעד רלבנטיים, במגוון שיטות ואמצעים. שלוש החזיתות הללו משפיעות זו על זו ומשלימות זו את זו. להישגים או כישלונות באחת החזיתות יכולה להיות השפעה, לעיתים מכרעת, על אופן ההתנהלות הזירות האחרות.
3. במסגרת המלחמה על התודעה מנסים הצדדים היריבים להשפיע על התפיסות ( Perceptions ) והתובנות ( Insights ) של קהלי יעד שונים, במישרין או בעקיפין, במגוון דרכים ושיטות ( למשל: חינוך, הסברה, אינדוקטרינציה, תעמולה ולוחמה פסיכולוגית). המונח הקרוב ביותר באנגלית ל"מלחמה על התודעה" הנו . "The Battle for Hearts and Minds" מלחמה זאת מתנהלת הן על תודעתם של פעילי חזבאללה ותומכי הארגון והן על זאת של קהלי יעד ניטראליים ושל אויבי הארגון.
4. ארגוני הטרור הנלחמים נגד ישראל מייחסים חשיבות רבה למלחמה על התודעה. בולטות במיוחד חזבאללה וחמאס 4 בעלות האופי האסלאמי רדיקלי, המקדישות לה משאבים רבים ועושות בה שימוש אינטנסיבי נגד יריביהם מבית ונגד ישראל והמערב. "כלי הנשק" במלחמה התודעתית הנם "קליעים" וירטואליים: צילומי הטלוויזיה, המילה הכתובה, הצילומים בתקשורת הכתובה, האינטרנט, הנאום, ההטפה של הדרשן במסגד, השידור ברדיו. עם זאת, פגיעתם של "כלי נשק" אלה והשפעתם המוראלית לטווח הקצר והארוך אינה פחותה מזו של כלי נשק אמיתיים; שכן, הם משפיעים – לטובה ולרעה – על המוטיבציה, על כוח הרצון ועל הנחישות של שני הצדדים להמשיך במערכה ביניהם, חרף קשיים ופגיעה במורל. במסגרת המלחמה התודעתית עושה כל צד מאמץ ניכר ליצור בקרב קהלי היעד שלו דימוי חיובי של עצמו ודימוי שלילי של האויב באמצעים שונים כדי להשפיע על קהלי היעד ולהשיג דעת-קהל אוהדת ותומכת.
5. מערכת הטרור, והמלחמה התודעתית המלווה אותה, מתנהלים על רקע מהפכת התקשורת הבין-לאומית, בעיקר עם הופעתן של תחנות הטלוויזיה הלווייניות וההתפתחות העצומה שהתחוללה ברשת האינטרנט. ארגוני הטרור, המודעים לחשיבות המלחמה על התודעה, מצליחים לנצל את המהפכה התקשורתית בצורה מרשימה. הם משתמשים בכלי התקשורת כאמצעי להעברת המסרים שלהם, יצירת עניין ציבורי בפעילותם, יצירת תמיכה והאהדה למניעיהם והעצמת השפעת הטרור 5.
6. בקרב ארגוני הטרור בעלי האופי האסלאמי-רדיקלי, שהשכילו לנצל את האפשרויות שנפתחו בפניהם בעקבות מהפכת התקשורת והמידע, בולטים חזבאללה, תנועת חמאס וארגון אלקאעדה. שלושת הארגונים הללו שוללים באופן מוחלט את מסרי המערב המופצים באמצעות הטלוויזיה והאינטרנט אך בו בזמן עושים בטלוויזיה ובאינטרנט שימוש מסיבי להפצת מסרים ולתמיכה במערכת הטרור שהם מנהלים. כותב על כך העיתונאי האמריקני הבכיר מרווין קאלב , במאמרו "המלחמה בין ישראל לחזבאללה בשנת 2006: התקשורת ככלי נשק בקונפליקט א-סימטרי", שהתפרסם לאחרונה בבית ספר לממשל באוניברסיטת הרוורד בארה"ב:
"If Bin Laden didn’t have access to global media, satellite communications and the Internet, he’d just be a cranky guy in a cave. Maybe, but in fact Bin Laden does understand the enormous power of modern communications". 6
|
7. המשטר האיראני מקדיש מאמץ רב ל"יצוא" האידיאולוגיה האסלאמית הרדיקאלית מבית מדרשו של ח’מיני. חזבאללה, בהשראה איראנית, הקים מערכת עניפה של מוסדות חינוך, תרבות ודת ובתי הוצאה לאור של ספרים, שנועדו לעצב את תודעתם של בני העדה השיעית ברוח תפיסת המהפכה האסלאמית האיראנית. בצד זאת הוא גם מילא תפקיד חלוצי בתחום ניצול הפוטנציאל התקשורתי לצרכי המלחמה על התודעה. חזבאללה מהווה דוגמא חריגה של ארגון טרור שברשותו ערוץ טלוויזיה לוויני, תחנת רדיו ותשתית אינטרנט נרחבת, המיועדים להגיע לקהלי יעד מגוונים, על בסיס אסטרטגיה הסברתית-תעמולתית אחידה, ללא ביקורת פנימית וללא הדלפות. בשל כך מהווה חזבאללה מודל לחיקוי עבור ארגוני הטרור הפלסטינים (ובפרט עבור החמאס) גם בתחום המלחמה על התודעה. |
הטרמינולוגיה בה עושה חזבאללה שימוש במלחמה על התודעה
1. חזבאללה, שאימץ את תפיסת העולם האסלאמית-שיעית רדיקלית של איראן, מרבה להשתמש בטרמינולוגיה המבטאת תפיסת עולם זו במסגרת המלחמה התודעתית שהוא מנהל. באמצעות השימוש בטרמינולוגיה זאת מטופחת השנאה לישראל ("הישות הציונית") ולארה"ב ("אויב האסלאם" ומקור הרוע בעולם). במסגרת זאת מועלים על נס ערכי הג’האד (מלחמת הקודש) והשהאדה (מות הקדושים למען אללה) להצדקת מערכת הטרור והגרילה שהארגון מנהל נגד ישראל 7. בו בזמן אין חזבאללה מהסס לעשות שימוש גם בטרמינולוגיה מערבית נטולת שורשים אסלאמיים, כגון השימוש הנרחב הרווח במונח "התנגדות" (ראה להלן), או אף אימוץ מיתוסים מהאנטישמיות הנוצרית האירופית.
הג’האד בתפיסת העולם של ה"מנהיג" ח’אמנא’י
 |
|
|
במהלך "מלחמת לבנון השנייה" נתפסו אצל אנשי חזבאללה במארון אלראס ארבעה עותקים של ספר בשם "אלג’האד" (מלחמת הקודש של המוסלמים בכופרים). הספרון, שיצא לאור בשנת 2004 ע"י "מרכז התרבות [ע"ש] האמאם ח’מיני" בבירות 2 , מנתח את משמעותו של הג’האד על בסיס תפיסת העולם של עלי ח’אמנא’י מנהיג איראן. |
2. הטרמינולוגיה בה משתמש חזבאללה (כמו גם ארגוני הטרור הפלסטינים) מציגה את פעולות הטרור כמעשה לגיטימי, שאין נעלה ממנו. היא מאדירה את הטרור לסוגיו, בין אם מדובר בפיגועי התאבדות ובין אם בירי רקטות לעבר אוכלוסיה אזרחית, והופכת אותם למודל לחיקוי לדור הצעיר. בד בבד, היא משמיטה את הלגיטימציה להקמתה ולזכות קיומה של מדינת ישראל, ע"י שימוש במסרים ומיתוסים אנטישמיים מובהקים, לעיתים ללא אבחנה בין מסרי הסתה נגד ישראל והתנועה הציונית לבין הסתה נגד העם היהודי. להלן, שתי דוגמאות בולטות לשימוש הנרחב שעושה חזבאללה בטרמינולוגיה אסלאמית ובטרמינולוגיה השאולה מהמערב.
3. ראשית, חזבאללה מרבה לעשות שימוש במונח "מקאומה" ("התנגדות") , שהנו למעשה מונח ערבי חילוני מודרני. חזבאללה ופעולותיה נקראות לא אחת "התנגדות האסלאמית בלבנון" 9. השימוש במונח זה – השאול מהמונח הצרפתי "רזיסטאנס" – נועד להעניק לגיטימציה לטרור ולהציגו כ"אקט של הגנה עצמית נגד כיבוש זר". אולם, המחתרת הצרפתית (ה"רזיסטאנס") פעלה במלחמת העולם השנייה לא נגד אזרחים אלא נגד חיילים ומתקנים צבאיים לסילוק הכובש הנאצי מצרפת (ולכן היא נחשבת כתנועת "גרילה"). זאת ועוד, המונח "מקאומה" בשפה הערבית, שהנו התרגום ל- R’esistance , מבטא למעשה התנגדות כוללת לאויב, הנובעת מתחושת סלידה בסיסית גם בתחומים אזרחיים (תרבות, כלכלה, חברה) ולא רק פעילות המצטמצמת להיבט המבצעי.
הדבקות ב"התנגדות"
|
מנהיג החזבאללה חסן נצראללה:"השנה הזאת היא שנת הדבקות בהתנגדות, השמירה על ההתנגדות והעמידה בתוקף על ההתנגדות, שהיא הבחירה שלנו, אמונתנו ודרכנו, וכן העשייה הלאומית הכלל-ערבית והאסלאמית שלנו…" (טלוויזיית אלמנאר,9 בפברואר 2005). |
4. שנית, המונח "אסתשהאד" ממנו נגזר המונח "שהיד" (חלל). פירוש מונח זה הנו "מות קדושים של מוסלמי/ת למען אללה ע"י הקרבה עצמית בעת פעולה מבצעית נגד אויב", המוסב בעיקר על "פעולת התאבדות". זאת, כדי להצדיק את "טרור המתאבדים", פעילות האסורה באסלאם אם היא נעשית מהיבט אישי ("אנתחאר"). חזבאללה (וארגוני הטרור הפלסטינים) עושים שימוש רב במונח זה שהמסר המוטמע בו הוא: מות הקדושים ע"י הקרבה עצמית [קרי, טרור המתאבדים], הנה פעילות הרואית נעלה, הנעשית בראש ובראשונה למען אללה ("פי סביל אללה") וגם למען כלל המוסלמים. פעילות זאת נועדה לקדם את המטרות הפוליטיות של ארגוני הטרור האסלאמיים, (לרבות חזבאללה והארגונים הפלסטינים), אך גם מעניקה ל"מתאבד/ת" ולבני משפחתו/ה "חבילה" של הטבות, הן בעולם הזה ובעיקר בגן עדן, שלרוב אינן מוענקות למוסלמי/ת "רגיל/ה". כך זוכה המתאבד/ת להאדרה-רבתי, ואין תימה בכך שתופעת המחבלים המתאבדים התפשטה מלבנון לרחבי העולם הערבי/מוסלמי, בעיקר ע"י אמצעי תעמולה והסתה בתקשורת ובמסגדים.
טיפוח ה"שהידים" של חזבאללה
|
מתוך עמוד “תמונות השהידים” של “ההתנגדות האסלאמית” באחד מאתרי האינטרנט של חזבאללה, אתר אינטרנט של העיירה חולא (בדרום לבנון): שני “שהידים” של חזבאללה מעליהם הכותרת “לשהידים [השוהים] במחיצת ריבונם [שמורים] גמולם ואורם [הקורן]”. המסר מפסוק זה הלקוח מהקוראן4: לשהידים מובטח תגמול מיוחד בגן העדן. המטרה: להנציח את זכר השהידים ולהפוך אותם לדמויות מופת שיש ללכת בדרכם. לחזבאללה אתר אינטרנט המוקדש לחללי הארגון שנהרגו בעימותים עם צה”ל בשם ערוץ “הג’האד והשהאדה”. |
עידוד טרור המתאבדים הפלסטיני ע"י חזבאללה
|
עידוד הטרור הפלסטיני והפיכת מבצעיו למודל לחיקוי ע”י חזבאללה: מתוך סרטון של “אלמנאר” המהלל ומשבח את פעולת ההתאבדות של מחמד מחמוד בכר נצר, מחבל מהג’האד האסלאמי בפלסטין, אשר פוצץ עצמו במסעדת “וול-סטריט” בקריית מוצקין (12 באוגוסט 2001) כתוצאה מכך נפצעו 16 אנשים. מתחת לצילום המחבל המתאבד מופיע הכיתוב “שהאדה מבארכה” (מות הקדושים המבורך למען אללה) (ובאנגלית (Blessed Martyrdom. דמותו של הישראלי מופיעה בדמות יהודי אורתודוכסי (למעלה מימין) המייצג את “הכפירה” ו”הבגידה” (אלמנאר, 18 באוגוסט 2001). |
קהלי היעד של חזבאללה והמסרים המופנים אליהם
1. חזבאללה הנו ארגון טרור לבנוני בעל אופי מוסלמי-שיעי, אשר מתמחה, בין השאר, ב"מלחמה על התודעה" בהשראתה ובסיועה של איראן. מרכיב זה באסטרטגיית הפעולה של הארגון משמש עבורו " מכפיל כוח " , שבאמצעותו הוא משדרג הן את פעילותו הצבאית-טרוריסטית והן את פעילותו המדינית. המלחמה על התודעה מתבצעת ע"י חזבאללה מול קהלי יעד שונים, שלכל אחד מהם דרגת חשיבות משלו ולעיתים אף מסרים ייחודיים המותאמים עבורו (חלקם, לעיתים, מסרים סותרים).
2. התעמולה הקלאסית פונה לשלושה סוגים של קהלי יעד: קהל היעד הביתי, קהל היעד הניטראלי וקהל היעד המזוהה עם האויבים. למרות היותו של חזבאללה ארגון לבנוני בעל אופי מוסלמי-שיעי, הוא אינו מסתפק בקהל היעד הביתי והוא מקדיש מאמץ הסברתי-תעמולתי רב גם לקהלי היעד הניטראליים ואף לקהלים המזוהים עם האויבים. להלן מאפייני קהלי היעד השונים בלבנון, במזרח התיכון ובמדינות המערב:
א. קהל היעד הביתי בלבנון, הנו החשוב ביותר בראיית חזבאללה. בקרב קהל היעד הביתי פעילי חזבאללה, ובני העדה השיעית בסיס כוחו של חזבאללה, הנם הראשונים בסדר העדיפות והחשיבות. חזבאללה מייחס חשיבות מיוחדת לילדים, נערים וסטודנטים, בהם הוא רואה את דור העתיד של חזבאללה. בנוסף לבני העדה השיעית מייחס חזבאללה חשיבות גם לקבוצות אוכלוסייה נוספות בזירה הפנים-הלבנונית, שאינן נמנות בהכרח על תומכי הארגון (בני עדות אחרות, הממשל הלבנוני, מפלגות, ארגונים וקבוצות). חזבאללה פועל בקרבן על מנת להגביר את התמיכה בארגון ולהתמודד ביתר יעילות עם מתנגדיו.
ב. קהלי היעד הערביים והמוסלמים: חזבאללה מייחס חשיבות רבה להשגת תמיכה בקרב קהלים ניטראליים בעולם הערבי והמוסלמי, תוך ניסיון לעמעם את הניגודים שבין השיעים לסונים והדגשת מה שהוא רואה כמכנים משותפים, בעיקר פוליטיים ותרבותיים (למשל, העוינות כלפי ישראל והמערב בדגש על ארה"ב, התמיכה בפלסטינים, דחיית ערכי המערב המודרני לעומת שמירה על ערכי האסלאם המסורתי). לעיתים הוא עושה זאת באמצעות פנייה ישירה ל"רחוב הערבי", מעל לראשיהם של המשטרים הערביים הפרו-מערביים (מצרים, סעודיה, ירדן) העוינים את חזבאללה ואת הציר האיראני-סורי 10 . חשיבות מיוחדת מייחס חזבאללה לקהל היעד הפלסטיני במגמה לעודד את ארגוני הטרור הפלסטינים להסלים את מאבקם נגד ישראל (ראו להלן).
ג. קהלי יעד במדינות המערב, ובכלל זה גם ריכוזי אוכלוסיה לבנונית וערבית מוסלמית במדינות המערב. בפני דעת הקהל המערבית מבקש חזבאללה לקעקע את דימויו כארגון טרור, לזכות בלגיטימציה לפעילותו הצבאית-טרוריסטית נגד ישראל, להכפיש את ישראל ומדיניותה ולהקשות על פעילותו המבצעית של צה"ל בלבנון. בהיותו מודע לקשיים הניצבים בפניו במדינות המערב (בשל היותו ארגון טרור המופעל ע"י איראן) משתמש חזבאללה בפני קהלי היעד המערביים בטרמינולוגיה המותאמת להם, לעיתים תוך הסתרה ועמעום הרטוריקה הקיצונית שלו נגד ישראל, העם היהודי והמערב 11.
1 מאמר זה בו נטלו חלק חוקרי מרכז המידע מהווה נדבך נוסף לפרסומי מרכז המידע למודיעין ולטרור המתמקדים במלחמה על התודעה והמשך למאמרו של ד"ר ראובן ארליך מה-8 בפברואר 2006: "המלחמה על התודעה במסגרת העימות בין ארגוני הטרור הפלסטינים לבין ישראל". המאמר מופיע באתר האינטרנט של מרכז המידע למודיעין ולטרור . ד"ר ראובן ארליך הנו מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור בעמותת המל"מ וד"ר יורם קהתי הנו סגנו וחוקר בכיר במרכז.
2 השם חזבאללה נלקח מהקוראן: "אכן, הם מחנה אלוהים [אללה] (חזב אללה) והם הגוברים" (סורה 5, פסוק 56, עפ"י התרגום לקוראן של אורי רובין ( הקראן , תל אביב: אוניברסיטת תל אביב – ההוצאה לאור והמפעל לתרגום ספרות מופת, 2005).
3 " ארגוני טרור": ארגונים המנהלים מאבק פוליטי, שבמסגרתו נעשה שימוש מכוון, ולרוב נטול מגבלות מוסריות וחוקיות, במגוון של מעשי אלימות. אלו מכוונים לרוב נגד אזרחים ופחות נגד כוחות צבא וביטחון, במטרה לאלץ ממשלות לשנות את מדיניותן בתחום מסוים. פעילות אלימה זו מתבצעת ע"י ארגוני טרור, הנתמכים במקרים רבים, במישרין או בעקיפין, ע"י מדינות ("מדינות תומכות טרור"). הטרור נתפס בקהילה הבינ"ל כדרך פעולה בלתי לגיטימית , משום שמבצעיו בוחרים לפגוע באזרחים תמימים על מנת לקדם את מטרותיהם הלאומיות (בניגוד ללוחמת גרילה המכוונת נגד אנשי צבא וביטחון).
4 גרסה אסלאמית ל"מלחמה על התודעה" מופיעה באמנת החמאס (סעיף 15) תחת הכותרת "הפצת התודעה האסלאמית בקרב הציבור".
5 ראו מאמרו של בועז גנור "התקשורת באסטרטגיית הטרור", מתוך: ביטחון ותקשורת, דינמיקה של יחסים. מכון
בן- גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן גוריון בנגב, 2005, עמ’ 219- 235.
6 Marvin Kalb, The Israeli-Hezbollah War of 2006: The Media as a Weapon in a Asymmetrical conflict , Harvard University , john F. Kennedy school of Government, 28.2.2007, p.6 .(להלן: מאמרו של מרווין קאלב אודות המלחמה התקשורתית בין ישראל לחזבאללה ב-2006)
7 לדיון מקיף בסוגיה זו בהקשרה הפלסטיני ראו: "טרור המתאבדים בשנות העימות הישראלי פלסטיני"
(ספטמבר 2000-דצמבר 2005 ) (מהדורה שניה). מרכז המידע למודיעין ולטרור, המרכז למורשת מודיעין (מל"מ), 1 בינואר 2006, עמ’ 4-10.
8 מדובר במרכז להפצת הגותו של איאתאללה ח’מיני בלבנון. למרכז סניפים רבים בלבנון ראו 🙁http://www.al-shia.com/html/ara/others/index.php?mod=marakez&id=17, http://www.yabeyrouth.com/pages/index1616.htm ).
9 מונח זה הנו גם חלק משמו המלא של החמאס – "תנועת ההתנגדות האסלאמית". הן חזבאללה והן חמאס אימצו לעצמם שמות המשלבים מוטיב אסלאמי יחד עם המונח "התנגדות". סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני נקראת "הנאמנות להתנגדות".
10 למרות עוינות בסיסית זאת סעודיה ומצרים מאפשרות לחזבאללה להפיץ את שדורי "אלמנאר" בעולם הערבי באמצעות לוויני התקשורת שבשליטתן, בעוד שחזבאללה מצידו נמנע מלתקוף ישירות ובצורה בוטה את המשטרים הערביים
הפרו-מערביים (ראו להלן).
11 כך למשל, לנוכח איסור שידורי ערוץ אלמנאר בארה"ב ובצרפת (ראה להלן), השיק הערוץ בראשית חודש אפריל 2005 אתר אינטרנט חדשותי בערבית ובאנגלית (www.manartv.com.lb) . האתר הציג עצמו כמי שמתמקד בערכי הדת הסובלניים, בחיזוק תרבות ההידברות, בהתלכדות ושיתוף פעולה בין חסידי הדתות המונותיאיסטיות ובין תרבויות העולם (בניגוד מוחלט למסרי השנאה ועידוד הטרור המופצים ע"י ערוץ אלמנאר).
