חמאס מעצימה את מאבקה נגד התארגנויות ג’האדיות-סלפיות המזדהות עם אלקאעדה ומנסות לאתגר את שלטונה ברצועת עזה

שיח' עבד אללטיף מוסא

שיח' עבד אללטיף מוסא

פעילים אסלאמיים נושאי נשק

פעילים אסלאמיים נושאי נשק


שיח' עבד אללטיף מוסא   פעילים אסלאמיים נושאי נשק

בתמונה הימנית : פעילים אסלאמיים נושאי נשק במסגד שיח' אלאסלאם אבן תימיה ברפיח.
בתמונה השמאלית: שיח' עבד אללטיף מוסא, ממנהיגי ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות ברצועה, מאובטח ע"י שומרי ראש, נושא דרשה בה תקף בחריפות את חמאס והודיע על הקמת אמירות אסלאמית בפלסטין (14 באוגוסט, PALDF )

כללי

1. ב-14 באוגוסט 2009 התחוללו ברפיח עימותים אלימים בין כוחות חמאס לבין פעילים ג'האדיים-סלפיים1, בהם בלטו פעילי התארגנות המכונה ג'נד אנצאר אללה (צבא תומכי אללה), המזוהה עם הג'האד העולמי. העימותים החלו כאשר שיח' עבד אללטיף מוסא, המקובל על ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות כסמכות תיאולוגית בכירה, נשא דרשת יום שישי במסגד שיח' אלאסלאם אבן תימיה ברפיח (להלן: מסגד אבן תימיה), בה גינה בחריפות את ממשל חמאס ודרך התנהלותו ואף הכריז על הקמת אמירות אסלאמית בפלסטין.

2. בתגובה על מה שנתפס ע"י חמאס כקריאת תגר על שלטונה פרצו כוחות הביטחון שלה למסגד בו נישאה הדרשה ופינו אותו בכוח הזרוע. לכוחות הביטחון הצטרפו פעילים צבאיים מגדודי עז אלדין אלקסאם. בקרבות שהתחוללו במסגד ובסביבתו נהרגו 24 בני אדם ונפצעו כ-130, ביניהם פעילים ג'האדיים-סלפיים, פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, ואזרחים ששהו במסגד או בקרבתו. בין ההרוגים שני בכירים ג'האדיים: שיח' עבד אללטיף מוסא (מקור סמכות דתי-אידיאולוגי של ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות, אשר "אומץ" ע"י ג'נד אנצאר אללה) וח'אלד בנאת המכונה אבו עבדאללה הסורי (המנהיג הצבאי של ג'נד אנצאר אללה). במהלך פעילותם לא היססו כוחות חמאס לירות לעבר מסגד אבן תימיה ולגרום לו נזק ניכר (המסגד קרוי על שם תיאולוג ופוסק הלכה אסלאמי מהמאה ה-14, הנחשב כמקור סמכות אסלאמי בכיר ביותר. כתביו משמשים עד היום כבסיס לפיתוח האידיאולוגיה של תנועות אסלאמיות-רדיקאליות, ביניהן אלקאעדה).

3. ברקע לעימותים האלימים עומדים חדירת רעיונות הג'האד העולמי לרצועת עזה והתחזקות ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות ברצועה. התארגנויות אלו המזדהות עם האידיאולוגיה של אלקאעדה, שואפות לכפות בכוח הזרוע ובאופן מיידי את ההלכה האסלאמית (שריעה) כפי שהייתה נהוגה בימי הנביא מחמד ובדורות הראשונים של האסלאם הן דבקות בג'האד בכל עת, בכל מחיר ובכל מקום, ומפגינות קנאות דתית וחוסר סובלנות כלפי המערב וערכיו. הפרדוכס הוא ששגשוגן של ההתארגנויות הללו, המאתגרות את חמאס, התאפשר דווקא בעידן שליטת חמאס ברצועה, על רקע תהליך האסלאמיזציה, שחמאס מחוללת מאז שתפסה את השלטון בכוח, בקצב ובאופן שאינו מספק את ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות. התארגנויות אלה, הכוללות גם פעילים מבצעיים שפרשו מחמאס בשל התנהלותה הפרגמטית מדי לטעמם, מכונות בפי תושבי הרצועה ג'לג'לת (פרוש השם ומשמעותו יפורטו להלן). הבולטות שבהן הינן ג'נד אנצאר אללה (שעמדה מאחורי ניסיון הנפל של פיגוע הראווה בנחל עוז) וצבא האסלאם (ששותף בחטיפת גלעד שליט). שתי ההתארגנויות הללו מזדהות עם אלקאעדה והג'האד העולמי.

4. חמאס חשה עצמה מאוימת מהתגברות היקף פעילותן והשפעתן של התארגנויות אלו, הגם שאין בכוחן לערער את שליטתה ברצועה. לחמאס יש בעיתיות קשה בבואה להתמודד עמן. שכן, מחד גיסא, יש לה עימן מכנה משותף אידיאולוגי אסלאמי-רדיקאלי לא מבוטל; מאידך גיסא, חמאס הנה גם תנועה בעלת אופי פלסטיני-לאומי, המחויבת לדאוג לצרכיהם של 1,500,000 תושבי הרצועה, והדבר מחייב אותה לתמרן בין האידיאולוגיה לבין צרכי השלטון. לפיכך, ניתן למצוא בהתנהלותה של חמאס, מאז נכנסה לזירה הפוליטית הפלסטינית, ובעיקר מאז השתלטה על הרצועה, גילויים של פרגמטיזם במישור הטקטי, להבדיל מהדבקות באידיאולוגיה ובאסטרטגיה. זאת, הן באופן הנחלת תהליך האסלאמיזציה (באופן הדרגתי ותוך התחשבות בתגובות תושבי הרצועה), הן במדיניות הפיגועים כלפי ישראל (הפסקת ירי הרקטות ונכונות למדיניות פיגועים מרוסנת מעת לעת) והן במדיניותה מול ארה"ב והמערב ("מתקפת חיוכים" מולן מאז עליית הנשיא אובמה לשלטון).

5. כמענה לבעייתיות מבנית זאת גילתה חמאס עד לאירוע במסגד אבן תימיה ברפיח, מידה רבה של סובלנות כלפי ההתארגנויות הג'האדיות והסלפיות. הדבר מצא ביטויו בהימנעות מעימות חזיתי ואלים עימן למרות שחמאס פעלה בברוטאליות כלפי מוקדי כוח אחרים ברצועה, שניסו לאתגר אותה (למשל, פתח, או חמולות רבות השפעה כגון ח'לס או דע'מוש, שאחד מבניה ממתאז דע'מוש משמש מפקד שטח בהתארגנות צבא האסלאם). חמאס ניסתה להכיל את פעילות ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות בעיקר באמצעות מעצרים מעת לעת של פעילים (חלקם על רקע ניסיונות לבצע ירי לעבר ישראל בניגוד למדיניות חמאס), ע"י הגברת הפיקוח על המסגדים (באמצעות משרד ההקדשים של חמאס), ולעיתים אף בדרכי נועם של שכנוע פעילים לעבור לשורות חמאס. אולם דומה כי הפעם פקעה סבלנות חמאס, משום שבראייתה אירוע מסגד אבן תימיה הציב אתגר פומבי ובוטה לשלטונה ונתפס כמחייב אותה למהלך כוחני נגד פעילי הג'האד העולמי וביניהם התארגנות ג'נד אנצאר אללה.

6. לאירועים במסגד אבן תימיה ברפיח יש, להערכתנו, כמה משמעויות:

א. העמקת שליטת חמאס ברצועה. האירועים מהווים שלב נוסף בתהליך הנמשך כשנתיים, מאז קיץ 2007, במסגרתו מעמיקה חמאס את שליטתה ברצועת עזה ומדכאת את מוקדי הכוח האחרים הפועלים בה. שליטת חמאס מאז תפסה בכוח השלטון נכפתה, בדרך כלל, בתהליך הדרגתי, במגוון אמצעים שלטוניים העומדים לרשותה. אולם כאשר ניסו מוקדי הכוח השונים ברצועה להעמיד בפניה אתגר בטחוני או אידאולוגי, או כאשר פעלו באופן מתגרה או בניגוד למדיניותה, היא לא היססה לדכא אותן בכוח הזרוע. הפעם נעשה הדבר באמצעות כוחות הביטחון שלה בשילוב ראשון מסוגו של גדודי עז אלדין אלקסאם.

ב. תהליך האסלאמיזציה שמקדמת חמאס ברצועה, יימשך אך ימשיך להתבצע באופן ובקצב שחמאס תקבע, ולא באופן המצופה ממנה ע"י ההתארגנויות הג'האדיות סלפיסטיות. תהליך זה המקיף את כל תחומי החיים של האזרח העזתי, ימשיך להערכתנו להתבצע באופן הדרגתי ובצעדים מדודים ומחושבים, תוך הימנעות מאכיפה נוקשה מדי העלולה להיתקל בהתנגדויות מבית ומחוץ. צפוי גם שחמאס תמשיך להימנע ממהלכים הצהרתיים פרובוקטיביים כגון הקמת אמירות אסלאמית ברצועה העלולים להקים עליה את מצרים ומדינות ערביות פרו-מערביות נוספות. במסגרת תהליך האסלאמיזציה תמשיך חמאס להתנהל באופן שלא יקומם נגדה את תושבי הרצועה ולתת משקל רב להמשך שיקום הרצועה ומילוי צרכי המאבק הצבאיים נגד ישראל.

ג. חמאס תמשיך להצר את צעדי ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות, ופעילותם עלולה להיתקל בקשיים רבים יותר מבעבר. עם זאת, בשל הפגיעה בתדמיתה של חמאס כתוצאה מפגיעה בפעילים ובסמלים אסלאמיים, תנסה חמאס להערכתנו להימנע ככל האפשר מעימותים חזיתיים עמן, במידה והן לא תבצענה פיגועי נקם או מהלכים שיאתגרו את שלטונה. במקום זאת, תמשיך חמאס פגיעה מתמשכת בהן באמצעות מגוון האמצעים השלטוניים והביטחוניים העומדים לרשותה (מעצרים ופעולות מנע באמצעות מנגנוני הביטחון, הפעלת משרד ההקדשים נגד מסגדים שבשליטת ההתארגנויות הללו, תעמולה והטפה וכו').

ד. התארגנות ג'נד אנצאר אללה ספגה מכה קשה בארועי מסגד
אבן תימיה
ומרבית מבכיריה נהרגו. אולם, להערכתנו, כוחן של התארגנויות ג'האדיות-סלפיות אחרות ברצועה לא נשבר. צפוי כי הן תמשכנה בפעילות נמרצת, גם אם הדבר יעשה בתקופה הקרובה בפרופיל נמוך יותר. מנגד, אפשר גם כי על מנת להפגין קיומן עלולים פעילים ג'האדיים לנסות ולבצע פעולה פרובוקטיבית, שתאתגר ותביך את חמאס ותהווה נקמה על אירועי רפיח (למשל פיגוע נקמה נגד מוסדות חמאס או פיגוע ראווה נגד ישראל שיוביל להידרדרות בשטח).

ה. "מתקפת החיוכים" של חמאס מול ארה"ב והמערב עלולה, להערכתנו, לקבל חיזוק נוסף. חמאס תציג עצמה בפני המערב (ואולי אף בפני מצרים ומדינות ערביות פרו-מערביות) כתנועה שאינה מהססת להפעיל כוח נגד התארגנויות המזדהות עם אלקאעדה, מקפידה לשמור על הפסקת אש מול ישראל ומוכנה שלא להערים מכשולים בפני התהליך המדיני. בו בזמן תמשיך חמאס לדבוק בעקרונות היסוד שלה ובמרכזן אי הכרה בזכות קיומה של ישראל ודבקות בדרך "ההתנגדות" (האלימות והטרור) כדרך המועדפת לפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי (גם אם יעשה הדבר בהדרגה ותוך הפסקות אש מעת לעת).

7.  עבודה זאת כוללת את הפרקים הבאים:

א.  פרק א – ניתוח האירועים במסגד אבן תימיה ברפיח.

ב.  פרק ב – הגברת פעילות ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות ברצועת עזה.

ג. פרק ג – אופן התמודדות חמאס עם ההתארגנויות הג'האדיות-סלפיות.

ד. נספחים:

    1. נספח א – מאפייני קבוצות וההתארגנויות ג'האדיות-סלפיות ברצועת עזה.
    2. נספח ב – ראיון בעיתון אלאיאם (11 ביולי 2009) עם פעיל שהזדהה כאחד מראשי ג'לג'לת.
    3. נספח ג – השיר ג'לג'לת, שיר אסלאמי פופולארי של קבוצות ג'האדיות-סלפיות ברחבי העולם.
    4. נספח ד – תרגום נוסח כרוז של קבוצת ג'לג'לת מה-17 ביולי 2009.
       

1     סלפיה זרם באסלאם הדוגל בקיום מצוות הדת עפ"י הדרך המיוחסת לדורות הראשונים של האסלאם המהווים דוגמה למוסלמים. בעשורים האחרונים הפכה הסלפיה מתפיסת עולם אסלאמית שמרנית (פונדמנטליסטית) לאידיאולוגיה פוליטית-רדיקאלית של גורמים אסלאמיים קיצוניים הפעילים בזירה האזורית והבינלאומית (לרבות אלקאעדה).

לראש העמוד