נואף אלמוסוי (אלמנאר, 3 בנובמבר 2008)
שבעת הכפרים השיעים בתחום ארץ ישראל
עצאם ח'ליפה
כללי
1. לאחרונה שב והעלה נואף אלמוסוי , האחראי על קשרי החוץ של חזבאללה, את נושא "שבעת הכפרים", תוך שהוא מערער על הלגיטימיות של "הקו הכחול" (הקו עליו הוסכם בין האו"מ לישראל לאחר יציאת צה"ל מאזור הביטחון ב-23 במאי 2000 כמילוי החלטת מועצת הביטחון 425) ושל הגבול הישראלי-לבנוני הבינלאומי בכלל.
2. המדובר בשבעה כפרים שיעיים, שננטשו ע"י תושביהם במלחמת העצמאות ב-1948, המצויים בשטח ישראל , מדרום לגבול הבינלאומי. גבול זה הינו פרי הסכם בין בריטניה לצרפת שקבע ב-1923 את הגבול בין ארץ ישראל (שבתחום המנדט הבריטי) לסוריה ולבנון (שבתחום המנדט הצרפתי). התווית הגבול נעשתה ע"י ועדה בריטית-צרפתית (ועדת ניוקומב- פולה) והגבול עליו הוסכם זכה להכרה בינלאומית ב-1935 ע"י חבר הלאומים. הגבול הבינלאומי שימש כקו שביתת הנשק בין ישראל ללבנון (23 במרס 1949) ומאז שימש בסיס לכל התדיינות מדינית בין ישראל ללבנון, ולהתוות את "הקו הכחול" ע"י האו"מ עם יציאת צה"ל מאזור הביטחון.
3. בעוד שהממשל הלבנוני השלים עם המציאות שנקבעה בהסכם שביתת הנשק ונמנע מלערער על תקפותו של הגבול הבינלאומי, עושה חזבאללה מידי פעם שימוש פוליטי והסברתי בסוגיית "שבעת הכפרים", המצויים כאמור בשטח ישראל. הדבר נובע להערכתנו משתי סיבות פוליטיות פנים-לבנוניות מובהקות:
א. מתן לגיטימציה פנים-לבנונית ואף בינלאומית להמשך שימור התשתית הצבאית הנרחבת של חזבאללה ולהמשך פעולות הטרור נגד ישראל . זאת ע"י העלאת עילות שונות, חלקן מופרכות, שלטענת חזבאללה מצדיקות המשך קיומו של הארגון ככוח צבאי וראייתו כמרכיב מרכזי בהגנה על האינטרסים הלאומיים של לבנון. בעיתוי הנוכחי יש לכך משמעות קונקרטית על רקע דיוני הדיאלוג הלאומי – תהליך הפיוס הלאומי בין חזבאללה למתנגדיה – המתנהלים מאז תחילת 2006 בין גורמי הכוח השונים בלבנון ועל רקע קריאת חסן נצראללה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית משותפת ללבנון.
ב. הערמת קשיים בפני כל ניסיון להגיע להסכם מדיני בין ישראל ללבנון . שכן הכרה הדדית בגבול הבינלאומי מסירה כל מחלוקת טריטוריאלית מהותית בין השתיים ומקילה על ניהול מו"מ עתידי בין ישראל ללבנון. ראוי להדגיש כי במישור העקרוני תביעותיו של חזבאללה אינן מתמצות ב"שבעת הכפרים" (נושא אותו הוא מנסה לקבע בתודעה הלבנונית) אלא הוא רואה את כל ארץ- ישראל כ"אדמה פלסטינית, ערבית ואסלאמית מהים ועד הנהר" 1. לפיכך, העילות השונות והדרישות הטריטוריאליות שמעלה חזבאללה מעת לעת נועדו לקידום צרכים פוליטיים טקטיים, ומתנגדי חזבאללה בלבנון מודעים לכך היטב.
4. להלן ניתוח סוגיית "שבעת הכפרים" בהקשרה ההיסטורי.
העלאת נושא "שבעת הכפרים" ע"י חזבאללה
5. ב-3 בנובמבר נפגש נואף אלמוסוי , האחראי על קשרי החוץ של חזבאללה, עם שגרירת נורבגיה בלבנון. בפגישתם הוא התלונן (כדרכו לאחרונה) על ההפרות האוויריות היומיומיות של ישאל כלפי הריבונות הלבנונית וקרא לאו"מ לשים לכך קץ. בנוסף לכך הוא הזכיר את ההשגות המוכרות של חזבאללה על הגבול הישראלי-לבנוני הבינלאומי ושב והעלה התביעה להשבת " שבעת הכפרים "- שבעה כפרים שיעים, שננטשו במלחמת העצמאות ב-1948, המצויים בשטח ישראל מדרום לגבול הבינלאומי, שזכה להכרה מצד ישראל, לבנון והקהילה הבינלאומית.
6. נואף אלמוסוי ציין כי אין להסכים ל"קו הכחול" , שכן, לטענתו, הוא מחליש את ה"זכויות הלאומיות הלבנוניות". בהמשך הציג אלמוסוי בפני השגרירה הנורבגית סקירה היסטורית מסולפת של תולדות הגבול הישראלי-לבנוני, בהזכירו את "שבעת הכפרים":
"הארגונים הציוניים הטרוריסטים הזיזו את קו הגבול [בין לבנון לבין ארץ ישראל] משנת 1920 [אל קו] 1923 [וכתוצאה מכך] איבדה לבנון את שבעת כפריה ועשרים חוות חקלאיות [קרי, חוות שבעא]. יש להיות ערים היום [לסכנת] הזזת הגבול לקו הכחול, דבר שיביא לכך שלבנון תאבד מיליוני מטרים מרובעים מאדמתה הלאומית . אנו ניצבים בפני שלב שבו רק יכולותיה של לבנון, [מסוגלות] להגן על עמה, אדמתה ושמיה; ושוב אנו [ניצבים] בפני האילוצים שמהם ההתנגדות [קרי, חזבאללה] נולדה, צמחה, התפתחה, וניצחה. היא [ההתנגדות] תמשיך להדוף את התוקפנות הישראלית. לכן אנו אומרים שאנו דבקים בזכותנו להתייצב נגד החדירות הישראליות, ואנו אף אחראים לקיים את חובתנו לצאת נגד התקפות אלו [של ישראל]…" (סוכנות הידיעות הלבנונית, סוכנות הידיעות הרשמית, המופעלת ע"י משרד ההסברה הלבנוני, 3 בנובמבר 2008).
נואף אלמוסוי (אלמנאר, 3 בנובמבר 2008)
הגבול הישראלי-לבנוני: רקע היסטורי 2
7. הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון הינו פרי חלוקת המזרח התיכון ליחידות מדיניות טריטוריאליות ע"י בריטניה וצרפת בתום מלחמת העולם הראשונה, עם קריסתה של האימפריה העות’מאנית. בין השנים 1923-1919 התקיים מו"מ בין הבריטים לצרפתים אודות התווית גבולה הצפוני של ארץ ישראל, הגבול שבין שטחי המנדט הצרפתי (סוריה ולבנון) לבין Palestine ,שבתחום המנדט הבריטי. מאחורי הקלעים ניסו מספר גורמים להפעיל השפעתם על בריטניה וצרפת ובכלל זה גם התנועה הציונית, שתבעה (משיקולים כלכליים) לכלול את הליטאני ואת מקורות הירדן בתחומי ארץ-ישראל. בסופו של דבר לא התקבלו תביעות התנועה הציונית והגבול שנקבע היה פרי פשרה פוליטית צרפתית- בריטית, פועל יוצא מהאינטרסים של שתי מדינות אלו.
8. ביוני 1920 קבלו הבריטים הצעת פשרה צרפתית לפיה הגבול עם לבנון יעבור מראס נאקורה מזרחה ואחר כך יפנה צפונה על מנת לכלול "אצבע", שבה יכללו היישובים היהודיים עד מטולה. הפשרה הזאת אפשרה לשתיים לחתום על הסכמה עקרונית ( "הסכם פריס ", 23 בדצמבר 1920) בעניין קו הגבול שבין ארץ-ישראל לבין סוריה ולבנון (קביעת נואף אלמוסאוי כי "ארגונים ציוניים" הזיזו את הגבול מקו 1920 לקו 1923 הינה איפוא שטות גמורה באשר הגבול נקבע ע"י בריטניה וצרפת).
9. על בסיס "הסכם פאריס" הוקמה ע"י בריטניה וצרפת ועדה משותפת , שתפקידה היה לקבוע את מיקומו המדויק של הגבול בין ארץ ישראל לסוריה ולבנון ולסמנו בצורה ברורה. בראש הועדה עמדו קצין בריטי בשם סטיוארט ניוקומב (קצין בדרגת סגן אלוף, בעל וניסיון במיפוי) וסא"ל צרפתי בשם מ. פולה . ועדת ניוקומב-פולה התוותה את גבול ישראל-לבנון, תיארה אותו באופן מילולי, והניחה בשטח 38 אבנים שסימנו את הגבול מראש הנקרה ועד החצבאני. על בסיס עבודת הועדה נחתם ב-23 במרץ 1923 הסכם בין ממשלות בריטניה וצרפת, שקבע את הגבול בין ארץ ישראל לבין סוריה ולבנון. גבול זה זכה להכרה בינלאומית במאי 1935 כאשר לבקשת בריטניה וצרפת אישר חבר הלאומים את גבול 1923.
10. הגבול שנקבע בשנת 1923, עם תיקונים קלים, הינו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון עד עצם היום הזה וההסכמה עליו בין ישראל ללבנון מנעה קיומם של חלוקי דעת טריטוריאליים מהותיים בין השתיים. גבול זה היווה את הבסיס להסכם שביתת הנשק בין ישראל ללבנון (23 במרס 1949) בו נקבע כי קו שביתת הנשק יעבור לאורך הגבול הבינלאומי בין לבנון וארץ-ישראל :
"The Armistice Demarcation Line will follow the international bounty between the Lebanon and Palestine "
מאז שימש גבול זה בכל התקופות בסיס לכל מגעיה המדיניים של לבנון עם ישראל והקהילה הבינלאומית. הסכם טאיף (22 באוקטובר 1989), הסכם פנים-לבנוני ששימש בסיס ל"סדר הסורי" בלבנון, קבע כי יש להשיב את שליטת לבנון עד לגבול הבינלאומי עם ישראל. הגבול הבינלאומי שימש גם בסיס להתוויית " הקו הכחול " עם יציאת צה"ל מאזור הביטחון ב-23 במאי 2000. הגבול הבינלאומי מופיע גם כקו הגבול בין לבנון לישראל במפות הלבנוניות הצבאיות והאזרחיות. בעיתוי הנוכחי הממשל הלבנוני תובע את השבת "חוות שבעא" והכפר ע’ג’ר, אולם הוא נמנע מלהעלות את נושא "שבעת הכפרים" כפי שעושה חזבאללה מעת לעת.
סוגיית "שבעת הכפרים" בהקשרה ההיסטורי 3
11. לאחר התוויית הגבול בשנת 1923 נותרו בשטחי ארץ-ישראל שבשליטת המנדט הבריטי, בסמוך לגבול עם לבנון כ-3,000 תושבים שיעים (נכון ל-1932), שהתגוררו בשבעה כפרים: מאלכיה, קדס, נבי יושע, הונין, צאלחא ותרביח’א. בכפר שביעי אבל אלקמח הסמוך למטולה, מנו השיעים כ-50% מתושבי הכפר (ראו מפה). הגדול מבין הכפרים הללו היה הכפר הונין, מצפון למושב מרגליות של היום. תושבי הכפרים הללו קיימו קשרים חברתיים וכלכליים הדוקים עם בני עדתם השיעים שבשטח לבנון, בתחום שליטת המנדט הצרפתי, בעוד שזיקתם לערביי ארץ-ישראל הייתה רופפת. מרבית אדמות הכפרים הללו היו בשטח ארץ ישראל, מדרום לגבול הבינלאומי ומקצתם בשטח לבנון.
12. בעת מלחמת העצמאות (בין אפריל לנובמבר 1948) ננטשו כל הכפרים השיעיים שבתחומי ארץ-ישראל, זאת בין אם ביוזמת תושביהם, על רקע החשש מפני צה"ל ומפני היקלעותם לתוך הקרבות, ובין אם כתוצאה מיוזמת צה"ל בשל שיקולים ביטחוניים (בקרב הכפרים הללו, כולל בכפר השיעי הגדול הונין, התבססו תומכים של המופתי ו"צבא ההצלה" של קאוקג’י). תושבי הכפרים הללו הפכו לפליטים בלבנון ומספרם מגיע לכ-45,000 (אלמסתקבל, 9 ביוני 2005). בניגוד לפליטים הפלסטינים הם קיבלו אזרחות לבנונית והתערו בקרב האוכלוסייה השיעית של דרום לבנון. בשטחי הכפרים הללו שבתחום ישראל קמו לאחר מלחמת העצמאות מושבים וקיבוצים ולאורך הגבול לבנוני הישראלי נוצרה מציאות דמוגרפית חדשה.
מדוע שב ומעלה חזבאללה את נושא "שבעת הכפרים"?
13. מאז הסכם שביתת הנשק ב- 1949 נמנעה לבנון מלעשות שימוש פוליטי בסוגיית "שבעת הכפרים" ובפועל, כאמור, היא השלימה עם המציאות הדמוגראפית החדשה שנוצרה לאורך הגבול הישראלי- לבנוני בעת מלחמת העצמאות ולאחריה. אולם מאז התבסס חזבאללה ככוח מדיני- צבאי מרכזי בלבנון הוא שב ומעלה את סוגיית "שבעת הכפרים" השיעים, בצד תביעות אחרות כגון השבת חוות שבעא שבמורדות הר דב (תביעה שנוצרה לאחר יציאת צה"ל מאזור הביטחון במאי 2000). זאת כאמור, למרות שהממשל הלבנוני והקהילה הבינלאומית הכירו בגבול 1923 כגבול שבין לבנון לישראל.
14. התיאור ההיסטורי של נואף אלמוסאוי, האחראי על היחסים הבינלאומיים בחזבאללה, כאילו "הוזז" קו הגבול של 1920 ע"י "ארגונים ציונים" עד לקו של 1923 הינו מופרך מיסודו . זאת, משום שהמדובר בגבול שנקבע במו"מ בין שתי מעצמות המנדט בעוד שהתנועה הציונית כלל לא היתה צד למו"מ אלא ניסתה להשפיע עליו בצינורות דיפלומטיים (ללא הצלחה יתרה) על מנת לקדם את האינטרסים שלה.
15. חזבאללה נוהג מידי פעם להעלות על סדר היום את סוגיית "שבעת הכפרים" לא רק מתוך סולידאריות שיעית-עדתית אלא גם בשל שתי סיבות פוליטיות מובהקות: הסיבה הראשונה היא השימוש בסוגיית "שבעת הכפרים" לשם חיזוק הלגיטימציה הפנים-לבנונית (ואף הבינלאומית) לשימור התשתית הצבאית שלו ולהמשך פעולות הטרור והגרילה שלו נגד ישראל. הסיבה השנייה היא עניינו להערים קשיים בפני כל רעיון או אפשרות של הגעה להסדרים או להסכמים בין ישראל ללבנון. ראוי להדגיש כי מתנגדיו של חזבאללה בלבנון מודעים היטב לכך שהעלאת נושא "שבעת הכפרים" (וסוגיות נוספות כגון "חוות שבעא") נועדה לקידום צרכים טקטיים שלו בזירה הפנים- לבנונית .
16. ביטוי לביקורת שנמתחה כלפי טקטיקה זאת של חזבאללה בזירה הפנים-לבנונית ניתן למצוא בראיון שנתן ד"ר עצאם ח’ליפה , מרצה להיסטוריה באוניברסיטה הלבנונית ומומחה לבנוני בעל מוניטין בנושא הגבול. 4 בדבריו הוא התייחס לסוגיית "שבעת הכפרים" כאשר היא הועלתה ע"י מנהיג חיזבאללה חסן נצראללה לפני מספר שנים ( אלמסתקבל , 29 ביוני, 2005). הוא הדגיש כי "שבעת הכפרים" מצויים בתחומי פלסטין, ואין הם שייכים ללבנון . זאת, לדבריו על פי כל סימוני הגבול, וההסכמים שקבעו את גבול לבנון עם פלסטין: החל מההסכם בין צרפת לבריטניה ב-23 בדצמבר 1920; עבור בהסכם בין הצדדים ב-1923 שלפיו שורטט גבול לבנון; כלה בסעיף הראשון בחוקה הלבנונית שבו דובר על גבול לבנון המוכר בינלאומית; וגמור בהסכם שביתת הנשק בין לבנון לישראל, [שקבע את הכרת השתיים בקו שביתת הנשק שעבר לאורך הגבול הבינלאומי]. לדברי ד"ר עצאם ח’ליפה הטענה שכפרים אלה הינם לבנוניים "מנוגדות לעובדות המדעיות" ו"נשענת על בסיס אידיאולוגי ואמוציונאלי, ולא על בסיס מדעי".
ד"ר עצאם ח’ליפה: טענת חזבאללה בעניין "שבעת הכפרים " משוללת כל בסיס ונועדה לצרכים פוליטיים טקטיים.
(24 ביוני 2008, ערוץ והטלוויזיה הלבנוני LBC)
17. מדוע איפוא מעלה חסן נצראללה את נושא שבעת הכפרים? ד"ר עצאם ח’ליפה השיב על כך לכתב אלמסתקבל: " נושא שבעת הכפרים עולה כעת [ע"י חזבאללה] מטעמים טקטיים, הקשורים לגיוס הפוליטי; וכדי להכין תירוץ להגן על נשק ההתנגדות, כך שאם ייפתר נושא חוות שבעא, נפתח את נושא שבעת הכפרים; ואם גם זה ייפתר, נפתח נושא שלישי וכן הלאה…" ד"ר ח’ליפה מתריע באותו ריאיון מפני השימוש בטקטיקה זאת מפני שלדבריו הדבר נותן עילה גם בידי ישראל לערער על מיקומו של קו הגבול. לפיכך, לדבריו לבנון חייבת לדבוק בגבול המוכר ובהחלטות הבינלאומיות הרלבנטיות . עם זאת הוא הוסיף כי ההגנה על זכויותיהם של תושבי שבעת הכפרים צריכה להיות אחד הנושאים שיעלו בכל משא ומתן עתידי בין לבנון לישראל.
|
סאטירה לבנונית אודות תביעות שמעלה חזבאללה לשם הצדקת שימור כוחו הצבאי ב-1 ביוני 2006 שודרה בערוץ הטלוויזיה הלבנוני LBC תוכנית סאטירית שמתחה ביקורת נוקבת על חזבאללה. להלן קטע מהתוכנית העוסק בחוות שבעא 5.
דו-שיח בין המראיינת לנצראללה אודות שחרור "חוות שבעא"
|
1 מתוך ראיון מנהיג חזבאללה חסן נצראללה לטלוויזיית אורביט (15.12.1998). באותו ראיון ציין נצראללה כי "הזכות" על אדמת פלסטין אינה משתנה עם חלוף הזמן- "גם אם יחלפו 100, או 200 או 300 שנים".
2 סקירה היסטורית קצרה זאת נכתבה על בסיס ספרו של ד"ר ראובן ארליך בסבך הלבנון 1958-1918 (מערכות משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2000), (להלן: בסבך הלבנון).
3 פרטים נוספים ראו בסבך הלבנון עמ’ 283-277.
4 ד"ר עצאם ח’ליפה כתב ספר בנושאי גבולות ומים: לבנאן, אלמאיה ואלחדוד (1975-1969) , (בירות, 1996).
