מקומן של איראן וסוריה כמדינות תומכות טרור בדו”ח הטרור השנתי של משרד החוץ האמריקאי

דו”ח הטרור השנתי של משרד החוץ האמריקאי

דו”ח הטרור השנתי של משרד החוץ האמריקאי


דו”ח הטרור השנתי של משרד החוץ האמריקאי

כללי

1. איראן וסוריה, שתי מדינות המוגדרות ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב כמדינות תומכות טרור, נוקטות באסטרטגיה עקבית רבת שנים של עידודו וליבוי האלימות והטרור נגד ישראל (ה"התנגדות"), באמצעות ארגוני טרור פלסטינים (ובמרכזם חמאס) וארגון חזבאללה הלבנוני. אסטרטגיה זאת נועדה לחזק את הציר הרדיקאלי האיראני-סורי במזרח התיכון, להחליש את ישראל באמצעות פגיעה בחברה ובכלכלה, לחזק את הכוחות האסלאמים-רדיקאליים בלבנון, ברשות הפלסטינית ובעיראק ובמוקדים נוספים במזרח התיכון וברחבי העולם, ולטרפד כל סיכוי להסדר מדיני ישראלי-פלסטיני בנתיב המובל ע"י ארה"ב.

2. איראן וסוריה נוהגות לעמעם או אף להכחיש את האופי הצבאי-מבצעי של הסיוע, שהן מעניקות לארגונים המוגדרים ע"י ארה"ב כארגוני טרור, ולהציגו כסיוע מדיני הסברתי או אף הומניטארי. אולם מידע מודיעיני מוצק שבידי ישראל, ארה"ב ומדינות נוספות בעולם, מוכיח באופן חד-משמעי את אפיין השקרי של ההכחשות הללו. הדו"ח אודות הטרור שמוציא משרד החוץ האמריקאי מידי שנה, המבוסס על תשתית רחבה של מידע שבידי ארה"ב, מוכיח באופן חד-משמעי כי גם בשנת 2008 לא חל שינוי של ממש בהיקף ובאופי של התמיכה האיראנית והסורית בארגוני הטרור. האיראנים מצידם, מכחישים את ממצאי הדו"ח וטוענים כי ארה"ב היא זו הנוקטת במדיניות של אלימות וטרור בעוד שאיראן הינה בעצמה "קורבן של טרור".

3. דו"ח הטרור השנתי לשנת 2008 של משרד החוץ של ארה"ב, שפורסם באפריל 2009 , מייחד פרק נפרד למדינות תומכות טרור (state sponsors of terrorism). בפרק 3, העוסק במדינות אלו, זוכות למקום של כבוד איראן וסוריה כשתי מדינות מרכזיות מבין אלו התומכות בטרור. מבין השתיים מציין הדו"ח כי איראן היא המדינה המשמעותית ביותר, אשר במשך תקופה ארוכה תומכת בטרור כאמצעי לקידום האינטרסים שלה בתחומי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ. לדברי הדו"ח, איראן ממשיכה לסמוך בעיקר על כוח קדס של משמרות המהפכה כמכשיר המרכזי המופעל מחוץ לאיראן על מנת לטפח ארגוני טרור וקבוצות אסלאמיות רדיקאליות, כולל חזבאללה בלבנון, ארגוני טרור פלסטיניים כמו חמאס והג’האד האסלאמי , מספר קבוצות עיראקיות מיליטאנטיות ולוחמים אסלאמיים באפגניסטן, בבלקנים ובמקומות נוספים (עמ’ 10, עמ’ 183-182). הדו"ח קובע גם, כי איראן וסוריה ממשיכות לסייע למימון ארגוני הטרור כגון חזבאללה וחמאס (עמ’ 120).

איראן

4. בפתח הפרק העוסק באיראן (עמ’ 182- 183), נקבע, כי איראן " Iran remained the most active state sponsor of terrorism" . מעורבותה של איראן בתכנון, מימון ותמיכה בפעולות טרור במזרח התיכון, אירופה ומרכז אסיה מחבלת במאמצים הבינלאומיים לקדום השלום, מאיימת על יציבות הכלכלית במדינות המפרץ ומערימה קשיים בפני צמיחת הדמוקרטיה.

5. הדו"ח קובע, כי איראן נותרה התומכת העיקרית בארגוני טרור המתנגדים לתהליך השלום במזרח התיכון . איראן מספקת נשק, אימונים ומימון לחמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים ובכללם הג’האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין המפקדה הכללית (ארגונו של אחמד ג’בריל). איראן מספקת אימונים, אמצעי נשק וכספים לחמאס מאז הגבירה זו את כוחה הפוליטי בבחירות 2006 שהגבירו את יכולות הארגון לבצע פיגועים נגד ישראל. על פי הדו"ח, בשנת 2008 סיפקה איראן יותר מ-200$ מיליון למימון חזבאללה בלבנון ואימנה יותר מ-3,000 פעילי חזבאללה במחנות באיראן (עמ’ 183). מאז תום מלחמת לבנון השנייה מסייעת איראן לחזבאללה להתחמש מחדש תוך הפרה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם 1.

6. הדו"ח מצביע על כוח אלקדס 2, זרוע העילית של משמרות המהפכה האיראניות, כמכשיר העיקרי של השלטון האיראני לתמיכה בטרור מחוץ לאיראן. כוח אלקדס, על פי הדו"ח, מספק סיוע בנשק, אימונים ומימון לחמאס, לארגוני טרור פלסטינים נוספים, חזבאללה בלבנון, לפעילים מיליטאנטיים בעיראק וללוחמי הטאליבן באפגניסטן.

7. המשטר האיראני ממשיך לספק תמיכה לקבוצות מיליטאנטיות בעיראק כולל אמצעי לחימה, אימונים, מימון והדרכה. קבוצות אלו פועלות נגד כוחות הקואליציה, פוגעות בכוחות הביטחון העיראקים והורגות אזרחים עיראקים תמימים. כוח קדס האיראני ממשיך לספק לקבוצות העיראקיות הללו רקטות מתקדמות מתוצרת איראן, רובי צלפים, נשק אוטומטי ומרגמות. בנוסף לכך, טהראן אחראית לכמה תקיפות, שבוצעו נגד כוחות הקואליציה, משום שהיא סיפקה לקבוצות המיליטאנטיות יכולות להרכיב חומרי נפץ מאולתרים אשר פותחו במיוחד נגד כלי רכב משוריינים 3. על פי הדו"ח, כוח קדס , בתאום עם חזבאללה הלבנוני, סיפקו אימונים בתוך ומחוצה לעיראק עבור הפעילים המיליטאנטיים בעיראק בבנייה ושימוש בטכנולוגיות של מטעני חבלה מתוחכמים 4 .

8. באשר לאלקאעדה , הדו"ח קובע, כי האיראנים אינם מוכנים להעמיד למשפט פעילים בכירים של אלקאעדה העצורים בידם, ואף סרבו לפרסם בפומבי פרטים אודות זהותם. כמו כן נמשך העדר הפיקוח על פעילות כמה פעילי אלקאעדה שברחו לאיראן לאחר נפילת משטר הטאליבן באפגניסטן (עמ’ 183) 5.

9. בכמה מקומות מתייחס הדו"ח לחיזוק הקשרים בין איראן ומדינות אמריקה הלטינית (הטומנים, להערכתנו, פוטנציאל של הרחבת השימוש בנשק הטרור באמריקה הלטינית). הדו"ח גם מזכיר, כי ארה"ב מודאגת מכל מה שקשור לפעילות תומכי חזבאללה וחמאס באזור משולש הגבולות שבין ארגנטינה ברזיל ופרגוואי. לגבי הפעילות הטרוריסטית של איראן בדרום אמריקה מזכיר הדו"ח בין היתר:

א. תפיסת משלוח חומרים כימיים לוונצואלה – בנובמבר 2008 תפסו פקידי מכס בנמל מזרין בתורכיה משלוח של 22 מכולות לוונצואלה, שמקורן באיראן. במכולות שעליהן נכתב חלקי טרקטורים נמצאו חומרים כימיים כמו ניטראט וסולפיט המשמשים בדרך כלל להכנת חומרי נפץ וכן ציוד מעבדה. פקידי המכס שבדקו את תכולת המכולות הגיעו למסקנה, כי הן נשלחו לנמל מזרין מאיראן. מומחים החלו לבדוק את תכולת המכולות וטרם נתקבלו תוצאות (עמ’ 105).

ב. הדו"ח מציין, כי בין וונצואלה דמשק וטהראן מתקיימות טיסות שבועיות (עמ’ 180). הנוסעים בטיסות אלה נכנסים כמעט באופן חופשי לוונצואלה. אזרחות תעודת זהות ומסמכי מעבר של וונצואלה קלים להשגה מה שהופך את וונצואלה לפוטנציאל של בסיס התארגנות אטרקטיבי פוטנציאלית עבור מחבלים 6.

סוריה

10. החלק בדו"ח העוסק בסוריה (עמ’ 186-184) נפתח בקביעה כי סוריה הוגדרה בדו"ח לראשונה כמדינה תומכת טרור בשנת 1979 [קרי, בשנה זו מלאו 30 שנים להכללתה בדו"ח משרד החוץ האמריקאי כמדינה תומכת טרור]. אמנם, סוריה לא ביצעה פיגועי טרור באופן ישיר מאז 1986, אולם היא תומכת בחזבאללה, בארגוני הטרור הפלסטינים ובקבוצות מיליטאנטיות עיראקיות ומציגה זאת כתמיכה ב"התנגדות" מזוינת לגיטימית נגד ה"כיבוש" הגם שהדו"ח מזכיר (עמ’ 185) את מעורבות סוריה ברצח רפיק ח’רירי, ראש ממשלת לבנון (פברואר 2005) הנחקר עדיין ע"י האו"ם. הסיוע הסורי לארגוני הטרור בא לידי ביטוי בתחומים מגוונים – סיוע צבאי, כספי, פוליטי והסברתי – המפורטים בדו"ח.

11. הדו"ח קובע, כי סוריה מספקת תמיכה פוליטית וחומרית לחזבאללה ומאפשרת לאיראן לעשות שימוש באדמת סוריה להעברת סיוע לחזבאללה. הנהגות ה"חוץ" של חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית המפקדה הכללית , וארגוני טרור נוספים, פועלות מסוריה. הדו"ח מזכיר שממשלת סוריה ממשיכה לטעון שפעילות ארגוני הטרור הללו המתבצעת משטחה היא בעלת אופי פוליטי הסברתי (טיעון שקרי השגור בפי הסורים). אולם ארגוני הטרור ומנהיגיהם שבסוריה נטלו אחריות על פעולות טרור רצחניות נגד ישראל. ובאשר לחזבאללה הדו"ח מוסיף, כי הוכחה לקשרים שבין סוריה לראש המבצעים של חזבאללה נמצאה עם מותו של עמאד מע’ניה (12 בפברואר) כתוצאה מפיצוץ במכוניתו בסמוך לבנין מפקדת המודיעין הצבאי בכפר סוסא שבדמשק. הדו"ח טורח לציין, כי מע’ניה היה מבוקש בשל מעורבותו בפיגועים נגד מחנה המארינס ושגרירות ארה"ב בלבנון, בהם נהרגו יותר מ-350 אנשים (1983). הדו"ח מוסיף שממשלת סוריה אישרה שהטרוריסט המבוקש ביותר בעולם נהרג על אדמתה.

12. הדו"ח קובע, כי הנשיא בשאר אלאסד ממשיך לתמוך בארגוני הטרור הפלסטינים ומבטא את תמיכת סוריה בחמאס. כך למשל, ח’אלד משעל, ראש המחלקה המדינית של חמאס, שהינו המנהיג בפועל של הארגון ממשיך לפעול מסוריה יחד עם אנשיו. סוריה מספקת מקום מקלט לח’אלד משעל וליווי ביטחוני למכוניותיו. ח’אלד משעל גם משתמש במשרד ההסברה הסורי כמקום לכינוס מסיבות עיתונאים מטעמו. בדו"ח נאמר שעל-פי דוחות בתקשורת חמאס מאמנת פעיליה בסוריה למרות ששלטונות סוריה מצהירים, כי הם מנסים למנוע פעילות זאת 7. הממשל הסורי מאפשר לארגן בסוריה כנסים של חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין וארגוני טרור נוספים.

13. באשר לשותפות הפוליטית שבין סוריה לאיראן, שתי מדינות תומכות טרור, נאמר בדו"ח, כי במהלך השנים הידקה סוריה את קשריה עם איראן. שר ההגנה הסורי ביקר בטהראן במהלך חודש מאי 2008 ויזם חתימה משותפת על מזכר הבנות הדן בשיתוף פעולה בתחום ההגנה. סוריה גם אפשרה למנהיגי חמאס וקבוצות פלסטיניות נוספות לבקר בטהראן (עמ’ 185). הדו"ח מציין גם שבשאר אסד נותר גם מגן מסור של המדיניות האיראנית כולל שאיפותיה של איראן בתחום פיתוח הגרעין למטרות "אזרחיות".

תגובות לדו"ח

איראן

14. פרסום דו"ח משרד החוץ האמריקאי על הטרור עורר ביקורת קשה מצד ודוברים איראניים, שהביעו פליאה על כך שהממשל החדש, שדיבר על שינוי, לא שינה את גישתו כלפי איראן וממשיך להאשים אותה האשמות שווא. להלן עיקרי התגובות:

א. מנוצ’האר מתכי , שר החוץ האיראני, העושה בקובה לרגל כנס מדינות הבלמ"ז, אמר כי אין כל בסיס להאשמותיה של ארה"ב ולגישתה "המעוררת הסלידה". לדבריו, אין לארה"ב כל סמכות להאשים מדינות בתמיכה בטרור בשעה שהיא עצמה נוקטת בגישה גזענית וממשיכה בכיבוש. כמו כן. אין לשכוח את מעשיה בכלא גואנטאנמטו (אירנ"א, 1 במאי, 2009).

ב. חסן קשקאוי , דובר משרד החוץ האיראני, הבהיר כי איראן עצמה היא קורבן לטרור ותמיד סבלה ממעשי טרור שהופנו נגדה בעיקר מצד ארגון המג’אהדין ח’לק 8. לדבריו, עד כה נהרגו 16,000 איראנים על ידי אנשי ארגון זה. עוד הוסיף, כי איראן עמדה תמיד בראש המחנה הלוחם בטרור לעומתה, ארה"ב תומכת ב"משטר הציוני שהוא סמל לטרור ממשלתי" (סוכנות פארס, 4 במאי, 2009).

חזבאללה

15. בתגובה לדו"ח של משרד החוץ האמריקאי פרסם ארגון חזבאללה הודעה הטוענת כי הארגון כלל לא הופתע ממצאי הדו"ח ומהאשמותיו "החדשות ישנות" אותם מחשיב חזבאללה כ"אות כבוד". לדברי ההודעה האמריקאים כלל לא מתייחסים למונח "התנגדות" או לכל מה שקשור למונח זה (מונח זה, בפי חזבאללה וארגוני הטרור נותן לגיטימיות לאלימות ולטרור). לדברי ההודעה ארה"ב, אשר לא עושה דבר פרט "לכיבוש ותוקפנות" והיא נוהגת בצורה מתנשאת להדביק תוויות של טרור לעמים ולממשלות. ההודעה קובעת, כי כאשר ממשל ארה"ב מדבר בצורה שלילית נגד חזבאללה הוא משבח אותו מכיוון ש"הערך של חזבאללה אינו טמון בטכנולוגיה המרשימה שלו אלא ברצון ובמחויבות שלו לעניינים הצודקים ברוח של אחריות עמוקה להילחם בעושק ובתוקפנות הכיבוש" (אלאנתקאד, ביטאון חזבאללה, 1 במאי).

16. מנהיג חזבאללה חסן נצראללה , הציג את הדו"ח כחלק ממתקפה כלל עולמית של ארה"ב נגד חזבאללה וקושר לכך גם את הדו"ח החצי שנתי שהוציא מזכ"ל האו"ם 9. לדברי נצראללה, מטרת הדו"ח היא לתאר את חזבאללה כארגון העוסק בטרור, סחר בסמים הרג, זיוף וכדומה. נאצראללה טוען, כי דברים אלה נאמרים ללא כל בסיס שכן חזבאללה הוא "התנגדות אצילה, ממשית, נקייה, טהורה, נושאת באורך רוח, לוחמת ג’האד, כנה, נאמנה". לדבריו, הבעיה של כל כותבי הדו"חות היא הכבוד והיוקרה מהם נהנה חזבאללה והעובדה שהארגון מסרב להכיר בישראל ובהגמוניה של ארה"ב באזור. נצראללה העלה את הטענה, כי לו חזבאללה היה מתעסק בענייניה הפנימיים של לבנון בלבד, גם לו היה עושה זאת באמצעות פעולות אלימות, היה שמו נמחק מרשימת ארגוני הטרור. לדברי נאצראללה אבל מכיוון שמטרת חזבאללה היא התמודדות מול ישראל הוא מוגדר ע"י ארה"ב כארגון טרור (אלמנאר, 1 במאי).

סוריה

17. התקשורת הסורית הממסדית לא הגיבה עד כה לממצאי הדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקאי. באתר סורי לא רשמי פורסמה תגובה בשמו של גוף המתקרא "הועד הסורי העצמאי" המייצג, לדבריו, את כלל מגזרי החברה הסורית. באתר פורסם בתגובה לדו"ח האמריקאי דו"ח נגדי שבו הוצגה ארה"ב כמדינה תומכת טרור. שכן, כך על פי הדו"ח, היא זו שתמכה בעבר בבן לאדן והקימה את ארגון אלקאעדה באפגניסטן, היא תומכת ב"טרור הישראלי" ,כבשה את עיראק וביצעה שם רצח עם (2 במאי, all4syria).


1 חזבאללה בסיוע איראן וסוריה אינו מקיים את החלטת מועצת הביטחון 1701 וממשיך לבנות את התשתית הצבאית שלו בדרום לבנון ראו לקט: "שנה למלחמת לבנון השנייה: האם ובאיזו מידה יושמה החלטת מועצת הביטחון 1701, שהביאה לסיום המלחמה? " (מאזן ביניים, 12 באוגוסט 2007).

2 על כוח אלקדס ראו: "כוח "קדס" של "משמרות המהפכה" האיראניים כמכשיר עיקרי ליישום מבצעי של תפיסת "ייצוא המהפכה" מחוץ לגבולות איראן" (30 במרץ, 2007).

3 אחד ממטעני הצד מדור חדש פרי ידע טכנולוגי איראני הינו מטען צד צורתי מסוג שואז 4 שנמצא בידי חמאס ברצועת עזה . מטענים אלו , העושים שימוש בחומרים אנרגטי, הינם בעלי כושר חדירה גבוה המוערך ביותר מ- 200 מ"מ פלדה.

4 ידע טכנולוגי איראני לייצור מטעני חבלה קטלניים (דוגמת השואז) סופק גם לחמאס ברצועת עזה. ראו: "הסיוע האיראני לחמאס" (12 בינואר, 2009)

5 על "המשחק הכפול" שניהלה איראן בעבר מול אלקאעדה ראו לקט מידע: "איראן כמדינה תומכת ומפעילה טרור" (אפריל 2003), עמ’ 62-61.

6 על פעילות משמרות המהפכה וחזבאללה בוונצואלה ראו: "איראן מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב" (8 באפריל, 2009).

7 נכון לאפריל 2008 התאמנו בסוריה כ-600 פעילי חמאס ראו לקט :"תהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס ברצועת עזה" (אפריל 2008, עמ’ 48).

8 ארגון המוג’אהידין ח’לק הוא ארגון טרור, בעל נטיות שמאלניות, שפעל באיראן מאז שנות השישים של המאה העשרים. מאז שנות השמונים, לאחר מהפכת ח’מיני, פועל הארגון מחוץ לגבולות איראן בעיקר נגד בכירי המשטר של הרפובליקה האסלאמית האיראנית. הארגון מוגדר כארגון טרור ע"י מדינות רבות כולל ע"י ארה"ב. גם בדו"ח הטרור האחרון לשנת 2008 מופיע הארגון ברשימת ארגוני הטרור (עמ’ 283) .

9 על דו"ח מזכ"ל האו"ם על יישום החלטת מועצת הביטחון 1559 ותגובות חזבאללה עליו, ראו לקט : "חשיפת התארגנות חזבאללה במצרים- תמונת מצב, משמעויות ותגובות במצרים ובעולם הערבי והמוסלמי" (3 במאי 2009, עמ’ 12).

לראש העמוד