השימוש שעושה החמאס באזרחים כ"מגן אנושי"

ירי רקטות מעזה לעבר ישראל המתבצע מלב אזור המאוכלס בצפיפות

ירי רקטות מעזה לעבר ישראל המתבצע מלב אזור המאוכלס בצפיפות


ירי רקטות מעזה לעבר ישראל המתבצע מלב אזור המאוכלס בצפיפות

ירי רקטות מעזה לעבר ישראל המתבצע מלב אזור המאוכלס בצפיפות

(צילום: אדי ישראל, 27 בדצמבר 2008)

עיקרי העבודה

1. עבודה זאת בוחנת את השימוש, שעושים חמאס ושאר ארגוני הטרור באזרחי רצועת עזה כב"מגן אנושי". ארגוני הטרור בנו ברצועה תשתית צבאית נרחבת, הכוללת מלאי גדול של רקטות ומרגמות, מהן נורית באופן מתמשך אש לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל (למעלה מ-8,000 רקטות ופגזי מרגמה נורו בשנים 2008-2001). תשתית זאת מוטמעת ומוסתרת בקרב למעלה מ-1,400,000 תושבים המתגוררים בשטח קטן, המהווה את אחד האזורים הצפופים בעולם.

2. השימוש הציני באזרחים כ"מגן אנושי" נועד לצמצם את מידת פגיעותם של חמאס ושאר ארגוני הטרור ולהעניק להם מעין "חסינות" מפני פעולות הסיכול והמנע של צה"ל, בהיותם מודעים להקפדתה של ישראל להימנע עד כמה שניתן מפגיעה באזרחים. הדבר נועד גם לאפשר לחמאס ושאר ארגוני הטרור לזכות ביתרונות מדיניים-תעמולתיים בקרב על התודעה ע"י הצגת ישראל כמי שפועלת נגד אזרחים חפים מפשע. תפיסה זאת שואבת השראתה מהניסיון שצבר חזבאללה בלבנון ומהניסיון שצברו ארגוני הטרור הפלסטינים במהלך מערכת הטרור שהם מנהלים נגד ישראל מאז סוף שנת 2000.

3. לחמאס ולשאר ארגוני הטרור יש כיום כ-20,000 פעילים נושאי נשק ברצועת עזה, בדרגות שונות של מיומנות. פעילים אלו מצוידים בנשק קל, נשק נ"ט, מטעני חבלה רבי עוצמה, רקטות ומרגמות. התשתית הצבאית הענפה של ארגוני הטרור ממוקמת בקרב אוכלוסייה המתגוררת במרכזים עירוניים ( כשהעיר עזה מהווה את "מרכז העצבים" של הרצועה) ובשמונה מחנות פליטים ברחבי הרצועה, הבנויים ומאוכלסים בצפיפות.

4. חמאס ושאר ארגוני הטרור העתיקו ואף פיתחו את תפיסת הלחימה של חזבאללה המבוססת על ניצול האוכלוסייה האזרחית כ"מגן אנושי", תוך התאמתה לתנאי הזירה העזתית, העדיפים על אלו של דרום לבנון. השימוש בתושבים הפלסטינים כ"מגן אנושי", המהווה פשע מלחמה והפרה בוטה של דיני הסכסוך המזוין ופשע נגד האנושות, מתבצע באופן שוטף ע"י ירי רקטות ומרגמות משטחים בנויים, המאוכלסים בצפיפות ובסמיכות למבנים ומתקנים (כולל מוסדות חינוך ומסגדים) הזוכים להגנה מיוחדת עפ"י אמנות ג'נבה. בעת חירום, בתסריט של כניסת צה"ל לרצועה, גורסת תפיסת הלחימה של ארגוני הטרור שימוש בשטח העירוני ובמחנות הפליטים המאוכלסים בצפיפות כמרכז הכובד של הלחימה נגד צה"ל.

5. בעבודה זאת, שהושלמה בשבוע הראשון של מבצע "עופרת יצוקה", מובאות דוגמאות רבות, לאופן השימוש באזרחי הרצועה כ"מגן אנושי", בעת התקפות טרור נגד ישראל ובעת לחימה נגד צה"ל. דוגמאות אלו שאובות מהניסיון המצטבר של התמודדות מדינת ישראל עם איום הטרור מרצועת עזה, ומהשבוע הראשון של מבצע "עופרת יצוקה". להלן כמה מהן:

א. מיקום תשתיות צבאיות וביטחוניות של ארגוני הטרור בקרב ריכוזי האוכלוסייה. (כולל בתי מגורים ומוסדות ציבור כגון מוסדות חינוך, מסגדים ובתי חולים). תשתיות אלה, שהותקפו ע"י צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", כוללות פעילי טרור, אמצעי לחימה ותשתיות פיזיות: מפקדות, בסיסים, משרדים, מחסני נשק ותחמושת ומנהרות ותשתיות תת קרקעיות, מחרטות ובתי מלאכה ובונקרים. בניית המערך הצבאי והביטחוני בקרב האוכלוסייה חושף אותה ל"תאונות עבודה" הנגרמות לעיתים קרובות ובו בזמן היא מוצאת עצמה עומדת בקו הלחימה הראשון מול פעולות הסיכול והמנע של כוחות הביטחון הישראליים ומול סכסוכים אלימים פנים-פלסטינים.

ב. ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר פלסטינים, בישראל. ירי זה מתבצע מקרבת בתי מגורים של אזרחים פלסטינים ולעיתים אף מקרבת מוסדות חינוך ומסגדים. חוליות הירי מתמקמות במכוון בקרבת בתי מגורים על מנת להסוות את חוליות המשגרים ולהגן עליהן מפני צה"ל. הירי משבש את שגרת החיים של האוכלוסייה, חושף אותה לפעילות סיכול ומנע של צה"ל ומסכן את חיי התושבים. לעיתים מתפוצצות רקטות בעת הטיפול בהן לקראת שיגורן; בחלק מהמקרים נופלות רקטות הקסאם (שאיכותן הטכנית נמוכה) בשטחי הרצועה וגורמות להרוגים ולפצועים בקרב התושבים.

ג. שימוש יזום באזרחים, כולל ילדים ונערים, על מנת לשמש כ"מגן אנושי" לפעילי טרור שארגוני הטרור חוששים כי בתיהם יותקפו ע"י צה"ל. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ובמקרים נוספים בעבר ניצלו ארגוני הטרור באופן ציני הודעות מקדימות של צה"ל המכוונות לגרום לאזרחים להתפנות מאתרי התקיפה, לשם גיוס יזום של אזרחים ובכלל זה ילדים ונערים להגנה על בתיהם של פעילי טרור. ראש ממשל חמאס אסמאעיל הניה ופעילי טרור נוספים (כדוגמת נזאר ריאן, פעיל חמאס בכיר שנהרג ע"י צה"ל במבצע "עופרת יצוקה"), התפארו בפומבי בדרך פעולה זו, המבוססת על מודעותם להקפדה של צה"ל, שלא לפגוע באזרחים.

ד. לחימה נגד צה"ל מתוך בתי מגורים ומוסדות ציבור ושימוש באמבולנסים לפינוי פעילי טרור . במהלך מבצע "עופרת יצוקה" מצאו פעילי טרור ואנשי ביטחון מקלט בבתי חולים,במוסדות חינוך ובמסגדים. מקרבת אחד המסגדים, שהותקפו ע"י צה"ל, נורתה אש רקטות לעבר ישראל. זאת ועוד, במבצעים שניהל צה"ל ברצועה בשנים האחרונות, כולל מבצע "חורף חם" (מרץ 2008) ו"ענני סתיו" (אוקטובר 2006), נחשפו לוחמיו לבעייתיות הכרוכה בלחימה של פעילי טרור מתוך מקומות מגורים ותוך הסתייעות באזרחים , כולל נשים וילדים, לצרכי משימות סיור ומודיעין. בכמה מקרים היו פעילי הטרור לבושים בבגדים אזרחיים, דבר שהיקשה להבחין בינם לבין האזרחים. במהלך מבצע "חורף חם" חשף צה"ל אמצעי לחימה שהיו מוסתרים בתוך מסגד במחנה הפליטים ג'באליא. במהלך קרבות בשכונת אלזיתון (2004) השתמשו המחבלים באמבולנסים של אונר"א לפינוי פצוע ופעילי טרור. כל אלו מהווים הפרה בוטה של דיני המלחמה וניצול לרעה של ההגנה המיוחדת הניתנת לבתי תפילה, למתקנים ולכלי רכב רפואיים.

ה. אימונים, תרגילים ותצוגות לחימה, החשובים לשיפור כשרותם המבצעית של ארגוני הטרור ולהעלאת המורל. הללו נערכים במקרים רבים בלב ריכוזי האוכלוסייה בקרבה חשים המחבלים ביטחון רב יותר מאשר באזורים חשופים. האימונים ומפגני הכוח מסכנים את חיי התושבים. הם משבשים את שגרת החיים שלהם, חושפים אותם ל"תאונות עבודה" מסוגים שונים (ירי תועה, פיצוצים של חומרי נפץ) וחושפים אותם לפעולות סיכול ומנע של צה"ל. תושבי הרצועה פנו לא פעם בבקשות לארגוני הטרור לשים קץ לתופעה זאת אולם פניותיהם לא זכו למענה. תופעות אלו התגברו בששת חודשי ה"הרגעה", שקדמו למבצע "עופרת יצוקה".

ו. שימוש בילדים ונשים כ"מגן אנושי". ארגוני הטרור עשו שימוש בתהלוכה יזומה של כ- 200 נשים על מנת לחלץ עשרות מחבלים, שהתבצרו במסגד נצר, שבבית חאנון, בעת פעולת צה"ל בצפון הרצועה (נובמבר 2006). המחבלים התערבבו בין הנשים, שניצלו את הימנעות צה"ל מירי לא מדויק לעברן והצליחו להימלט ממקום הלחימה. בעת לחימת צה"ל ברצועה בעבר נקלעו לא פעם ילדים ונערים למעגל הלחימה. לעיתים נעשה הדבר ביוזמת הילדים ולעיתים בעידוד ארגוני הטרור, שפעיליהם ירו לעבר צה"ל מוקפים בחבורות ילדים ונערים (הדבר תועד היטב ומופיע בהמשך העבודה). בנוסף לכך נעשה שימוש יזום בנשים וילדים לצרכים התקפיים (פיגועי התאבדות ע"י נשים, איסוף מודיעין, הברחת אמצעי לחימה, ועוד). תופעות מעין אלה עלולות לחזור בעת הפעולה הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה".

6. האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה משלמת מחיר כבד על השימוש שנעשה בה כב"מגן אנושי" הן בפגיעות בנפש (עבודה זאת מתעדת פגיעות, שנגרמו לאזרחים, כתוצאה מפעילות הטרור בקרבם) והן בשיבוש חמור של שגרת החיים היום-יומית . אולם מעבר לכך, משלמת האוכלוסייה מחיר כבד על מדיניות חמאס . ניתן לקבוע כי מאז השתלטה חמאס בכוח על הרצועה (יוני 2007) והקימה ישות אסלאמית-רדיקאלית ("אמירות אסלאמית"), היא הפכה את 1,400,000 תושבי הרצועה לבני ערובה של האידיאולוגיה האסלאמית-רדיקאלית שלה ושל האסטרטגיה שלה. הללו מובילים את תושבי הרצועה ללחימה בלתי פוסקת עם ישראל, לעימות קשה עם הרשות הפלסטינית של אבו מאזן להידרדרות ביחסים עם מצרים ומדינות ערביות נוספות ולבידוד בקרב הקהילה הבינלאומית.

7. הניגוד הבסיסי בין צורכי האוכלוסייה לבין מדיניות חמאס מומחש היטב בהתקפות המתמשכות של חמאס ושאר ארגוני הטרור על המעברים שבין ישראל לרצועת עזה, "עורק החמצן" של תושבי הרצועה ובקשיים שחמאס מערימה על השימוש במעברים. בעוד שחמאס מנסה במשך שנים להציג מצג שווא של "שואה" ומשבר הומניטארי ברצועה הרי שבפועל היא נותנת עדיפות ברורה לפעילות הטרור נגד ישראל, על פני אינטרסים בסיסיים של תושבי הרצועה. המעברים כרם שלום, סופה, קרני, נחל עוז וארז, מהם מגיעים אספקה ודלקים חיוניים לרצועה, היו נתונים בשנים האחרונות לאש רקטות ופצצות מרגמה, ולניסיונות לבצע פיגוע הרג ופעולות התאבדות. הירי לעבר המסגדים נמשך גם בתקופת "ההרגעה". בנוסף לכך, תחנת הכוח באשקלון המספקת כ-65% מצריכת החשמל של תושבי הרצועה, היוותה גם היא מטרה לאש רקטות של ארגוני הטרור (שאף הצהירו על כך בפומבי).

8. השימוש באזרחים כ"מגן אנושי" וההתעלמות הצינית של חמאס מאינטרסים חיוניים של תושבי הרצועה עוררו בעבר ביקורת חריפה כלפי חמאס. ביקורת זאת הושמעה ע"י תושבי הרצועה (הגם שחמאס עושה מאמץ להצניעה בכלי התקשורת הנתונים לפיקוחה), ע"י הרשות הפלסטינית וע"י מצרים . חמאס מתעלמת מביקורת זאת, מסרבת לשנות את מדיניותה ומשתמשת במחסור ובעוני לו נתונים תושבי הרצועה כ"חומרי גלם" לקמפיינים תקשורתיים תכופים נגד ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית.

9. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" , שהחל ב-27 בדצמבר, ביצע צה"ל תקיפות מדויקות של יעדים צבאיים שמוקמו בקרב האוכלוסייה, כולל רקטות שנועדו לפגוע בישובים בישראל. ההתקפות מאוויר ומהים, שביצע צה"ל נגד יעדי חמאס ושאר ארגוני הטרור, כוונו ליעדי טרור והן עולות בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי. המבצע מתבצע על רקע הצורך של מדינת ישראל להגן על ביטחונה ולהבטיח את שלום תושביה וזכותם הבסיסית לחיים ולביטחון, בהתאם לעקרונות דיני המלחמה. תושבי מדינת ישראל נתונים שמונה שנים לירי מתמשך של רקטות ופצצות מרגמה ולסוגי טרור נוספים, שמקורם בחמאס ובשאר ארגוני הטרור, השולטים על רצועת עזה ופועלים ממנה.

10. לעומת זאת מבצעים חמאס ושאר ארגוני הטרור פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות . זאת הן בירי מאסיבי של רקטות המכוון לעבר יעדים אזרחיים בדרום מדינת ישראל במגמה לזרוע הרס, הרג וטרור והן בשימוש שהם עושים באזרחי רצועת עזה כ"מגן אנושי". כל אלו מפרים את עקרון היסוד של אבחנה בין לוחמים לאזרחים המהווה אבן יסוד בדיני המלחמה . מדינת ישראל מנהלת עתה מערכה צבאית שנועד לשנות את המציאות הביטחונית הזאת מיסודה. אולם הדבר אינו פוטר את הקהילה הבינלאומית לטפל בארגוני הטרור הללו ובמדינות המסייעות להם (ובמרכזן איראן וסוריה ), בכל הכלים המדיניים והמשפטיים העומדים לרשותה.

11. כתיבתה של עבודה זאת החלה באמצע 2008 והיא הושלמה בשבוע הראשון של מבצע "עופרת יצוקה". הניתוח של תופעת השימוש באזרחים כב"מגן אנושי" והדוגמאות הרבות המופיעות בעבודה זאת מסתמכים על הניסיון המצטבר של המאבק שמנהלת מדינת ישראל נגד חמאס ושאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. בעבודה שולבו מספר דוגמאות הלקוחות מאירועי השבוע הראשון של המבצע אולם אין ספק כי יידרשו השלמות ועדכונים לעבודה זאת בתום פעולת צה"ל נגד ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה.

מבנה העבודה

1. עיקרי העבודה

2. אוכלוסיית רצועת עזה: מאפיינים כלליים

3. פרק א' : השימוש באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה כב"מגן אנושי":

א. סדר הכוחות של חמאס ושאר ארגוני הטרור ופריסתו ברצועה .

ב. מיקום תשתיות צבאיות בקרב ריכוזי האוכלוסייה.

ג. השימוש באזרחים כ"מגן אנושי" בתפיסת ההגנה וההתקפה של המחבלים

ד. ההיבט ההתקפי: ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל מקרב אזורים מאוכלסים

ה. ההיבט ההגנתי: שימוש באזרחים כ"מגן אנושי" לשם מניעת תקיפת פעילי טרור.

ו. ההיבט ההגנתי: לחימה נגד צה"ל מתוך בתי אזרחים ומוסדות ציבור.

ז. קיום אימונים, תרגילים ותצוגות לחימה בלב שכונות מגורים

ח. השימוש בנשים ובילדים כ"מגן אנושי" וניצולם לצרכי הלחימה נגד צה"ל ולצורכי פיגועי טרור.

4. פרק ב': המחיר שמשלמת האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה:

א. פגיעות באזרחים כתוצאה מרקטות הנופלות בשטח הרצועה.

ב. פגיעות באזרחים במהלך סכסוכים אלימים פנים-פלסטיניים.

ג. אזרחים כקורבן של טרור המתבצע ע"י גורמים אסלאמיים רדיקלים.

ד. פגיעה באינטרסים של תושבי הרצועה כתוצאה ממדיניות חמאס.

ה. ביקורת פנים-פלסטינית על המחיר שמשלמת האוכלוסייה האזרחית.

5. נספח משפטי

למסמך המלא בפורמט PDF לחץ כאן

לראש העמוד