חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (25 בנובמבר- 2 בדצמבר 2008)

זירת הפיגוע בבית חב”ד במומבאי

זירת הפיגוע בבית חב”ד במומבאי

ירי רקטות בחתך חודשי

ירי רקטות בחתך חודשי

ירי פצצות מרגמה בחתך חודשי

ירי פצצות מרגמה בחתך חודשי

משאיות המכילות מזון ותרופות במעבר כרם שלום

משאיות המכילות מזון ותרופות במעבר כרם שלום

הספינה הלובית לפני יציאתה

הספינה הלובית לפני יציאתה

תמונות מסיום קורס של גדודי עז אלדין אלקסאם במחנה הפליטים אלשג'אעיה

תמונות מסיום קורס של גדודי עז אלדין אלקסאם במחנה הפליטים אלשג'אעיה

הפגנה של חמאס ברפיח נגד סעודיה ומצרים

הפגנה של חמאס ברפיח נגד סעודיה ומצרים

באדיבות זק”א. צילום: אילן גור ארי, 29 בנובמבר

באדיבות זק”א. צילום: אילן גור ארי, 29 בנובמבר


זירת הפיגוע בבית חב”ד במומבאי

זירת הפיגוע בבית חב”ד במומבאי
(באדיבות זק”א, צילום: אילן גור ארי, 29 בנובמבר)

עיקרי הדו"ח

  במרכז אירועי השבוע עמד פיגוע הרג רב-מוקדי במומבאי, שבמערב הודו. בפיגוע נהרגו כ- 195 ונפצעו כ- 300. בין ההרוגים חמישה ישראלים ויהודייה ששהו בבית חב"ד, אשר היווה את אחד היעדים של התוקפים. מאחורי הפיגוע עומד ארגון טרור בשם לשכר-א-טייבה ("צבא הטהורים"), שבשנים האחרונות ביצע פיגועי הרג בולטים בהודו (כולל פיגועי הרג בפרלמנט ההודי ותקיפת בתי קולנוע, רכבות, שווקים ויעדים נוספים הומי אדם בניו דלהי ובמומבאי).

  ברצועת עזה נמשך ירי הרקטות ומרגמות לעבר ישראל. באחד האירועים פגעה פצצת מרגמה 120 מ"מ (כנראה מתוצרת איראן) בבסיס צה"ל באזור נחל עוז. שמונה חיילים נפצעו, אחד מהם באורח קשה. חמאס ושאר ארגוני הטרור עדיין לא הצהירו בפומבי על הפסקת ה"הרגעה" הגם שבשטח חלה בה שחיקה חמורה כתוצאה מהתגברות פעילות הטרור.

אירועים בולטים בשטח

רצועת עזה

בעקבות הריגת פעיל חולית טרור במסגרת פעילות סיכול של צה”ל,
הגיבו ארגוני הטרור ובמיוחד חמאס בירי פצצות מרגמה

    בשבוע החולף נפלו בשטח ישראל 8 רקטות ונורו 23 פצצות מרגמה לעבר ישובים ישראלים וכוחות צה"ל הפועלים בסמוך לגדר עם רצועת עזה. סה"כ נורו מאז ה- 4 בנובמבר 126 רקטות ו- 71 פצצות מרגמה לעבר ישראל.

   בשעות הצהרים של יום שישי 28 בנובמבר, זיהה כוח צה"ל במהלך פעילות יזומה דמויות חשודות של פעילי טרור, שהניחו ככל הנראה מטען סמוך לגדר הביטחון באזור עבסאן, סמוך לח’אן יונס. בין כוח צה"ל לפעילי הטרור התפתחו חילופי אש. כתוצאה מירי צה"ל נהרג פעיל טרור מוועדות ההתנגדות העממית וארבעה פעילים נפצעו.

   בתגובה לפגיעה בחוליית הטרור פתחו ארגוני הטרור (28 בנובמבר, 1500) בירי מאסיבי של פצצות מרגמה לעבר אזור נחל עוז. סה"כ נורו 17 פצצות מרגמה. כמו כן נורתה רקטה אחת, שנפלה בשטח פתוח. על מרבית אירועי הירי נטלה אחריות חמאס (אתר עז אלדין אלקסאם, 29 בנובמבר). על ירי הרקטה נטל אחריות הג’האד האסלאמי בפלסטין (אתר פלוגות ירושלים, 29 בנובמבר). ארגונים נוספים כמו וועדות ההתנגדות העממית נטלו אף הם אחריות על ביצוע הירי (צות אלחק, 28 בנובמבר).

   אחת מפצצות המרגמה נחתה בבסיס צה"ל הממוקם באזור נחל עוז, שמונה חיילים נפצעו, אחד מהם באורח קשה . הפצצה שנחתה היא פצצת מרגמה תקנית 120 מ"מ ככל הנראה מתוצרת איראן שהוברחה לרצועה. פצצות אלו נורו לעבר ישראל ע"י חמאס במחצית הראשונה של 2008 בכמה אירועים 1.

   הירי על בסיס צה"ל באזור נחל עוז הינו אירוע נוסף במסגרת רצף האירועים מאז ה-4 בנובמבר (סיכול פיגוע חטיפה באמצעות מנהרה). בתקופה זו נוצרה בשטח דינאמיקה שעיקרה: פעילי ארגוני הטרור מנסים לבצע פיגועים (הנחת מטענים, ירי רקטות ופצצות מרגמה), צה"ל פועל למניעת וסיכול הפיגועים (תקיפות חיל האוויר; ירי לעבר חוליות בקרבת הגדר), ארגוני הטרור מגיבים על פעילות צה"ל וממשיכים ב"טפטוף" יום-יומי של ירי רקטות ומרגמות, ישראל מגיבה על הירי בסגירת המעברים 2.

ירי רקטות בחתך חודשי

ירי רקטות בחתך חודשי

ירי פצצות מרגמה בחתך חודשי

ירי פצצות מרגמה בחתך חודשי

הסדר ה”הרגעה”- תמונת מצב

המעברים בין ישראל לרצועת עזה

   ב- 26 בנובמבר אישרה ישראל מעבר של למעלה מ- 40 משאיות, אשר הכילו מזון ותרופות דרך מעבר כרם שלום. כמו כן, עברו באותו יום דלק וגז במעברים נחל עוז וקרני (דובר צה"ל, 26 בנובמבר).

משאיות המכילות מזון ותרופות במעבר כרם שלום
משאיות המכילות מזון ותרופות במעבר כרם שלום ב- 26 בנובמבר
(דובר צה"ל, 26 בנובמבר)

   לנוכח המשך ירי הרקטות ופצצות המרגמה נותרו המעברים סגורים בשאר ימי השבוע, למעט מעבר אזרחים על רקע הומאניטארי דרך מעבר ארז. 

נמשך הקמפיין התקשורתי של חמאס סביב ה"מצור"

   גם השבוע נמשך הקמפיין התקשורתי של חמאס, ברצועה וברחבי העולם הערבי מוסלמי, המאשים את ישראל באחריות ל"מצור" ולסבל התושבים. ערוץ אלמנאר הלבנוני פתח בשידורים להזדהות עם סבל תושבי הרצועה, ושידר שירי הסתה נגד ישראל (ערוץ אלמנאר, 25 בנובמבר). במצרים נערכו הפגנות שהונהגו ע"י האחים המוסלמים, לאות הזדהות עם "המצור המוטל על רצועת עזה". באחת ההפגנות ב- 26 בנובמבר ניסו המפגינים להגיע אל בניין שגרירות ישראל בקהיר ולפרוץ אליו, אולם כוחות הביטחון המצריים התעמתו עם המפגינים ומנעו את הגעתם לשגרירות (רויטרס, 26 בנובמבר).

נמנעה כניסת ספינה לובית עליה אספקה לרצועת עזה

   במסגרת מאמצי חמאס למסד קו ימי לרצועה בעקבות שני משטי המחאה של פעילים פרו פלסטיניים, מנע חיל הים מספינת מטען מלוב בשם אלמרואה , שנשאה על סיפונה כ-3,000 טונות של אספקה וציוד הומניטארי ו-18 אנשי צוות, מלהגיע לחופי עזה. עם הגיעה סמוך לחופי עזה נעצרה הספינה על ידי ספינות חיל הים הישראלי והתבקשה לפרט את פרטי המטען שהיא נושאת. כמו כן הובהר לצוות הספינה כי המעברים הימיים לרצועת עזה חסומים. לנוכח זאת החליטו אנשי הספינה לשוב על עקבותיהם והספינה הפליגה לנמל אלעריש.

הספינה הלובית לפני יציאתה
הספינה הלובית לפני יציאתה (אתר לוב היום, 26 בנובמבר)

   בתגובה למעצר הספינה אמר ג’מאל אלח’צ’רי, יו"ר הועדה העממית למאבק במצור כי הוא מנסה להפעיל קשרים בינלאומיים על מנת ללחוץ על ישראל להתיר הגעתה של הספינה. במקביל, נשקלת האפשרות לפרוק את מטענה של הספינה בנמל אלעריש ולהעבירו במשאיות דרך מצרים ומעבר רפיח לרצועה. הוא הסיף כי אין זו ספינת האספקה האחרונה וכי ספינות תמשכנה להגיע לרצועה, ביניהן ספינה מקטר הצפויה לצאת ב-5 בדצמבר מקפריסין לעבר הרצועה (ערוץ אלג’זירה, 1 בדצמבר).

התבטאויות בנושא ה"הרגעה" 

   סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק , אמר כי כל עוד ישראל לא דבקה בהסדר ה"הרגעה" גם הפלגים הפלסטיניים לא ידבקו בה והדגיש כי נכון לימים אלו ה"הרגעה" אינה צפויה להמשך מעבר לתאריך היעד שלה (עיתון האחים המוסלמים במצרים, אלסביל, 26 בנובמבר).

תמונות מסיום קורס של גדודי עז אלדין אלקסאם במחנה הפליטים אלשג'אעיה
תמונות מסיום קורס של גדודי עז אלדין אלקסאם במחנה הפליטים אלשג’אעיה (ערוץ אלאקצא, 27 בנובמבר)

התבטאויות בעניין החייל החטוף גלעד שליט

   דובר הזרוע הצבאית/טרוריסטית של חמאס, אבו עבידה , שב והדגיש כי חמאס לא תשנה את דרישותיה בעסקת חילופי האסירים תמורת החייל החטוף גלעד שליט. לדבריו "המשוואה פשוטה ואינה זקוקה לניתוח, שכן או שייענו לתנאינו באופן מלא או שיישכחו מגלעד שליט" (אתר אלקסאם, 1 בדצמבר). בעקבות פרסומים בכלי התקשורת הערביים כי חמאס וישראל מחדשות את המגעים סביב העסקה, הצהיר בכיר חמאס אימן טה, כי תיק חילופי האסירים עדיין מוקפא בעקבות התעקשות ישראלית, אולם חמאס לא תתנגד לכך שמצרים תחדש את המגעים (היומון הסעודי עכאט’, 28 בנובמבר).

תהליך אנאפוליס

ממשלת ישראל תשחרר 250 אסירים פלסטיניים 

   לרגל חג הקורבן וכמחווה של רצון טוב ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אישרה ממשלת ישראל שחרורם של 250 אסירים פלסטיניים חברי ארגון פתח (אתר משרד ראש הממשלה, 30 בנובמבר). זאת לאחר שראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, התחייב בפני אבו מאזן על שחרור אסירים בפגישתם בירושלים ב- 17 בנובמבר.

הזירה הפנים-פלסטינית

מתיחות בין חמאס למצרים וסעודיה סביב סוגיית העולים לרגל 

  חילוקי הדעות החריפים שנתגלו בין חמאס לרשות הפלסטינית סביב סוגיית העלייה לרגל למכה גלשו השבוע למלחמת תעמולה חריפה בין חמאס לבין מצרים וסעודיה. על רקע חילוקי דעות אלו לא אפשרה עד כה חמאס. לעולי הרגל לצאת משטח הרצועה. עיקרי האירועים: ב- 27 בנובמבר הודיע משרד ההקדשים של ממשלת הרשות על יציאתן של שלוש קבוצות עולי רגל מרצועת עזה בין התאריכים 28 – 29 בנובמבר. סה"כ היו אמורים לעבור, לפי ההודעה, מעל 3,100 עולי רגל (סוכנות ופא, 27 בנובמבר). מנגד, הודיע דובר משרד הפנים של חמאס, איהאב אלע’צין , על כך שהארגון לא קיבל הודעה על אישור מעברם של עולי הרגל, לא ממצרים ולא מהרשות הפלסטינית (אתר משרד הפנים של חמאס, 27 בנובמבר). לטענת הרשות הפלסטינית, מיליציות של חמאס מנעו מעולי רגע להגיע לאזור המעבר (סוכנות ופא, 27 בנובמבר). שר ההקדשים בממשלת חמאס הצהיר כי חמאס לא תאפשר לעולי הרגל מטעם הרשות הפלסטינית לצאת את הרצועה, דרך מעבר רפיח כל עוד לא תוסדר יציאתם בתיאום עם משרדו (ערוץ אלג’זירה, 29 בנובמבר). נכון ל- 2 בדצמבר לא ברור מתי יצאו עולי הרגל. בחמאס מקווים כי יצליחו לפתור את המשבר בימים הקרובים.

  במסגרת הקמפיין ההסברתי ערכה חמאס הפגנה מול מעבר רפיח, בטענה כי מצרים וסעודיה מונעות את יציאת עולי הרגל (ערוץ אלאקצא, 28 בנובמבר). על רקע המתיחות בנושא עולי הרגל, נערך סקר בפורום חמאס בו צידדו 71% בפריצת מעבר רפיח בכוח (30 בנובמבר, PALDF).

הפגנה של חמאס ברפיח נגד סעודיה ומצרים
הפגנה של חמאס ברפיח נגד סעודיה ומצרים המונעות לטענתה את יציאת עולי הרגל לסעודיה

(ערוץ אלאקצא, 25 בנובמבר)

  חמאס כדרכה ניסתה לחפות על קשייה במתקפה תקשורתית שלוחת רסן, שהפעם כוונה נגד מצרים וסעודיה, אשר הואשמו במניעת אישור יציאת עולי הרגל. חמאס כינתה את נשיא מצרים "מנהיג של בוגדים" והאשימו את מלך סעודיה באי מילוי חובתו (פאל-פרס, 30 בנובמבר). חבר המועצה המחוקקת מטעם חמאס, עאטף עדואן , הצהיר כי למניעת יציאת עולי הרגל יהיו השלכות שליליות על משטרה של סעודיה ועל האזור כולו (פלסטין אלא’ן, 29 בנובמבר).

  מצרים וסעודיה הגיבו במתקפה תקשורתית חריפה על חמאס : מקור במשרד החוץ הסעודי גינה את הצהרתו של עדואן, והדגיש כי אשרות הכניסה הועברו לרשות הפלסטינית, וכי סעודיה הגדילה את מספר אשרות הכניסה לפלסטינים מתוך התחשבות במצב ההומאניטארי (סוכנות הידיעות הסעודית, 30 בנובמבר). במתקפה חריפה במאמר מערכת בעיתון אלאהראם המצרי, נאמר כי "נראה כי הקריאות… להתעלות מעבר לאינטרסים הצרים… לא זכו לאוזניים קשובות מצד חמאס". משטרת חמאס הואשמה כי מנעה מעולי הרגל להגיע למעבר ואף תקפה אותם. לדברי המאמר, חמאס מנצלת את בעיית מעבר רפיח ממניעיה הפוליטיים וכי לא חשובה לה יציאת עולי הרגל או כניסת מזון ודלק לרצועה, "אלא העניין היחיד הוא ביסוס שליטתה על עזה וניצול תושביה כבני ערובה לשם מימוש רווח פוליטי, ולו גם על גופות העם הפלסטיני" (אלאהראם, 30 בנובמבר). מאמר העיתון אלמצרי אליום (1 בדצמבר) האשים את חמאס כי היא הפכה "ללא יותר מאשר קלף מיקוח בידיה של איראן". המאמר האשים את חמאס כי היא דורשת מהערבים להכיר ב"אמירות עזה" ובו בזמן מסרבת לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית.

טרור עולמי

מתקפת טרור רב-מוקדי בעיר מומבאי שבהודו

 

כללי

  ב- 28-26 בנובמבר 2008 התבצעו פיגועי הרג רב-מוקדיים בעיר מומבאי שבמערב הודו, המהווה את מרכז הכספים והמסחר במדינה. המטרה המרכזית של מבצעי הטרור הייתה הרג חסר אבחנה של אזרחים רבים ככל האפשר. יעדי הפיגוע כללו גם בתי מלון בהם שוהים תיירים זרים ובית חב"ד בו שוהים ישראלים/יהודים, וזאת במטרה להעצים את התהודה הבינלאומית לפיגוע . תוצאות מתקפת הטרור עוררו זעזוע פנימי בהודו (בה הוא הוצג כאירוע מכונן, כ"11 בספטמבר" ההודי), גררו ביקורת נוקבת על אופן ההתמודדות של הממשל ההודי עם מתקפת הטרור (והתפטרותו של שר הפנים ההודי) ופגעו במרקם העדין של יחסי הודו-פקיסטאן.

  על פי דיווחי התקשורת ההודית, הנסמכת על חקירה (ראשונית) של מחבל שנתפס במהלך הלחימה בסמוך למלון טאג’ מאהל, מאחורי הפיגוע עומד ארגון לשכאר-ה-טיבה ("צבא הטהורים"), הגם שארגון זה לא נטל אחריות פומבית על הפיגוע. זהו ארגון טרור אשר הוקם בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת במטרה להקים מדינה אסלאמית הכוללת את פקיסטאן, הודו וחבל קשמיר. בתחילת דרכו פעל הארגון באפגניסטאן אך מאז תחילת שנות התשעים התמקדה פעילותו בקשמיר ובהודו. לפחות בעבר נהנה הארגון מחסות וסיוע של שירות המודיעין הפקיסטני. הארגון משתף פעולה עם אלקאעדה וארגוני הג’האד העולמי ומקיים תשתיות מבצעיות ברחבי העולם.

  לארגון זה רקורד של פיגועי הרג רבי נפגעים בהודו ובשנים האחרונות ובתוכם: פיגוע בפרלמנט ההודי בניו-דלהי (11 בדצמבר 2001), התקפות על רכבת ואוטובוס במומבאי (2003), פיגועים בבתי קולנוע בניו-דלהי (2005) ופיצוצים ברכבות במומבאי (2006). הכללת בתי מלון ובית חב"ד במסגרת יעדי הפיגוע, נועדה להערכתנו, לתת תהודה בינלאומית לפיגוע.

ניתוח (ראשוני) של הפיגוע במומבאי 3

  במהלך מתקפת הטרור במומבאי הותקפו כ-11 יעדים מקומיים . בין היעדים: מלונות הפאר " Taj Mahal " ו- " Trident Oberoi ", בית חב"ד בעיר, תחנת הרכבת המרכזית ויקטוריה, קפה ליאופולד, בית החולים צ’מה, קולנוע מטרו, תחנת משטרה ושדה תעופה מקומי לטיסות פנים. מוקדי הלחימה העיקריים היו בשני בתי המלון ובבית חב"ד, שם ביצעו המחבלים מייד עם הפריצה הרג ללא אבחנה באמצעות ירי נק"ל ואחר כך תפסו בני ערובה והתבצרו עימם. הלחימה ביעדים הללו נמשכה שלושה ימים, על רקע פעולות טיהור איטית של כוחות הביטחון ההודים. מרבית הנפגעים נפגעו בשלב הראשוני של הפיגוע, כאשר המחבלים חתרו להרוג מספר רב של אזרחים. מניין ההרוגים עומד עתה על כ- 195 איש וכ- 300 פצועים, אולם מספרים אלו עלולים לעלות. מרבית ההרוגים הינם הודים (אזרחים ואנשי כוחות הביטחון) ומקצתם (כמה עשרות) אזרחים מערביים.

  חקירה ראשונית של האירוע ע"י השלטונות ההודים, העלתה כי המחבלים הגיעו בסירה דרך הים לחוף הים במומבאי , משם התפצלו למספר חוליות אשר נעו כל אחת לעבר יעדה. תקיפת היעדים התבצעה בדרוג, ולא במקביל. התרשמותנו היא כי התכנון היה, שביעדים המרכזיים, שני בתי המלון ובית חב"ד, יתנהל בתום שלה ההרג פיגוע מיקוח לשם שחרור מחבלים עצורים ואולי גם לשם מילוט מקצת ממבצעי פיגוע הטרור. כלי התקשורת ההודים והזרים דיווחו על כך כי מדובר בחולייה של כעשרה מחבלים בלבד, אולם על פי היקף הלחימה ומוקדי הפיגוע הרבים, נראה לנו כי המדובר במספר גדול יותר של מחבלים . להערכתנו, ייתכן כי מבצעי הפיגוע הסתייעו בסייענים מקומיים, ששהו במומבאי, והגישו להם סיוע לוגיסטי ויתכן גם מבצעי.

  העדויות בשטח מראות כי הפיגוע תוכנן זמן רב מראש . (על פי דיווחים בכלי התקשורת, כשנה מראש) מפקד הקומנדו הימי ההודי הודה בראיונות לכלי התקשורת ההודיים כי אחת הסיבות העיקריות לפעילותם האיטית של כוחות הקומנדו באתרים השונים הייתה היכרות טובה של המחבלים עם היעדים אותם תקפו (דבר המצביע על איסוף מודיעין למבצע ברמה טובה). מבצעי הפעולה עברו אימונים ב קשמיר . לדברי מפקד הקומנדו ההודי המחבלים לא נשלחו למשימת התאבדות אלא היו אמורים לחזור על עקבותיהם (במכשירי הניווט שבידיהם היה משורטט מסלול הלוך וחזור).

הפעולה בבית חב"ד

באדיבות זק”א. צילום: אילן גור ארי, 29 בנובמבר
זירת הפיגוע בבית חב"ד במומבאי (באדיבות זק"א. צילום: אילן גור ארי, 29 בנובמבר)

  להערכתנו היה הפיגוע בבית חב"ד מתוכנן מראש, כאחד היעדים במסגרת הפעולה הכוללת. זאת הן על רקע העוינות הבסיסית לישראל וליהודים באידיאולוגיה האסלאמית-רדיקלית של אלקאעדה וארגוני הג’יהאד העולמי והן מתוך הערכה שתקיפת בית חב"ד (יחד עם המלונות) תסייע למתן תהודה בינלאומית לפיגוע.

  להלן שחזור מהלך האירועים בבית חב"ד:

•  26 בנובמבר – בשעות הערב תקפה אחת החוליות את בית חב"ד הנמצא בשכונת עוני של מומבאי (מקום אליו לא הגיעו מבצעיה בדרך מקרה). בתוך הבית שהו מנהל בית חב"ד, הרב גבריאל הולצברג ואשתו רבקה, מספר ישראלים נוספים וכמה הודים שעבדו במקום. המטפלת של בנם של בני הזוג הולצברג הצליחה לברוח מהבית יחד עם בנם הפעוט בעת שהמחבלים פרצו אל הבית. במהלך הלילה כיתרו כוחות הביטחון ההודים את הבית, כאשר מתוך הבית נשמעו קולות ירי.

•  27 בנובמבר – במהלך היום המשיכו הכוחות ההודים לכתר את הבית. בשעות הערב הם ניסו לפרוץ לבית דרך הכניסה לבניין, אך חדלו כשנורתה לעברם אש ע"י המחבלים מחלונות הקומות העליונות של הבית.

•  28 בנובמבר – בשעות הבוקר נחתו חיילי קומנדו הודיים ממסוקים על גג הבניין, בסיוע חיפוי באש מהגגות הסמוכים. בשלב זה החלו לוחמי הקומנדו בפריצה לבית ובלחימה מקומה לקומה עם המחבלים. הלחימה נמשכה לסירוגין, כאשר כוחות הקומנדו ההודיים סורקים באיטיות חדר אחר חדר. ב-28 בנובמבר הצליחו כוחות הקומנדו ההודים להשתלט על המבנה.

  מדיווחי התקשורת ההודית והזרה עולה כי החוליה שפעלה בבית חב"ד מנתה 2 מחבלים בלבד . אולם אופי הלחימה והימשכותה מעלים את האפשרות כי החוליה מנתה מספר רב יותר של מחבלים (הגם שבשלב זה לא זוהו גופות מחבלים נוספות בבית חב"ד). עד כה זוהו במקום גופותיהם של 5 ישראלים ושל יהודייה תושבת מקסיקו (שעמדה לעלות לישראל).

  ההרוגים הישראלים והיהודים בפיגוע שזוהו עד כה הינם:

הרב גבריאל הולצברג ואשתו רבקה – מנהלי בית חב"ד במומבאיי.
בן ציון קרומן – שהה במומבאי כמשגיח כשרות.
אריה לייבוש טייטלבאום- שהה גם הוא כמשגיח כשרות במומבאי.
יוכבד אורפז – הגיעה לבקר את ילדיה ונכדיה שטיילו בהודו.

נורמה שוורצבלט רבינוביץ’ – יהודייה תושבת מקסיקו, אשר הייתה אמורה לעלות לארץ כמה ימים לאחר הפיגוע.


1 יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נורות פצצות 120 מ"מ תקניות לעבר ישראל. ב-24 בפברואר 2008 ירו ארגוני הטרור פצצת מרגמה (פצמ"ר) 120 מ"מ תקנית מרצועת עזה, אשר פגעה סמוך לקיבוץ סעד . מניתוח השרידים עולה כי מדובר בפצצת מרגמה ככל הנראה מתוצרת איראן (העתקה של פצצת מרגמה של תע"ש משנות השבעים). הפצצה מצוידת במנוע עזר רקטי המגדיל את הטווח שלה משישה לעשרה ק"מ. ב- 5 ביוני 2008, פגעה פצצת מרגמה 120 מ"מ במפעל נירלט שבקיבוץ ניר עוז. כתוצאה מכך ממנה נהרג אמנון רוזנברג בן ה- 51, תושב קיבוץ נירים, ונפצעו 4 נוספים, מהם 2 באורח בינוני. חמאס נטלה אחריות לירי לעבר ניר עוז.

2 נמשכת שחיקת הסדר ה"הרגעה": בעקבות הריגת פעיל חולית טרור במסגרת פעילות סיכול של צה"ל, הגיבו ארגוני הטרור ובמיוחד חמאס בירי פצצות מרגמה. אחת הפצצות נפלה בבסיס צה"ל סמוך לנחל עוז. שמונה חיילים נפצעו, אחד מהם באורח קשה (30 בנובמבר, 2008).

3 ניתוח ראשוני זה מבוסס על דיווחי התקשורת ההודית והזרה.

לראש העמוד